שר החוץ הלבנוני יוסף ראג'י התארח בתחילת השבוע שעבר בתוכנית הראיונות היוקרתית של מרסל גאנם ברשת הטלוויזיה הלבנונית MTV. בשלב מסוים של הריאיון — בו גאנם נוהג לעיתים לראיין בעמידה — ניגש המראיין אל השר ושאל אותו אם הוא שואף להגיע להסכם שלום עם ישראל.
ראג'י ניסה להתחמק והשיב: "אני בעד שלום, אבל זה מוקדם בהקשר הישראלי". גאנם לא ויתר והשיב: "ממילא בעוד חודשיים–שלושה אתה תכריז על הסכם שלום עם ישראל".
דבריו של המראיין הציתו מייד דיון נרחב בלבנון ומחוצה לה, במיוחד לנוכח ההבנות שהושגו בין ישראל ללבנון במהלך הפגישה המרובעת בנאקורה בשבוע שעבר, בהשתתפות נציגים מארה"ב וצרפת. הקמת שלוש ועדות משותפות בין המדינות מסמנת ללא ספק שלב חדש ביחסים.
שחרור האסירים הלבנונים הוא בבחינת הישג הסברתי משמעותי לנשיא החדש עאון, שמביא לשחרור אזרחים ללא מלחמה, ללא עסקה ומצליח להעלות לדיון נושאים שחזבאללה לא הצליח לפתור באש תוך גרירת לבנון למלחמה
עד כה, נציגי לבנון נמנעו מהחלטות משמעותיות — כפי שנראה, למשל, במגעים על הגבול הימי — בעיקר בשל החשש מחזבאללה. עם זאת, אף שהארגון נותר גורם משמעותי במשוואה בין שתי המדינות, כוחו והשפעתו על תהליכי קבלת ההחלטות במדינה נמצאים היום במקום אחר.
יתר על כן, שלוש הוועדות שהוקמו — העוסקות בשרטוט מחודש של קו הגבול, בהסגת הכוחות הישראלים מחמש נקודות בדרום לבנון ובשחרור אסירים לבנונים הכלואים בישראל — נוגעות בלב המתח הפנים־לבנוני. סוגיית הגבול עם ישראל היא אחת הטענות המרכזיות ששימשו את חזבאללה בשנים האחרונות להצדקת בניית כוחו הצבאי בדרום המדינה.
חזבאללה מציג עצמו זה שנים כמגן לבנון, בטענה שהממשלה בביירות חלשה מכדי להגן על המדינה. הוכחה לכך ראינו כאשר הארגון אישר לנציגי לבנון לחתום על הסכם הגז עם ישראל בתקופת כהונתו של יאיר לפיד כראש ממשלה.
שחרור האסירים הלבנונים, שהחל מייד אחרי סיום השיחות בשבוע שעבר, הוא בבחינת הישג הסברתי משמעותי לנשיא החדש ג'וזף עאון, שמביא לשחרור אזרחים לבנונים ללא מלחמה, ללא עסקה ומצליח להעלות לדיון נושאים שחזבאללה לא הצליח לפתור באש תוך גרירת לבנון למלחמה.
במילים אחרות, ישראל עוזרת לנשיא עאון לחזק את המסר כי חזבאללה הוא לא מגן לבנון אלא מחריבה.
בישיבת הקבינט הלבנוני ביום חמישי האחרון הודיע שר המשפטים כי הוא דורש לדון בישיבה הבאה של הפורום – שתיערך מחר – בפירוק חזבאללה מנשקו
הקולות הפנים־לבנונים החדשים לא מסתיימים כאן. בישיבת הקבינט הלבנוני ביום חמישי האחרון הודיע שר המשפטים כי הוא דורש לדון בישיבה הבאה של הפורום – שתיערך מחר – בפירוק חזבאללה מנשקו. כנראה שהדרישה הזו לא מגיעה יש מאין, היא המשך ישיר למדיניות שמתווה הנשיא עאון בזהירות הנדרשת מבחינתו כדי לא לדחוק את הארגון לפינה.
בישיבתה ביום ביום חמישי האחרון, אישרה הממשלה הלבנונית גם גיוס של 4,500 חיילים חדשים לצבא. אלה אמורים למלא את השורות שהתדלדלו במהלך השנים, בעיקר בשל השכר הנמוך. את הצבא הלבנוני מממנות היום ארה"ב וחלק ממדינות ערב המתונות.
בסוף החודש אמורה להגיע לריאד משלחת לבנונית רמת דרג שתכלול ככל הנראה את הנשיא עאון ומספר שרים בכירים, כדי לחתום על 22 הסכמים כלכליים. המהלך הזה הוא בשורה מצוינת לישראל ולארה"ב.
לבנון תמיד הייתה מגרש המשחקים והעימותים בין המחנה השיעי למחנה הסוני בעולם הערבי. עכשיו, כשאיראן נחלשה מאוד ומתקשה לממן ולחזק את חזבאללה, ערב הסעודית, שלקחה צעד לאחור אחרי האכזבה מבנו של רפיק אל־חרירי, נכנסת מחדש למגרש הזה.
למרות הפגיעה המשמעותית ביכולות הצבאיות של חזבאללה, הוא נותר עדיין הגורם הצבאי החזק במדינה. יותר מכך, צבא לבנון עדיין לא התפרס בכל הדרום וזה אומר שלחזבאללה נותרו עדיין "כיסים צבאיים"
לא בכדי בתחילת החודש הביקור הראשון של עאון כנשיא היה בסעודיה, שם טמון המפתח הכלכלי לבניית המדינה. מהלך זה משתלב גם עם הדינמיקה האזורית ועם האפשרות שבעתיד תצטרף לבנון לברית האזורית המתגבשת.
אולם, למרות הסימנים החיוביים מלבנון, ישראל חייבת להיות כאן עם אצבע על הדופק בכל הקשור למציאות החדשה על הגבול. חזבאללה כרגע אומנם מורתע ונמנע מלהגיב לתקיפות הישראליות, אבל אף אחד לא מבטיח שזה יישאר כך בעתיד.
![כוחות צה"ל על גבול לבנון, 17 בפברואר 2025 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/02/AFP__20250217__36Y297C__v1__HighRes__IsraelLebanonConflict-1-1024x640.jpg "כוחות צה"ל על גבול לבנון, 17 בפברואר 2025 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)")
למרות הפגיעה המשמעותית ביכולות הצבאיות של הארגון, הוא נותר עדיין הגורם הצבאי החזק במדינה. יותר מכך, צבא לבנון עדיין לא התפרס בכל הדרום וזה אומר שלחזבאללה נותרו עדיין "כיסים צבאיים".
בנייר עמדה שפרסמה אורנה מזרחי, מומחית לזירה הלבנונית מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), היא מגדירה את המצב החדש בין ממשלות ישראל ולבנון כ"מפגש אינטרסים" שבו ישראל חייבת להתנות ולקשור את פעולת שתיים משלוש הוועדות.
כל נסיגה או ויתור על שטח לצמיתות (שלדברי אורנה מזרחי מה־INSS הוא בלתי נמנע אם ישראל רוצה להגיע לסימון סופי של הגבול) חייבת להיות תלויה בפירוק חזבאללה מנשקו
כל נסיגה או ויתור על שטח לצמיתות (שלדבריה בלתי נמנע אם ישראל רוצה להגיע לסימון סופי של הגבול) חייבת להיות תלויה בפירוק חזבאללה מנשקו. לזה צריך אולי להוסיף תנאי שכבר מתקיים – כל ויתור ישראלי יהיה מדורג ותלוי תוצאה בצד השני של הגבול.
כאן נכנס המנגנון הבינלאומי שנבנה ואמור להבטיח את האינטרס הישראלי, שנכווה קשות בהחלטה 1701 אחרי מלחמת לבנון. זו הסיבה שישראל ממשיכה מעת לעת לתקוף בלבנון, בלי קשר למהלכים המדיניים שמתקדמים בין המדינות.
מציאות של "אכיפה באש" הכרחית בשלב הזה, כל עוד לא ברור מה מתכנן חזבאללה ועד כמה רחוק תצליח ממשלת לבנון ללכת בניסיונה לבנות מחדש את מארג היחסים עם ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומי יפרק עשרות אלפים מנשקם
ובאיזה תסריט יסכימו שיעים לוותר על נשקם
בלבנון של מלחמות בין העדות והפלגים?
מי מספיק חזק מול חיזבאללה ומוכן למלחמה פנימית?
(וממש בלי קשר, יש מישהו בישראל הריבונית שמסוגל לעצור פוגרומיסטים סדרתיים או פורעים שצולמו בבסיסים או את לה פמיחסה? או את משפחות הפשע רצח פרוטקשן החמושות?).