JavaScript is required for our website accessibility to work properly. בג"ץ לא מאיץ בממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. זה לא אומר שהוא ירפה מהעניין | זמן ישראל
שלט של התנועה לאיכות השלטון הקורא להקים ועדת חקירה ממלכתית בהפגנה בדרך בגין בתל אביב, 9 בנובמבר 2024 (צילום: CC by SA Chenspec / Wikipedia)
CC by SA Chenspec / Wikipedia

בג"ץ לא מאיץ בממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. זה לא אומר שהוא ירפה מהעניין

שופטי בג"ץ נמנעו מדחיית העתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית או מחיקתה - כלומר שהם מוצאים בה מספיק הצדקה ועניין כדי להותיר אותה בחיים ● בנוסף, אורך הרוח האינסופי שהשופטים נוקטים כלפי הממשלה דווקא מעיד כי הם מבקשים למצוא את העיתוי המתאים שבו יהיה זה ראוי לכפות על הממשלה הקמת ועדת חקירה ● פרשנות

יש נושאים בהם שופטי בג"ץ נוקטים גישה סבלנית עד אין קץ עם הממשלה. העתירות בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר מחדל 7 באוקטובר ומחדלי ניהול המלחמה, הן דוגמה מצוינת לעניין הזה.

השופטים לוקחים את הזמן – או יותר נכון מעניקים אותו לממשלה לחשוב היטב על העניין, לשקול ולדון, ולחזור עם תשובה, בפרקי זמן שנמדדים בחודשים, לא בשבועות. אבל – וזה אבל גדול – טועה מי שמסיק מכך שהשופטים מציגים גישה נרפית בעניין.

למעשה, דווקא אורך הרוח האינסופי שהשופטים נוקטים עם הממשלה מקפל בתוכו שתי מסקנות: האחת, שהשופטים נמנעים מדחיית העתירה או מחיקתה, כלומר שהם מוצאים בה מספיק הצדקה ועניין כדי להותיר אותה בחיים; והשנייה, שהגישה האיטית משמעה דווקא שהשופטים מבקשים למצוא את העיתוי המתאים שבו יהיה זה ראוי לכפות על הממשלה הקמת ועדת חקירה.

העתירות הנוכחיות להקמת ועדת חקירה ממלכתית הוגשו לבג"ץ כבר לפני שמונה חודשים, על ידי התנועה לאיכות השלטון, משפחות שכולות וארגון "זולת". קדמו להן כמה עתירות שהוגשו במהלך החודשים הראשונים למלחמת עזה, ונדחו בנימוקים של אי-מיצוי הליכים.

שלט הקורא לוועדת חקירה ממלכתית בהפגנה באיילון, 2024 (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט הקורא לוועדת חקירה ממלכתית בהפגנה באיילון, 2024 (צילום: איתי לנדסברג נבו)

העתירות הוגשו זמן קצר לאחר מכתב שכתבה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהמסר שלו היה חד וחותך: "עמדתנו המקצועית היא כי ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לבחינת סוגיות בהיקף ובמידת החשיבות הלאומית של אירועי מלחמת חרבות ברזל".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס מסר ליועצת בשמו של נתניהו כי הוא אינו מקבל את העיקרון הזה, וכי אין בכוונתו של נתניהו להביא את הנושא לדיון בממשלה עד לאחר תום המלחמה. לבהרב-מיארה לא נותרה ברירה אלא להתיר לממשלה ייצוג נפרד בעתירות. נתניהו בחר עורך דין מהמגרש הביתי שלו, עו"ד מיכאל ראבילו ממשרד שמרון-מולכו.

לבהרב-מיארה לא נותרה ברירה אלא להתיר לממשלה ייצוג נפרד בעתירות. נתניהו בחר עורך דין מהמגרש הביתי שלו, עו"ד מיכאל ראבילו ממשרד שמרון-מולכו

בתשובתה לעתירות טענה הממשלה כי לבג"ץ אין סמכות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, וכי קבלת העתירות תהווה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. הממשלה, טען ראבילו, רשאית בהתאם לחוק להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך אינה חייבת – זוהי סמכות שבשיקול דעתה של הממשלה.

בהרב-מיארה הודיעה לבג"ץ באמצעות פרקליטות המדינה כי "אין מחלוקת על כך שנדרשת חקירה והפקת לקחים מעמיקה ואפקטיבית ביחס לאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטקס השבעתו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, 13 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטקס השבעתו של יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, 13 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לטענתה, הודיע לה נתניהו באמצעות מזכיר הממשלה פוקס בספטמבר 2024 כי "טרם הגיעה העת לדון בכך", מאחר שהמלחמה טרם הסתיימה. היה זה נתניהו, אם כך, שעשה קישור ישיר בין סיום המלחמה לבין שאלת הקמת ועדת החקירה – מה שמלמד על התמריץ שיש לראש הממשלה לא להגיע לעולם ליום שאחרי המלחמה.

היה זה נתניהו, אם כך, שעשה קישור ישיר בין סיום המלחמה לבין שאלת הקמת ועדת החקירה – מה שמלמד על התמריץ שיש לראש הממשלה לא להגיע ליום שאחרי

מבחינת העותרים, ההרכב שקיבל לידיו את הדיון בעתירות לא היה ההרכב הנוח ביותר האפשרי. אך בדיון שהתקיים בתחילת דצמבר, השופטים דוד מינץ, יוסף אלרון ויחיאל כשר עשו דווקא לנציג הממשלה חיים קשים.

"האם תסכימו לקיים דיון, הלכה למעשה, בלי לומר איזו ועדה, שתהיה ישיבה במליאת הממשלה לדון בעניין הזה?" שאל השופט מינץ את עו"ד ראבילו.

ראבילו מיהר להשיב: "לא. ההתייחסות לכך צריכה להיות רק בסוף המלחמה".

בהמשך הפתיע מינץ, בדברים שאמר לנציג העותרים: "אין מחלוקת שצריך שתקום ועדת חקירה. מה שאדוני אומר ברור לכולנו".

עו"ד מיכאל ראבילו (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
עו"ד מיכאל ראבילו (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

גם ללא הסכמת הממשלה לקיים דיון, השופטים החליטו כי "מבלי לקבוע עמדה לגופן של העתירות", הממשלה תגיש הודעה מעדכנת בתוך חודשיים על אודות קיום דיון בממשלה בנושא הקמת ועדת חקירה. פירוש הדבר הוא שבית המשפט כפה על הממשלה לקיים לכל הפחות דיון בממשלה בנושא הקמת ועדת חקירה, עדיין מבלי להתערב בהגדרת נושא הדיון ובתוצאותיו.

ואכן, מקץ חודשיים ימים, לאחר שובו של נתניהו מוושינגטון לפני שבועיים, קיימה הממשלה דיון בשאלת "ועדה לחקירת אירועי ה-7 באוקטובר". גם מי שאינם חדי עין בוודאי יכולים להבחין שהמילה "ממלכתית" נפקדה מנושא הדיון. הממשלה דנה על הקמת ועדה כלשהי, לא בהכרח בהתאם לדרישת העותרים.

בדיון התבטאו שרים רבים, ועו"ד ראבילו דיווח לבג"ץ למוחרת היום כי "רוב מוחלט של שרי הממשלה סברו שטרם בשלה השעה להקים ועדה מסוג כלשהו וזאת, בין השאר, בשל מצב המלחמה שבו אנו עדיין מצויים"

בדיון התבטאו שרים רבים, ועו"ד ראבילו דיווח לבג"ץ למוחרת היום כי "רוב מוחלט של שרי הממשלה סברו שטרם בשלה השעה להקים ועדה מסוג כלשהו וזאת, בין השאר, בשל מצב המלחמה שבו אנו עדיין מצויים". בתום הדיון, שארך שלוש שעות וחצי, סיכם ראש הממשלה בתמצית: "הממשלה תשוב ותידרש לנושא בעוד 90 יום".

העותרים זעמו: "הממשלה ממשיכה במדיניות של גרירת רגליים", נכתב בתגובותיהם שהוגשו לבית המשפט בימים האחרונים, "כל תכליתה של ההודעה היא לעכב הליך משפטי חיוני העומד במרכז סדר היום הציבורי".

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ועוד: "הודעת העדכון מטעם הממשלה אינה מקיימת את המינימום הדרוש לשם בחינת שיקול הדעת השלטוני". העותרים טענו כי ראש הממשלה עזב את הדיון בממשלה בעיצומו, וכי סיכום הדיון הוכתב מראש ללא קשר למה שנאמר בו, תוך הימנעות מכוונת משקילת עמדת ראש שב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, המצדדים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית.

העותרים טענו כי ראש הממשלה עזב את הדיון בממשלה בעיצומו, וכי סיכום הדיון הוכתב מראש ללא קשר למה שנאמר בו, תוך הימנעות מכוונת משקילת עמדת ראש שב"כ והיועצת המשפטית לממשלה

אתמול (ראשון) התברר כי השופטים ממשיכים לדבוק בגישתם הסבלנית. "חרף ההתנגדויות", הם קבעו, "הממשלה תגיש הודעת עדכון עד יום 11 במאי" – כלומר, שהממשלה חייבת לקיים דיון נוסף בשאלת הקמתה של ועדת חקירה, שלושה חודשים לאחר מועד הדיון הקודם.

כאמור, על אף האיטיות, אלה אינן בהכרח חדשות רעות עבור העותרים. יגיע הרגע שבו לא יהיה מנוס מקבלת החלטה – או בממשלה, או בלית ברירה על ידי בג"ץ – על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.

גרירת הרגליים עוד עשויה לפעול לטובת הרחבת המנדט של הוועדה: זו תוכל לחקור לא רק את ההיערכות הביטחונית לאורך שנים ועד ל-7 באוקטובר; ולא רק את מאורעות השבת השחורה; אלא אף את אופי ניהול המלחמה לאורך כלל התקופה ובכלל החזיתות.

אולי אז תתקבל תשובה מוסמכת לשאלה, האם היה זה אמנם ניצחון מוחלט, או שמא כישלון מהדהד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 902 מילים ו-1 תגובות
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.