הלילה נמסר מדובר צה"ל כי מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו בהכוונת אגף המודיעין, מטרות טרור של ארגון הטרור חזבאללה ברחבי לבנון.

בין המטרות שהותקפו: אתר משגרי רקטות, אתר צבאי וצירי מעבר בגבול סוריה-לבנון המשמשים להעברת אמצעי לחימה לחזבאללה.

"המטרות הותקפו לאחר שאיומן על העורף הישראלי ועל כוחות צה"ל שוקף למנגנון הפיקוח על יישום ההבנות בין ישראל ללבנון ולא טופל", כך דובר צה"ל.

מטוס קרב של חיל האוויר בדרך לתקיפה בדרום לבנון, 19 בספטמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

המשלחת הישראלית שנמצאת בבירת קטאר דוחה, תישאר שם לפחות גם היום – לאחר התקדמות שנרשמה במגעים לעסקת חטופים. ב- ynet מביאים דברי גורמים בכירים בישראל שמוסרים כי כי אף שעדיין נותרו פערים לסגור, השיחות מתנהלות באווירה חיובית – והמתווכות אופטימיות שניתן יהיה להגיע לסיכומים בימים הקרובים.

סגן הנשיא הנבחר של ארצות הברית, ג'יי-די ואנס, חשף אתמול, ככל הנראה, את המשמעות המעשית של איומו של דונלד טראמפ, "ששערי הגיהינום ייפתחו" אם החטופים לא ישוחררו עד 20 בינואר.

"זה אומר לאפשר לישראלים לחסל את שני הגדודים האחרונים של חמאס ואת מנהיגותם. זה אומר סנקציות אגרסיביות ועונשים כלכליים על אלו שתומכים בארגוני טרור במזרח התיכון. זה אומר למעשה לבצע את תפקידה של ההנהגה האמריקאית", אמר ואנס לרשת פוקס ניוז.

גורם מהרשות הפלסטינית אמר ל-ynet כי קדורה פארס, ראש הוועדה לענייני אסירים פלסטינים שאחראי בין היתר על סוגיית המחבלים שמוחזקים בבתי הכלא בישראל, "יצא לקטאר לפגוש את צוות המשא ומתן ולהכין את רשימת האסירים הפלסטינים שישוחררו במסגרת עסקת חטופים".

קדורה פארס, בכיר באש"ף, מגיע להביע תמיכה באסירים שנמלטו מכלא גלבוע (צילום: AP Photo/Nasser Nasser)

כלי טיס שנשלח לעבר ישראל מתימן יורט לפני זמן קצר על ידי חיל האוויר הישראלי, כך מסר הצבא.

מקור צבאי מסר כי מסוק של חיל האוויר הפיל את הרחפן סמוך ליישוב גְּבוּלוֹת שבדרום.

הצבא הוסיף כי לא הופעלו אזעקות ביישובים, בהתאם לנוהל.

בידיעות אחרונות מדווחים הבוקר כי בשנים האחרונות השופט יצחק עמית היה צד בכמה הליכים משפטיים אזרחיים הנוגעים לדירה שבבעלותו ובבעלות אחיו בדרום תל אביב, וזאת תוך שימוש בשמו הקודם, יצחק גולדפריינד, מבלי לדווח על כך ומבלי שעורכי הדין יודעים שהם מייצגים שופט עליון.

זה השער שלנו היום ב"ידיעות אחרונות" pic.twitter.com/aGLE2uNBgb

— ידיעות אחרונות (@YediotAhronot) January 13, 2025

כמו כן, שופט שדן באחד ההליכים הללו עלה בוועדה לבחירת שופטים כ"מועמד השופטים" – בזמן שעמית חבר בה. במקביל, השופט עמית דן בתיקים של משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו ובתיק שבו מעורבת עיריית תל אביב – שמולה ניהל הליכים הנוגעים לנכס שבבעלותו.

מהרשות השופטת נמסר בין השאר בתגובה כי:

הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בי-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט עמית בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית (ולא יצחק גולדפריינד), כך שהטענה שהשופט עמית "הסתיר" את זהותו מופרכת, חסרת כל פשר ואין בה ולא כלום. באשר לחתימה – אחיו של השופט עמית חתם כדין בשמו של השופט (ב/) מכוח ייפוי כוח שניתן לו.

תגובת הרשות השופטת במלואה:

כפי שיפורט להלן השופט עמית התוודע לעצם קיומם של ההליכים שצוינו רק בעקבות הגשת השאילתה (למעט עבירת הקנס כמפורט בסעיף 7 להלן). ממילא, השופט עמית לא ידע על קיומו של קשר כלשהו בין הליכים אלו לשופטים או עורכי דין שהוזכרו בשאילתה.

וביתר פירוט:

1. השופט עמית ואחיו קיבלו מהוריהם במתנה שתי חנויות ברחוב אילת ביפו, אחת מהן ברחוב אילת 20-18. המתנה נרשמה בשנת 1977 על שם דב ויצחק גולדפריינד, כשמם באותה עת.

2. בשנת 2016 נתן השופט עמית ייפוי כוח כללי-נוטריוני לאחיו לעסוק באופן בלעדי בנכסים הנ"ל דווקא על מנת שלא להיות מעורב בכל הקשור בהם. מאז, אחיו מטפל בשני הנכסים הנ"ל באופן בלעדי. מכוח ייפוי הכוח שנתן השופט עמית לאחיו, חתם אחיו על ייפוי כוח כללי ליזם שמקדם תכנית פינוי-בינוי ברחוב אילת 20-18.

3. הפונה מציין בפנייתו מספר הליכים בעניין הנכס הנ"ל:
א. ת"א 40637-04-19 – לשופט עמית לא הייתה ידיעה על קיומו של ההליך. מדובר בתביעה לפירוק שיתוף בנכס שהוגשה על ידי היזם ומספר בעלי זכויות בנכס כנגד עשרות בעלי זכויות אחרים, ביניהם השופט עמית ואחיו. במסגרת ההליך לא הוגש כתב הגנה מטעמו של השופט או מטעמו של אחיו ואף לא הוגשה התנגדות לתביעה, מהטעם שאחיו של השופט עמית חתם על הסכם שיתוף והסכם קומבינציה באופן שייתר את התביעה כנגדם. ואכן, ההחלטה (צו פירוק השיתוף) שניתנה ביום 8.8.2023, ניתנה רק כנגד המתנגדים ולא כנגד השופט עמית ואחיו, כפי שעולה מפירוט באי כוח התובעים והנתבעים ברישא של צו פירוק השיתוף, וכפי שעולה גם מסעיף 11 להחלטה.
ב. רע"א 22505-10-23 – מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום שניתנה במסגרת ההליך המוזכר בס"ק (א) לעיל. בהליך זה מופיעים השופט עמית ואחיו, לצד רבים אחרים, כמשיבים פורמליים בלבד, לאור העובדה שצו פירוק השיתוף לא ניתן כנגדם. ממילא, לשופט עמית לא היתהכל ידיעה על קיומו של ההליך וממילא לא הוגש כל מסמך בשמו או מטעמו במסגרת ההליך.
ג. עת"מ 54578-10-24 – מדובר בעתירה מינהלית שהגיש היזם ביחד עם בעלי הזכויות בנכס (49 תובעים במספר). כאמור לעיל, אחיו של השופט עמית חתם מכוח ייפוי הכוח שניתן לו על ידי השופט עמית, על ייפוי כוח כללי ליזם, אשר מכוחו היזם נקט בהליך העתירה המינהלית, מבלי לעדכן את אחיו של השופט עמית על אודות ההליך, וממילא ללא ידיעתו של השופט עמית עצמו.

4. לעניין "ההסתרה" כביכול – הסיבה שבגינה השופט עמית מופיע בהליכים תחת שם משפחתו הקודם (גולדפריינד), היא כי ככל הנראה שנתוני בעלי הזכויות לצורך הגשת כתבי בי-דין נלקחו מנסח הטאבו, שם מופיע השופט עמית בשם משפחה זה. בייפוי הכוח הכללי-הנוטריוני שניתן על ידי השופט לאחיו, נכתב במפורש יצחק עמית (ולא יצחק גולדפריינד), כך שהטענה שהשופט עמית "הסתיר" את זהותו מופרכת, חסרת כל פשר ואין בה ולא כלום. באשר לחתימה – אחיו של השופט עמית חתם כדין בשמו של השופט (ב/) מכוח ייפוי כוח שניתן לו.

5. לאור האמור לעיל, ברי כי לשופט עמית לא הייתה כל ידיעה באשר לשופטים שאליהם נותבו הליכים שעל קיומם לא ידע כלל. השופט עמית (וגם אחיו) אינו מכיר את עו"ד גור, לא נפגש עמו מעולם, לא שוחח עמו מעולם. ממילא, כאשר הנ"ל הופיע בפניו, לא היה לשופט עמית כל מקום לסבור שקמה מניעות כלשהי מלדון בתיקים שבהם עו"ד גור ייצג.

6. כעת, משנודע לשופט עמית לראשונה על קיומם של ההליכים הנ"ל, ייבחן הצורך בקביעת מקום השיפוט בהליך לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

7. באשר להליך הפלילי (פק"ח 16139-02-19) – המדובר בכתב אישום שהוגש בפברואר 2019 לבית המשפט לעניינים מקומיים בגין עבירת קנס לפי חוק העזר לתל אביב-יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב-2001. ההליך ננקט נגד 36 בעלי זכויות בנכס, בכללם השופט עמית ואחיו. גם בהליך זה יוצג השופט עמית על ידי אחיו בהתאם לייפוי הכוח שנמסר לו. כבר בחודש מאי 2019 המאשימה הודיעה משיקוליה כי היא חוזרת בה מן האישום כנגד השופט עמית, ובהמשך אף חזרה בה מכתב האישום כנגד נאשמים נוספים. בינואר 2020 בוטל כתב האישום בכללותו.