הפגנה מחוץ לבית המשפט המחוזי בתל אביב, 21 בנובמבר 2024 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
אבשלום ששוני/פלאש90

לוין ותומכיו טוענים שבג"ץ מתערב בנושאי לחימה. זה לא קרה, ואם קרה - אז מה קרה

מאז ה-7 באוקטובר מפיצים לוין ושותפיו להפיכה המשטרית את הקונספירציה כאילו למערכת המשפט חלק באחריות לטבח חמאס, בכך שמנעה מישראל לפעול כדרוש, התערבה בהוראות פתיחה ואש, וכדומה ● אפשר לנפץ כל טענה בקלות - מדובר בשקרים ● אבל חשוב יותר להזכיר כי בג"ץ אכן מוסמך, כמו כל בית משפט עליון בכל מדינה, להגביל את הכוח השלטוני ולהתערב גם בענייני ביטחון ● פרשנות

זמן קצר לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה בעזה, כשנדמה היה שיוזמי ההפיכה המשטרית מפנימים שיש להם חלק באחריות להחלשת החברה הישראלית ולעידוד חמאס לצאת למתקפת פתע, שיחרר שר המשפטים יריב לוין קונספירציה מסוכנת לחלל האוויר.

מתוך המגננה שבה היה נתון, נוכח עצירת מהלכי ההפיכה המשטרית, ובניסיון להימנע מתיוגו כמי שפעולותיו הביאו עלינו את האסון הגדול בתולדות המדינה, שר המשפטים החליט לקשור בין המלחמה לבין ההפיכה המשטרית, ולהאשים את בג"ץ באחריות למלחמת עזה, לא פחות.

"הקונספציה של מערכת המשפט", אמר לוין בראיון לערוץ 14, "יצרה מצב של קשירת הידיים שלנו. העובדה שאי אפשר היה לירות במי שמתקרב לגדר, דבר בלתי נתפס בכלל".

"הקונספציה של מערכת המשפט", אמר לוין בראיון לערוץ 14, "יצרה מצב של קשירת הידיים שלנו. העובדה שאי אפשר היה לירות במי שמתקרב לגדר, דבר בלתי נתפס בכלל"

הטענה הזו מסוכנת כשם שהיא שקרית, והיא ממשיכה להדהד בחלקים שונים של היקום הביביסטי. אך בעוד שלוין עוד עשה מאמץ להימנע מהאשמה ישירה של השופטים ודיבר במילים מעורפלות יחסית, ככל שהשקר המשך והדהד, כך הוא הפך קונקרטי יותר – וחסר קשר למציאות.

בינואר השנה עלתה חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן לדוכן הכנסת, ומשם זעקה כי "אסתר חיות לא צריכה לחקור את הטבח – היא צריכה להיחקר על הטבח. העליון סיכן באופן ממשי את אזרחי ישראל, את חיילי צה"ל ואת תושבי העוטף בפרט".

בניסיון לתת תוקף לטענות האלה, ולכל הפחות להטות את השיח הציבורי לעבר מידת המעורבות של בג"ץ בנושאי לחימה, יצאה בחודשים האחרונים "התנועה למשילות ודמוקרטיה", מייסודו של ח"כ שמחה רוטמן – עוד אחד מהאנשים שדחפו ועודם דוחפים בעיוורון ובדורסנות את ההפיכה המשטרית – בפרויקט חדש: "מחקר אקדמי" המבקש לבדוק, הפעם באופן מוסמך, את "מעורבות בג"ץ במדיניות הביטחון של המדינה".

אכן, עיתוי מופלא. העמותה ה"עצמאית" שח"כ רוטמן כבר כביכול לא חלק ממנה, באה לסייע ללוין ורוטמן בניסיונם להטיל את האשמה לטבח 7 באוקטובר על בית המשפט העליון

אכן, עיתוי מופלא. העמותה ה"עצמאית" שח"כ רוטמן כבר כביכול לא חלק ממנה, באה לסייע ללוין ורוטמן בניסיונם להטיל את האשמה לטבח 7 באוקטובר על בית המשפט העליון. אפשר להניח במידה רבה של ביטחון, שגם תוצאות ה"מחקר" הזה, שהעמותה גייסה בחודשים האחרונים תרומות לטובת עריכתו, כבר ידועות מראש.

"חשיפת המחקר" החגיגית, המתוכננת להתקיים עוד שבועיים בירושלים, בוודאי תגלה שאכן – בג"ץ מתערב הרבה יותר מדי בענייני ביטחון, והאחריות לכשלי צה"ל ומערכת הביטחון כלל אינה נופלת על כתפי הרשות המבצעת. השופטים הם האשמים.

ההאשמות האלה כלפי בג"ץ מפתות להיגרר לתשובה, שהדברים הללו הם שקר ובג"ץ אינו אחראי לא להוראות הפתיחה באש ברצועת עזה ולא להתוויית תפיסת הביטחון הצה"לית מול חמאס בעשרות השנים האחרונות.

ח"כ שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 12 בנובמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
ח"כ שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 12 בנובמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ואכן, פסק הדין מ-2018 שאליו התייחסו לוין וכל יתר אנשי הציבור שהדהדו את טענותיו, לא קבע דבר ביחס להוראות הפתיחה באש. בפסק הדין נדחו העתירות שהגישו ארגוני זכויות האדם באותו עניין. השופטים כלל לא עיינו בהוראות הפתיחה באש, שצה"ל הגדיר כסודיות והעותרים סירבו לאפשר לשופטים לעיין בהן אפילו בנוכחות הפרקליטות וצה"ל בלבד.

השופטים כלל לא עיינו בהוראות הפתיחה באש, שצה"ל הגדיר כסודיות והעותרים סירבו לאפשר לשופטים לעיין בהן אפילו בנוכחות הפרקליטות וצה"ל בלבד

"שימוש בכוח בעל פוטנציאל קטלני לטובת פיזור הפרת סדר המונית, שממנה נשקפת סכנה ממשית ומיידית לחיים או לשלמות הגוף – היא מותרת בעיקרון, בכפוף להוכחת צורך הכרחי, ולמידתיות", כתב השופט חנן מלצר בפסק הדין, והוסיף:

"הלכה היא, כי מתחם התערבותו של בית המשפט בהחלטות המבוססות על שיקולים מבצעיים, הוא מצומצם וצר ביותר".

השופטים אסתר חיות וניל הנדל הצטרפו לעמדתו, והעתירה נדחתה פה אחד.

כאמור, מפתה להשמיע בקול גדול את התשובה המתבקשת – שהטענות הללו כלפי בג"ץ הן שקריות. אך זו אינה התשובה הנכונה, מאחר שהיא מעניקה לגיטימציה לטענה הבסיסית המובלעת בטענות השקריות של לוין ושות' – והיא, שבית המשפט כלל לא אמור לעסוק בשאלות כמו חוקיות הוראות הפתיחה באש.

הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר בפתח הדיון על בג"ץ ממשלת החליפים, 27 באוקטובר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר בפתח הדיון על בג"ץ ממשלת החליפים, 27 באוקטובר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השאלה מה מידת ההתערבות של בג"ץ בסוגיות ביטחוניות אינה מה שבאמת מפריע ללוין. מה שמפריע לו הוא לא ריבוי המקרים שבהם השופטים פסלו פרקטיקות צבאיות, אלא העובדה שקיים בכלל פוטנציאל כזה. שניתן בכלל להגיש עתירות כאלה לבג"ץ. שיש בכלל איזונים ובלמים על הכוח הצבאי שישראל מפעילה, בגדה המערבית וברצועת עזה.

מאחר שלוין אינו מעוניין שבית המשפט יוכל להגביל, אפילו על הנייר, את הכוח של הממשלה לחוקק חוקים, לקבל החלטות ולמנות מינויים – הוא נאבק נגד הסיכוי התיאורטי שבג"ץ יתערב ביום מן הימים בענייני ביטחון

מאחר שלוין אינו מעוניין שבית המשפט יוכל להגביל, אפילו על הנייר, את הכוח של הממשלה לחוקק חוקים, לקבל החלטות ולמנות מינויים כאוות נפשה – הוא נאבק נגד הסיכוי התיאורטי שבג"ץ יתערב ביום מן הימים בענייני ביטחון.

ולכן התשובה הנכונה לטענות השקריות של שר המשפטים, היא שבג"ץ אכן מוסמך, כמו כל בית משפט עליון בכל מדינה, להגביל את הכוח השלטוני, ובמקרים קיצוניים הנגועים באי חוקיות, בפגיעה חמורה בזכויות אדם, או בהפרה של הוראותיו המחייבות של המשפט הבינלאומי – להתערב גם בסוגיות שיש להן השלכות על ענייני ביטחון.

כך, למשל, פסק הדין מאוקטובר 2005, שבו בוטל "נוהל שכן", שבמסגרתו עשו חיילי צה"ל שימוש בפלסטינים כ"מגן אנושי". או, למשל, העתירה שהוגשה לבג"ץ אתמול (רביעי), בדרישה לבטל את החלטת שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, להפסיק את מכירת החשמל לרצועת עזה.

שר האנרגיה אלי כהן נואם בטקס מכירת תחנת הכוח אשכול באשדוד, 3 ביוני 2024 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)
שר האנרגיה אלי כהן נואם בטקס מכירת תחנת הכוח אשכול באשדוד, 3 ביוני 2024 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)

העותרים טוענים, באמצעות עו"ד מורן סבוראי וגונן בן-יצחק, כי ההחלטה אינה בסמכות השר מאחר שהיא עלולה להביא לחידוש המלחמה ברצועה, ובנוסף כי מדובר בהחלטה בלתי חוקית ובלתי מנומקת, שלא לקחה בחשבון את השיקולים הנדרשים לשם קבלתה.

השופט יחיאל כשר, המהלך לפי שעה בין הטיפות, הורה לעותרים לדווח בתוך שבוע אם קיבלו תשובה כלשהי למכתב ששלחו בטרם הגשת העתירה.

התשובה שבג"ץ ממעט להתערב בעניינים הנוגעים ללחימה – והוא אכן שומר את התערבותו למקרים נדירים ביותר – מחמיצה את העיקר. יש לומר בבירור, ללא מורא: אין בישראל אף אדם ואף גוף שהוא מעל לחוק, גם אם הדבר למורת רוחם של פוליטיקאים המבקשים למסד מעמד עליון של מי שאינם כפופים למרות החוק.

יש לומר בבירור, ללא מורא: אין בישראל אף אדם ואף גוף שהוא מעל לחוק, גם אם הדבר למורת רוחם של פוליטיקאים המבקשים למסד מעמד עליון של מי שאינם כפופים לחוק

על בית המשפט לפעול מבלי להירתע, גם בימים האלה – אולי דווקא בימים האלה – שבהם ניכר הצורך בפיקוח שיפוטי הדוק על פעולת הצבא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 938 מילים ו-2 תגובות
סגירה