מה צפויה להיות מדיניות ממשל טראמפ הנכנס בכל הקשור לגרעין האיראני? תקיפה צבאית או סנקציות כלכליות חריפות, שיובילו למו"מ מחודש עם טהרן להקפאת פיתוח הנשק?

בטרם אנסה להשיב על שאלה החשובה לביטחון הלאומי של ישראל, נדרשת כאן הערת אזהרה מקדמית. דונלד טראמפ, הנשיא החדש/ישן של ארה"ב הוא איש לא צפוי. נראה כי אין לו תפיסת עולם מגובשת בנושא מקומה ותפקידה של ארה"ב במערכת הבינלאומית, וכן ביחס למשברים אזוריים עכשוויים כגון המלחמה באוקראינה או במזרח התיכון. פרשנים פוליטים נשענים על שורה ארוכה של רמזים והתבטאויות שונות שלו בנושאים השונים. ההחלטות שלו בנושאים בינלאומיים יושפעו במידה רבה מעמדות היועצים השונים שמינה, חלקם עם מעט מאוד ניסיון בתחומים שעליהם הופקדו. המאמר שלהלן, הוא חלק משורה ארוכה של מאמרים שבהם הכותב לוקח סיכון ומנסה להעריך "מה יעשה טראמפ בנוגע ל…".

*  *  *

בעקבות תוצאות המלחמה בין ישראל לאיראן וארגוני החסות שלה, מעולם לא היו נסיבות נוחות יותר מבחינה מדינית, אסטרטגית וטקטית לתקיפה צבאית של מתקני הגרעין של איראן. איראן חלשה ופגיעה היום כפי שלא הייתה כבר מספר עשורים. האסטרטגיה שלה של בניית "טבעת אש" מסביב לישראל באמצעות ארגוני פרוקסי שירתיעו את ישראל מפני תקיפת מתקני הגרעין קרסה לחלוטין וייקח שנים רבות לשקם אותה.

לנוכח תוצאות המלחמה בין ישראל לאיראן וארגוני חסותה, מעולם לא היו נסיבות נוחות יותר – מדינית, אסטרטגית וטקטית – לתקיפה צבאית של מתקני הגרעין שלה. איראן חלשה ופגיעה היום כפי שלא הייתה עשורים

הפגיעה הקשה בחזבאללה, אובדן סוריה לציר השיעי, והפגיעה הישירה של ישראל בסוללות הטילים שלה ובמערך ההגנה האווירית שלה, צמצמו למינימום את יכולת התגובה של טהרן לתקיפה.

במישור המדיני, ספק אם רוסיה החלשה וסין שחתומות על הסכמי שיתוף פעולה עם איראן, ירתיעו את ארה"ב וישראל מפני תקיפת המתקנים, אם יחליטו לעשות כן. ישראל זיהתה כבר באוקטובר 2024 הזדמנות נדירה לתקיפת מתקני הגרעין, אולם אז ממשל ביידן סרב לאפשר לה לתקוף, מחשש להסלמה אזורית ערב הבחירות בארה"ב.

על פי הערכות המודיעין האמריקאי, בעקבות תוצאות המלחמה – הקשות מבחינתה –  בחודשיים האחרונים האיצה איראן את הפעילות שלה לפיתוח נשק גרעיני ולמעשה היא יכולה להרכיב את הפצצה הראשונה שלה תוך שבועות ספורים וזקוקה לשנה להפיכתו לנשק אופרטיבי. לנוכח התקדמות זו ברור לאמריקאים, שנושא הגרעין האיראני יהיה חייב להיות מטופל בהקדם בצורה זו או אחרת.

טראמפ ירש למעשה הסלמה גרעינית שהוא תרם לה. תכנית הגרעין של איראן הוקפאה אחרי הסכם הגרעין שהושג ביוזמת ממשל אובמה ב-2015, אך בעקבות לחצים ומאמצי שכנוע של בנימין נתניהו, הנשיא האמריקאי פרש מההסכם ב-2018 והטיל עליה מחדש את הסנקציות. עתה ההחלטה מונחת שוב לפתחו של הנשיא טראמפ. השאלה המרכזית העומדת בפניו היא האם לנצל את ההזדמנות שיצרה ישראל לתקיפה צבאית באיראן.

בחודשיים האחרונים האיצה איראן את פעילותה לפיתוח נשק גרעיני. לנוכח התקדמותה, ברור לאמריקאים שנושא הגרעין האיראני יהיה חייב להיות מטופל בהקדם, כך או אחרת

אין לי ספק, שבפגישה הראשונה של הנשיא עם ראש ממשלת ישראל יציג האורח את החולשה האיראנית כ"ההזדמנות בלתי חוזרת" לתקיפה ישראלית ו/או אמריקאית של מתקני הגרעין, המפוזרים ומבוצרים באתרים שונים באיראן.

אולם נראה כי בקדנציה הנוכחית טראמפ יושפע פחות מנתניהו, שנתפס בעיניו כ"לוזר" בעקבות התבוסה לחמאס במתקפת ה-7 באוקטובר, וידחה את הצעתו שארה"ב תתקוף את מתקני הגרעין האיראני בעצמה או במשותף עם ישראל. יחד עם זאת, יתכן שטראמפ יהיה מוכן בנסיבות מסוימות לאפשר לישראל לתקוף בעצמה את המתקנים ולשאת בתוצאות הנובעות ממנה.

להערכתי, ארה"ב תחת ממשל טראמפ תטיל סנקציות כלכליות כבדות על איראן, ובעקבותיהן תנהל מו"מ מחודש עם טהרן להקפאת תוכניתה הגרעינית. להלן מספר הנחות והתבטאויות של הנשיא עליהן מתבססת הערכה זו:

1

הניסיון ההיסטורי. ארה"ב, בניגוד לישראל, מעולם לא תקפה צבאית מתקני גרעין בעולם, למרות שכחלק מתפקידיה כמנהיגת העולם החופשי היא עומדת בראש המאבק למניעת תפוצה גרעינית.

הכלים שבהם משתמשת ארה"ב בחזית הזו הם: מאמצים דיפלומטיים, סנקציות כלכליות ולחצים אחרים, שלעתים הצליחו. בשני מקרים המדיניות האמריקאית לא השיגה את התוצאות המקוות: צפון קוריאה ואיראן. שתי המדינות הללו הפכו ל'מדינות סף גרעיניות, שהמרחק בינן לבין הפצצה היא החלטה פוליטית של ההנהגה.

2

מורשת של שלום. בנאום טקס ההשבעה שלו כנשיא הצהיר טראמפ, שהמורשת שהוא רוצה להשאיר אחריו היא סיום מלחמות והשגת שלום. הצהרה זו עולה בקנה אחד עם הדיווחים מאמריקה שחלומו של דונלד טראמפ הוא לזכות בפרס נובל לשלום כפי שקיבל בשעתו הנשיא ברק אובמה.

3

חיסול קאסם סולימאני. הטענה שאיראן ניסתה בשעתו להתנקש בחייו של טראמפ בעקבות חיסולו של מפקד משמרות המהפכה על ידי ארה"ב בתקופת ממשלו הקודם, לא תהיה גורם מכריע בהחלטה שלו אם לתקוף את מתקני הגרעין או לפעול לחידוש הסכם הגרעין עם איראן בתנאים אלו או אחרים.

נראה שבקדנציה הנוכחית טראמפ יושפע פחות מנתניהו, שנתפס בעיניו כ"לוזר" בעקבות ה-7/10, וידחה את הצעתו שארה"ב תתקוף את מתקני הגרעין האיראני בעצמה או עם ישראל. אך אולי יאפשר לישראל לתקוף לבדה

4

מינוי משמעותי. ביומו הראשון בתפקיד החליף טראמפ את שליחו המיוחד לענייני איראן מהקדנציה הראשונה, שנחשב לנץ קשוח בנושא האיראני. במקומו מינה טראמפ את מייקל דימינו שהיה בכיר בפנטגון בקדנציה הראשונה שלו בבית הלבן ואנליסט ב-CIA לתפקיד סגן עוזר שר ההגנה האמריקאי לענייני המזרח התיכון. והוא יהיה ממונה על מדיניות הפנטגון מול איראן.

בפברואר 2024 אמר דימינו כי "מי שמנסים לומר לך שאיראן עומדת להשתלט על המזרח התיכון הם לדעתי מחרחרי פחד. זהו רעיון חסר תוכן והוא אינו נתמך בעובדות". לאחרונה הוא שיבח את מדיניותו של הנשיא ג'ו ביידן על שבלם התקפה נרחבת של ישראל באיראן.

*  *  *

על רקע הדברים הללו, ספק רב אם ממשל טראמפ יתקוף צבאית את מתקני הגרעין של איראן, בין היתר בעקבות שורה של מסרים שמגיעים מהנשיא האיראני על נכונותה של טהרן לחזור לשולחן הדיונים בנושא, בתמורה כמובן להסרת הסנקציות. המסרים מועברים בעיקר דרך מדינות אירופיות.

טראמפ לשיטתו, ינסה ככל האפשר להימנע ממלחמות שעולות הרבה מאוד כסף והוא חותר לצמצם את הוצאות הממשל הפדרלי. לקידום מטרותיו יפעל הנשיא לצרף את סעודיה למעגל המדינות הערביות שחתמו על הסכם שלום עם ישראל, ולהגדיל את ההכנסות מעסקאות מכירות נשק אמריקאי למדינות ערביות עשירות.

דימינו, סגן עוזר שר ההגנה האמריקאי החדש שמינה טראמפ לענייני המזה"ת והממונה על מדיניות הפנטגון מול איראן. אמר לאחרונה כי "מי שמנסים לומר שאיראן עומדת להשתלט על המזה"ת הם לדעתי מחרחרי פחד"

הערה אחרונה על שאלת האפקטיביות של תקיפה צבאית ישראלית או אמריקאית באיראן. בשל פיזור המתקנים באתרים רבים שרובם ככולם מבוצרים ונבנו בעומק האדמה, תקיפה צבאית, במקרה הטוב, תדחה את הפיכתה של איראן למדינה גרעינית לזמן מה, אך לא תצליח לשלול ממנה את היכולות הרבות שהשיגה בתחום זה ב-25 השנים האחרונות. כעבור זמן מה, איראן תצליח לשקם את היכולות הגרעיניות והקונוונציונליות שייפגעו בתקיפה.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.