ישנם רק שני כבלים המקשרים את הארכיפלג הארקטי המרוחק סבאלברד עם נורווגיה היבשתית, והם מספקים כמעט את כל הנתונים מלוויינים המקיפים את הקוטב לשאר העולם. לפני שנתיים הם כמעט הפסיקו לעבוד.
תמונות שפרסמה משטרת נורווגיה לפני כחודש חושפות את הנזק הקטסטרופלי שנגרם לאחד מכבלי הסיבים האופטיים של סבאלברד: מעטפת הפלסטיק נחתכה, הכבל נחשף, והחוטים נפרשו כמו כבל חשמל פגום.
התקרית הלא פתורה הזו, מינואר 2022, אשר ניתקה את זרימת הנתונים מלווייני SvalSat ואת התנועה האווירית המוגבלת לארכיפלג, משמשת כסיפור אזהרה על מה יכול לקרות כאשר כבלים תת-ימיים – אשר משמשים את מרבית התקשורת העולמית – נחתכים. המורדים החות'ים הנתמכים על ידי איראן עשו זאת מוקדם יותר השנה כשתקפו צוואר בקבוק חשוב בין אסיה, אפריקה ואירופה – לאחר שאיימו לעשות זאת בתגובה למלחמתה של ישראל נגד חמאס בעזה.
האיום אינו מוגבל רק לאזור אחד או שניים. בכירים בנאט"ו מאמינים כי לרוסיה יש תוכנית מזה עשורים למפות את התשתית התת-ימית האירופית כחלק ממאמץ להכין את שדה הקרב לעימות אפשרי עם הברית בת 32 המדינות.
"אנחנו יודעים שהפוטנציאל לגרום נזק קיים, אם הם ירצו", אמר בכיר בנאט"ו. "חלק מתכנון המלחמה הרוסי הוא לדעת היכן נמצאת התשתית הקריטית של האויב שלך".
And this is the unique police photos now released showing how the Svalbard fiber cable connection looked after being repeatedly trawled over and damaged by russian vessels in 2022. Source, NRK (Norway Public Broadcaster)https://t.co/G3xLtlg7Ti pic.twitter.com/AAmn5WbJYm
— Per-Erik Schulze (@PerErikSchulze) May 26, 2024
לא דרוש מאמץ רב מצד הרוסים על מנת להשיג את המידע הדרוש להם כדי לגרום נזק: רוב הצינורות מנוהלים על ידי חברות שירות, וחלק גדול מהנתונים על המקום שבו הכבלים פועלים נמצאים ברשות הציבור בגלל דרישות הרישוי.
בתגובה, לנאט"ו יש כעת קבוצת תיאום תשתיות תת-ימיות, המפגישה אנשי צבא ומומחים אזרחים, ויש לה את הכוח לכנס נציגים בכירים מהמגזר הפרטי, המבוססים על הפיקוד הימי של הברית, בפרבר לונדון נורת'ווד. "השאלה היא איך לחבר את כל הנקודות וליצור רשת", אמר הבכיר בנאט"ו על חילופי המידע והמודיעין.
לא דרוש מאמץ רב מצד הרוסים על מנת להשיג את המידע הדרוש להם כדי לגרום נזק. בתגובה, לנאט"ו יש כעת קבוצת תיאום תשתיות תת-ימיות של אנשי צבא ומומחים אזרחים שמנסה "לחבר את כל הנקודות"
המאמץ השאפתני הוא ניסיון להשתמש בכוח המחשוב כדי להגן על רשת הכבלים התת-ימית הענפה, אשר מהווה חלק ניכר מהכלכלה העולמית. מכיוון שכמעט בלתי אפשרי לסייר מתחת לים כל הזמן ללא מספר לא מציאותי של צוללות – במיוחד מעבר לאוקיינוס האטלנטי – הברית חייבת להסתמך על מחשבים.
בהסתמך על נתונים מממשקי תוכנה ומפעילי הכבלים והצינורות עצמם, בעלות הברית של נאט"ו עובדות יחד עם המגזר הפרטי כדי ליצור מערכת התראה מאסיבית לאלפי הקילומטרים של תשתיות תת-ימיות בצפון אירופה, תוך הסתמכות על חיישנים מהכבלים, כמו גם חיישנים אקוסטיים המחוברים לטורבינות רוח, אשר ניתן להשתמש בהם כדי לזהות אי סדרים.
"התהליכים של נאט"ו, אני חושב, נמצאים בשלב מוקדם מאוד", אמר אודון האלבורסן, מנהל מחלקת החירום של איגוד בעלי הספינות הנורווגי וסגן שר החוץ לשעבר של המדינה. "הם בעצם מנסים למפות את הנוף כשמדובר בתחומי שיפוט, כשזה מגיע לרשויות המעורבות. אתה עומד בפני מגוון עצום של משטרים רגולטוריים שונים עבור התעשייה סביב אגן הים התיכון".
האסטרטגיה של ניתוק כבלים תת-ימיים עתיקה כמעט כמו הלוחמה המודרנית (הכבלים הטרנס-אטלנטיים הראשונים הונחו כמה עשורים קודם לכן, בשנת 1866). בריטניה החלה לנתק את הכבלים התת-ימיים של גרמניה בתחילת מלחמת העולם הראשונה כדי לחבל בתקשורת – והגרמנים השיבו לה מנה אחת אפיים בשמחה.
האסטרטגיה של ניתוק כבלים תת-ימיים עתיקה כמעט כמו הלוחמה המודרנית. אבל עם כבלי סיבים אופטיים עליהם מתבססים התקשורת והמסחר העולמי בעידן האינטרנט, הפגיעוּת בקרקעית הים הולכת וגדלה
כאשר החלו להניח כבלי טלפוניה תת-ימיים בשנות ה-50 של המאה ה-20, במהלך הימים הראשונים של המלחמה הקרה, פגעו מכליות סובייטיות בכבלים הללו ליד חוף ניופאונדלנד. הצי האמריקאי לבדו מחזיק ביותר מ-40,000 מיילים ימיים של כבלים פעילים על קרקעית הים.
אבל עם כבלי סיבים אופטיים שהופכים לצנרת הבסיס שמבססת את התקשורת העולמית ואת המסחר בעידן האינטרנט, הפגיעוּת בקרקעית הים הולכת וגדלה. רשת הצינורות התת-ימיים של נורווגיה מספקת כ-40% מאספקת הגז הטבעי של אירופה, וצינורות חוצים את הים הצפוני לבריטניה ולשאר היבשת יחד עם כ-500 כבלי תקשורת תת-ימיים הנושאים כ-97% מתעבורת האינטרנט בעולם. מדובר בעסקאות פיננסיות בסך 10 טריליון דולר מדי יום.
"זה פחות קינטי ויותר דרך עבור הרוסים להראות למערב ש'אנחנו יודעים שאתם די מאותגרים באבטחת התשתית הזו'", אמר סבסטיאן ברונס, מומחה ימי במרכז לאסטרטגיה ימית וביטחון במכון למדיניות ביטחון באוניברסיטת קיל בגרמניה. "הם יתמודדו עם התפרים של מה שקושר את החברות שלנו יחד".
כ-100 מהכבלים האלה ניזוקים בכל שנה ברחבי העולם – רובם במקרה – וזה בעצם בלתי אפשרי להגן על כל התשתיות האלה, חוץ מאשר על ידי הוספת עוד כבלי נתונים כדי שיהיה עודף, או להבטיח כי מכליות גז טבעי יעמדו בהיכון בים, כמתן מקור נוסף של גז אם יש הפסקה.
כ-100 מהכבלים האלה ניזוקים בכל שנה ברחבי העולם – רובם במקרה – ובעצם בלתי אפשרי להגן על כל התשתיות האלה. "זו דרך עבור הרוסים להראות למערב ש'אנחנו יודעים שאתם די מאותגרים באבטחת התשתית הזו'"
הדאגה לתשתית זו הובילה למאמץ של נאט"ו, שהחל לאחר התקפות ה-2022 בספטמבר על צינורות נורדסטרים 1 ו-2 שמעבירים גז טבעי מרוסיה לגרמניה. למרות שחלק גדול מהנתונים לגבי מיקום הכבלים הם ציבוריים, נתוני החיישנים שיכולים לקבוע אם החיבור נמצא בסכנה של חיתוך הוא הרבה מתחת לרמה הלאומית – כלומר, זה נשמר בתוך החברות עצמן. בארצות הברית לבדה יש 85 תחנות תקשורת תת-ימיות מורשות. ובעוד בעלי צינורות רבים לקחו בחשבון את הסיכון לקורוזיה ותאונות אפשריות, מוכנות לחבלה פחות נפוץ.
כמה מומחים מאמינים כי קבוצות קטנות יותר של מדינות יכולות לנוע מהר יותר מאשר נאט"ו כדי להגן על הכבלים. באפריל הסכימו נורווגיה וחמש מדינות נוספות הגובלות בים הצפוני – בלגיה, דנמרק, הולנד, גרמניה ובריטניה – לחלוק מידע מבצעי כדי להגן על כבלים וצינורות תת-ימיים מפני חבלה. מועצת המדינות הבלטיות נפגשה לאחרונה בפינלנד כדי לגנות את הטקטיקות ההיברידיות של רוסיה – אירועי חבלה שנופלים מתחת לרמה של מלחמה מוצהרת, כולל איומים על כבלים תת-ימיים.
כבר עתה רוסיה תוקפת מדינות נורדיות באמצעים אחרים. מאז שפינלנד הצטרפה לנאט"ו באפריל 2023, רוסיה שולחת גלים של מהגרים בכפייה לגבול המשותף שלהם, שאורכו 830 ק"מ – כמעט מחצית מסך הגבול של רוסיה עם מדינות הברית – מה שאילץ את הלסינקי לסגור את כל המעברים שלה.
רוסיה הציעה לשרטט גבולות בים הבלטי, פגעה בשוודיה במתקפות סייבר, ואפילו הסירה מצופים על נהר נרווה שאסטוניה הציבה כדי לסמן את הגבול הימי שלהם.
"כל הכלכלה שלנו מתחת לים נמצאת תחת איום", אמר באפריל תת-אדמירל דידייה מלטר, סגן מפקד הפיקוד הימי של נאט"ו.
כבר עתה רוסיה תוקפת מדינות נורדיות באמצעים אחרים, וכעת האיום גובר בשל פרויקט צוללות רוסי פעיל, שחודש אחרי הפלישה לאוקראינה. אבל בעיות יכולות להיגרם גם על ידי גרר עוגן לא מכוון בטעות
האיום גובר בשל פרויקט צוללות רוסי הפועל בחצי האי קולה וחודש אחרי הפלישה לאוקראינה ב-2022. אבל בעיות יכולות להיגרם גם על ידי גרר עוגן לא מכוון מספינות מסחריות.
כך למשל, הספינה NewNew Polar Bear, ששטה תחת דגל הונג קונג ומופעלת על ידי סין, חשודה שפגעה בצינור הגז בין פינלנד לאסטוניה באוקטובר 2023, כאשר היא הפליגה לאורך נתיב הים הצפוני עם הגנה של שוברת קרח רוסית.
The Chinese ship Newnew Polar Bear has been seen in the Port of Arkhangelsk with its anchor missing.
Finnish investigators suspects it lost the anchor by dragging it into the Balticconnector, causing damages to the Finnish-Estonian gas pipeline that will take 6 months to repair pic.twitter.com/nL3xAOjCPs
— Visegrád 24 (@visegrad24) October 24, 2023
אל מול כל האתגרים האחרים – התכווצות הציים, תחייתה של הפיראטיות, התקפות החות'ים בים האדום – האגף התת-ימי הזה נחשף בחולשתו.
גורמים רשמיים אומרים כי האופן שבו רוסיה משתמשת ברשתות פליליות ואזרחיות (אשר נפרסו גם כדי ליצור רשתות השפעה ביבשת אירופה) מקשה מאוד להאשים את הקרמלין ישירות בכל הטקטיקות האלה – כולל חבלה בצינורות מתחת לים. הסקרים הרוסיים של קרקעית הים הבלטית, למשל, מתבצעים על ידי ספינות בעלות מטרה מדעית לכאורה.
"אנחנו עדיין מקפידים על הפרדה בין פעילות צבאית ופעילות אזרחית, בעוד שהרוסים הרבה יותר נועזים כשהם משתמשים בכלי שיט אזרחיים למטרות צבאיות", אמר ברונס, המומחה הימי. "אנחנו עדיין לא מוצאים פתרון לזה".
האופן שבו רוסיה משתמשת ברשתות פליליות ואזרחיות מקשה מאוד להאשים את הקרמלין ישירות בכל הטקטיקות האלה – כולל חבלה בצינורות מתחת לים. "הרוסים הרבה יותר נועזים כשהם משתמשים בכלי שיט אזרחיים למטרות צבאיות"
מדענים עדיין מבינים מעט יחסית את צורת קרקעית הים. אז בינה מלאכותית משמשת גם למפות אותה, ומספקת שיטה נוספת לזהות את חותכי הכבלים הרוסיים הפוטנציאליים.
חלק ממדינות נאט"ו ומפעילי נאט"ו אפילו חושבים על קבירת הצינורות שלהם בקרקעית הים, במיוחד בים הבלטי, שם העומק הממוצע הוא קצת פחות מ-200 מטר. זה כבר נוהג מקובל ליד רוב קווי החוף האירופיים, שכן זה עוזר להגן מפני מכליות ועוגני ספינות.
לאחר תקרית צינור BALTICCONNER בסתיו שעבר, נורווגיה החלה לעשות ספירת מלאי של התשתיות התת-ימיות שלה, החל בנפט וגז וכלה במיפוי חלקים של רשת החשמל וכבלי התקשורת שרצו מתחת למים. הרשויות הצליחו לערוך חיפוש לאורך כמעט 5,600 ק"מ של צינורות נפט וגז.
"חיפשנו בכל דבר", אמר הגנרל אריק קריסטופרסן, מפקד ההגנה של נורווגיה. "כשמצאנו משהו, השתמשנו במומחים הצבאיים שלנו כדי להסתכל ולשאול, 'מה זה? האם זה משהו שהונח שם? זה משהו ממלחמת העולם השנייה? האם זה משהו שהדייגים הפילו?'".
"בסופו של דבר, יש אפס יכולת בידי הממשלה לסקור, לתקן, לתחזק או להחליף כל אחת מהתשתיות הללו. אז כדי להגן על תשתיות תת-ימיות צריך איזשהו ממשק מתפקד בין הצד הממשלתי והתעשייה"
היכולת לבצע חיפוש כה נרחב נובעת מתשתית המגזר הפרטי. לתעשיית האנרגיה של נורווגיה כבר יש מנגנונים מוכנים כדי לסייע בהגנה ובתיקון תשתיות תת-ימיות עבור צינורות וכבלים חשמליים – מנגנונים המתואמים על ידי המפעילה הנורווגית אקווינור. זהו מודל שהאלבורסן מאמין כי יש לו פוטנציאל גם במקרה של כבלי תקשורת. אבל ברוב מדינות נאט"ו, היכולת הזו מוגבלת.
"בסופו של דבר, יש אפס יכולת בידי הממשלה לסקור, לתקן, לתחזק או להחליף כל אחת מהתשתיות הללו", אמר האלבורסן. "כל היכולות והכישורים האלה קיימים רק בתעשייה האזרחית. אז כדי להגן על סוג זה של תשתיות תת-ימיות, אתה צריך איזשהו ממשק מתפקד בין הצד הממשלתי והתעשייה".
ג'ק דטש הוא כתב לענייני הפנטגון וביטחון לאומי ב"פוריין פוליסי". קית' ג'ונסון הוא כתב לענייני גיאו־כלכלה ואנרגיה ב"פוריין פוליסי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו