מי שהיה שחקן מרכזי במחלוקת בחייו, ראש ישיבת פוניבז' הרב אשר דויטש, נותר לא פחות שנוי במחלוקת במותו. ויכוח סביב מקום קבורתו בזמן שהובא למנוחות הצית גל חדש של אלימות במאבק כוחות מתמשך בן עשרות שנים בישיבת פוניבז', שבה מתחנכים צעירים מהאליטה האינטלקטואלית של הקהילה החרדית.
ב-16 בדצמבר גופתו של דויטש המתינה לקבורה בדירתו ברחוב הרב וסרמן 5 בבני ברק, במרחק הליכה קצרה מישיבת פוניבז', שם לימד מאז 1988. בינתיים, שני פלגים יריבים בישיבה התווכחו על מקום קבורתו.
מתנגדיו של דויטש, המזוהים עם הרב אליעזר כהנמן, נכדו בן ה-77 של מייסד פוניבז' – והמחזיק בזכויות הקניין על רוב נכסיה, כולל בית העלמין של פוניבז' – התנגדו לקבורתו של דויטש בכל מקום בבית העלמין, ובוודאי שלא באזור היוקרתי.
תומכיו של דויטש, בהנהגת הרב שמואל מרקוביץ' – גם הוא בן 77 ונשוי לאחותו של כהנמן – דרשו לקבור את דויטש בחלקת בית העלמין של פוניבז' השמורה לרבניה הדגולים ביותר של הישיבה.
השופט בדימוס של בית המשפט המחוזי בירושלים דוד חשין, שנולד למשפחה חרדית מקושרת ודובר יידיש אך עזב את שמירת המצוות לאחר שירותו בצה"ל, משמש כבר שלוש שנים כמגשר במגוון סכסוכים בין שני הגיסים.
בעוד עשרות אלפי תלמידיו, תומכיו ומעריציו של דויטש אמרו פרקי תהילים דרך מערכת כריזה עצומה, חשין קיים פגישת זום מאולתרת שאיחדה נציגים ממשפחת דויטש ומנציגי כהנמן ומרקוביץ' בניסיון להגיע לפשרה שתאפשר להביא את דויטש למנוחות בכבוד.
בעוד גופתו של הרב אשר דויטש ממתינה לקבורה, שני פלגים יריבים בישיבה התווכחו על מקום קבורתו. גם לאחר שהושגה הסכמה, טענו מתנגדיו כי "נקבר בקבר גנוב", והוויכוח התלהט במהלך ימי השבעה
הגרזן לא נקבר
לאחר יותר משעתיים של משא ומתן, חשין הצליח להביא את הצדדים להסכים כי דויטש ייקבר בבית העלמין של פוניבז', אך לא בחלקת ט' המבוקשת אלא בחלקת י' הסמוכה. אך גם לאחר החלטתו של חשין וקבורתו של דויטש, נותרו הצדדים חלוקים בשאלה אם אכןה נקבר בחלקה המוסכמת לפי החלטת הבוררות של חשין.
מחנה כהנמן טען בתציר שנכתב ב-25 בדצמבר כי תומכי דויטש קברו אותו בחלקת ט' בקבר גנוב, תוך הפרה ישירה של ההסכם. מחנה מרקוביץ' השיב בתצהיר ב-2 בינואר כי דווקא כהנמן ניסה לחזור בו מהסכם הבוררות, וכי דויטש נקבר בהתאם להחלטת חשין. הוויכוח התלהט במהלך ימי השבעה של דויטש.
על פי תצהירו של כהנמן, תלמידי ישיבה ממחנה מרקוביץ' השליכו דוכני מתכת לעבר כהנמן, בנו יוסף וחברי מחנה כהנמן, ואף השתמשו בצינור כיבוי אש להפריע לשיעור תורה. בתצהיר נטען כי רבנים ותלמידים נזקקו לטיפול רפואי. שני הצדדים האשימו זה את זה בשימוש בגז מדמיע ובתרסיס פלפל במהלך העימותים.
עוזר של מרקוביץ', שביקש להישאר בעילום שם, האשים את יוסף כהנמן בליבוי האלימות בכך שהתרברב כי דויטש יועבר בקרוב מקברו ה"גנוב". העוזר גינה את האלימות, שלדבריו פגעה במטרתו של מרקוביץ', והוסיף כי האחראים, אם יימצאו, יגורשו מישיבת פוניבז'.
על פי תצהירו של כהנמן, תלמידי ישיבה ממחנה מרקוביץ' השליכו דוכני מתכת לעברם ואף השתמשו בצינור כיבוי אש להפריע לשיעור תורה. שני הצדדים האשימו זה את זה בשימוש בגז מדמיע ובתרסיס פלפל במהלך העימותים
תלמיד לשעבר בישיבת פוניבז' המזוהה עם כהנמן, שמכיר את האירועים האחרונים וביקש גם הוא לשמור על אנונימיות, הכחיש שיוסף כהנמן איים להוציא את גופתו של דויטש מהקבר.
אחים (שלא נושאים) נשק
הפרק המביש החדש במאבק הכוחות המתמשך בישיבת פוניבז' מתרחש על רקע זעם ציבורי חסר תקדים על הפטור הנרחב מגיוס חובה לכ-66,000 צעירים בגיל גיוס הלומדים בישיבות – כ-4,000 מהם בפוניבז' – בזמן שצה"ל החסר בכוח אדם מנהל מלחמה רב-חזיתית שהיא הארוכה ביותר בתולדות ישראל.
שני הצדדים במאבק פוניבז' מודעים לאופן שבו סיקור תקשורתי פוגע בתדמיתם הציבורית, וחוששים במיוחד מההשפעה השלילית על מאמצי גיוס התרומות שלהם, שהן מקור מרכזי לתקציב הישיבה. אך דוברים משני הצדדים, המשוכנעים בצדקת מטרותיהם, דיברו לא על חרטה אלא על מסגור נכון של הסכסוך כך שהצד הראוי ביותר – שלהם – יקבל סיקור תקשורתי הוגן.
"זה באמת תזמון גרוע עבור הרב דויטש ללכת לעולמו, ועבור המאבק המכוער הזה למשוך עכשיו תשומת הלב ציבורית", הודה דובר מטעם מחנה כהנמן. "אבל איזו ברירה הייתה לרב כהנמן? האם הוא היה צריך לוותר ולאפשר לקבור את הרב דויטש ליד הרב של פוניבז' [יוסף שלמה כהנמן] או ליד הרב דוד פוברסקי במקום השמור לבנו, ראש הישיבה הנוכחי, הרב ברוך דב פוברסקי?"
הצדדים במאבק פוניבז' מודעים לאופן שבו סיקור תקשורתי פוגע בתדמיתם הציבורית, וחוששים במיוחד מההשפעה השלילית על מאמצי גיוס התרומות שלהם, אך שני הצדדים משוכנעים בצדקת מטרותיהם
"זה לא היה נגמר בזה", הוסיף. "יש לנו 30 שנות ניסיון איתם. הם [מחנה מרקוביץ'] קבוצה בעייתית שמחפשת עימותים, מריבות ואלימות. אנחנו לא יכולים לוותר להם בכל פעם. הרב כהנמן ניסה למנוע מהם לקבוע תקדימים בבית הקברות כדי שלא יהיו שם מריבות כל הזמן".
בינתיים, דובר מטעם מחנה מרקוביץ' אמר שהמחנה נאבק למען שלמות הישיבה. "אנחנו נלחמים כדי להגן על ההמשכיות של ישיבת פוניבז' כפי שחזה אותה מייסדה [הרב יוסף שלמה כהנמן]", אמר. "הרב מרקוביץ' היה משרתם הנאמן של ראשי פוניבז' לשעבר, הרב אלעזר מנחם שך והרב שמואל רוזובסקי, ושל היועצים הרוחניים שלה. הוא נושא את לפיד מורשתם והוא הראוי ביותר להנהיג את פוניבז'".
שלום נפרד?
שקט מתוח שורר כעת ב"גבעת הישיבה", השם המשמש למתחם המשרדים, בתי המדרש והמעונות שבו מבלים 2,500 צעירים רווקים בני 18 ומעלה ועוד 1,500 נשואים עד 18 שעות ביום בלימוד תלמוד.
במהלך ביקור בישיבת פוניבז', זמן ישראל ראה מאות צעירים דנים בהתלהבות בפרטי פרטים של ויכוחים רבניים עתיקים ושל שלל הפרשנויות עליהם בבית המדרש המרכזי של פוניבז', המעוטר בארון קודש גדול ומוזהב שעליו חרוט הפסוק מספר עזרא: "לרומם את בית ה'".
בית המדרש מחולק באמצע בגבול דמיוני. נאמני מרקוביץ', המכונים בעולם החרדי "מחבלים", יושבים משמאל לארון הקודש; נאמני כהנמן, המכונים "שונאים", יושבים מימין. כמעט ואין אינטראקציה ביניהם
בית המדרש מחולק באמצע בגבול דמיוני. נאמני מרקוביץ', המכונים בעולם החרדי "מחבלים", יושבים משמאל לארון הקודש; נאמני כהנמן, המכונים "שונאים", יושבים מימין. ל"מחבלים" ול"שונאים" יש גם מעונות נפרדים.
בין ה"מחבלים" ל"שונאים" כמעט שאין אינטראקציה יומיומית. למעשה, פוניבז' התפצלה לשני מוסדות לימוד נפרדים תחת קורת גג אחת ובשימוש באותם מבנים.
ה"מחבלים" וה"שונאים" סיפרו שהם חונכו מגיל צעיר להזדהות עם המחנה שלהם. במהלך יותר משני דורות של סכסוך, הקימו הצדדים היריבים בתי ספר יסודיים נפרדים, כמו גם ישיבות לאלו שלא התקבלו לישיבת הדגל של פוניבז'. ישנם גם מוסדות חינוך נפרדים לנשים של כל אחד מהמחנות.
כיום, סיפרו התלמידים שביקשו להישאר בעילום שם, כמעט שאין נישואי "תערובת" בין הצדדים, כדי להימנע מעימותים משפחתיים מיותרים – למעט "רווקים בני 30 נואשים להינשא".
מהלך יותר משני דורות של סכסוך, הקימו הצדדים היריבים בתי ספר יסודיים נפרדים, כמו גם ישיבות לאלו שלא התקבלו לישיבת הדגל של פוניבז'. כמעט שאין נישואי "תערובת" בין הצדדים, כדי להימנע מעימותים
כשהתבקשו לתאר את ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם, קבוצת "שונאים" אמרה שהם מחזיקים בגישה סובלנית יותר כלפי החברה הישראלית החילונית, בעוד ה"מחבלים" הם קיצוניים יותר.
"הם אפילו לא מופיעים בלשכת הגיוס כדי לבקש דחייה, בעוד שאנחנו כן", אמר אחד התלמידים. "הם משתתפים בהפגנות נגד הגיוס, בעוד שאנחנו לא מפגינים, וכשתיירות חילוניות מבקרות בפוניבז', ה'מחבלים' צועקים עליהן 'שיקסע'. הם יותר אגרסיביים, אבל חוץ מכמה אנשים בשוליים הם לא אלימים".
בינתיים, חברי ה"מחבלים" מתגאים בעובדה שאין להם ייצוג פוליטי בכנסת. הם אמרו שחברי הקבוצה לא הצביעו בבחירות האחרונות.
למעשה, בעיני ה"מחבלים", מפלגת דגל התורה המייצגת את הציבור החרדי-ליטאי הלא-חסידי, אינה נחרצת מספיק בהגנה על זכותם של תלמידי הישיבות לפטור משירות צבאי.
בעיני ה"מחבלים", מפלגת דגל התורה המייצגת את הציבור החרדי-ליטאי הלא-חסידי, אינה נחרצת מספיק בהגנה על זכותם של תלמידי הישיבות לפטור משירות צבאי
"נציגי דגל התורה שנשלחו לכנסת נתונים ללחצים גדולים מדי להתפשר. הם לא יכולים באמת להיאבק על שמירת הסטטוס קוו שמעניק לחרדים פטור משירות צבאי, אז עדיף שלא נהיה שם", אמר אחד מחברי ה"מחבלים".
הרב אשר דויטש היה שילוב נדיר של תלמיד חכם מבריק ומורה המכיר היטב את גוף הספרות התלמודית העצום, ומנהיג פוליטי כריזמטי בעל סמכות מוסרית שיכול היה להניע עשרות אלפים.
כמורה בפוניבז', היה דויטש ידוע בשיעוריו התלמודיים המעמיקים שנועדו לתלמידים מתקדמים בישיבה, שבהם לעיתים קרובות איבד את תחושת הזמן ונזקק לתזכורת מהתלמידים לסיים את השיעור.
הרב אשר דויטש היה שילוב נדיר של תלמיד חכם מבריק ומורה המכיר היטב את גוף הספרות התלמודית העצום, ומנהיג פוליטי כריזמטי ופרגמטי בעל סמכות מוסרית, שיכול היה להניע עשרות אלפים
דויטש היה גם מנהיג פוליטי פרגמטי, שהיה ממייסדי מפלגת בני תורה יחד עם הרב שמואל אוירבך המנוח. המפלגה, המכונה גם "הפלג הירושלמי", פיצלה את הציבור החרדי-ליטאי והשתתפה במספר בחירות מוניציפליות.
בני תורה ממשיכים להוביל מאבק בלתי מתפשר נגד גיוס חרדים, כולל אלו שאינם לומדים בישיבות. לבני תורה יש גם ביטאון יומי בשם "הפלס", שמקדם את האג'נדה הפוליטית של המפלגה – בעיקר אי שירות בצבא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו