אני זוכר היטב את פרסום התוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. כששמעתי על התוצאות מייד זעקתי – איך דונלד טראמפ ניצח את הילרי קלינטון? גם היום אני עדיין מתקשה להאמין. כך גם רבים מחברי למחנה השמאל-מרכז. אך הרבה מים עברו מאז בנהר. ובימים אלה הגעתי למסקנה שתזעזע רבים מחברי למחנה – חייבים לחבק את הנשיא טראמפ.

נכון, רבים מחבריי למחנה שואלים אותי – מדוע לנרמל אותו? אתה לא יודע מי האיש? אז זהו שכן. כל העולם מכיר את הפרסונה הלא צפויה. אנחנו יודעים טוב מאוד מה התרחש בארה"ב בנשיאותו. חלק גדול מהדברים שנעשו על ידיו מזעזעים אותי. אאבק שדברים אלה לא יתרחשו בישראל.

רבים מחבריי למחנה שואלים אותי – מדוע לנרמל אותו? אתה לא יודע מי האיש? אז זהו שכן. כל העולם מכיר את הפרסונה הלא צפויה. אנחנו יודעים טוב מה התרחש בארה"ב בנשיאותו. חלק גדול מהדברים מזעזעים

נכון, הדברים שטראמפ עשה והדברים שהוא מייצג אינם תואמים את עמדותינו. אנחנו מתחלחלים ממעשיו. אבל כמו שהימין הדתי והאוונגליסטים לא מתלהבים מאופיו של טראמפ ולכן סתמו את אפם, כנראה שגם אנחנו צריכים.

בבחירות אמריקה ידעה לחלוטין מי זה טראמפ ומה עשויות להיות השלכות בחירתו. ועדיין נוכחנו כי האמריקאים רוצים אותו. הם אלה שנרמלו אותו. למעשה, חשבנו שהטראמפיזם הוא תופעה זמנית וחולפת, אך זה לא המצב.

קיים משבר אמון חריף בין רבים מהאמריקאים למוסדות השלטון. הם חשים כי המערכת מושחתת ולא רואה את האמריקאים הפשוטים. בעיקר נמאס להם מהממסד הישן. ולכאן נכנס טראמפ. הוא הצליח לרכוש את אמונם.

הברית עם ארה"ב היא הנכס האסטרטגי הגדול שלנו. בנימין נתניהו טעה כשסטה מגישת הביי-פרטיזן (הדו-מפלגתית) וניהל קשרים בעיקר עם הרפובליקאים. האינטרס שלנו הוא שנפעל ללא הרף לשימור ולחיזוק הקשרים עם ארה"ב. עלינו לשמור על קשרים טובים גם עם הדמוקרטים. אוי לנו אם נפעל כמו הימין ונעבוד בעיקר רק מול הרפובליקאים, כי יום יבוא והדמוקרטים יחזרו לשלטון. אבל אני כן מציע שמנהיגי המחנה ישנו את התפיסה כלפי טראמפ.

בבחירות אמריקה ידעה לחלוטין מי זה טראמפ ומה עשויות להיות השלכות בחירתו. ועדיין נוכחנו כי האמריקאים רוצים אותו. הם אלה שנרמלו אותו. חשבנו שהטראמפיזם הוא תופעה חולפת, אך זה לא המצב

אלה ימיה הטובים של אחוזת מאר-א-לאגו. מאז בחירתו החוזרת של טראמפ מנהיגים רבים מהעולם "עולים לרגל" לאחוזתו בפלורידה. בין האישים ניתן לציין את נשיא ארגנטינה, את משפחת נתניהו, את יו"ר יש"ע יוסי דגן, ח"כ אוהד טל, ח"כ יוליה מלינובסקי ואף בני גנץ. יש עוד רבים שביקרו שם בפרופיל יותר נמוך. המבקרים באחוזה מבינים היטב כי כהונתו השנייה של טראמפ תהיה אחרת. למעשה, הנשיא עומד לשנות את הסדר העולמי בצורה דרמטית ולכן עדיף להיות  קרובים לאוזניו.

יש להכיר בלוח הזמנים המשמעותי. טראמפ יכהן עד 2029 .כמה זה רחוק אתם שואלים? עד אז הקו הסגול של הרכבת הקלה אמור לפעול. וכל ישראלי יודע שזה עוד הרבה זמן. בנוסף, הרפובליקנים זכו בבחירות האחרונות לרוב בשני בתי הקונגרס. בחירות האמצע הבאות יתקיימו ב-2026. לצד הרוב בקונגרס קיים גם רוב שמרני בבית המשפט העליון. כלומר, יהיה לא פשוט להגביל את החלטות ממשל טראמפ. למעשה הוא יכול לעבוד כמעט ללא הפרעה.

בהסתכלות רחבה. ניתן לחלק את כהונות נשיא ארה"ב כך: בראשונה הנשיא פועל כדי להיבחר שוב ואילו בשנייה הוא יפעל למען עיצוב מורשתו. וכך נראה שגם טראמפ יפעל. זה לא סוד שטראמפ אוהב מאוד הערכה והוא נושא את עיניו לכבוד הגדול ביותר שמנהיג יכול לקבל – פרס נובל לשלום. וכאן המחנה שלנו צריך להיכנס לתמונה.

רבים בממשל הם בעלי קשרים חזקים וארוכים עם הימין המתנחלי. וכן, שנים רבות הימין הישראלי עבד מול הימין האמריקאי כדי לקדם סיפוח. אבל דבר אחד חשוב גם השמאל והימין כנראה שכחו. טראמפ פשוט לא מתלהב ממלחמות. הוא לא פציפיסט ולא הפגין נגד המלחמות האמריקאיות. ובכל זאת כשמאזינים בצורה עקבית להצהרותיו מגלים כי הוא לא מעריץ הרפתקאות צבאיות.

רבים בממשל בעלי קשרים מתמשכים עם הימין המתנחלי, שעבד מולו שנים כדי לקדם סיפוח. אבל דבר אחד חשוב כנראה שכחו גם בשמאל וגם בימין: טראמפ פשוט לא מתלהב ממלחמות

בואו נזכר ביחד בקיץ 2020. היינו עמוק בקורונה ובמשבר הפוליטי. נתניהו והימין הבטיחו שבקרוב טראמפ יאשר את סיפוח ההתנחלויות. השגריר האמריקאי היה לוביסט הסיפוח הגדול ביותר. אך היו לצד הנשיא יועצים נוספים: איוונקה טראמפ, ג'ארד קושנר ואבי ברקוביץ. אני מניח שבהקשר הסכסוך עמדותיהם נוטות יותר למרכז מאשר לימין. הם קידמו באוזני הנשיא את הסכמי אברהם. ברגע האמת, בבחירה ההיסטורית, טראמפ בחר בנורמליזציה ודאג שכך גם נתניהו יבחר. למעשה, עד היום טראמפ מאמין שרק הוא יכול לצרף את סעודיה להסכמים.

כאשר מאזינים לדברי הסעודים מבינים, כי הם לא מוכנים לחתום על הסכם נורמליזציה עם ישראל ללא מעשים ברורים לכיוון מדינה פלסטינית. אם לפני המלחמה היו דיבורים זהירים, היום זה לא ריאלי. סעודיה רואה את עצמה כמנהיגת העולם הערבי ולכן היא מחויבת, במיוחד בעקבות המלחמה, לעזור לפלסטינים.

ראוי לזכור שגם האמירויות ובחריין קיררו את יחסיהם עם ישראל בעקבות המלחמה. ולמרות זאת, הם לא שוללים על הסף שבעתיד ייקחו חלק בעיצוב עזה והרשות הפלסטינית המחודשת לאחר המלחמה.

מאז תחילת המלחמה ישראל לא החליטה כיצד תנוהל עזה ביום שאחרי. למעשה, הימין הקיצוני מקדם התיישבות בעזה וממשל צבאי. מהצד השני גם בשמאל מבינים כי הרשות במצבה הנוכחי והלא מזהיר בשטח, אינה יכולה לשלוט בעזה. הפתרון הנכון ביותר הוא התערבותם של מדינות ערב המתונות לשם יצירת "רשות פלסטינית מתוקנת" שתנהל את העניינים בהבנות עם ישראל.

תראו מה קרה עוד לפני כניסת טראמפ לתפקיד. תראו את האכזבה והביקורת של הימין כלפיו. הם היו בטוחים שהוא ימשיך המלחמה ויאפשר הקמת התנחלויות בעזה. הם לא הבינו שטראמפ רוצה לקבל דף חדש ונקי בעת חזרתו. בימים אלה הם ראו כי דווקא טראמפ הוא זה שהצליח לגרום לנתניהו לחתום על הסכם להחזרת החטופים ולמעשה לסיום המלחמה.

יש לנו מומנטום. אנו מכירים את הדיווחים על המשבר בין נתניהו לטראמפ. טראמפ עדיין מרגיש נבגד. לכן על מחנה השמאל להתקרב לטראמפ ולצוותו. מטרתנו שהנשיא יבין שנתניהו וחבריו הם משענת קנה רצוץ שמפרקת את ישראל ומובילה אותה לחורבן. עלינו להציג בפני הנשיא כי יש בישראל אלטרנטיבה מנהיגותית שיכולה לעבוד איתו ולסייע לו בהגשמת מטרתו.

יש לנו מומנטום. אנו מכירים את הדיווחים על המשבר בין נתניהו לטראמפ. טראמפ עדיין מרגיש נבגד. לכן על מחנה השמאל להתקרב לטראמפ ולצוותו. מטרתנו שהנשיא יבין שנתניהו וחבריו הם משענת קנה רצוץ

זה אומר שהשמאל חייב לפעול אקטיבית ולדרוש ממנהיגינו להתקרב לטראמפ. למעשה טראמפ הוא היחיד שיכול להצילנו ממדינה דו-לאומית והרס החזון הציוני. כשנתקרב לנשיא נזכיר לו כי הדרך לפרס נובל לשלום היא הרחבת הסכמי אברהם ולא סיפוח מסוכן. לכן יש להעיר את מנהיגי השמאל. כרגע הימין משחק מול שער ריק. אבל זה לא מאוחר. אף על פי שקשה לדמיין את זה, דווקא טראמפ הוא זה שיכול להציל את ישראל.

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.