שעות אחדות לפני שחרורם אתמול (ראשון) של 90 אסירים פלסטינים, במסגרת הפעימה הראשונה של עסקת שחרור החטופים, נגרע מהרשימה שמו של ראיד חליל, שרצח שני ישראלים בפיגוע בבניין פנורמה בדרום תל אביב בשנת 2015. בכך ניצלה המדינה מהפרת חוק בוטה, הפרה שאפילו בג"ץ – בפסק הדין שפורסם אתמול לפנות בוקר בעניין חוקיות העסקה – לא התערב כדי למנוע.
לאחר העסקה לשחרור החייל גלעד שליט ב־2011, חוקקה הכנסת בשנת 2014 תיקון לשני חוקים – חוק שחרור על תנאי ממאסר, וכן חוק הממשלה. התיקון לחוק הממשלה היה נרחב יותר, והוסיף סעיף המסדיר שחרור אסירים באמצעות החלטת ממשלה במסגרת הסכם מדיני או מחווה מדינית. ההסדר הזה החליף את מנגנון החנינה באמצעות נשיא המדינה, שהיה בתוקף עד אותה עת.
במקביל, נאסר במסגרת חוק הממשלה על שחרורו של אסיר, במסגרת הסכם מדיני או מחווה מדינית, שהורשע ברצח ובית המשפט קבע כי הרצח בוצע "בנסיבות חריגות בחומרתן".
בשנים שמאז נחקק הסעיף, ידועים מקרים ספורים בלבד שבהם בתיהמ"ש קבעו, לבקשת הפרקליטות, כי נאשמים שהורשעו ברצח ביצעו את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן
בד בבד הוסיף המחוקק את ההגדרה הזו בחוק שחרור על תנאי ממאסר, וקבע: "בית משפט שהרשיע אדם ברצח רשאי לקבוע, לעניין המלצה לקציבת עונש מאסר עולם, שאותו אדם ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן". בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי הסטטוס הזה מיוחד ל"מעשי רצח חריגים, אכזריים או מרובי קורבנות".
קשה לעשות מדרג של מעשי רצח לרציחות "רגילות" לעומת מעשי רצח "חריגים". ובכל זאת, כך בחר המחוקק, ובתי המשפט נדרשו לפרשנות הסעיף החדש. השופט יצחק עמית כתב בפסק דין משנת 2018: "ברור מתוך לשון החוק כי הוראת הסעיף נועדה למקרים חריגים, ויישומה צריך להיעשות במשורה".
עמית הוסיף כי אין צורך בהצטברות מספר רכיבים בעלי חומרה יתרה כדי לקבוע את תחולת הסעיף, אף שלא כל רצח על רקע אידיאולוגי יוביל בהכרח לקביעת הסטטוס.
בשנים שמאז נחקק הסעיף, ידועים מקרים ספורים בלבד שבהם בתי המשפט קבעו, לבקשת הפרקליטות, כי נאשמים שהורשעו ברצח ביצעו את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן. המקרה של ראיד חליל הוא אחד המקרים הבודדים הללו. חליל, פלסטיני בן 46, דקר למוות את אהרון יסייב ואת ראובן אבירם וניסה לדקור שלושה ישראלים נוספים, במסע הרג בדרום תל אביב בנובמבר 2015.
מדובר בעניין משפטי פשוט. שמו של חליל לא אמור היה להיכלל מלכתחילה ברשימת האסירים המיועדים להשתחרר במסגרת העסקה עם חמאס
בנובמבר 2016 הוא הורשע, על פי הודאתו, בשני מעשי רצח ושלושה מעשי ניסיון רצח. שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב שרה דותן, מרדכי לוי וירון לוי החילו עליו את הסטטוס של "נסיבות חריגות בחומרתן".
השופט ירון לוי כתב בגזר הדין: "סבורני שיש במסע ההרג הנפשע אליו יצא הנאשם, ובמיוחד בהחלטה האידיאולוגית לרצוח חפים מפשע אך בשל היותם יהודים, כדי להוביל למסקנה שמדובר בנסיבות חריגות בחומרתן, כמשמעותן בחוק שחרור על תנאי".
מדובר בעניין משפטי פשוט. שמו של חליל לא אמור היה להיכלל מלכתחילה ברשימת האסירים המיועדים להשתחרר במסגרת העסקה עם חמאס.
שתי שאלות מתעוררות ונותרות ללא מענה: האחת – כיצד בכל זאת הוכנס שמו לרשימה, למרות ששב"כ, שהרכיב את רשימת האסירים, מלווה בייעוץ משפטי צמוד? והשנייה – מדוע החליטו שופטות בג"ץ שדנו בעתירות נגד העסקה להעלים עין מהפרת החוק הבוטה הזו מצד המדינה.
העתירה הראשונה נגד שחרור האסירים הפלסטינים הוגשה לבג"ץ במוצאי שבת. השופטות דפנה ברק־ארז, יעל וילנר ורות רונן הקציבו לפרקליטות שעות ספורות להשיב לעתירה, ובסופו של דבר פרסמו את פסק דינן סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר.
בפסק הדין בחרו השופטות להתעלם מהעובדה שהכללתו של חליל ברשימת האסירים המיועדים להשתחרר מנוגדת באופן מפורש לחוק, והוסיפו התייחסות אגבית, כמעט מזלזלת, לטענה הזו
העתירה המקורית של ארגון "בחרנו בחיים – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה" לא כללה טענה בעניינו של חליל, אך בהמשך הלילה הוגשה הודעת עדכון מטעם העותרים, בלשון קצרה ותמציתית, נוכח השעה הדוחקת:
"בית המשפט מתבקש שיורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטלו כלל השמות המצויים ברשימה שפורסמה על ידי הממשלה, ובתוכם בין היתר ראיד חליל, שבית המשפט הורה בעניינם כי ביצעו את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן, נוכח הוראות סעיף 8ב לחוק הממשלה".
הפרקליטות לא טרחה כלל להגיב לדברים אלה בהודעתה לבג"ץ. בפסק הדין בחרו השופטות להתעלם מהעובדה שהכללתו של חליל ברשימת האסירים המיועדים להשתחרר מנוגדת באופן מפורש לחוק, והוסיפו התייחסות אגבית, כמעט מזלזלת, לטענה הזו.
"בשלב זה", כתבה השופטת ברק־ארז בפסק הדין הקצר, "שעות לפני הוצאתה של הפעימה הראשונה במתווה אל הפועל – לא ניתן עוד לברר טענות ספציפיות שהועלו בשיהוי משמעותי.
בג"ץ עצמו קבע בעבר, בשורה ארוכה של פסקי דין, שערך שלטון החוק גובר על סוגיית השיהוי, כך שבית המשפט לא יעמוד באפס מעשה כשמול עיניו מתרחשת הפרה בוטה של החוק
"לא היה מקום להעלות את הטענה ביחס למאפייניהם של מחבלים מסוימים שנכללו ברשימת המיועדים לשחרור לראשונה בשלב כה מאוחר, ומבלי שניתנה אינדיקציה לכך שהטענה הובאה בפני גורמי הממשלה תחילה".
הנימוקים המובאים לדחיית הטענה בדבר הכללתו של חליל ברשימת האסירים מקוממים ממש. השופטות לא הסתפקו בדחיית העתירה בנימוקים הכלליים המוכרים, המבוססים על אי שפיטות של סוגיות הנטועות בתחום יחסי החוץ והביטחון של המדינה, אלא בנימוק של שיהוי בהעלאת הטענה ושל אי מיצוי הליכים.
לא ראוי שכך פעל בית המשפט. לא רק מכיוון שאין כאן שיהוי של ממש – הטענה בעניין הכללתו של חליל הונחה בפני בג"ץ שעות ספורות לאחר הגשת העתירה המקורית – אלא בעיקר מכיוון שבג"ץ עצמו קבע בעבר, בשורה ארוכה של פסקי דין, שערך שלטון החוק גובר על סוגיית השיהוי, כך שבית המשפט לא יעמוד באפס מעשה כשמול עיניו מתרחשת הפרה בוטה של החוק.
מאותו טעם לא היה בית המשפט רשאי להסתתר מאחורי נימוק אי מיצוי ההליכים: רשימת 95 האסירים הראשונית פורסמה באתר משרד המשפטים בשישי אחר־הצוהריים, ורשימת 737 האסירים המלאה המיועדת להשתחרר בשלב א' של העסקה פורסמה בשעת לילה מאוחרת, בין שישי לשבת. מתי בדיוק היו אמורים העותרים לקיים מיצוי הליכים?
רשימת 95 האסירים הראשונית פורסמה באתר משרד המשפטים בשישי אחר־הצוהריים, והרשימה המלאה פורסמה בשעת לילה מאוחרת. מתי בדיוק היו אמורים העותרים לקיים מיצוי הליכים?
אגב, מי שיעיין ברשימת האסירים כעת, יגלה בה 734 שמות בלבד. אתמול בשעות הבוקר, שעות לפני ביצוע העסקה, ומשפורסם עניינו של חליל, הורה שב"כ למחוק את שמו מרשימת האסירים המיועדים להשתחרר, ויחד עמו נמחקו שני אסירים נוספים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם