בצדו האחד של כיכר המוזיאון בתל אביב, ששמה שונה ב־16 החודשים האחרונים לכיכר החטופים, ניצב בית המשפט המחוזי בעיר. שם, באולם הממוגן בקומה מינוס שתיים, העיד אתמול (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת משפט השחיתות המתנהל נגדו. במהלך עדותו המשיך נתניהו לתקוף את הפרקליטות ואת מערכת המשפט, וכינה את ההליך "פארסה שהיא הפוך משלטון החוק".
הרכב השופטים, בראשות השופטת רבקה פרידמן־פלדמן, הפגין אתמול עצבנות יוצאת דופן, בניגוד לאורך הרוח שאפיין אותו עד כה. השופטים דחו את הצעת נתניהו לפתוח את הדיון בדקת דומייה לזכר משפחת ביבס ז"ל, והשיבו: "כולם זוכרים במי נלחמים ובמה אנחנו נלחמים. כרגע נמשיך כרגיל".
באותה שעה בדיוק, כ־100 מטרים משם, במרכז כיכר החטופים ומעל פני הקרקע, עמדו אלפי אזרחים ישראלים תחת שמיים בהירים ובטמפרטורה קרה. הם היו לבושים בבגדים כתומים, דמעות הציפו את עיניהם, ומחשבותיהם היו נתונות לאם שירי בת ה־32, ולשני ילדיה – אריאל בן החמש וכפיר בן התשעה חודשים – הקורבנות התמימים של טבח שבעה באוקטובר.
מאז 7 באוקטובר ניתן היה להצביע בכל יום על הנתק בין הממשלה לעם. מחוסר ההבנה כיצד לסייע למפונים, דרך היעדרות מהלוויות, תכנון טקס זיכרון ממלכתי מנותק, ועד התעלמות מהחוויות של שורדי השבי
אב המשפחה, ירדן ביבס, ששוחרר ב־1 בפברואר 2025 לאחר 484 ימים בשבי חמאס, נחשף לציבור הישראלי, כשההמונים האבלים צפו בו דרך חלונות הרכב שלקח אותו דרומה.
למטה – מפגן של יוהרה וניתוק; למעלה – מפגן של סולידריות וכאב. פיצול אישיות מוחלט.
![כיכר החטופים בת"א. רבים הגיעו להתייחד עם שירי, אריאל וכפיר ביבס בזמן מסע ההלוויה, 26 בפברואר 2025 (צילום: דנור אהרון)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/02/PastedGraphic-1-1.jpg "כיכר החטופים בת"א. רבים הגיעו להתייחד עם שירי, אריאל וכפיר ביבס בזמן מסע ההלוויה, 26 בפברואר 2025 (צילום: דנור אהרון)")
מאז שבעה באוקטובר ניתן היה להצביע בכל יום על הנתק בין הממשלה לעם. מחוסר ההבנה כיצד לסייע למפונים, דרך היעדרות מהלוויות, תכנון טקס זיכרון ממלכתי שאינו משקף את תחושות הציבור, ועד לעובדה הכואבת שרבים מהחטופים ששבו מהשבי מעידים כי עד היום לא נמצא אף שר בממשלה או בקבינט שהתעניין באמת בחוויותיהם מעבר לגבול.
הנתק החריף ביותר מתבטא בכך שעד היום, 510 ימים מאז פרוץ המלחמה, נתניהו לא הגיע לסייר בכיכר החטופים – האתר המרכזי של המאבק להשבת האזרחים שנחטפו מבתיהם בשמחת תורה. זאת, על אף שהוא נמצא פעמיים בשבוע באולם הממוגן שבקומה מינוס שתיים בבית המשפט המחוזי, סמוך מאוד לכיכר, ולפחות פעם נוספת – ולעיתים יותר – במשרדו בקריה.
וכמה משרי הממשלה ביקרו שם עד כה? מעטים, אם בכלל.
הנתק החריף ביותר מתבטא בכך שעד היום, 510 ימים מאז פרוץ המלחמה, נתניהו לא הגיע לסייר בכיכר החטופים – על אף שהוא נמצא פעמיים בשבוע בביהמ"ש, סמוך מאוד לכיכר
גם בניר עוז, שם הובא למנוחות ביום שלישי עודד ליפשיץ ז"ל, ממייסדי הקיבוץ, ראש הממשלה נתניהו לא העז לדרוך.
בשבוע הראשון למלחמה ביקר נתניהו בקיבוצים בארי וכפר עזה כדי להיפגש עם לוחמים טרם פתיחת התמרון הקרקעי. בהמשך חזר לכפר עזה כשהוא מלווה את אילון מאסק, אך מאז לא שב לקיבוצים נוספים, ולא ביקר באתרי המפונים שפוזרו ברחבי הארץ.
זו סולידריות של חברה שחולקת את אותם הערכים!
RIP שירי, אריאל וכפיר ????????
צילום: @mihaschw pic.twitter.com/1ic5pT0ZDS
— ש????ולי ????️????️???? Sh????uLi (@Shaulirena) February 26, 2025
תושבי ניר עוז הזמינו אותו שוב ושוב להגיע לקיבוצם. האחרון שבהם היה שגיא דקל חן, ששוחרר משבי חמאס לפני עשרה ימים.
התנהלותו האנטי־מנהיגותית של נתניהו היא כשל ילד התוחב ראש מתחת לשמיכה, כמי שסבור שאם יטמין את ראשו ויעצום את עיניו – המציאות סביבו תחדל מלהתקיים.
"סליחה משמעותה קבלת אחריות ומחויבות לנהוג אחרת, ללמוד מטעויות. אין משמעות לסליחה לפני שהמחדלים ייחקרו וכל בעלי התפקידים יישאו באחריות. יכלו להציל אתכם, אך העדיפו נקמה"
הגישה הפחדנית הזו, שמלווה את כהונתו לאורך השנים, הפכה לסימן ההיכר של מנהיגותו. עד כדי כך, שניתן להניח שלאחר סיום החקירה הראשית בעדותו, הוא יעדיף להיעלם ולהתעלם. אולי אם לא ייחקר בחקירה נגדית – כל זה לא קרה? ואם ממשיכים להתעלם מתושבי ניר עוז – אולי הטבח אינו קשור אליו?
הפערים העצומים בין הציבור לנבחריו באו לידי ביטוי גם בדבריה של עופרי ביבס, גיסתה של שירי ז"ל. "דרך החלון היום אני רואה מדינה שבורה. לא נקום ולא נשתקם עד שאחרון החטופים בבית. תודה לכולם", כתבה בדרכה להלוויה.
![כיכר החטופים בת"א. רבים הגיעו להתייחד עם שירי, אריאל וכפיר ביבס בזמן מסע ההלוויה, 26 בפברואר 2025 (צילום: דנור אהרון)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/02/PastedGraphic-2.jpg "כיכר החטופים בת"א. רבים הגיעו להתייחד עם שירי, אריאל וכפיר ביבס בזמן מסע ההלוויה, 26 בפברואר 2025 (צילום: דנור אהרון)")
בהספדה בבית העלמין הוסיפה: "אנשים רבים מבקשים מכם סליחה – מירדן, מאיתנו. אך האשמה לא עליהם. האסון הזה לא היה צריך לקרות. לא הייתם צריכים להילקח, והייתם צריכים לחזור בחיים.
"סליחה משמעותה קבלת אחריות ומחויבות לנהוג אחרת, ללמוד מטעויות. אין משמעות לסליחה לפני שהמחדלים ייחקרו וכל בעלי התפקידים יישאו באחריות. יכלו להציל אתכם, אך העדיפו נקמה. אנחנו הפסדנו. תמונת הניצחון שלנו כבר לא תקרה".
בין העם הישראלי, שניצב בצדי הדרכים עם המילה "סליחה" על שפתיו, לבין הנהגת המדינה – סילברמן־סיטון מעבירה מסר חד־משמעי בשם אלו שאינם מסוגלים לומר זאת בעצמם. סליחה, סליחה, סליחה
דבריה של עופרי ביבס התכתבו עם דף המסרים החלול של ראש הממשלה – מההבטחות לניצחון מוחלט, שלא נראה באופק, ועד לבריחתו מאחריות ומלמידה של טעויות.
גם דנה סילברמן־סיטון, אחותה של שירי ביבס, ביטאה זאת במילים חדות: "אני רוצה לבקש מכם סליחה בשם ההנהגה והצבא, שלא היו שם באותו היום".
בין העם הישראלי, שניצב בצדי הדרכים עם המילה "סליחה" על שפתיו, לבין הנהגת המדינה – סילברמן־סיטון מעבירה מסר חד־משמעי בשם אלו שאינם מסוגלים לומר זאת בעצמם: סליחה, סליחה, סליחה – לא מהציבור, אלא מאלו שיושבים למעלה, מקבלים החלטות, אך אינם מעוניינים לשאת באחריות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוגברת שניידר המציאות היחידה שבה מכיר ראש ארגון המחבלים הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו כוללת רק מספר אחד – 68 חברי קואליצית ארגוני המחבלים, השואה, הזדון וההפקרה שלו. חוץ מאותם 68 ועוד שלושה (הצרעת המשוגעת, ילד הזין והאוטיסט בתפקוד גבוה שעל הרצף, צריך לספר גם את האמת הזו) – אין שום מציאות אחרת. זו טיבה של דיקטטורה מפלצתית ושטנית. ואנחנו מאפשרים לה להתקיים כבר כמעט שנתיים וחודשיים, ואנחנו, כולנו אשמים. במקום לכתוב מאמרים שחוזרים על עצמם וטוקבקים שממחזרים את עצמם שוב ושוב, אולי כדאי סוף סוף להפיל את השלטון הנורא הזה בכל דרך חוקית אפשרית?