שרים בממשלה – בעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין ודובריהם – מתארים את ישראל כ"דמוקרטיה תוססת", מזלזלים בטענות על פגיעה של הממשלה הנוכחית בדמוקרטיה ואף טוענים שה"רפורמה המשפטית" שהובילה הקואליציה (ההפיכה המשטרית) הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

הטענות הללו מתעלמות מהמציאות, בה ישראל חווה ירידה ברמת הדמוקרטיה. אחת הראיות הבולטות לכך היא שגופי מחקר בינלאומיים, שאין להם עניין במפה הפוליטית המקומית, מפרסמים מדי שנה מדדים של רמת הדמוקרטיה במדינות שונות, ובשלושה מהמדדים המרכזיים הדירוג של ישראל ירד. 

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

גל המחאה הגדול של 2023 ("מחאת קפלן") החל חודשיים לאחר כינון הממשלה הנוכחית, בשבוע שבו שר המשפטים יריב לוין הניח על השולחן את ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), תוכנית לשינוי כללי המשחק החוקתיים במדינה. העיתוי מהווה ראיה לכך שהמחאה לא כוונה נגד מדיניות ספציפית כזאת או אחרת של הממשלה בתחומי אחריותה, אלא נגד ניסיון כולל לשינוי משטר.

כחלק מכך, גם מחאת אנשי המילואים ב-2023 לא כוונה נגד מדיניות ספציפית מסוימת של הממשלה הנבחרת, אלא נגד מהלך שתכליתו שינוי משטרי וחתירה תחת אופייה הדמוקרטי של המדינה. מתנדבי מילואים, שאיימו להפסיק את התנדבותם, עשו זאת במחאה על הניסיון לשינוי המשטר, ולא כדי "לשנות את מדיניות הממשלה" כפי שטענו פרשנים ומובילי דעה תומכי הממשלה. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הקואליציה העבירה בכנסת תיקון בחוק לשינוי הוועדה לבחירת השופטים, שאמור להיכנס לתוקף אחרי הבחירות. דוברי הממשלה טוענים כי השינוי נועד, כביכול, ליצור "גיוון" בהרכב בית המשפט העליון, שכביכול הוא "אחיד" מדי מבחינה חברתית. אבל הטענה הזאת אינה עומדת במבחן הנתונים.

כיום מכהנים בבית המשפט העליון 11 שופטים, מתוכם ארבע שופטות, שלושה דתיים, אחד מהם מתנחל, שופט ערבי וארבעה שופטים הנחשבים שמרנים, שמונו בתמיכת נציגי הממשלה בוועדה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

מפלגת הליכוד זוהתה וזיהתה את עצמה במשך עשרות שנים כמפלגה ליברלית ופעלה בהתאם לערכי האידיאולוגיה הליברלית. אבל בשנים האחרונות היא הפכה להיפך הגמור מליברליזם ולכל מה שליברלים נאבקים נגדו. 

מה הוא ליברליזם?

ליברליזם – מהמילה הלטינית Liber, חופש – הוא תפיסת עולם המעמידה במרכזה את החופש. ההגדרה השתנתה שוב ושוב במשך מאות שנות קיומה, אבל יש לה כמה רעיונות ליבה שמשותפים כמעט לכל הליברלים, כיום וגם בעבר: 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הטענה ש"רוב הציבור אינו מאמין למערכת המשפט" היא לא יותר מבלוף. הממשלה מפיצה את הבלוף הזה תוך עיוות לוגי של הנתונים.

סקר הלמ"ס מראה ש-48% מביעים אמון במערכת המשפט ו-45% לא נותנים בה אמון. 7% ענו כי אינם יודעים, כך שמבין אלה שענו לשאלה, הרוב נותנים אמון במערכת המשפטית.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

מקדמי ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית") בממשלה ובכנסת טוענים כי "הציבור מעדיף ממשלה שמבצעת דברים מהר על פני מערכת שמפקחת ובולמת אותה".

לפי טענות השרים ודובריהם, מדובר בביטוי מובהק של שלטון הרוב: הבוחר בחר ממשלה כדי שתפעל, ומנגנוני הפיקוח שמעכבים אותה פוגעים, כביכול, ברצון שהביע בקלפי.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הוויכוח על ביטול עילת הסבירות הפך לאחד הצירים המרכזיים במחלוקת על עתיד הדמוקרטיה הישראלית.

ביולי 2023 קודמה חקיקה שנועדה לצמצם באופן משמעותי את יכולת הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה והשרים, צעד שעורר התנגדות ציבורית רחבה והוביל להתראות מצד בכירי מערכת הביטחון על פגיעה אפשרית בלכידות החברתית ובביטחון המדינה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

מאז הקמתה התפתחה מדינת ישראל כדמוקרטיה פרלמנטרית בעלת מאפיינים של דמוקרטיה ליברלית.

אף על פי שמעולם לא נכתבה חוקה מלאה, התגבשה במשך עשרות שנים הסכמה רחבה בין מרבית הכוחות הפוליטיים המרכזיים בדבר חשיבותם של עקרונות יסוד כמו שלטון החוק, עצמאות מערכת המשפט, הפרדת רשויות, ביקורת שיפוטית והגנה על זכויות המיעוט.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בלב השיח הדמוקרטי עומדת טענה מפתה: הריבון הוא העם, ומרגע שנבחרה ממשלה יש לאפשר לה לנהל את ענייני המדינה ללא התערבות. לפי גישה זו, כל התערבות בהחלטות הממשלה מצד שופטים, פקידים בכירים או יועצים משפטיים פוגעת ברצון הבוחר.

ההיסטוריה המדינית, יחד עם מחקרים אמפיריים עדכניים, מלמדת תובנה שונה לחלוטין: דמוקרטיה ללא מגבלות נושאת בחובה את זרעי ההרס שלה. לפי Freedom House 2024, העולם חווה 18 שנים רצופות של נסיגה דמוקרטית – ובמרבית המקרים הנסיגה נולדה בדיוק מטיעון ה"משילות".

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.