הגננת מאילת, אילנה קובר, הורשעה ב-26 עבירות של התעללות בחסרי ישע ונידונה ל-10.5 שנות מאסר. עונש מוצדק לכל הדעות על הפשע הזה. ומי בחברה הישראלית לא מכיר את שמה של כרמל מעודה, הגננת מראש העין שהורשעה בשנת 2019 בתקיפת פעוטות. כולנו מגנים וכועסים על התופעה הזו ורוצים להוקיע אותה מהחברה שלנו.

אבל משום מה, עיננו סומות ואוזנינו נאטמות כאשר מדובר בחלקים אחרים בחברה הישראלית ובמיוחד בחברה החרדית. לפי תחקיר ארגון שומרים שפורסם בכלי התקשורת "אין כמעט ילד שלא יודע מהי אלימות של מורים" במוסדות החינוך החרדיים. מעדויות שלוקטו במאמר, וכן בעדויות רבות מספור של יוצאי החברה החרדית, האלימות במערכת החינוך החרדית היא מושרשת, לגיטימית כאמצעי ענישה ויומיומית.

מעדויות שפורסמו בכלי התקשורת, ומעדויות רבות מספור של יוצאי החברה החרדית, עולה כי האלימות במערכת החינוך החרדית היא מושרשת, לגיטימית כאמצעי ענישה, וכי היא יומיומית

המערכת הזו אינה מפוקחת באופן מהותי על ידי משרד החינוך, והרבנים עושים דין לעצמם. הייתם מצפים שהפוליטיקאים החרדים יתרעמו על אלימות נגד ילדים חרדים, נכון? אבל הם לא מצייצים על זה מילה. בחברה החרדית יש איזשהו כלל אצבע מוסכם ולא כתוב, שעדיף לטייח מקרים כאלו, להסתיר אותם ולפתור אותם בתוך הקהילה אם הם מתגלים. המחיר הוא שעשרות אלפי ילדים חרדים חווים אלימות בבתי הספר, בלי שאף אחד יגן עליהם.

לאחר שפורסם התחקיר, פניתי גם ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת, יוסי טייב מש"ס, במכתב רשמי. ביקשתי לקיים דיון בוועדת החינוך של הכנסת על אלימות במערכת החינוך החרדית והצעתי גם להביא צעירים חרדים שיעידו על האלימות שחוו ממספר מורים בבית הספר שלהם, דבר המוכיח כמה התופעה שגורה ויומיומית. אבל כמובן שלא התקבלה שום תשובה.

בואו נזכור את זה. הפוליטיקאים החרדים לא רוצים בטובת הילד החרדי. הם אלו שמוכנים לפגוע בהשכלה שלו, אבל למרבה הצער יתעלמו גם מאלימות המכוונת כלפיו ומתרחשת בבתי הספר הלא מפוקחים מספיק של שתי המפלגות הפוליטיות ש"ס ויהדות התורה.

אנו בחברה החופשית, ואני כולל בה את כל הגוונים הציוניים של המדינה, צריכים להפסיק להתעלם מזכויות הילד החרדי. לילדים האלו יש זכות לבית ספר שלא מכה אותם. יש להם זכות שיידעו איך קוראים לכל ה"כרמל מעודות" של המגזר החרדי ושהנושא יטופל ברצינות. ילד חרדי לא שווה פחות מילד חילוני. ומגיעה להם מערכת חינוך שרוצה בטובת ההשכלה שלהם, ולא הופכת אותם לכלי פוליטי שמשרת את מי שרוצה אותם מוכים, עניים ובורים.

כלל האצבע במגזר החרדי הוא, שעדיף לטייח מקרים כאלו, להסתירם ולפתור אותם בתוך הקהילה אם הם מתגלים. המחיר הוא שעשרות אלפי ילדים חרדים חווים אלימות בבתי הספר, בלי שאיש יגן עליהם

הפוליטיקאים החרדים היו הראשונים שזעקו זעקות שבר על כך שגם "ילדים חרדים הם בני אדם", שכשהממשלה שינתה את הקריטריונים לקבלת סבסוד למעונות יום כך שרק משפחות בהן שני ההורים עובדים או לומדים מקצוע יוכלו להיעזר במדינה. אבל הטיעון בנוגע לאנושיותו של הילד או הילדה החרדים רלוונטי רק כשמשתמשים בו באופן מניפולטיבי לטובת השגת סבסוד וקצבאות מאוצר המדינה, ולא כשילדים חרדים חוטפים מכות רצח באופן יומיומי מהמורים שלהם. כשזה לא נוגע לכספי מדינה, טובת הילד החרדי פחות מעניינת את משה גפני, אריה דרעי ויצחק גולדקנופף.

האלימות כלפי הילד והילדה החרדים היא רק נקודת הקיצון ברצף שלם של דורסנות של הממסד החרדי כלפי הפרט. זה מתחיל מכך שהחברה החרדית לא מעניקה לילדיה חינוך שיאפשר להם לפרנס את עצמם ואת משפחתם בכבוד. זה עובר דרך שידוכים בהם כופים על צעירים חרדים להינשא ולקיים יחסים אינטימיים עם אנשים שהם אינם מעוניינים בהם. זה ממשיך דרך כפייה של אורך חיים, המגלם בתוכו דיכוי של כל נטייה מינית שאינה תואמת את תפיסת העולם החרדית. וזה נגמר באלימות פיזית במסגרות חינוכיות, אלימות שנועדה להראות לילד את מקומו בעולם. הוא רק פיון – הוא לא אדם בשר ודם עם רגשות וצרכים.

נאור נרקיס, מייסד ״חוזרים בתבונה״ לחילון החברה החרדית ברוח תנועת ההשכלה. מתמודד ברשימת הדמוקרטים לכנסת.