נתחיל מהסוף: גלי בהרב-מיארה ככל הנראה לא תודח מכהונתה כיועצת המשפטית לממשלה. מהלכו של שר המשפטים יריב לוין, שהניח אתמול (רביעי) על שולחן הממשלה הצעת החלטה להביע אי אמון בבהרב-מיארה, הוא לכאורה יריית הפתיחה במסלול שסופו הדחת היועצת, אך למעשה זהו מהלך סרק שדינו להיכשל.
הנה ההסבר מדוע בהרב-מיארה כנראה לא תועבר מכהונתה: לוין בחר במסלול של הדחת היועצת בהתאם לשיטה הקיימת, המעוגנת בהחלטת ממשלה משנת 2000, ולא במסלול של שינוי השיטה (זו לא החלטה תמימה: במציאות הפוליטית הנוכחית, כשראש הממשלה בנימין נתניהו הוא נאשם בפלילים, בג"ץ לא היה מאפשר את שינוי הליך הדחת היועצת).
החלטת ממשלה ראשונה, המביעה "אי אמון" ביועצת, היא תחילת המהלך. אם הממשלה תאשר, ההצעה תועבר לבחינת ועדת האיתור בראשות השופט גרוניס. בוועדה אמורים לכהן חמישה חברים, אך הרכבה אינו מלא – מתחילת הקדנציה לא הממשלה ולא הכנסת מינו את נציגיהן לוועדה.
לוין פנה אמש, במקביל להנחת הצעת ההחלטה להדחת היועמ"שית, למזכיר הממשלה יוסי פוקס וליו"ר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה שיפעלו בהקדם למינוי נציגי הממשלה והכנסת לוועדת גרוניס
לוין פנה אמש, במקביל להנחת הצעת ההחלטה להדחת היועמ"שית, למזכיר הממשלה יוסי פוקס וליו"ר הכנסת אמיר אוחנה, בבקשה שיפעלו בהקדם למינוי נציגי הממשלה והכנסת לוועדת גרוניס.
ועדת גרוניס אמורה לתת חוות דעת בשאלת ההדחה. לשם כך לוין חיבר מעין "כתב אישום" המחזיק 85 עמודים ועוד מאות עמודי נספחים, המפרט כביכול את כל העילות המצדיקות את הדחת היועצת – עוד נשוב למסמך הזה.
ואולם אפשר להעריך כבר עתה ברמה גבוהה של ודאות כי ועדת גרוניס לא תאשר את יוזמת הממשלה, ותמסור חוות דעת המגבה את היועצת ודוחה את המהלך להדחתה.
באופן פורמלי, הממשלה כמובן מוסמכת לקבל החלטה גם בניגוד להמלצת ועדת גרוניס. ואולם אם אכן זה יהיה התרחיש – החלטת ממשלה להדיח את היועצת, בניגוד לעמדתה המנומקת של ועדת גרוניס – הרי שבג"ץ לא רק יפסול את החלטת הממשלה להדיח את היועצת, אלא שבסבירות גבוהה גם יוציא צו-ביניים, מייד עם הגשת העתירות בעניין, שיקפיא את פיטוריה.
אם אכן זה יהיה התרחיש – החלטת ממשלה להדיח את היועצת, בניגוד לעמדתה המנומקת של ועדת גרוניס – הרי שבג"ץ לא רק יפסול את החלטת הממשלה להדיח את היועצת, אלא שבסבירות גבוהה גם יוציא צו-ביניים
שכן, החלטה להדיחה תהיה נגועה כמעט בכל פגם משפטי אפשרי – שיקולים זרים, ניגוד עניינים, אי-סבירות קיצונית. זה אפילו לא מקרה גבולי.
הזווית הפוליטית, הנוגעת הן לאינטרסים קשיחים והן לדימוי הציבורי והמאבק על דעת הקהל, מורכבת מאוד. אבל כמה דברים אפשר להעריך כבר עכשיו:
סביר להניח שראש הממשלה נתניהו יודע כי המהלך להדחת היועצת הוא חסר תוחלת והרכבת הזו לא תגיע אל קו הסיום המיוחל מבחינת הממשלה. לכן, הוא עשוי לסכל את יציאתה לדרך.
לוין הניח הצעת החלטה על שולחן הממשלה, אך כלל לא ברור אם היא תועלה לדיון. ואם בכל זאת תועלה לדיון – האם תובא להצבעה, בשלב שלפני ועדת גרוניס או בשלב האחרון.
עם זאת, נתניהו עשוי להסתתר מאחורי הסדר ניגוד העניינים שלו והטענה שנוכח היותו נאשם בפלילים, הוא אינו רשאי להשתתף בכל היבט של המהלך להדחת היועצת.
במקרה כזה, נתניהו יצטרך להסמיך שר משרי הממשלה לקבל אפילו את ההחלטה הראשונית, האם להעלות את הצעת ההחלטה של לוין על סדר יומה של הממשלה. זהות השר שבו יבחר תכוון את ההחלטה שתתקבל – אם לקדם את הצעת ההדחה שהניח לוין, או לקבור אותה במגירה.
מסמך חסר תקדים
אחרי כל הספינים הפוליטיים, שאלת הדחתה של היועצת מכהונתה תיבחן בסופו של דבר בעיניים רציונליות מקצועיות. בתחנה ראשונה בוועדת גרוניס, ובתחנה האחרונה – אם הממשלה באמת תקבל החלטה להדיח את היועצת – בבג"ץ.
אחרי כל הספינים הפוליטיים, שאלת הדחתה של היועצת מכהונתה תיבחן בסופו של דבר בעיניים רציונליות מקצועיות. בתחנה ראשונה בוועדת גרוניס, ובתחנה האחרונה – אם הממשלה באמת תדיח את היועצת – בבג"ץ
משום כך טרח לוין וחיבר מסמך חסר תקדים בן 85 עמודים (מותר להניח שיד נעלמה, אולי מפורום קהלת, סייעה בידו בכתיבה), המנמק כביכול את ההצדקה לפטר את היועצת.
לוין אסף עשרות רבות של דוגמאות למקרים שבהן היועצת המשפטית התנגשה עם עמדת הממשלה ב-26 חודשי כהונת הממשלה הנוכחית. הטענה המרכזית היא שהיועצת "פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר".
מתוך העילות האפשריות להפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, לוין נוקב בשתיים: "מעשים שאינם הולמים את מעמד היועץ המשפטי לממשלה"; ו"חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועץ המשפטי המונעים שיתוף פעולה יעיל".
המסמך של לוין הוא מסמך מרושל שיש בו הרבה מילים מפוצצות ואין בו נימוקים שיכולים להצדיק את פיטוריה של היועצת. הוא נועד להלהיט יצרים, לא לשכנע את ועדת גרוניס או את בג"ץ
המסמך של לוין הוא מסמך מרושל שיש בו הרבה מילים מפוצצות ואין בו נימוקים שיכולים להצדיק את פיטוריה של היועצת. הוא נועד להלהיט יצרים, לא לשכנע את ועדת גרוניס או את בג"ץ. הוא פותח ברטוריקה מתלהמת, שנועדה להפוך לציטוטים בתקשורת:
"תחת הנהגתה הפך מוסד היועצת המשפטית לממשלה לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית ממש. היועצת ניכסה לעצמה כוח כמעט בלתי מוגבל, חסר רסן, ועשתה בו שימוש פוליטי גס ומכוער. בכך השחיתה את מידותיו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה לבלי הכר, וכהונתה תיזכר ככתם בדברי הימים על מוסד זה".
לאחר מכן, המסמך סוקר כל התכתבות שניהלו היועצת ואנשיה עם כל שר בממשלה בשנתיים האחרונות, ומביא את טענותיהם של השרים, על הקושי לעבוד מול ייעוץ משפטי כה קשוח, כהצדקה להדחתה.
הכשל הלוגי המרכזי בעמדת שר המשפטים: הוא טוען שריבוי המקרים שבהם היועצת המשפטית הכריזה על "מניעה משפטית" על החלטות ועמדות שונות של הממשלה, נצברות כנקודות לרעת היועצת, ומצדיקות את הדחתה. הוא פשוט לא מוכן להעלות בדעתו שאכן הממשלה הנוכחית מקבלת, באופן סדרתי, החלטות לא חוקיות, והיועצת פשוט נאלצת להניף תמרור עצור פעם אחר פעם.
אבל שופטי בג"ץ יראו זאת בקלות. את מה שלוין מכנה "סיכול מדיניות ממשלתית", "סיכול חקיקה ממשלתית", "סיכול מינויים בשירות המדינה", "סירוב לאפשר ייצוג פרטי" – השופטים יראו נכוחה.
היועצת הנוכחית אפשרה, יותר מכל יועץ לפניה, ייצוג לממשלה על ידי עורכי דין פרטיים, מאחר שהיא עצמה לא יכלה להציג בבג"ץ עמדות בלתי חוקיות. היועצת לא "סיכלה חקיקה פרטית של הקואליציה", אלא טרחה והבהירה לממשלה, פעם אחר פעם, שדרך המלך לחוקק היא באמצעות הצעות חוק ממשלתיות, שעוברות ייעוץ משפטי בטרם יונחו על שולחן הכנסת. אין שום אפשרות שבג"ץ יגבה את הטענות האלה של לוין.
לפרקים, גולשת הצעת ההחלטה של שר המשפטים למשהו שנראה כמו שיח ברשתות החברתיות. לטענת לוין, בהרב-מיארה "אחראית לקריאות לסרבנות ולמרי אזרחי" מאחר שהיא אינה נוקטת הליכים פליליים נגד דמויות כמו אהוד ברק, משה יעלון, משה לדור ומרדכי קמניצר.
לטענת לוין, בהרב-מיארה "אחראית לקריאות לסרבנות ולמרי אזרחי" מאחר שהיא אינה נוקטת הליכים פליליים נגד דמויות כמו אהוד ברק, משה יעלון, משה לדור ומרדכי קמניצר
היא "הפרה את חובת האמון כמייצגת המדינה בערכאות", לטענת לוין, מאחר שנקטה עמדות בבג"ץ בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית ובעניין חוק הנבצרות, שאפילו השופטים לא אימצו; והיא נוקטת "אכיפה פלילית בררנית ופוליטית" מאחר שנקטה יד רכה מדי כלפי המפגינים נגד ההפיכה המשטרית.
התפיסה המגולמת בהאשמותיו של לוין איננה של מדינה דמוקרטית, אלא של משטר סמכותני, שבו אסור לפצות פה נגד הממשלה. ואם היועצת המשפטית אינה מסייעת לו בכך – גורלה נגזר.
הוא אף אינו בוחל בהאשמת בהרב-מיארה בצווי המעצר שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא נגד נתניהו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. לטענתו של לוין, בשל סירובה של היועצת לשקול הקמת ועדת חקירה אחרת שאיננה ועדת חקירה ממלכתית, לא קמה ועדה כלל ולכן בהאג הוציאו את צווי המעצר. לקרוא ולא להאמין.
במשרד הייעוץ המשפטי בוודאי יחברו מסמך תשובה המפריך באופן פרטני, ומייגע, כל אחת ואחת מהאשמותיו של לוין. אבל המאמץ כמעט מיותר: אם הנושא יגיע לממשלה, אפשר לצפות שהשרים יאמצו בעיוורון את טענות שר המשפטים. ואם יגיע לוועדת גרוניס ולבג"ץ – הם ככל הנראה ידחו את טענותיו של לוין גם ללא מסמך תשובה מפורט.
אם הנושא יגיע לממשלה, אפשר לצפות שהשרים יאמצו בעיוורון את טענות שר המשפטים. ואם יגיע לוועדת גרוניס ולבג"ץ – הם ככל הנראה ידחו את טענותיו של לוין גם ללא מסמך תשובה מפורט
אולי לשם מכוון לוין, סוכן הכאוס: שהתוצאה של כל המהלך הזה לא תהיה הדחתה של בהרב-מיארה, אלא הגבהת גובה הלהבות והשסע בשיח הציבורי סביב כהונתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אתה מדבר רק על הדרך החוקית. אבל יש הרבה דברים בדרך שהם מבחינת 'כך לא ייעשה' שאולי טובים כאשר יש ממשלה נורמלית מכהנת. לא כאשר מחריבי המשטר מכהנים. עובדה: כל חכמתכם המשפטית לא מועילה כהוא זה. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. כך גם כאן, גם אצל האחות הגדולה ארה"ב וכך גם בטורקיה, הונגריה וכו.