בסוף שנות התשעים הגיח לעולם מנוע חיפוש בשמו הראשוני BackRub, עם טכנולוגיה חדשנית, מהירה ומדויקת. בהנהלת חברת "יאהו!", שהייתה אז אחת מאימפריות הטכנולוגיה המובילות בתחום החיפוש, לא זיהו במנוע הזה סכנה עסקית קיומית.

למעשה, ב"יאהו!" נרדמו בשמירה, או יותר נכון בניהול, וכשהתעוררו כעבור כמה שנים מצאו את עצמם מתרסקים ללא מצנח למטה. את מקומה של "יאהו!" תפס אותו מנוע חיפוש חדש, שלימים שונה שמו ל"גוגל".

כעבור מספר שנים, ב-9 בינואר 2007, מנכ"ל "אפל" סטיב ג'ובס עמד על הבמה בקופרטינו והציג לעולם טלפון מהפכני בשם אייפון. חברת "נוקיה", שהחזיקה באותם ימים נתח שוק של מעל 40% בתחום הטלפונים הסלולריים בעולם, התמהמה באימוץ טכנולוגיית מסך המגע והתקנת האפליקציות של "אפל". תוך שנים בודדות, "נוקיה" שילמה על כך בנפילה מטאורית ביחס לגודלה בשוק.

"נוקיה" ו"יאהו!" הן רק שתי דוגמאות מתוך רבות של אימפריות עסקיות גדולות שקרסו בגלל שלא הצליחו להגיב בזמן לטכנולוגיה חדשה שאיימה עליהם. השאלה הגדולה בימים אלו היא, האם "אנבידיה" היא הבאה בתור?

"נוקיה" ו"יאהו!" הן רק שתי דוגמאות מתוך רבות של אימפריות עסקיות גדולות שקרסו בגלל שלא הצליחו להגיב בזמן לטכנולוגיה חדשה שאיימה עליהם. השאלה הגדולה שמעסיקה את העולם העסקי בימים אלו היא, האם "אנבידיה" היא הבאה בתור?

מעבד של אנבידיה, 23 בפברואר 2024 (צילום: JOEL SAGET / AFP)

"אנבידיה" מילאה בשנים האחרונות תפקיד מכריע בהנעת תעשיית הבינה המלאכותית בזכות מערכת השבבים החזקים שפיתחה. המודלים הנוכחיים של הבינה המלאכותית דורשים כוח מחשוב רב. "אנבידיה" הייתה מהחברות הבודדות בעולם שידעה לספק אותו. כך נקשרו מניות "אנבידיה" בחבל הטבור לצמיחת תחום הבינה המלאכותית בעולם.

לאחרונה מעבדת המחקר הסינית בתחום הבינה מלאכותית, "דיפסיק", פרסמה את מודל ה-AI שלה. על פי מאמר שנכתב על ידי המעבדה, מודל דיפסיק-R1 עולה על מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית כמו דגמי o1 של OpenAI ו-Llama AI של Meta.

אבל מה שטלטל את השווקים הוא לא רק היכולות המרשימות של "דיפסיק". הטלטלה נובעת בעיקר מהעובדה שהמודל פותח בקוד פתוח. המשמעות היא שבניגוד לפלטפורמות בינה מלאכותית של ענקיות כמו OpenAI או גוגל, המודל הסיני מאפשר לכל סטארט-אפ להיכנס לקוד של "דיפסיק", להעתיק, לערוך ולהפיץ גרסאות בינה מלאכותית מהמתקדמות בעולם.

המשמעות היא שבניגוד לפלטפורמות בינה מלאכותית של ענקיות כמו OpenAI או גוגל, המודל הסיני מאפשר לכל סטארט-אפ להיכנס לקוד של "דיפסיק", להעתיק, לערוך ולהפיץ גרסאות AI מהמתקדמות בעולם

כלומר, "דיפסיק" מאפשרת לשבור חלקית את המונופול על הטכנולוגיה שיש לחברות הגדולות בתחום.

לחברות הגדולות עדיין יש יתרון גדול בדמות כמויות עצומות של מידע, המשמש לאימון מודלים, או ממון רב כדי לשכור את שירותי מיטב המומחים והמערכות בתחום. אבל גולת הכותרת של "דיפסיק" הוא שמדובר במודל חדשני וחסכוני במיוחד.

אפליקציית "דיפסיק" על מסך הבית של מכשיר אייפון (צילום: AP Photo/Jon Elswick)

המוצר הזה מצביע על כך שחברות סיניות יכולות לפתח מודלים תחרותיים בשבריר מהעלות כיום, מה שמרעיד את היסודות של מגזר הבינה המלאכותית הנשלטת על ידי ארצות הברית.

על פי היסודות האלו, ככל שתשפוך יותר כסף על כוח מחשוב חזק יותר, כך יהיה לך יתרון על פני המתחרים בכל הקשור לפיתוח הבינה המלאכותית. זה מה שהביא חברות ענק בארה"ב להשקיע מראש מיליארדי דולרים כדי לצבור מלאי עצום של שבבי מעבדים גרפיים ושרתים.

לכן הנפילה של "אנבידיה" במחיר המניה בעקבות חשיפת המודל הסיני, מעלה שאלה רחבה הרבה יותר מתחומי החברה עצמה: האם חברות אמריקאיות צריכות להמשיך להזרים מיליארדים לפיתוח בינה מלאכותית?

הנפילה של "אנבידיה" במחיר המניה בעקבות חשיפת המודל הסיני, מעלה שאלה רחבה הרבה יותר מתחומי החברה עצמה: האם חברות אמריקאיות צריכות להמשיך להזרים מיליארדים לפיתוח בינה מלאכותית?

גם המשקיעים מבולבלים לגבי התשובה, וזה בא לידי ביטוי גם במסחר בבורסה. מניית "אנבידיה" אמנם הובילה את המכירות ביום שני בשוק המניות האמריקאי, אך גם חברות טכנולוגיה אחרות שקשורות לבינה המלאכותית סבלו מאובדן אמון זמני בקרב מחזיקי המניות.

מודל הבינה המלאכותית הרזה של "דיפסיק" מערער את הביקוש האדיר שיש לשבבים המהירים של "אנבידיה" בשוק עולם הבינה המלאכותית. כלומר, אם עד היום חשבנו שהיחידים שיכלו לעצור את הביקוש העצום לשבבי "אנבידיה" היא רק "אנבידיה" עצמה – באו שניים סינים עם מחשב קטן ושינו את הכול.

בניין המשרדים בבייג'ינג, סין, שבו יושבת חברת DeepSeek AI, 28 בינואר 2025 (צילום: PETER CATTERALL / AFP)

על מנת למנוע את הפאניקה בשווקים, "אנבידיה" מיהרה להוציא הודעה בה היא ממעיטה בערך האיום עליה. היא בירכה על ההתקדמות של "דיפסיק" וציינה שגם המודל הסיני עדיין מסתמך במידה רבה על המעבדים הגרפיים של החברה.

הודעות הרגעה מהסוג הזה בוודאי עשו למשקיעים הוותיקים דה ז'וו מהודעות ההרגעה של מנהלי "יאהו!" בתחילת המאה הנוכחית וההודעות של מנהלי "נוקיה" כעבור עשור.

כולם חוששים מתופעה הידועה בשמה "דילמת החדשן" (The Innovator's Dilemma). מדובר בשם ספרו של קלייטון כריסטנסן, פרופסור מהרווארד, המתאר אתגר העומד בפני חברות מבוססות ומצליחות בעולם הטכנולוגיה. האתגר מתרחש כאשר טכנולוגיות חדשות, הנתפסות בתחילה כלא בשלות או מוגבלות, צומחות ומאיימות על המודל העסקי של הוותיקות.

אם נקביל את "אנבידיה" לגוף האדם, הרי שענקית השבבית חטפה השבוע התקף לב למרות שכל הרופאים שבדקו אותה טענו שיש לה לב חזק שיחזיק לעוד הרבה מאוד שנים

אם נקביל את "אנבידיה" לגוף האדם, הרי שענקית השבבית חטפה השבוע התקף לב למרות שכל הרופאים שבדקו אותה טענו שיש לה לב חזק שיחזיק לעוד הרבה מאוד שנים. זה בא לידי ביטוי בקריסת ערך מנייתה ב-17%, מה שמהווה בערך דולרי את הנפילה הגדולה ביותר של מניה ביום אחד בנאסד"ק. יום למחרת, המניה התאוששה – אבל לא ברור עוד לכמה זמן.

ועדיין בהנהלת "אנבידיה" מקווים לצאת מחוזקים מאותו התקף לב עסקי. לא בטוח שהתקווה הזו באמת מבוססת, אבל היא בהחלט קיימת.

מנכ"ל "אנבידיה" ג'נסן הואנג נואם בכנס בטאיפיי, טאיוואן, 2 ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Chiang Ying-ying)

קודם כל, יש תקווה שהבורסה הגיבה בצורה לא פרופורציונלית לאירוע ובקרוב המשקיעים יירגעו. אולם גם אם התרחיש הזה יתממש, זו אסטרטגיה שתחזיק מים או חשמל רק בטווח הקצר-בינוני. זה אולי יכניס קצת חמצן לקופות החברה, אבל לא יותר.

התקווה השנייה של "אנבידיה" היא שאולי יתגלה כי מודל "דיפסיק" עשה הרבה מאוד רעש על בסיס טכנולוגי רעוע. אך מאחר שמדובר בקוד פתוח, שנבדק היטב על ידי גורמים בלתי תלויים, האפשרות לכך נמוכה מאוד.

התקווה השנייה של "אנבידיה" היא שאולי יתגלה כי מודל "דיפסיק" עשה הרבה מאוד רעש על בסיס טכנולוגי רעוע. אך מאחר שמדובר בקוד פתוח, שנבדק היטב על ידי גורמים בלתי תלויים, האפשרות לכך נמוכה

התקווה הגדולה יותר מסתמכת על פרדוקס מהמאה ה-19 שהגה כלכלן בשם ויליאם סטנלי ג'ובנס, המתאר תופעה כלכלית שבה עלייה ביעילות השימוש במשאב גורמת לעלייה בצריכת אותו משאב, ולא לירידה כפי שניתן היה לצפות.

דוגמה לפרדוקס כזה היא מצב, למשל, שבו יצרנית רכב תצליח לפתח מנוע חדש וחסכוני בדלק, המאפשר לרכב לנסוע מרחק כפול על אותה כמות דלק. לכאורה, היינו מצפים לירידה בצריכת הדלק הכוללת. אבל לפי הפרדוקס המדובר, ככל שהדלק יהיה זול יותר, אנשים עשויים לנסוע יותר, למרחקים ארוכים יותר, ובאופן כללי להשתמש יותר ברכב ואפילו ברכב גדול יותר ובזבזני יותר.

ב"אנבידיה" בונים על הפרדוקס הזה. ההערכה היא שתחת מודל רזה של "דיפסיק", בינה מלאכותית כבר לא תהיה בעתיד נחלתם הבלעדית של כמה חברות ענק.

סונדר פיצ'אי, מנכ"ל אלפבית, חברת האם של גוגל, מדבר על השבבים של אנבידיה במצגת של גוגל AI בקליפורניה, 14 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)

בתרחיש כזה, המודל החדש יהפוך להיות הרבה יותר נפוץ בקרב הרבה יותר חברות עבור הרבה יותר מוצרים. וכך, במקום לספק המון שבבים למעט חברות גדולות, החברה תספק הרבה יותר שבבים להרבה חברות קטנות ובינוניות.

עם זאת, ל"אנבידיה" יש פה בעיה. בפיתוח הבינה המלאכותית קיימים שני שלבים עיקריים: שלב האימון (Training), שעוסק בפיתוח מודלים על ידי הזנת כמות גדולה של נתונים; ושלב ההסק (Inference) שהוא התכל'ס – השלב שעוסק בשימוש במודלים לצורך ביצוע משימות להן נועדה הבינה המלאכותית. למשל, לענות לנו בצ'אט על שאלות או בקשות.

הבעיה בתרחיש כזה, שבו הפרדוקס של ג'בונס יתממש והבינה המלאכותית תהיה בשימוש ההמונים, היא שכנראה רוב כוח המחשוב במצב כזה יידרש לשלב ההסק. השוק הזה מציב אתגרים תחרותיים גדולים יותר ל"אנבידיה".

הבעיה בתרחיש כזה, שבו הבינה המלאכותית תהיה בשימוש ההמונים, היא שרוב כוח המחשוב יידרש לשלב ההסק. השוק הזה מציב אתגרים תחרותיים גדולים יותר ל"אנבידיה"

הסק דורש לרוב הספק נמוך ומהירות גבוהה, בעוד ששלב האימון דורש כוח עיבוד גבוה – ושם היתרון של שבבי "אנבידיה". בשלב ההסק יש שחקניות רבות, כמו אינטל ואחרות, שמציעות פתרונות מתקדמים. בנוסף, יש חברות רבות שמפתחות פתרונות הסק ספציפיים לצרכים שלהן.

ב"אנבידיה" יכולים להיאחז גם בתקווה להתגשמות ההצהרות של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. אלטמן הסביר שגם בעידן "דיפסיק", יהיה צורך בהרבה מאוד כוח מחשוב בשביל פיתוחים חדשים בתחום הבינה המלאכותית.

מנכ"ל OpenAI סם אלטמן מעיד בפני הסנאט האמריקאי בוושינגטון, 16 במאי 2023 (צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)

בינתיים, החידושים של "דיפסיק" הובילו לאזהרה של המשקיע הידוע נאסים טאלב, מומחה לניהול סיכונים: טאלב חוזה כעת את הגעתו של ברבור שחור לשווקים – שם קוד בשווקים לאירוע שלילי בלתי צפוי ובעל השפעה עצומה, שלרוב לא ניתן לחזות אותו מראש.

נאסים טאלב חוזה כעת את הגעתו של ברבור שחור לשווקים – שם קוד בשווקים לאירוע שלילי בלתי צפוי ובעל השפעה עצומה, שלרוב לא ניתן לחזות אותו מראש

כלומר, לפי טאלב, אנחנו רק בתחילת ההתדרדרות בשווקים. זו לא בשורה משמחת למניות הבינה המלאכותית בכלל ול"אנבידיה" בפרט, אם אכן תרחיש האימים הזה כמובן יתממש. אין שום ערובה לכך.

האם אנחנו חוזים ברגע היסטורי שבו אימפריות עסקיות יפנו את מקומם לאימפריות מפתיעות חדשות? עוד מוקדם לענות אבל כן אפשר להגיד שהרכבת כבר יצאה מהתחנה הסינית, ליעד בעולם שעדיין לא ברור מהו וכיצד הוא ישפיע.