תור הזהב של מדינת ישראל החל ברגל שמאל: למרות הגיבוי הבינלאומי (נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבדו – זה כבר בינלאומי) שקיבלה מדינת ישראל וממשלתה בנושא מעמדה במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל – הקרדיט נוצל באופן חלקי בלבד.

להבהיר, לא נאמר במסגרת זו כי הגיבוי של טראמפ לא נוצל, אלא כי היה ועדיין אפשר ורצוי לנצל את הגיבוי שמוענק ע"י נשיא ארה"ב בצורה מיטבית, לטובת מדינת ישראל, המזרח התיכון והעולם החופשי.

זה לא שהגיבוי שמוענק לישראל על ידי הנשיא האמריקאי טראמפ לא נוצל בכלל – אלא שאפשר עדיין ורצוי לנצל את הגיבוי הזה בצורה מיטבית, לטובת מדינת ישראל, המזרח התיכון והעולם החופשי

סממן להמחשת מידת הגיבוי הבינלאומי שהוענק לישראל נעוץ בעובדה, שטרם טראמפ – בתקופת החושך – היה אסור בתכלית האיסור להעלות על דל השפתיים את האזכור של הטרנספר. ואילו עתה – בתקופת תור הזהב שאך החלה – יש דיון ציבורי על "תכנית טראמפ" לפתרון בעיית הטרור מעזה. הפתרון העלה את רעיון הטרנספר של תומכי הטרור לארצות ערב – המסרבות בקול ענות חלושה, שאף הוא הולך ונחלש בהדרגה נוכח פעילויות טראמפ – ולמדינות אחרות, אולי אוסטרליה או קנדה.

אין ברשומה זו דיון על רעיון הטרנספר, בין מרצון ובין בכורח, ובין אם בעידוד בדרגה כלשהי. זהו נושא מורכב שלא אדון בו במסגרת רשומה זו. בתקופת החושך, תחת הנהגתו של העולם המערבי ע"י הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, מצרים חומשה בנשק אמריקאי בקלות ובנדיבות מדאיגה. בתור הזהב של טראמפ – כבר אפשר להבחין במגמת בקרה על תהליך מסוכן זה, ובקרוב נצפית בלימה. ובהמשך, השלב המתבקש הבא הוא כנראה ייבוש.

מדינת ישראל יכולה ואף מצופה ממנה לתת עידוד לצמצום אמצעי הלחימה של מצרים בתקופת כהונת טראמפ. זאת במטרה שיהיה זה תהליך בלתי הפיך, אשר  יתחולל במקביל להעצמת יכולותיה של ישראל – ויוביל לכך שהפער יגדל.

נראה שממשלת מדינת ישראל טרם עיכלה את גודל המעמד ואת היקף האפשרויות הגלומות בתור הזהב של טראמפ. זה טוב מטוב, ימינה מהימין, ואם זה ישנו – נשאר רק לקחת.

יותר מכך: ההימנעות מלפעול לנוכח היד המושטת – עלולה להיות תמוהה ולא מובנת למי שמושיט את היד. היה אפשר לצפות כי ברגע שתושט היד המסייעת, נתחבר אליה מייד ובכל הכוח. השער נפתח לרווחה – אך הצובאים בפתחו מתמהמהים לעבור דרכו.

ההימנעות מלפעול לנוכח היד המושטת – עלולה להיות תמוהה ולא מובנת למי שמושיט את היד. היה אפשר לצפות כי ברגע שתושט היד המסייעת, נתחבר אליה מייד ובכל הכוח. השער נפתח לרווחה

יש על הפרק מטלות חיוניות שדרוש לטפל בהן, שהן בעלות השלכות על עיצוב העולם כולו בתקופה הקרובה, ותור הזהב מתאים ככפפה ליד לטיפול הנדרש.
שתיים מהן יאוזכרו כאן:

1. בעיית הנשק הגרעיני העלול להגיע למדינה התומכת טרור – איראן. בעניין זה ראש ממשלת ישראל כבר הקדים והכין את הקרקע, בפעילותו תחת מגבלת שלטון ביידן, בווירטואוזיות מדהימה – כשחיסל בפעולה צבאית באחת את עיקר האיום מאחד הפרוקסים האיראניים, חזבאללה, שריחף כעננה שחורה מעל קיומה של מדינת ישראל, אך עדיין נותר למנוע נשק גרעיני מאיראן. אין תקופה מתאימה מזו שלפנינו כדי להשיג את המטרה. כפי שטראמפ אמר – העדיפות הראשונה להשגתה היא באמצעים מדיניים, ואם זה לא יצלח – אז באמצעים אחרים.
2. הבעיה השנייה היא בתי הדין ההזויים בהאג. אף שבתקופת החושך של שלטון ביידן בארה"ב הספיק בית הדין לקבל החלטות נגד מדינת ישראל והעומדים בראשה, כאילו הם התוקפן הטרוריסטי ולא חמאס, כאילו לא אירע כלום בשבעה באוקטובר. הטיפול בבעיית האג כבר החל, ונותן אותותיו במדיניות הבינלאומית, תוך צמצום ההשפעה וביטול דה פקטו של צווי המעצר שיצאו נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ואחרים. אף שהצווים הללו לא בוטלו מבחינה רשמית, הם כבר פחות אפקטיבים והמגמה בעניין זה ברורה.

ועוד היד נטויה

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il