נפילות חדות בבורסה בארה"ב בתוך פחות מחודשיים מהשבעת נשיא אינן תופעה שכיחה, אך הן אינן גם חסרות תקדים. ג'רלד פורד וברק אובמה חוו זאת על בשרם, לאחר שנכנסו לתפקיד בעיצומו של משבר כלכלי שירשו מקודמיהם.

מה שקשה למצוא בספרי ההיסטוריה האמריקאית הן קריסות בורסה תוך זמן כה קצר, כאשר הגורם המרכזי להן הוא הנשיא עצמו. על אחת כמה וכמה כשמדובר בנשיא שבעבר הלא רחוק נחשב לתקוותם הגדולה של אותם משקיעים.

אסטרטגיה כלכלית לא ברורה. גם לטראמפ

עם כניסתו לבית הלבן, דונלד טראמפ החליט לממש אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות שלו – הטלת מכסים. בתחילה, המשקיעים סברו כי מדובר באסטרטגיה מסודרת ומובנית, שבה הנשיא משתמש במכסים כאמצעי לחץ להשגת יעדיו.

אם יש תרחיש גרוע במיוחד עבור משקיעים, זה בדיוק התרחיש הנוכחי. הם יכולים להיערך למדיניות שבה טראמפ מטיל מכסים או מסיר אותם לחלוטין, אבל הם אינם יכולים להיערך למציאות שבה המדיניות משתנה מדי יום

אולם עם הזמן, המחשבה הזו התחלפה בחשש שטראמפ עצמו אינו סגור על האסטרטגיה שאליה הוא מכוון. סימנים לכך לא איחרו לבוא – החלטותיו נראות לעיתים כאילו הן מתקבלות באקראיות וללא תכנון מוקדם.

למשל, פרסום צווים מתבצע באימפולסיביות מעכשיו לעכשיו ברשתות החברתיות, כאילו כל זה נשלף ממערכון של "ארץ נהדרת" על גלגל המשימות בבית הלבן. החלטות על הטלת מכסים מתקבלות ומושעות בתוך זמן קצר, רק כדי שיוטלו מחדש כעבור חודש – ואז יושעו שוב.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על צווים נשיאותיים מייד אחרי השבעתו, וושינגטון, 20 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Matt Rourke)

אם יש תרחיש גרוע במיוחד עבור משקיעים, זה בדיוק התרחיש הנוכחי. הם יכולים להיערך למדיניות שבה טראמפ מטיל מכסים – אפילו כבדים, הם יכולים להיערך למדיניות שבה הוא מסיר מכסים לחלוטין, אבל הם אינם יכולים להיערך למציאות שבה המדיניות משתנה מדי יום.

במצב כזה, רוב המשקיעים מעדיפים למשוך את כספם למקום מבטחים עד שהתמונה תתבהר. וחשוב להדגיש – העובדה שזהו התרחיש הגרוע ביותר עבורם אינה אומרת שהטלת מכסים היא תרחיש מבורך מבחינתם.

המכסים שהטיל טראמפ על סחורות מסין – ובניגוד לציפיות, גם על שותפות סחר מסורתיות – הובילו לפעולות תגמול מצד המדינות שנפגעו, פגעו בסחר הבינלאומי והגבירו את החששות מהאטה גלובלית

המכסים שהטיל טראמפ על סחורות מסין – ובניגוד לציפיות, גם על שותפות סחר מסורתיות כמו קנדה ומקסיקו – הובילו לפעולות תגמול מצד המדינות שנפגעו, פגעו בסחר הבינלאומי והגבירו את החששות מהאטה גלובלית. לפי אנליסטים, השילוב בין החשש מהתפשטות מלחמת הסחר, המתיחות הגיאופוליטית והאופק הכלכלי המעורפל, שימש "זרז אפשרי לתיקון בשווקים".

למעשה, כבר במהלך מלחמת הסחר הראשונה (2018–2019) נמחק שווי של כ־1.7 טריליון דולר משוקי המניות בארה"ב בשיא המתיחות עם סין – דוגמה קטנה בלבד לעוצמת ההשפעה השלילית של מדיניות מכסים אגרסיבית.

סוחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק, 11 במרץ 2025 (צילום: AP Photo/Richard)

כעת, בכהונתו השנייה של טראמפ, החששות רק גוברים. דיווחים הצביעו על כך שהוא שקל להטיל מכס גורף של 10% על כלל הייבוא לארה"ב, לצד העלאה דרסטית של המכסים על סין לעד 60% – מהלך שהיה מסמן הסלמה חסרת תקדים. אם בעבר המשקיעים נטו להאמין שהתסריט הזה לא יתממש, הרי שהמדיניות התזזיתית של טראמפ מערערת כעת גם את ההנחה הזו.

רגע לפני הצניחה הגדולה

במקביל להטלת המכסים, ניסה טראמפ לקדם צעדים לעידוד עסקים – בהם דה־רגולציה וקיצוצי מיסים. הוא המשיך בצמצום הרגולציות הפדרליות על המגזר הפיננסי והתעשייה, מה שתמך ברווחי החברות והצית אופטימיות מסוימת בתחילת הדרך.

מדד אמון המנכ"לים (Conference Board) הגיע ברבעון הראשון של 2025 לשיא של שלוש שנים, סימן לאמון מסוים של הנהלות החברות במדיניות ארוכת הטווח

ממשלו, בהובלת אילון מאסק, דחף לצמצום כוח האדם הממשלתי ולהפחתת מעורבות המדינה בכלכלה – מהלך שטראמפ תיאר כשחרור כבלי הבירוקרטיה מעל הסקטור הפרטי.

את הצעדים הללו המגזר העסקי דווקא קיבל בחיוב. מדד אמון המנכ"לים (Conference Board) הגיע ברבעון הראשון של 2025 לשיא של שלוש שנים, סימן לאמון מסוים של הנהלות החברות במדיניות ארוכת הטווח.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומנכ"ל טסלה אילון מאסק משוחחים עם עיתונאים בבית הלבן, 11 במרץ 2025 (צילום: Pool via AP)

אבל זה היה רק טיפה בים. בטווח הקצר, מהלכים אלו לא הצליחו לאזן את ההשפעות המערערות של מלחמות הסחר והמתיחות הבינלאומית שהצית טראמפ.

בזירה הפוליטית הגלובלית, מדיניות "אמריקה תחילה" שלו לוותה בנסיגת ארה"ב ממוסדות ושיתופי פעולה בינלאומיים, עימותים דיפלומטיים בלתי צפויים, עימות פומבי מול המצלמות עם נשיא אוקראינה, והתגוששות מתמדת עם בעלות ברית בנאט"ו – כל אלה הוסיפו שכבה נוספת של אי־יציבות גיאופוליטית, שהחריפה את חוסר הוודאות בקרב המשקיעים.

במילים אחרות, השילוב בין זעזועים במסחר העולמי, מהלכים חד־צדדיים בפוליטיקה הבינלאומית ושינויים רגולטוריים מהירים, יצר תמונה מורכבת: מצד אחד, הטבות לעסקים, אך מצד שני – סיכון מערכתי גובר

במילים אחרות, השילוב בין זעזועים במסחר העולמי, מהלכים חד־צדדיים בפוליטיקה הבינלאומית ושינויים רגולטוריים מהירים, יצר תמונה מורכבת: מצד אחד, הטבות לעסקים, אך מצד שני – סיכון מערכתי גובר.

ואז הכול התדרדר

אם בתחילת כהונתו השנייה וול סטריט הריעה לטראמפ, ומיליארדרים נהרו במכוניות פאר לטקס ההשבעה שלו בציפייה לרפורמות ידידותיות לשוק, הרי שבהמשך חל שינוי בסנטימנט.

טייקוני ההייטק בטקס ההשבעה של דונלד טראמפ, מימין: אילון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי, ג'ף בזוס ומארק צוקרברג, 20 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)

כמות אי־הוודאות שנוצרה בעקבות מלחמות המכסים אילצה דירקטוריונים והנהלות לחשב מסלול מחדש. קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים צמצמו חשיפה למניות, ולפי ניתוח של גולדמן זקס, בסוף השבוע שקדם לנפילות בבורסה, קרנות הפחיתו אחזקות במניות בקצב שלא נראה מזה שנתיים.

במקביל, מדד ה־VIX, המשקף תנודתיות וחוסר יציבות בשווקים, טיפס לשיאו מאז אוגוסט – אינדיקציה לחששות הגוברים בשוק ההון.

גם הציבור הרחב החל לאבד אמון. סקר רויטרס־איפסוס העלה כי 51% מהאמריקאים סבורים שהכלכלה צועדת בכיוון הלא נכון, ו־49% אינם מרוצים מתפקודו של טראמפ בתחום הכלכלי.

גם הציבור הרחב החל לאבד אמון. סקר רויטרס־איפסוס העלה כי 51% מהאמריקאים סבורים שהכלכלה צועדת בכיוון הלא נכון, ו־49% אינם מרוצים מתפקודו של טראמפ

לפי הסקרים, הן הציבור והן המגזר העסקי רואים במדיניות הנשיא גורם מרכזי לאי־הוודאות הכלכלית.

נפילות הבורסה ב־10 במרץ 2025

כל הגורמים הללו התכנסו לכדי טלטלה משמעותית בשווקים, שהגיעה לשיאה ביום שני. באותו יום, מדד S&P 500 צנח ב־2.7% – הירידה היומית החדה ביותר מתחילת השנה. בסך הכול, המדד, שבו רבים מהישראלים משקיעים את כספם, נפל ל־8.6% מתחת לשיא כל הזמנים שנקבע באמצע פברואר.

גם למוחרת נמשכה המגמה, כשהמדד איבד כמעט אחוז נוסף, וזאת אף על פי שברקע עלו דיווחים על הפסקת אש אפשרית במלחמה בין אוקראינה לרוסיה.

הירידות הרחבות בשווקים מחקו כארבעה טריליון דולר משווי השוק של מדד S&P 500 מאז שיאו חודש קודם לכן. גם מדד נאסד"ק צנח בכ־4% באותו יום, ובכך נכנס רשמית לטריטוריית "תיקון" – ירידה של יותר מ־10% מהשיא האחרון.

מדד הדאו ג'ונס בעת סגירת יום המסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק, 11 במרץ 2025 (צילום: Photo/Richard Drew)

מניות הטכנולוגיה, שנהנו מעליות חדות בשנים 2023–2024, הובילו את המפולת. מדד סקטור הטכנולוגיה צנח ביותר מ־4%, כשמניות בולטות כמו אפל ואנבידיה איבדו כ־5% ביום אחד. טסלה של מאסק צנחה ב־15%, מה שהוביל למחיקת 125 מיליארד דולר משווייה ביום מסחר אחד בלבד.

המשקיעים הפנימו כי טראמפ נחוש להמשיך בקו התקיף והתזזיתי שלו. הוא אף סירב לשלול את האפשרות שמלחמת הסחר שהצית תוביל למיתון מלא – אמירה שהחריפה עוד יותר את המפולות בשווקים. זאת, בניגוד מוחלט לכהונתו הראשונה, אז התגאה מדי יום בשיאים חדשים בבורסה.

מניות הטכנולוגיה, שנהנו מעליות חדות בשנים 2023–2024, הובילו את המפולת. מדד סקטור הטכנולוגיה צנח ביותר מ־4%, כשמניות בולטות כמו אפל ואנבידיה איבדו כ־5% ביום. טסלה של מאסק צנחה ב־15%

במקביל, חברות גדולות החלו להתריע מפני ההשלכות של חוסר היציבות הכלכלית. כך למשל, חברת התעופה דלתא חתכה את תחזית הרווח הרבעוני שלה בחצי, והזהירה כי חוסר הוודאות הכלכלית פוגע בביקוש. גם הבנקים הגדולים בארה"ב צפו כי קיים סיכוי של עד 40% שהמדינה תדרדר למיתון.

רב הנסתר על הגלוי

אנליסטים וכלכלנים מובילים אומנם חלוקים במידת האחריות של טראמפ למצב, אך כמעט כולם מסכימים כי רוב חוסר הוודאות נובע מצעדיו. כלומר, אף שהכלכלה האטה עוד לפני כהונתו השנייה, מהלכיו האחרונים החריפו את המצב.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מטיל מטבע במהלך משחק פוטבול באצטדיון מיצ'י, ניו יורק, 12 בדצמבר 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

טראמפ הבהיר כי הוא מוכן לספוג כאב כלכלי קצר טווח למען רווחים מדיניים ארוכי טווח. הבעיה היא שהוא לא פירט מהם אותם רווחים מדיניים שהוא מצפה להם – או כמה זמן זה ייקח. חוסר הבהירות הזו רק הוסיף לערעור הוודאות בשווקים.

"עד שהממשל לא יגדיר מהו ניצחון כלכלי ופוליטי ומה לוח הזמנים לכך – נראה שבועות כאלה שוב ושוב", התריע אדוארד אל־חוסייני, אנליסט בכיר מ־Columbia Threadneedle.

הבלבול בקרב האנליסטים כל כך גדול, עד שיש הטוענים כי טראמפ משחק "הפוך על הפוך" וכי קריסת הבורסות היא מהלך מכוון. לפי התאוריה הזו, הנשיא מודע לכך שבשנים הקרובות צפוי מיתון, ולכן מקדים אותו

הבלבול בקרב האנליסטים כל כך גדול, עד שיש הטוענים כי טראמפ משחק "הפוך על הפוך" וכי קריסת הבורסות היא מהלך מכוון. לפי התאוריה הזו, הנשיא מודע לכך שבשנים הקרובות צפוי מיתון, ולכן מעדיף שהוא יתרחש כעת – כך יוכל להטיל את האשמה על ממשל ג'ו ביידן ובמקביל להתפאר בכך שהוא זה שהוציא את ארה"ב ממנו כעבור כמה שנים.

מדובר בתיאוריה מסקרנת, אך כזו שסותרת את ניסיונות ההרגעה מצד אנשי טראמפ בממשל – ואפילו את דבריו שלו בימים האחרונים. הם טוענים כי הזעזועים הם זמניים וכי פירות המדיניות שלו יבשילו בהמשך.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על צווים בבית הלבן, 29 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

גורם בבית הלבן הדגיש כי יש להבחין בין "שיבוש קצר־טווח" לבין "צמיחה בריאה וברת־קיימא לטווח הארוך" בהובלת הסקטור הפרטי – מסר המרמז כי אם ארה"ב תעמוד כעת בכאב הכלכלי, היא תצא ממנו מחוזקת בעתיד.

במצב העניינים הנוכחי, המשקיעים ימשיכו לעקוב בדריכות – כשהשאלה המרכזית היא האם טראמפ ישנה מסלול בניסיון להרגיע את השווקים, או שיבחר בגישת "אול־אין" מתוך ההנחה שכדאי "להסיר את הפלסטר" בבום אחד, כדי לייצר כאב חד אך קצר, שלאחריו יגיעו יציבות ושגשוג.

קיימת גם אפשרות שלישית – והגרועה מכולן: שטראמפ עצמו לא יודע לאן הוא מכוון, מה שעלול להציב את הכלכלה העולמית בפני משבר עמוק עוד יותר בהמשך

קיימת גם אפשרות שלישית – והגרועה מכולן: שטראמפ עצמו לא יודע לאן הוא מכוון, מה שעלול להציב את הכלכלה העולמית בפני משבר עמוק עוד יותר בהמשך.