לקראת המשוכה האחרונה של הקואליציה להעברת החוק השנוי במחלוקת לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אומר חבר הכנסת גלעד קריב מהדמוקרטים כי משמעות החקיקה תהיה ששופטים "יתויגו" עם שיוך פוליטי בעת מינוים, ויחששו ללא הרף מהשלכות פסיקותיהם.
בראיון לזמן ישראל, קריב, החבר בוועדת החוקה של הכנסת שבה נוסחה הצעת החוק, תוקף גם את המנגנון שבהצעת החוק, אשר לדבריו יקצין ויקטב את בית המשפט העליון בזמן שישראל זקוקה דווקא לקולות ממתנים.
הריאיון התקיים זמן קצר לפני שוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן אישרה הבוקר (רביעי) את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. אם וכאשר החוק יאושר, תיחלש משמעותית השפעת הרשות השופטת על מינויים במערכת המשפט, ואילו כוחם של הפוליטיקאים יגדל באופן ניכר.
לטענת קריב, המטרה של ההשהיה היא כדי שבג"ץ לא יפסול את החוק – והוא מאמין שהשינוי יוביל לכך ששר המשפטים יריב לוין לא יכנס את הוועדה יותר בכנסת הזו
עם זאת, החוק ייכנס לתוקף רק בתחילת כהונת הכנסת הבאה, כלומר לאחר הבחירות הכלליות הבאות. לטענת קריב, המטרה של ההשהיה היא כדי שבג"ץ לא יפסול את החוק – והוא מאמין שהשינוי יוביל לכך ששר המשפטים יריב לוין לא יכנס את הוועדה יותר בכנסת הזו.
![ח"כ שמחה רוטמן מצביע על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בוועדת החוקה. 19 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/03/OAM9466.jpg "ח"כ שמחה רוטמן מצביע על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בוועדת החוקה. 19 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)")
בניגוד לשיטה הנוכחית, החקיקה תוציא לחלוטין את הרשות השופטת מכל השפעה על מינוי שופטי בית המשפט העליון. כמו כן, היא תגדיל את הייצוג הפוליטי בוועדה לבחירת שופטים תוך ביטול שני נציגים שאינם משויכים למפלגה פוליטית כלשהי.
שר המשפטים יריב לוין ואחרים בקואליציה טוענים כי תחת השיטה הנוכחית יש לרשות השופטת שליטה מופרזת על מינוי שופטים, וכי הענקת שליטה רבה יותר לפוליטיקאים תתקן חוסר איזון שלטענתם מקשה על הממשלה למנות שופטים מטעמה.
אך האופוזיציה טוענת כי החוק המוצע יהפוך את תהליך המינויים לפוליטי באופן קיצוני, ובכך גם את הרשות השופטת עצמה, ובכך יפגע בעצמאות השיפוטית ובאיזון היחיד על כוחם של הרשות המבצעת והמחוקקת במשטר הדמוקרטי של ישראל.
קריב הוא אחד המבקרים החריפים ביותר של הצעת החוק, והוא תוקף את הפוליטיזציה של מערכת המשפט שלדבריו תיגרם כתוצאה ממנה.
"החקיקה הזו מעניקה כוח עודף, לא פרופורציונלי לגורמים הפוליטיים. היא הופכת את תהליך הבחירה של שופטי העליון לתהליך שבו בסוף יש תפקיד רק לשחקנים פוליטיים, בניגוד לשיטה שהייתה עד עכשיו"
"החקיקה הזו מעניקה כוח עודף, לא פרופורציונלי לגורמים הפוליטיים בתוך תהליכי מינוי השופטים בישראל", אומר קריב. "היא הופכת את תהליך הבחירה של שופטי בית המשפט העליון לתהליך שבו בסוף יש תפקיד רק לשחקנים פוליטיים, בניגוד לשיטה שהייתה עד עכשיו במשך 75 שנה, שבחירת שופטים לעליון נעשתה בהסכמה רחבה או הסכמה בין גורמים מקצועיים לבין השחקנים הפוליטיים".
אם וכאשר תאושר, הצעת החוק תסיר את שני נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים, המונה תשעה חברים ואחראית על כל המינויים השיפוטיים, ותציב במקומם עורך דין אחד שייבחר ישירות על ידי הקואליציה, ואחר שייבחר על ידי האופוזיציה.
קריב וחברי אופוזיציה נוספים טוענים כי חברי הוועדה שימונו בדרך זו יהיו שחקנים פוליטיים, משום שימונו ישירות על ידי פוליטיקאים, בניגוד לנציגי לשכת עורכי הדין הנוכחיים הם אנשי מקצוע משפטיים שאינם בעלי זיקה מפלגתית פורמלית, המכירים היטב את מערכת המשפט ואת שופטיה.
בחירות שופטים לבתי המשפט בערכאות הנמוכות ייעשו ברוב רגיל, אך יידרש לפחות קול אחד מכל אחד מנציגי הקואליציה, האופוזיציה ובית המשפט העליון. עד כה, לא לרשות השופטת, לא לקואליציה ולא לאופוזיציה הייתה אפשרות להטיל וטו על מינוי שופטים לבתי משפט נמוכים.
מינויים לבית המשפט העליון ידרשו לפחות קול אחד מהקואליציה ומהאופוזיציה, אך לא יידרש אף קול משלושת שופטי בית המשפט העליון המכהנים בוועדה לבחירת שופטים.
מינויים לבית המשפט העליון ידרשו לפחות קול אחד מהקואליציה ומהאופוזיציה, אך לא יידרש אף קול משלושת שופטי בית המשפט העליון המכהנים בוועדה לבחירת שופטים
קריב טוען כי הגדלת השפעתם של פוליטיקאים על חשבון אנשי המקצוע המשפטיים – שלושת שופטי בית המשפט העליון ושני עורכי הדין מלשכת עורכי הדין – תיצור מצב שבו שופטים בישראל יחששו מהשלכות פוליטיות של החלטותיהם על עתידם האישי, במקום לפסוק לפי שיקולים משפטיים.
"השיטה החדשה תייצר מצב שבו לשחקנים הפוליטיים יש וטו מלא על מינוי השופטים בכל הערכאות – בתי משפט לנוער, בתי משפט לתעבורה, בתי משפט מנהליים, בתי משפט לענייני משפחה. השיטה הזו בעצם יוצרת מצב שכל השופטים בישראל יסומנו ויקוטלגו פוליטית.
"שופטים בישראל יהיו במצב שבו הם כל הזמן שואלים את עצמם האם הפסיקה שלהם תעצבן איזשהו צד פוליטי. זאת אומרת שאנחנו הולכים לעבר פוליטיזציה מוחלטת ולפחד מתמיד של שופטים בכל הערכאות מלקבל איזושהי החלטה שעלולה לעצבן מישהו".
"שופטים בישראל יהיו במצב שבו הם כל הזמן שואלים את עצמם האם הפסיקה שלהם תעצבן איזשהו צד פוליטי. זאת אומרת שאנחנו הולכים לעבר פוליטיזציה מוחלטת ולפחד מתמיד של שופטים בכל הערכאות"
קריב מוסיף כי הדבר ייצור מציאות שבה הציבור ילחץ על נציגיו הפוליטיים להטיל וטו על שופטים המזוהים עם המחנה היריב. "תחשוב על מצב שבו אופוזיציה ימנית מאוד שמה וטו על מינוי שופטים ערבים. היום, במצב הנוכחי בישראל, זה ממש לא מופרך.
"אני שמאל ציוני. אם יש לי ביד זכות וטו, אז הציבור שלי ילחץ עליי להשתמש בה. הוא יבוא ויאמר, למשל, 'אתה לא יכול לתת למתנחל הזה להיות לשופט נוער. תפעיל את הווטו שלך'. אנחנו הולכים לקטסטרופה בכל מה שקשור לערכאות הנמוכות".
קריב מציין כי ועדת החוקה של הכנסת לא קיימה אפילו דיון אחד על ההשלכות האפשריות של פוליטיזציה של מערכת המשפט בעקבות הצעת החוק, למרות אזהרות מצד מפלגות האופוזיציה, היועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית של הוועדה ושלושה נשיאי בית המשפט העליון לשעבר.
בתגובה לטענה כי נציגי לשכת עורכי הדין הם כבר כיום פוליטיים – במיוחד לאור התנגדותו החריפה והפומבית של יו"ר הלשכה עמית בכר לממשלה הנוכחית – קריב הדגיש כי יש הבדל בין אידיאולוגיה משפטית לבין שיוך מפלגתי ישיר.
בחירת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת שופטים נעשית על ידי מועצת הלשכה, שהרכב הכוחות בה נקבע באמצעות בחירות פנימיות בלשכה.
"אתה יכול להצביע על עורכי דין שהעמדה שלהם היא יותר אקטיביסטית, למשל, בתחום ההגנה על זכויות אדם, אבל זו לא עמדה פוליטית-מפלגתית", אומר קריב, בעוד שעורכי הדין שיחליפו את נציגי הלשכה יהיו בעלי שיוך מפלגתי ברור.
חבר הכנסת מהדמוקרטים (מפלגת העבודה לשעבר), שכיהן כיו"ר הוועדה בזמן ממשלת בנט-לפיד, אומר כי הציע להוציא את השינויים במינויים לבתי המשפט בערכאות הנמוכות מהחקיקה, אך רוטמן דחה את ההצעה.
קריב מציין כי הצעות נוספות שהועלו על ידי האופוזיציה לצמצום ההשפעה הפוליטית של החוק – כמו הדרישה ששני הנציגים שימונו לוועדה על ידי הקואליציה והאופוזיציה יהיו שופטים בדימוס – נדחו גם הן
הוא מציין עוד כי הצעות נוספות שהועלו על ידי האופוזיציה לצמצום ההשפעה הפוליטית של החוק – כמו הדרישה ששני הנציגים שימונו לוועדה לבחירת שופטים על ידי הקואליציה והאופוזיציה יהיו שופטים בדימוס – נדחו גם הן.
לטענתו, שינויים מסוימים בנוסח הראשוני של הצעת החוק הוכנסו ללא דיון בוועדה.
קריב מדגיש במיוחד כי השינויים בהליך המינויים לבתי המשפט בערכאות הנמוכות אינם נחוצים, שכן גם במערכת הנוכחית, ובצל הקיטוב הפוליטי החריף במדינה, הוועדה לבחירת שופטים בראשות לוין עצמה הצליחה למנות עשרות שופטים לבתי משפט השלום, לבתי המשפט המחוזיים ולמערכות משפטיות נוספות.
לדברי קריב, לוין הוכיח "שהשיטה הנוכחית עובדת – הנה, מגיעים להסכמות" על מינוי שופטים לבתי המשפט הנמוכים. "אז למה הם משנים את השיטה לגבי כל בתי המשפט?"
לדבריו, לוין מוכיח "שהשיטה הנוכחית עובדת – הנה, מגיעים להסכמות" על מינוי שופטים לבתי המשפט הנמוכים. "אז למה הם משנים את השיטה לגבי כל בתי המשפט?"
קריב גם תוקף בחריפות את השינויים בשיטת הבחירה החדשה לבית המשפט העליון.
כיום, בחירת שופט לבית המשפט העליון דורשת שבעה מתוך תשעת הקולות בוועדה לבחירת שופטים, כך שלא ניתן למנות שופט לבית המשפט העליון ללא הסכמת הן הקואליציה והן הרשות השופטת.
על פי החוק החדש, יידרשו רק חמישה קולות למינוי שופטים לבית המשפט העליון, אך לפחות אחד מהם חייב להיות מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. לא יהיה צורך בתמיכת שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה.
במקרה שבו יהיו שני מקומות פנויים בבית המשפט העליון והקואליציה והאופוזיציה יטילו וטו זה על מועמדיו של זה במשך שנה שלמה, יוכל שר המשפטים להפעיל מנגנון לשבירת המבוי הסתום, שבמסגרתו כל צד יציע שלושה מועמדים, והצד השני יידרש לבחור לפחות אחד מהם.
לוין טוען כי שינויים אלה הכרחיים משום שלדבריו יש לממשלה שליטה מועטה מדי על מינויים לבית המשפט העליון. הוא גם טוען כי כיום יש רוב אוטומטי בוועדה לבחירת שופטים למועמדים ליברליים.
"האם אנחנו חיים בעידן שבו העובדות והמספרים כבר לא מעניינים?" זועם קריב, כשהוא מצביע על כך שבית המשפט העליון כולל כיום מספר משמעותי של שופטים שמרנים.
"אתה יודע איזו קבוצה בחברה הישראלית היא הקבוצה היחידה שיש לה ייצוג יתר בבית המשפט העליון? המתנחלים והכיפות הסרוגות. למעשה, יש כיום רוב בעליון לשמרנים. אבל זה לא מספיק להם"
"סולברג הוא ליברלי? וילנר היא ליברלית? מינץ הוא ליברלי? אתה יודע איזו קבוצה בחברה הישראלית היא הקבוצה היחידה שיש לה ייצוג יתר בבית המשפט העליון? המתנחלים והכיפות הסרוגות. למעשה, יש כיום רוב בעליון לשמרנים. אבל זה לא מספיק להם. סולברג הוא כבר לא שמרן מספיק עבורם".
כמו קריב, שלושה נשיאים לשעבר של בית המשפט העליון – דורית ביניש, אסתר חיות ועוזי פוגלמן – והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, טוענים כי מדובר במתכון לקיטוב ולהקצנה בבית המשפט העליון.
כמו קריב, שלושה נשיאים לשעבר של בית המשפט העליון – דורית ביניש, אסתר חיות ועוזי פוגלמן – והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, טוענים כי מדובר במתכון לקיטוב ולהקצנה בבית המשפט העליון
לדבריהם, פשרות שהיו הכרחיות עד כה בתהליך המינוי ייעלמו כמעט לחלוטין, שכן הקואליציה והאופוזיציה ידעו שגם המועמדים האידיאולוגיים הנוקשים והקיצוניים ביותר שלהם יכולים להתמנות לבית המשפט העליון באמצעות מנגנון שבירת המבוי הסתום, אם רק יחכו שנה.
"הם יוצרים שיטה שתוביל לתהליך של הקצנה בבית המשפט העליון, לא למיתון. השיטה החדשה תקצין את בית המשפט העליון – זה בדיוק ההפך ממה שאנחנו צריכים", אומר קריב. "הם קורעים את החברה הישראלית לגזרים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם