במהלך כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ, הדאגה העיקרית של עיתונאים רבים הייתה התוויות: האם הם או כלי התקשורת שלהם יכונו "פייק ניוז" או "אויבי העם" על ידי הנשיא ותומכיו?
כעת הם מתמודדים עם דונלד טראמפ נחוש אף יותר. בתוך חודשיים בלבד, שטף של צעדים מצד הממשל החדש – טראמפ, פרק שני – גורם לעיתונאים להישאר על המשמר.
עלייה במספר התביעות המשפטיות; ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) שהפכה לתוקפנית יותר; ניסיון לשלוט בסגל העיתונאים המסקר את הנשיא (מה שהוביל לתביעה משפטית מצד AP); תחנת "קול אמריקה" שנפגעה קשה; נתונים ציבוריים שנמחקו מאתרי אינטרנט; והמתקפות שתוגברו מחדש.
"ברור מאוד מה קורה: ממשל טראמפ מנהל קמפיין שנועד לעשות כל שביכולתו כדי לצמצם ולהכשיל את העיתונות בארצות הברית. זה שונה לגמרי ממה שראינו ב-2017"
"ברור מאוד מה קורה: ממשל טראמפ מנהל קמפיין שנועד לעשות כל שביכולתו כדי לצמצם ולהכשיל את העיתונות בארצות הברית", אומר ביל גרוסקין, פרופסור לעיתונות באוניברסיטת קולומביה. "זה שונה לגמרי ממה שראינו ב-2017 – וזה לא שלא היו אז ניסיונות לערער את אמינות התקשורת, ולא שלא היו דברים שעיתונאים עשו כדי לפגוע בעצמם".
תיקון מתבקש
תומכי הנשיא סבורים כי יש לבצע תיקון מתבקש שישקף את הדרכים החדשות בהן האמריקאים צורכים מידע וכדי להתמודד עם חציית גבולות מצד עיתונאים. סקרים מראים כי הציבור ממשיך להביע חוסר שביעות רצון מהתקשורת – בעיה שמטרידה את התעשייה כבר שנים.
המתח בין נשיאים לתקשורת אינו דבר חדש – זהו עימות צפוי בין הרצון לשלוט במסר לבין השאיפה לשאול שאלות נוקבות ולעיתים בלתי נוחות. אך למרות האווירה המתוחה, הנשיא הרפובליקאי מדבר עם עיתונאים לעיתים קרובות הרבה יותר מקודמיו, כולל ג'ו ביידן הדמוקרטי, שכמעט לא נתן ראיונות.
אות מוקדם לכך שהזמנים השתנו היה כאשר הבית הלבן הזמין עיתונאים חדשים לתדריכים, כולל מגישי פודקאסטים וכלי תקשורת ידידותיים לנשיא. סוכנות AP נחסמה מלסקר אירועים נשיאותיים, מה שעורר דאגות חמורות בנושא התיקון הראשון לחוקה בקרב מגיני חופש העיתונות והוביל את הממשל לטעון כי הבית הלבן – ולא התקשורת – אמור להחליט מי ישאל את הנשיא שאלות.
סוכנות AP נחסמה מלסקר אירועים נשיאותיים, מה שעורר דאגות חמורות בקרב מגיני חופש העיתונות והוביל את הממשל לטעון כי הבית הלבן – ולא התקשורת – אמור להחליט מי ישאל את הנשיא שאלות
חודשיים לפני כניסת הממשל לתפקיד, ארי פליישר, דובר הבית הלבן לשעבר שכיהן תחת הנשיא הרפובליקני ג'ורג' בוש הבן, קרא לערוך שינויים.
"הגיע הזמן להעמיד את חדר התדריכים בקו אחד עם האופן שבו קוראים וצופים צורכים חדשות בשנת 2025", אמר אז בריאיון. "הם כבר לא מקבלים את החדשות שלהם מ'הוושינגטון פוסט', 'הניו יורק טיימס' ושלושת הערוצים המרכזיים בטלוויזיה. הם מקבלים את החדשות שלהם ממקורות רבים ושונים".
בפועל, כמה מהעיתונאים החדשים ניסו באופן מרענן לשפוך אור על נושאים החשובים לשמרנים, במקום לנסות לתפוס את הנשיא "בקלקלתו" כמו שעושים כלי התקשורת המרכזיים, אמר פליישר.
היו גם שאלות קלות, למשל כשמגיש הפודקאסט "רות'לס" שאל את דוברת הבית הלבן קרולין לויט אם עיתונאים השואלים על מדיניות הגבול "מנותקים מהמציאות". עיתונאי של רשת "קול אמריקה האמיתית" השמרנית נזף בנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, על כך שלא לבש חליפה בחדר הסגלגל.
איגוד כתבי הבית הלבן מחה על היחס כלפי AP ועל הניסיונות לשנות מסורות, אך הוא נותר בעיקר חסר שיניים. לדיונים מעמיקים יותר, הנשיא וצוותו מעדיפים ראיונות עם כלי תקשורת המדברים לקהל תומכיו, כמו "פוקס ניוז".
איגוד כתבי הבית הלבן מחה על היחס כלפי AP ועל הניסיונות לשנות מסורות, אך הוא נותר בעיקר חסר שיניים. לדיונים מעמיקים יותר, הנשיא וצוותו מעדיפים ראיונות עם כלי תקשורת המדברים לתומכיו, כמו "פוקס ניוז"
להילחם ב"תקשורת המזויפת"
הבית הלבן הקים גם חשבון בשם "תגובה מהירה 47" בפלטפורמת X כדי להפיץ את עמדותיו ולתקוף עיתונאים או כתבות שהוא מתנגד אליהן. המטרות המוצהרות של החשבון הן לתמוך בנשיא ו"לדרוש דין וחשבון מהתקשורת המזויפת".
קרולין לויט, בת 27, לא היססה להתמודד עם עיתונאים פנים אל פנים, לעיתים עם חיוך, ורגעים אלו נצברו גם בטיקטוק.
"אנחנו יודעים בוודאות שהיו שקרים שהופצו על ידי כלי תקשורת ותיקים רבים במדינה הזו על הנשיא, ולא נקבל זאת", אמרה בתדרוך העיתונאים הראשון שלה. הדבר עמד בניגוד לדובר הבית הלבן ב-2017, שון ספייסר, שנקלע לעימות זועם עם התקשורת על גודל הקהל שנכח בהשבעה של הנשיא ביום הראשון בבית הלבן, ומעולם לא התאושש מכך.
בהפגנת הגישה המשמעתית של הממשל, גם במשרד ההגנה נפתח חשבון תגובה מהירה שמצהיר כי הוא "נלחם בפייק ניוז". הפנטגון פינה מספר ארגוני חדשות ממשרדים שהחזיקו במשך שנים, מה שגורם לחששות בקרב עיתונאים לגבי גישה מהירה ואמינה למידע במהלך משבר צבאי.
רונן פורנייה, לשעבר ראש המשרד בוושינגטון של AP, אומר: "באסטרטגיה שלו, טראמפ אוהב להשתמש בתקשורת ככלי – זו אחת מהמערכות שהוא יכול להשחיר כדי לגרום לעצמו להיראות טוב".
לטראמפ יש תביעות פעילות נגד כלי תקשורת שלא מוצאים חן בעיניו, כמו רשת CBS בשל עריכת ריאיון של "60 דקות" עם יריבתו במהלך בחירות 2024, סגנית הנשיא הדמוקרטית קמלה האריס, או העיתון "דה מוין רג'יסטר" בשל סקר לא מדויק על מצביעי איווה לפני הבחירות.
לטראמפ יש תביעות פעילות נגד כלי תקשורת שלא מוצאים חן בעיניו, כמו רשת CBS בשל עריכת ריאיון של "60 דקות" עם יריבתו במהלך בחירות 2024, או העיתון "דה מוין רג'יסטר" בשל סקר לא מדויק על מצביעי איווה
יושב ראש ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) החדש, ברנדן קאר, הפגין גישה אקטיביסטית, עם חקירות פתוחות נגד CBS על פרשת "60 דקות", נגד ABC על אופן בדיקת העובדות בעימות בין טראמפ להאריס ונגד NBC על חשד להפרת הוראות "זמן שווה" פדרליות כשאירחה את האריס ב"סאטרדיי נייט לייב".
להתמודד עם האיומים
ארי פליישר מברך על הגישה האגרסיבית החדשה כלפי התקשורת. הוא מאמין שעיתונאים רבים היו יותר אקטיביסטים מאשר כתבים במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ. הוא גם תוהה מדוע עיתונאים לא היו אגרסיביים יותר בבדיקת השאלה האם גילו המתקדם של ביידן הפך אותו כשיר לנשיאות.
"אני חושב שהתקשורת או בהכחשה, או שהיא מכירה בכך שהיא איבדה את אמון הציבור אבל לא תשנה דבר ולא תעשה עם זה כלום", הוא אומר. "הם פשוט לא יודעים איך לעשות את העבודה שלהם אחרת".
"אני חושב שהתקשורת או בהכחשה, או שהיא מכירה בכך שהיא איבדה את אמון הציבור אבל לא תשנה דבר ולא תעשה עם זה כלום. הם פשוט לא יודעים איך לעשות את העבודה שלהם אחרת"
מגיני חופש העיתונות חוששים מהאפקט המרתיע של תביעות וחקירות, במיוחד על מערכות חדשות קטנות יותר. האם סיפורים לא יפורסמו פשוט כי לא שווה להתמודד עם הטרחה וההוצאה הכספית הפוטנציאלית? "יש לזה השפעה מאכלת לאורך זמן", אומר ביל גרוסקין.
כדאי לשים לב גם לפער בין העיתונאים בכל תקשורת לבעלי כלי התקשורת. גם "לוס אנג'לס טיימס" וגם "הוושינגטון פוסט" נסוגו מתמיכה בהאריס בסתיו האחרון בלחץ הבעלים, ובעל ה"פוסט", ג'ף בזוס, נכח בטקס ההשבעה של טראמפ.
כאשר "הפוסט" הודיע מוקדם יותר החודש על ארגון מחדש, לויט עקצה: "נראה שהתקשורת המרכזית, כולל ה'פוסט', סוף סוף לומדת שלהביע בוז ליותר ממחצית מהמדינה שתומכת בנשיא הזה לא עוזר למכור עיתונים".
מערכות עיתונאיות רבות אינן נסוגות מהאתגר של סיקור הממשל. "60 דקות" פרסמה מספר כתבות נוקבות, ה"אטלנטיק" הוסיף כוח אדם ו"Wired" מתמקד בכיסוי הקיצוצים שאילון מאסק מבצע בממשל.
מערכות עיתונאיות רבות אינן נסוגות מהאתגר של סיקור הממשל. "60 דקות" פרסמה מספר כתבות נוקבות, ה"אטלנטיק" הוסיף כוח אדם ו"Wired" מתמקד בכיסוי הקיצוצים שאילון מאסק מבצע בממשל
בעבור תעשיית התקשורת עצמה, רבות מהחדשות עגומות. עתיד "קול אמריקה" מוטל בספק, משרות נעלמות ותומכי חופש העיתונות חוששים מצמצום השפעתה הבינלאומית של ארה"ב. קיצוצים מאיימים על מנויים ממשלתיים לכלי תקשורת – ובקנה מידה רחב יותר, יש חשש מהתקפות על ההגנות המשפטיות של עיתונאים מפני תביעות דיבה.
"הם מושכים בכל חוט שהם יכולים למצוא, לא משנה כמה הוא רופף, כדי לנסות לערער את ארגוני החדשות האמינים", אומר גרוסקין.
זה מאורגן היטב. זה מגיע ממספר כיוונים. וזה רק חודשיים מתחילת הכהונה.
הכתבה הוכנה על ידי כתב התקשורת של AP דיוויד באודר, בסיוע הכתבת אלי סוונסון
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו