הציבור נחשף בשבוע האחרון לכך שאלי פלדשטיין, יועץ בכיר בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, עבד במקביל גם כיועץ לממשלה הקטארית.

על אף ההיגיון הבסיסי שאמור למנוע ניגוד עניינים כזה, פלדשטיין שימש כיועץ חיצוני לענייני ביטחון – תפקיד שבמסגרתו תדרך כתבים צבאיים – ובמקביל, כך חשף העיתונאי עופר חדד, הועסק בשכר על ידי ממשלת קטאר. לא מדובר בסתם ממשלה זרה, אלא באחת שמממנת טרור ונחשבת לכוח המניע מאחורי חמאס.

פלדשטיין הכחיש את הקשר, אך בפרסום המקורי של חדד צוין כי ההתקשרות העסקית בין פלדשטיין לממשלת קטאר נעשתה דרך חברה מתווכת, כך שהעסקתו לא תהיה ישירה. גם לשכת ראש הממשלה הכחישה את הפרסום ומסרה בהודעה שנשלחה רגע לפני כניסת השבת: "כל הקמפיין בעניין קטאר הוא פייק ניוז וניסיון שקוף להנדס תודעה".

כיצד ייתכן שאדם שנקבע לגביו כי אינו עומד בדרישות הסיווג הביטחוני — והדבר אף הובא לידיעת הגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה — המשיך בתפקידו כאילו לא אירע דבר, תוך עקיפת הכללים?

אחת הסוגיות המרכזיות בפרשת פלדשטיין — או "קטאר־גייט", כפי שכבר מכנים אותה — היא העסקתו כיועץ חיצוני בלשכת ראש הממשלה ולא כעובד מדינה בשכר ממשלתי. בכתב האישום שהוגש נגדו בפרשת הדלפת המסמך הסודי לעיתון הגרמני "בילד", ציינה הפרקליטות כי לפני שהחל את עבודתו בלשכת נתניהו כדובר, הופנה פלדשטיין להליך סיווג ביטחוני.

"ביום 3 באפריל 2024 נקבע על ידי שירות הביטחון הכללי 'אי־התאמה ביטחונית', ובהתאם לכך נקבע כי הוא אינו יכול לשמש כדובר במשרד ראש הממשלה בדרגת סיווג 2 ('סודי ביותר'), וכן בכל תפקיד אחר ברמות סיווג 1–2, עד יוני 2025.

אלי פלדשטיין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 14 בינואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

"החלטה זו של שירות הביטחון הכללי הובאה לידיעתו של פלדשטיין ולידיעת הגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה", נכתב בכתב האישום.

"חרף העובדה שנקבעה לפלדשטיין אי־התאמה ביטחונית החל מחודש אפריל 2024 – או בסמוך לכך – הועסק פלדשטיין כיועץ תקשורת ואסטרטגיה עצמאי כחלק ממטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, זאת על מנת לאפשר לו לעבוד בסביבת ראש הממשלה.

"במסגרת תפקיד זה היה פלדשטיין בקשר יום־יומי עם יונתן אוריך, אשר משמש מזה כעשר שנים כיועץ תקשורת אישי לראש הממשלה הכפוף אליו ישירות. במסגרת תפקידו פלדשטיין ביקר באופן תדיר במחנה רבין בתל אביב־יפו ואף שהה רבות במשרד ראש הממשלה".

משום שפלדשטיין סיפק שירותי ייעוץ לקטאר ובמקביל לנתניהו בנושאים ביטחוניים, ייתכן שהיו גורמים נוספים שהיו אמורים להפעיל פיקוח ולבחון את מהות עבודתו

כיצד ייתכן שאדם שנקבע לגביו כי אינו עומד בדרישות הסיווג הביטחוני — והדבר אף הובא לידיעת הגורמים הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה — המשיך בתפקידו כאילו לא אירע דבר, תוך עקיפת הכללים באמצעות העסקה חיצונית?

האדם שאמור להיות ממונה על סוגיות מסוג זה במשרד ראש הממשלה הוא קב"ט המשרד, אלון חליווה. כתב האישום נגד פלדשטיין אינו מפרט מי הם הגורמים הרלוונטיים במשרד שקיבלו את המידע על כך שלא עבר סיווג ביטחוני, אך סביר להניח כי חליווה היה אחד מהם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ רונן בר, 18 באפריל 2024 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

שמו של חליווה נקשר בשנים האחרונות במספר מחלוקות עם שב"כ. באחד המקרים, בניגוד לעמדת שב"כ, חליווה הורה על שדרוג כלי הרכב של בניו של נתניהו. במקרה אחר, הוא ביקש מהייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה לקבל מראש מידע ומסמכים הנוגעים לפעולות חקירה (סביב פרשת פלדשטיין). המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גיל לימון, הזהיר אותו לבל יתערב בהליכים אלה.

אולם, משום שפלדשטיין סיפק שירותי ייעוץ לקטאר ובמקביל לנתניהו בנושאים ביטחוניים, ייתכן שהיו גורמים נוספים שהיו אמורים להפעיל פיקוח ולבחון את מהות עבודתו.

זמן ישראל פנה לליכוד ולנציבות שירות המדינה בבקשה לקבל מידע על אופן העסקתם של כמה גורמים בלשכת ראש הממשלה. עד עתה לא התקבלה תשובה

הייעוץ המשפטי למשרד ראש הממשלה הפך בשנים האחרונות למסורס לחלוטין, כאשר צעדיה של היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד שלומית ברנע־פרגו, מוגבלים. במקביל, לאור החלטת שב"כ לפסול את עבודתו בסביבת ראש הממשלה מטעמי סיווג ביטחוני, עולה השאלה כיצד התאפשרה העסקתו כיועץ חיצוני.

גם נציב שירות המדינה הקודם דניאל הרשקוביץ, ומחליפו הזמני רואי כחלון, לא גילו כל מעורבות או פיקוח על שיטות ההעסקה בלשכת ראש הממשלה.

יונתן אוריך (צילום: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

זמן ישראל פנה לליכוד ולנציבות שירות המדינה בבקשה לקבל מידע על אופן העסקתם של כמה גורמים בלשכת ראש הממשלה, ובהם יונתן אוריך, טופז לוק, עופר גולן, ישראל איינהורן, אלי פלדשטיין, דוד שרן ועומר דוסטרי.

השאלה המרכזית שהופנתה לגורמים הללו הייתה האם הם מועסקים דרך מפלגת הליכוד כיועצים חיצוניים, או שמא הם מועסקים באופן חיצוני בלשכת ראש הממשלה מבלי להיות עובדי מדינה. נכון למועד כתיבת דברים אלה, לא התקבלה תשובה.

נציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר, קבע כי יש להימנע מהעסקת יועצים בהתנדבות או בשכר סמלי, וכי ניתן לעשות זאת רק במקרים חריגים, כאשר אין אפשרות העסקה אחרת

תקנון שירות המדינה (תקשי"ר) כולל הוראות מפורטות בנוגע לאופן העסקת עובדי המדינה, וראשי נציבות שירות המדינה בעבר אף גיבשו הנחיות נוספות בתחום זה.

כך, למשל, נציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר, קבע כי יש להימנע מהעסקת יועצים בהתנדבות או בשכר סמלי, וכי ניתן לעשות זאת רק במקרים חריגים, כאשר אין אפשרות העסקה אחרת, ורק באישור מיוחד של נציב שירות המדינה.

נציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר, 23 בנובמבר 2007 (צילום: אנה קפלן/פלאש90)

נוסף על כך, קבע הולנדר כי אין להעסיק יועצים במעמד של עובדי קבלן, וכי יועצים בלשכת ראש הממשלה צריכים להיות עובדי מדינה.

האם פלדשטיין פנה לקבל שכר ייעוץ נוסף מקטאר משום שהועסק אצל נתניהו בהתנדבות או בשכר זעום? שאלה זו נותרת פתוחה. למרבה הצער, כיום אין נציב שירות מדינה המטפל או מגלה עניין בנושאים הללו.

למען הסר ספק, אנשים שאינם עובדי מדינה כפופים לכללים שונים בכל הנוגע לחשיפה לחומרים מסווגים ולכללי ההעסקה במשרד ראש הממשלה. כך, למשל, אסור להם לתת הוראות לעובדי מדינה.

עו"ד יצחק מלכו בחר שלא לעזוב את משרד עורכי הדין הפרטי שלו כדי לשמש שליח מיוחד של נתניהו. כאשר התפוצצה פרשת הצוללות, ביקש מלכו לסיים את שליחותו

אולם במקרה של פלדשטיין, נדמה כי בסביבת ראש הממשלה איש לא טרח לאכוף את ההגבלות, על אף שנכשל בהליך הסיווג הביטחוני. הוא נכנס ויצא ממשרדי משרד הביטחון ללא הפרעה, התנהל כאילו לא חלות עליו מגבלות, ואף שוחח עם כתבים צבאיים ותדרך אותם בנושאים ביטחוניים כמי שנמצא בלב העשייה הביטחונית.

אחת הדוגמאות מהעבר היא העסקתו של עו"ד דובי וייסגלס כמנהל לשכת ראש הממשלה אריאל שרון. אף שהוא עמד בראש משרד עורכי דין גדול, וייסגלס עזב את המשרד והחל לעבוד בלשכת שרון במעמד של עובד מדינה.

עו"ד יצחק מלכו, 1996 (צילום: פלאש90)

את חלקו (50%) בשותפות במשרד הוא העביר לשותפו דאז, ונציב שירות המדינה באותה תקופה הולנדר אף קבע כי וייסגלס לא יוכל לקבל הכנסות מהמשרד בדיעבד לאחר שיעזוב את תפקידו בלשכת ראש הממשלה וישוב למגזר הפרטי.

דוגמה נוספת היא המקרה של עו"ד יצחק מלכו, שבחר שלא לעזוב את משרד עורכי הדין הפרטי שלו כדי לשמש שליח מיוחד של נתניהו. במסגרת תפקידו נשלח מלכו למשימות דיפלומטיות שונות ברחבי העולם, כולל פגישות עם מנהיגים כמו הקנצלרית אנגלה מרקל. כיוון שלא היה עובד מדינה, התעוררה שאלה בנוגע לחובות הנאמנות שחלו עליו בתקופת שליחותו.

מאז אותו מקרה נדמה כי הסכר נפרץ, וכיום רבים מהגורמים המקיפים את נתניהו מועסקים על ידי הליכוד – שגם תקציבו ממומן מכספי ציבור באמצעות תקציב מימון הבחירות – או במבני העסקה חיצוניים אחרים

כאשר התפוצצה פרשת הצוללות, ביקש מלכו לסיים את שליחותו ולשוב למשרד עורכי הדין שלו. נתניהו העסיק אותו כבר אז במתכונת של יועץ חיצוני ולא כעובד מדינה. אולם מאז אותו מקרה, נדמה כי הסכר נפרץ, וכיום רבים מהגורמים המקיפים את נתניהו מועסקים על ידי הליכוד — שגם תקציבו ממומן מכספי ציבור באמצעות תקציב מימון הבחירות — או במבני העסקה חיצוניים אחרים.