ההשוואה בין ישראל לתורכיה של אתאתורכ רצויה לנו. אך עם כל הכבוד לבן גוריון נראה לי קצת מופרך להשוותו לאתאתורכ, במיוחד עקב כניעתו לדתיים שהביאה עלינו את הפירוד האסוני באוכלוסייה הישראלית. אתאתורכ בגדולתו מנע את הפיכת הדת לכוח שלטוני, דבר שישראל משלימה אתו. היום, הגורם המדיני בישראל נשלט בידי מושחתים וגזענים בשם הדת, ולכן הוא אשם ללא ספק באסון השבעה באוקטובר. יחד עם זאת, לתפיסתי גם אם הייתה בישראל ממשלת בראשות בנט, לפיד גנץ או אפילו ברק ההתמוטטת הצבאית לא הייתה נמנעת. צה"ל ולא פחות השב"כ כשלו באופן מחפיר ללא קשר לגורם המדיני. הגורם הצבאי כשל כישלון מחפיר ללא קשר לממשלה המושחתת.
מתברר שצה"ל, השב"כ וגורמי המודיעין אינם מהווים אלטרנטיבה שפויה יותר לגורם המדיני. מטבע קיומם אלופי צה"ל מנציחים את ההשקפה המיליטריסטית של תפיסת הביטחון. הם נחפזו לפתוח במלחמה שכלל לא היו מוכנים לה משיקולים פופוליסטים אגואיסטיים, מנותקים מכל הגיון צבאי. היום כבעבר אף ראש ממשלה לא היה מעז להמרות את פיו של רמטכ"ל שהיה טוען בפניו שהצבא לא מוכן למלחמה. למרבה האירוניה גלנט והלוי לחצו לפתוח במלחמה למרות הססנותו של נתניהו.

אין מה להשוות גילית בורות עמוקה כאן יש בעייה שורשית שאוייבנו מבחוץ רבים הם ומטרתם ונסיונם רב להשמידינו "על פי דת". (לכן לעולם לא יהיה שלום איתם כחלומם של רבים בעם).
לכן גם אם נהפוך לדיקטטורה כחלומך, זה לא יחזיק מעמד. אוייבנו יחזירו לנו את הדמוקרטיה.