ביום שני השבוע, ה-9.2.25, פשטו שוטרים על שתי חנויות מרשת החנויות Educational Bookshop הפועלות ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים. בתחילה המשטרה טענה כי הפשיטה על החנויות הינה בגין מכירת פרסומים הכוללים הסתה לאלימות, אך בדיעבד היא שינתה את הסיבה לפשיטה להפרת הסדר הציבורי.

במהלך הפשיטה נעצרו בעלי החנות, מוחמד ואחמד מונא, והוחרמו ספרים שלכאורה מחזקים את טענות המשטרה. בין העדויות המפלילות הוחרם גיליון של עיתון "הארץ", עליו תמונות של חטופים וספר שעל כריכתו ציור של דגל פלסטין.

בפשיטה נעצרו בעלי חנות הספרים, והוחרמו ספרים שלכאורה מחזקים את טענות המשטרה להסתה לאלימות. בין העדויות המפלילות הוחרם גיליון "הארץ" עם תמונות חטופים וספר שעל כריכתו ציור דגל פלסטין

אירוע זה כמעט ולא דווח באף אתר חדשות בארץ. ובאמת, על פניו קשה להאשים את "התקשורת". אל מול העדויות המתגלות על עינויים פיזיים ונפשיים שהחטופים בעזה סובלים על בסיס יומיומי, ועל רקע הניסיון הבלתי פוסק של הממשלה והעומד בראשה לחבל בהמשך העסקה על מנת למנוע תמונות נוספות כמו אלו של אוהד בן-עמי, אור לוי ואלי שרעבי – למי יש סבלנות בכלל להתייחס לידיעה חסרת חשיבות לכאורה?

אחמד ומחמוד מונא, בעלי חנויות הספרים במזרח ירושלים בבית המשפט, 10 בפברואר 2025 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

אבל הידיעה הזו אינה שולית, והיא אינה חסרת חשיבות. להיפך, היא מהווה חלק מתהליך רחב הרבה יותר שנמשך כבר שנים רבות, ובחסות המלחמה מגיע לשיאו.  תהליך בו מורשת התרבות משמשת כחוד החנית במאמצים של הימין המשיחי להשתלט על קרקעות פלסטיניות במזרח ירושלים ולהחיל ריבונות ישראלית בגדה המערבית.

מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20 עמותות ימין המייצגות את הימין המשיחי משתלטות על אתרים ארכיאולוגיים ומקדמות את הפיתוח שלהם כאתרי תיירות. באתרים כמו עיר דוד בסילואן ובסוסיא, סבסטיה ותל שילה בגדה המערבית – הפיתוח של האתרים הללו משמש כסות להשתלטות על קרקעות המשמשות פלסטינים לצרכים שונים. השתלטות שמטרתה ניתוק הקשר בין הפלסטינים לאדמתם ומניעת זכויות בסיסיות כמו חופש התנועה, חופש התעסוקה וחופש הפולחן.

יתירה מכך, הפיתוח של האתרים האלה ואחרים מתעלם או מוחק את העדויות לקשר ההיסטורי והתרבותי של הפלסטינים למרחב, ולכאורה מצדיק את הטענה כי הפלסטינים נעדרי מורשת וכל רצונם הוא להרוס אתרי מורשת המלמדים על הקשר ההיסטורי הבלעדי של היהודים למרחב.

הפשיטה על חנויות הספרים מרשת Educational Bookshop אינה שונה מההשתלטות וההרס של אתרי המורשת של מזרח ירושלים והגדה המערבית, שכן חנויות הספרים הללו מהוות חלק מהמורשת הלא מוחשית של העיר.

הפשיטה על חנויות הספרים הללו אינה שונה מההשתלטות וההרס של אתרי המורשת של מזרח ירושלים והגדה המערבית, שכן חנויות הספרים הללו מהוות חלק מהמורשת הלא מוחשית של העיר

מורשת לא מוחשית הינה מושג שפותח על ידי אונסק"ו מאז סוף שנות ה-90 של המאה ה-20. המושג עוגן בשנת 2003 עם פרסום האמנה לשימור המורשת התרבותית הלא מוחשית של אונסק"ו. האמנה קובעת שמורשת לא מוחשית כוללת טקסים, מופעים, ואירועים אחרים, בהם מועבר ידע וקודים קהילתיים ותרבותיים. עוד האמנה קובעת שמורשת לא מוחשית כוללת גם את המרחבים בהם המורשת הלא מוחשית מקבלת ביטוי.

כאמור, חנויות הספרים עליהן פשטה המשטרה ממוקמות גם ברחוב צלאח א-דין, אחד מעורקי המסחר המרכזיים של האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים. תחילתו של הרחוב בשער הפרחים והוא משתלב לתוך דרך שכם, אשר מחבר בין העיר העתיקה לשכם וצפון הגדה המערבית.

מבחינה היסטורית רחוב צלאח א-דין מהווה את מרכזה של אחת השכונות הפלסטיניות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות העיר ירושלים באמצע המאה ה-19. במובן זה, הרחוב, ובתוכו גם חנויות הספרים, מסמל את צמיחתה של תרבות עירונית פלסטינית מודרנית, שהתפתחה במקביל לתרבות העירונית המודרנית היהודית.

חנויות הספרים עצמן מוכרות בזכות האוסף המרשים של ספרים בערבית ובאנגלית שנמכרים בהן על תולדותיה של ירושלים ועל הסכסוך הישראלי הפלסטיני. בכל יום נתון פוקדים את החנויות חברי הקהילה הדיפלומטית בירושלים, עיתונאים זרים ותיירים.

חנויות הספרים מספקות צוהר למורשת הפלסטינית העשירה של מזרח ירושלים, מורשת החורגת מהדימוי של הפלסטינים בו הציבור הישראלי נתקל בדרך כלל במהדורות החדשות: כאויב צמא דם וחסר מעצורים, דימוי המלווה על פי רוב בתמונות של הרס והרג.

חנויות הספרים מספקות צוהר למורשת הפלסטינית העשירה של מזרח ירושלים, החורגת מדימוי הפלסטיני שהציבור הישראלי נתקל בו בדרך כלל במהדורות החדשות: אויב צמא דם וחסר מעצורים

במקום זאת, שתי החנויות הללו מלמדות על עושר תרבותי ועל קשר היסטורי הדוק של הפלסטינים למרחב. זוהי מורשת המלמדת כיצד הפלסטינים, בדומה ליהודים, ידעו לאמץ את המודרנה תוך התאמתה לצרכים ולתרבות הייחודית שלהם.

לחנויות הספרים הללו מקום כל כך מרכזי במרקם החיים של מזרח ירושלים, עד שבאופן חריג ביותר הדיון שהתקיים בנוגע להארכת המעצר של בעלי החנויות סוקר על ידי עיתונאים זרים רבים, ודיפלומטים מבריטניה, הולנד, צרפת, שוויץ וברזיל הגיעו לתמוך במוחמד ואחמד מונא. זאת ועוד, השגריר הגרמני כתב ברשת X שמוחמד ואחמד מונא באים ממשפחה פלסטינית גאה ורודפת שלום, והביע דאגה על הארכת המעצר שלהם.

יתכן שדווקא המורשת החשובה הזו של חנויות הספרים היא שהעמידה אותן במרכז תשומת הלב של המשטרה, או של הגורמים בעירייה ששלחו אותה לעשות את דברם. שכן, למרבה הצער, מורשת זו נתפסת כמורשת חתרנית הפוגעת במאמצים של עמותות המייצגות את הימין המשיחי ופועלות במזרח ירושלים, דוגמת אלע"ד ועטרת כהנים, להשתלט על מרחב זה ולהטמיע בו נרטיב יהודי המתעלם מההיסטוריה הפלסטינית של המרחב.

אך ספק רב אם הציבור הרחב בישראל ישמע על כך. במקום זאת, הסיפור של הפשיטה על חנות הספרים ודאי יצטרף לנרטיב אחר, שבו הימין המשיחי והתומכים שלהם בכנסת, מבקשים להציג את הפלסטינים כעם חסר מורשת, שרק מבקש להרוס אתרי מורשת יהודיים.

כך, לדוגמה, הטענה הבלתי מבוססת שהפלסטינים הם האחראים הבלעדיים להרס אתרי עתיקות בגדה המערבית – משמשת כהצדקה לקידום של תיקון לחוק העתיקות אשר ירחיב את סמכויותיה של רשות העתיקות לשטח C של הגדה המערבית, תוך הפרה של הסכמי אוסלו ושל החוק הבינלאומי.

עם כל הכבוד לסכנה הנשקפת לציבור הישראלי מעיתון "הארץ" ומספר שעל כריכתו ציור עם דגל פלסטין, ניתן לשער שהפשיטה על חנות הספרים מהווה צעד נוסף בניסיון של הימין המשיחי להשתלט על מזרח ירושלים, על ידי המאבק נגד מוקדי התרבות והמורשת הפלסטיניים במזרח ירושלים.

עם כל הכבוד לסכנה הנשקפת מעיתון "הארץ", ומדגל פלסטין מצויר על ספר, הפשיטה היא צעד נוסף בניסיון הימין המשיחי להשתלט על מזרח ירושלים, במאבק נגד מוקדי התרבות והמורשת הפלסטיניים שם

בכך, הפשיטה על החנות, וההרס הרב שהמשטרה הותירה מאחוריה אינו שונה מההשתלטות על אתרים ארכיאולוגיים בסילואן. בפראפרזה על אמירתו המפורסמת של היינריך היינה, במקום שבו מחרימים ספרים, עתידים להרוס אתרי מורשת רבים אחרים. בעצם, זה כבר קורה היום.

ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.