באחד הימים האחרונים של 2024, מפגינים נגד ישראל בברלין סיפקו דחיפה נוספת לנתוני האנטישמיות השנתיים של גרמניה, והשנה שברה בקלות את השיא של השנה הקודמת במספר התקריות האנטי-יהודיות.
תמונות שהופצו ברשתות החברתיות הציגו מהגרים מוסלמים בעצרת נגד ישראל שקראו להרוג יהודים, בעוד אישה ישראלית הותקפה בבירת גרמניה בליל השנה החדשה לאחר שלבשה סמל של דו-קיום המציג את דגלי פלסטין וישראל.
בחצי הראשון של 2024 בלבד נרשם בברלין מספר גבוה יותר של תקריות אנטישמיות מאשר בכל שנת 2023. לא פחות מ-25 תקיפות פיזיות נגד יהודים תועדו במחצית הראשונה של השנה שעברה בברלין, ואנדרטאות לשואה היו מטרה ל-21 מקרים של השחתה.
יותר משבע מתוך כל עשר תקריות אנטישמיות היו קשורות לישראל, כך לפי RIAS, גוף פיקוח גרמני פדרלי על אנטישמיות.
מפקדת משטרת ברלין ברברה סלוביק עוררה סערה בנובמבר כאשר ייעצה לתושבים יהודים ולהט"בים להיות ערניים כשהם עוברים דרך שכונות עם אוכלוסייה ערבית גדולה.
מפקדת משטרת ברלין ברברה סלוביק עוררה סערה בנובמבר כאשר ייעצה לתושבים יהודים ולהט"בים להיות ערניים כשהם עוברים דרך שכונות עם אוכלוסייה ערבית גדולה
"אנחנו חייבים להיות כנים בנושא: יש אזורים שבהם להומואים ולסביות מזוהים או ליהודים עם כיפה כדאי להיזהר לפני שהם נכנסים אליהם", סלוביק אמרה אז, והוסיפה: "יש לצערי הרב שכונות בברלין עם רוב של אנשים מרקע ערבי שבהן יש סימפטיה לארגוני טרור ושם מבטאים אנטישמיות כלפי יהודים בצורה מאוד פתוחה".
עם זאת, חברי קהילת הישראלים שהיגרו לברלין שומרים על אופטימיות לגבי החיים בעיר. לפי ההערכות, מדובר על 10,000 עד כ-20,000 ישראלים החיים כעת בברלין.
חברי קהילת הישראלים שהיגרו לברלין שומרים על אופטימיות לגבי החיים בעיר. לפי ההערכות, מדובר על 10,000 עד כ-20,000 ישראלים החיים כעת בברלין
יונתן עבר לברלין לפני כמעט עשר שנים, כשהיה באמצע שנות ה-40 לחייו. יש לו חברה משלו לייבוא מוצרי תינוקות יוקרתיים, ובן זוגו חנן עובד בחברת פינטק בינלאומית גדולה. לזוג יש תאומים בני שנה וחצי, בן ובת. בשנה שעברה הם בנו בית משלהם באזור ירוק, 20 דקות ממרכז ברלין.
כשנשאל על העלייה באנטישמיות בעיר, יונתן הודה שהוא רק קורא על כך ברשתות החברתיות. "באופן אישי, לא חוויתי את זה בכלל. הממשלה, המשטרה והחוקים מגנים מפני שנאת חינם. ההפגנות נגד ישראל כאן יותר מבוקרות, יותר מוגבלות; יש להן גבולות", אמר.
"אני רואה אנשים מאמריקה שמצייצים על זה ב-X. אבל שוב, אני כבר לא הולך למקומות כמו נויקלן או קרויצברג", אמר יונתן, כשהוא מתייחס לאזורים עם ריכוזים גדולים של מהגרים מהמזרח התיכון.
לפני ה-7 באוקטובר, יונתן וחנן נהגו ללכת לזוננאלה, הרחוב הראשי של נויקלן, כדי לקנות את החומוס הטוב ביותר. "כנראה ששום דבר לא יקרה אם נלך גם עכשיו. אנחנו לא נראים יהודים. אבל אם מישהו רוצה להרוג אותי, זה גורם לי לאי-נוחות", אמר יונתן בציניות.
"השכונה שלנו יותר גרמנית. הזרים בשכונה שלנו הם אנחנו. התקבלנו מאוד יפה על ידי השכנים הגרמנים שלנו. אף אחד מעולם לא אמר דבר על היותנו ישראלים או יהודים. כאן אנשים אומרים שלום זה לזה ברחוב. זה מרגיש יותר כמו עיירה קטנה".
"השכונה שלנו יותר גרמנית. התקבלנו מאוד יפה על ידי השכנים הגרמנים שלנו. אף אחד מעולם לא אמר דבר על היותנו ישראלים או יהודים. כאן אנשים אומרים שלום זה לזה ברחוב. זה מרגיש יותר כמו עיירה קטנה"
הוא הוסיף שיש לו חברים שמתקשרים מישראל ואומרים, "היי, שמעתי שדברים מסוכנים בברלין", והוא משיב: "באמת? יורים עליכם טילים".
"אנחנו חיים בשכונה לבנה בעיקרה, יש לנו שכנים גרמנים מהצד השני של הרחוב שבאים כשאנחנו מדליקים נרות חנוכה. הכול מאוד ידידותי, כפי שזה צריך להיות", אמר.
מצב אחר בקרויצברג
המצב שונה במקצת עבור ויקי, שנולדה במוסקבה ועברה לברלין דרך בת ים. היא עובדת כאומנית בסטודיו לקעקועים בקרויצברג, אחת השכונות שמפקדת המשטרה סלוביק הזהירה מפניהן.
בהליכה ברחובות קרויצברג, בולטים הגראפיטי על קירות הבניינים המעט מוזנחים. "שחררו את פלסטין" הוא נושא פופולרי, מלווה בדגלי פלסטין, כמו גם "עצרו את הכיבוש" ו"סיימו את רצח העם".
ויקי, בת 28, מסתובבת במעגלים חברתיים שונים מאלו של יונתן. חבריה והקולגות הגרמנים הצעירים והאלטרנטיביים מביעים עמדה אנטי-ישראלית באופן גלוי יותר.
מלבד הזדמנויות תעסוקה, אחת הסיבות העיקריות לכך שויקי ובעלה עברו לברלין לא קשורה לפוליטיקה או לבטיחות. "אני אוהבת את ישראל, אבל חם שם באופן בלתי נסבל אחרי מוסקבה. ישראל לא אמורה להיות במזרח התיכון, אלא במקום קריר יותר", אמרה בחיוך.
ויקי עברה לגרמניה לאחר ה-7 באוקטובר והכינה את עצמה למחזות האנטישמיים באירופה. "כבר ידעתי למה לצפות. פשוט קיוויתי שתהיה לי מספיק אנרגיה וסבלנות להתמודד עם העמדה האנטי-ישראלית"
ויקי עברה לגרמניה לאחר טבח חמאס ב-7 באוקטובר ואומרת שהכינה את עצמה למחזות האנטישמיים באירופה. "כבר ידעתי למה לצפות. פשוט קיוויתי שתהיה לי מספיק אנרגיה וסבלנות להתמודד עם העמדה האנטי-ישראלית", אמרה.
כאומנית קעקועים שיש לה שתי אזרחויות, היא מספרת לחלק מהאנשים שהיא ישראלית ולאחרים שהיא רוסייה.
"אני יכולה לעיתים קרובות להבין איזו אזרחות אנשים יכולים או לא יכולים להתמודד איתה. אם אני בנויקלן, אני אף פעם לא מזכירה שאני מישראל. אבל רוב הלקוחות שלי בסדר עם שתיהן.
"מצד שני, כשהיינו מחפשים מקום לגור בו, קיבלתי הודעה מבעל דירה פוטנציאלי שכתב לי: 'חזרי לרוסיה, אני לא רוצה רוצחים יהודים כאן'. הוא בלבל הכול", אמרה והוסיפה שזה היה מקרה בודד.
"חברה שלי בישראל רצתה לעזוב והמלצתי לה לבוא לגרמניה", הוסיפה ויקי. "אם ישראלים שעוברים לכאן רגישים, הם יסבלו קצת מכל הגרפיטי והסיסמאות, אבל הסיכוי לפגוש מישהו שיראה שנאה כלפייך הוא קטן".
"חברה שלי בישראל רצתה לעזוב והמלצתי לה לבוא לגרמניה", הוסיפה ויקי. "אם ישראלים שעוברים לכאן רגישים, הם יסבלו קצת מכל הגרפיטי והסיסמאות, אבל הסיכוי לפגוש מישהו שיראה שנאה כלפייך הוא קטן"
בינתיים, לוויקי ולבעלה אין תוכניות לעזוב את ברלין.
כשהשפה המדוברת ברחוב היא ערבית
השכונה נויקלן, שצוינה הן על ידי יונתן והן על ידי ויקי, נמצאת מדרום לקרויצברג.
בזוננאלה, השפה השכיחה היא ערבית, וגרמנים ילידים כמעט שלא נראים שם. גברים רבים חובשים כאפיות, ורוב הנשים עוטות כיסויי ראש. רחוב הקניות הרחב נשלט על ידי חנויות עם שמות כמו "אל-קודס" ומספרות מזרח תיכוניות.
חלק גדול מהפלסטינים בברלין, שמוערכים בכ-30,000-40,000, מתגורר בנויקלן. דגליהם נמצאים בכל מקום בחלונות הראווה, כמו גם מזכרות המתייחסות לפלסטינים וללבנון. הגראפיטי הוא אנטי-ישראלי באופן גורף.
דניאל, בן 38 מתל אביב, גם ציין את נויקלן, אך הדגיש שהשכונה שבה הוא גר, ודינג, שקטה בהרבה, למרות שיש בה אוכלוסייה טורקית גדולה. דניאל, שעובד בענף האירוח, עבר לברלין בשנת 2021.
"זה כמו גרסה רגועה ופחות מלחיצה של תל אביב", אמר. "אנשים עוברים לשם מכל מקום כדי למצוא פינה קטנה שבה הם יכולים להיות הגרסה הכי טובה של עצמם. אותו הדבר בברלין".
דניאל הודה שבשבועות ובחודשים שאחרי ה-7 באוקטובר, הוא חשש להסתכל על הודעות בטלפון שלו בציבור, מחשש שאנשים יראו שהן בעברית, שכן הוא לא רצה למשוך תשומת לב
דניאל הודה שבשבועות ובחודשים שאחרי ה-7 באוקטובר, הוא חשש להסתכל על הודעות בטלפון שלו בציבור, מחשש שאנשים יראו שהן בעברית, שכן הוא לא רצה למשוך תשומת לב. עם זאת, התגובות במקום העבודה שלו לאחר זוועות חמאס היו ההפך ממה שחשש.
"בעבודה שלי, אני עונד תג עם דגלים שמציינים באילו שפות אני יכול לשרת אורחים. אחרי ה-7 באוקטובר, ביקשתי להוריד את דגל ישראל – לא מתוך פחד, אלא בגלל ההפך: האורחים – בינלאומיים ובמיוחד גרמנים – ראו את הדגל הישראלי ורמת הסולידריות והאמפתיה שהם הראו עוררה יותר מדי רגשות. זה ממש הרס לי את המשמרות. זה היה מאוד מפתיע ומאוד מדהים", אמר.
דניאל הוסיף שחלק מחבריו הישראלים הודיעו שיעזבו את גרמניה אם מפלגת הימין הקיצוני AfD תנצח בבחירות שיתקיימו ב-23 בפברואר, למרות העמדה הפרו-ישראלית של המפלגה. הוא עצמו תמיד חושב על אפשרות לחזור לישראל, לאו דווקא מסיבות פוליטיות, אלא בגלל שמשפחתו וחבריו חיים בארץ.
דניאל הוסיף שחלק מחבריו הישראלים הודיעו שיעזבו את גרמניה אם מפלגת הימין הקיצוני AfD תנצח בבחירות שיתקיימו ב-23 בפברואר, למרות העמדה הפרו-ישראלית של המפלגה
"אני לא יכול לדמיין את עצמי גר בשום עיר אחרת באירופה. אם אעבור למקום אחר, זה יהיה חזרה לישראל", אמר והוסיף: "אני יודע שאני חי במקום שבו הרוב עדיין מגן עליי. חוץ מזה, אני לא יכול להרשות לעצמי לחזור לתל אביב, זה יקר מדי. הגירה היא בסופו של דבר תמיד החלטה כלכלית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו