לפעמים מ' שואל על אמא שלו, אותה הוא לא ראה יותר משלוש שנים. "אנחנו מסבירים לו שיש לו אבא ואמא ושאנחנו מכירים אותם", אומרת ה', אם האומנה שלו.
מ' נמצא אצלם בדיר אל-אסד מגיל חצי שנה והיום הוא בן 8. לפעמים הוא מחפש תמונה של אמו הביולוגית בטלפון של ה'. לפני כמה ימים האמא הביולוגית שלחה לו מסרון אחרי שלא דיברו במשך חצי שנה. לאחר מכן היא התקשרה.
"הוא דיבר איתה, שאל לשלומה, מה היא עושה. אמר לה 'אני אוהב אותך' וזהו. הסתכלתי איך הם מדברים והאמת שרציתי לבכות, זה לא קל. אפילו שהוא קטן הוא מבין וכשאני שומעת את השיחה זה קשה. חבל שיש ילדים כאלה", מוסיפה ה'.
היא סיפרה לבעלה על הילדים שמחפשים להם בית יציב. 'אבל יש לנו ילדים', הוא הסתייג בהתחלה והציע לה "לחשוב טוב טוב". לא לקח לה יותר מיומיים להחליט שהיא הולכת על זה
היא עצמה בת 47, בוגרת תואר בחינוך וחוץ ממ' יש לה חמישה ילדים ביולוגיים, בגילאים 14 עד 23. לאפשרות להיות משפחת אומנה התוודעה לפני שבע שנים. "קראתי כמה סיפורים והתרגשתי. אני אוהבת ילדים ולא ידעתי שיש כל כך הרבה ילדים כאלה בחברה שלנו. תמיד חושבים שזה רק בסרטים", היא נזכרת.
לאחר מכן דיברה עם בעלה וסיפרה לו על הילדים במצוקה שמחפשים להם בית יציב. "אבל יש לנו ילדים", הוא הסתייג בהתחלה, והציע לה "לחשוב טוב טוב". לא לקח לה יותר מיומיים להחליט שהיא הולכת על זה.
הילד יכול לחזור
הבעיה הייתה שלפי הדת המוסלמית אימוץ הינו אסור. ה' ובעלה פנו לשייח' שלהם בשאלה האם יוכלו להיות משפחת אומנה. הוא בדק עם אנשי דת נוספים והשיב שהאיסור תקף רק במדינה מוסלמית ואילו לפי החוק בישראל האימוץ מותר כדי להציל את הילד, בתנאים מסוימים: כשהילד יעבור את גיל 18 אסור לו להיות בבית עם הבנות הביולוגיות שלה.
זו לא בעיה שכן הילדות של ה' כבר גדולות ועד אז כנראה לא יהיו בבית. כך שהם קיבלו 'פתווה' (פסק הלכה) שלפיו האומנה מותרת והחלו לעבור תהליך התאמה שנמשך כשנה. עובדות סוציאליות הגיעו אליהם הביתה כדי לבדוק את הרקע שלהם כולל הילדות והיעדר עבר פלילי. אחרי שעברו את המשוכה הזו בהצלחה הלכו לראות את הילד באומנת החירום שבה הוא שהה.
ה': "אמרתי מראש שאני רוצה את הילד הכי קטן, ככה אחנך אותו ויהיה יותר קל. אמרו לי ללכת לכמה מפגשים כדי לראות אם נתחבר ומהמפגש הראשון אמרתי שאני רוצה אותו. רק רציתי תינוק, לא משנה איך הוא נראה, רציתי לעשות משהו טוב. היום שבו הגיע אלינו היה מאושר, הוא נתן אושר לילדים שלי באופן שלא ציפיתי לו. הוא שינה לנו את החיים".
היא מתקשה לחיות בידיעה שהילד יכול לחזור להוריו הביולוגים אם הדבר יתאפשר: "מפחיד אותי שהסידור זמני. האידיאל הוא שהילד יחזור למשפחה, אם היא יכולה לקבלו בחזרה"
הקושי שלה הוא לחיות עם הידיעה שהילד יכול לחזור להוריו הביולוגיים אם הדבר יתאפשר: "הדבר שמפחיד הוא שהסידור זמני. האידיאל הוא שהילד יחזור למשפחה אם היא יכולה לקבל אותו בחזרה".
היא מקבלת עבור מ' דמי אחזקה ממשרד הרווחה ונשאר לה עודף שהיא שומרת בשבילו. "בסולם כלכלי של אחד עד עשר אנחנו שש. זו לא בעיה לתת אהבה ובית לילד. אם הייתי יכולה הייתי לוקחת עשרה ילדים, אני לא מתחרטת ולא אתחרט".
מאות ילדים במסגרות חירום
ה' ומשפחתה הן חלק מכמה אלפי משפחות אומנה לזמן בלתי מוגדר. מדובר במשפחות שמוגדרות זמניות לילדים ובני נוער שהוצאו מביתם מסיבות שונות, לרוב בגלל הזנחה, התעללות או קושי של ההורים הביולוגיים לדאוג לצרכיהם.
במהלך הזמן נעשה מאמץ לשקם את המשפחה הביולוגית במטרה להשיב אליה את הילד. זאת, בניגוד לאימוץ שהינו קבוע ובלתי הפיך, ומנתק את הזיקה המשפטית בין הילד להוריו.
לפי נתוני משרד הרווחה יש כ-5,505 ילדים במשפחות אומנה ולרבים אחרים עדיין לא נמצאה משפחה מתאימה, והם שוהים פרקי זמן ממושכים באומנות חירום
לפי נתוני משרד הרווחה, יש בישראל כ-5,505 ילדים במסגרת משפחות אומנה, למעלה ממחציתם (כ-3,107) מטופלים על ידי קרובי משפחה. לרבים אחרים עדיין לא נמצאה משפחה מתאימה והם שוהים פרקי זמן ממושכים באומנות חירום. בשנה האחרונה נוספו למאגר כ-57 משפחות אומנה חדשות.
עם זאת, במשרד הרווחה וארגון אדנמ – אדם מקבוצת עמל ומעבר, בית לילדים ולמשפחות אומנה – מציינים שזהו מספר נמוך בהשוואה לשנים קודמות, כאשר ברקע עומדים קשיים רבים. לפי נתוני המשרד, כ-90 משפחות אומנה פונו מבתיהם בשל המצב הביטחוני בצפון ובדרום, וכמעט כולן עדיין לא חזרו הביתה.
מחסור במשפחות אומנה
בקרב 40 משפחות לפחות אחד ההורים גויס למילואים וזה השפיע על היכולת שלהן להמשיך באומנה. התוצאה היא שיש כרגע מעל 200 ילדים ששוהים במסגרת אומנת חירום ומחכים למשפחה.
ארגון אדנמ מלווה כ-600 משפחות המטפלות בכ-730 ילדים במחוץ הצפון ובמרכז. הם מצביעים על מחסור חמור במשפחות חדשות המוכנות להצטרף למערך, בצד עלייה במספר הילדים הזקוקים לבית.
לפי הנתונים שלהם, בצפון יש עשרות ילדים שממתינים לאומנה, אך אין אף משפחה שזמינה לקלוט אותם.
יש מחסור חמור במשפחות אומנה חדשות בצד עלייה במספר הילדים הזקוקים לבית. בצפון לבדו יש עשרות ילדים שממתינים, אך אין אף משפחה שזמינה לקלוט אותם
בנוסף, הם מציינים ש-20% מהמשפחות שהחלו בתהליך האבחון עצרו אותו בשל חוסר הוודאות והקשיים שנגרמו מהמצב הביטחוני. המחסור גדול במיוחד בחברה הערבית, בעיקר בשל חוסר מודעות ובלבול בין המושגים אומנה ואימוץ.
באסלאם, אימוץ מלא הכולל שינוי שם משפחה של הילד והשפעה על זכויות הירושה שלו אסור, אך אומנה – שלא משנה את מעמדו המשפחתי – מותרת.
הזדמנות לשנות חיים
"מערכת האומנה מתמודדת כיום עם קושי בגיוס משפחות אומנה שיכולות לקלוט ילדים שהוצאו מביתם", אומרת העובדת הסוציאלית נוגה חיות, מנהלת חטיבת האומנה בארגון אדנמ-אדם. "המשמעות היא שילדים בגילאים צעירים מאוד נשארים באומנות חירום שהן פתרון זמני בלבד, לא כי זה המענה הטוב עבורם אלא כי אין ברירה אחרת".
לדבריה, בצד הקשיים, יש תרומה משמעותית למשפחות שמצטרפות למעגל ומצליחות לשנות את התמונה עבור ילד או ילדה: "משפחות האומנה הן לא רק מסגרת חלופית, זו משפחה שלא הייתה לילדים קודם לכן וסיכוי להתחיל מחדש, להרגיש בטוחים ולדעת שיש מישהו בעולם שרואה אותם באמת ורוצה בהם ללא תנאי".
"אם אי פעם חשבתם על הדרך בה תוכלו לשנות חיים, זו ההזדמנות שלכם. אנו קוראים לכל מי שחש שביכולתו לתרום ולהעניק בית חם לילד הזקוק לכך להצטרף אלינו"
עדי מקל, מנהלת שירות האומנה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, קוראת למשפחות שיכולות לשקול את האפשרות הזו: "משפחות האומנה מהוות עבור ילדים עוגן של יציבות בים של אי ודאות. הדבר נכון תמיד ומקבל משנה תוקף בתקופה מאתגרת של מלחמה, כשהמרקם החברתי והמשפחתי עומד במבחן. הצורך במעטפת תומכת, מחבקת ויציבה עבור ילדים הזקוקים לבית חם הוא קריטי.
"משפחות האומנה מספקות לא רק קורת גג, אלא גם חום, אהבה ותחושת שייכות – צרכים בסיסיים שחשיבותם מתעצמת בעתות משבר. במסירותן ובאהבתן, הן מעניקות לילדים שחוו קשיים הזדמנות אמיתית לצמוח, להתפתח ולבנות עתיד טוב יותר.
"משפחות האומנה מאפשרות לילדים לפתח חוסן נפשי ורגשי, תוך מתן תחושת ביטחון ותמיכה שמסייעת להם להתמודד עם המציאות המורכבת. אם אי פעם חשבתם על הדרך בה תוכלו לשנות חיים – זו ההזדמנות שלכם. אנו קוראים לכל מי שחש שביכולתו לתרום ולהעניק בית חם לילד הזקוק לכך להצטרף אלינו".
ילדים מהרחם וילד מהלב
לעיתים המשפחות כבר יודעות שהילד נמצא בתהליך של חזרה להוריו הביולוגיים. כך למשל במקרה של אם האומנה ב' מהיישוב בית אריה. היא עובדת במערך הרפואה, נשואה עם שני ילדים בני 12 ו-28. הילד שקלטה, א', בן 7.
"אתה יוצא להרפתקה עם המון אתגרים. זה ברמה של איך עושים שק קמח, ללמוד לרכב על אופניים, מה זה דמות אב ואם, איך הולכים לבית ספר עם ילקוט מסודר, נוכחות רציפה, טיפולי בריאות והמון התעסקויות בסדרי עדיפויות ומה יותר דחוף – טיפולי שיניים או הרגישות לחלב ואז לדאוג שבבית ספר יודעים שיש מזרק ולתפעל זה.
"הייתה התרגשות גדולה, זה לא קורה ברגע. נסענו לפגוש אותו, הבאנו מתנה, יצאנו לחוף הים, אחר כך ארוחת צוהריים ובפעם הרביעית באתי לקחת אותו. התהליך מובנה עם תמיכה"
"לקחת ילד זה לעשות לו ולנו 'ריסטרט'. זה ללמוד לגדל ילד שהוא לא שלך ולא יצא מהרחם שלך ומסתבר שיש גם אהבה כזו. אז יש לי שניים מהרחם ואחד מהלב", היא אומרת.
א' הגיע אליהם לפני שבע שנים עם חזות שונה משלהם. ב' קיבלה חופשת לידה ללא לידה של חודש כדי להיערך. "הייתה התרגשות גדולה, זה לא קורה ברגע. אתה נוסע לפגוש אותו, מביא מתנה, יצאנו לפיקניק בחוף הים, אחר כך ארוחת צוהריים וברביעית באתי לקחת אותו. תהליך מובנה עם תמיכה וליווי", הוסיפה.
האומנה החסויה הפכה לפתוחה
ברוב המקרים אין קשר בין ההורים הביולוגיים לאומנה והן נשארות חסויות. באופן חריג יחסית, במקרה של אם האומנה ב' והילד א', האומנה החלה כחסויה ותוך כדי התהליך הפכה לפתוחה, כך שכל הצדדים יודעים אחד על השני ויש הסדרי ראייה:
"הייתי מפגישה אותו עם הוריו, שאלתי מה הוא אוהב לאכול, איזה מידה הוא לובש, מה טוב ומה לא. למדתי להכיר אותו ממנה כאמא לאמא. היום במרחק הזמן אנחנו שתי משפחות מלוכדות, חגגנו בר מצווה ביחד, בימי הולדת אנחנו קונות לו מתנות יחד. כולנו מגויסים לטובת הילד.
"יכול להיות שא' יחזור למשפחה שלו וזה בסדר. תמיד נהיה שם ומקסימום הביקורים יהיו במינון הפוך: עכשיו הוא הולך לשבתות אצל אמא, בעתיד הוא יוכל לבוא לשבתות אצלנו"
"יכול להיות שהאומנה תסתיים והוא יחזור בשנה הבאה הביתה למשפחה שלו וזה בסדר מבחינתי, הכי הפי אנד שיכול להיות. הבהרתי שתמיד נהיה שם, ומקסימום הביקורים יהיו במינון הפוך: אם עכשיו הוא הולך לשבתות אצל אמא, אז הוא יוכל לבוא לשבתות אצלנו.
"בונים את התהליך חזרה הביתה, עובדים ביחד לארגן לו חדר מתאים בבית כמו שהוא מקבל אצלנו, בית ספר הוראה מתקנת ומעבר רפואי. אנחנו פועלים כמקשה אחת וזה המזל של א': אמנם הוא יצא מהבית אבל יש לו שתי משפחות וזה מה שיתרום לשלמותו הנפשית ויעזור לו לעבור את המשוכה ולחזור בלב שלם. אמו עשתה מאמץ אדיר וזה לגמרי שלה".
"מנרמלת אומנה"
ב' אומרת שהחזות השונה שלה מא' מעלה תמיהות במרחב הציבורי, והיא שמחה להבהיר שהיא אם אומנה ולהראות שזה יכול לעבוד: "גם אנחנו הרווחנו משפחה שהיא לא ביולוגית בנראות. יש לי ילד בצבע שוקולד מדהים ולמדתי לאכול את האוכל ולהתוודע למנהגים וכשהוא עשה עבודת שורשים הוא הציג את הטקסים והתלבושות שלהם ועזרתי לו. מבחינתי זה היה הרחבת אופקים והיכרות עם תרבות אחרת.
"אני מנרמלת אומנה. אנחנו הולכים ברחוב ורואים שא' בצבע שונה וכששואלים אני אומרת שאנחנו משפחת אומנה וזה נראה שלם, רואים שאין לנו קרניים ולא זנב ושזה אפשרי. צריך פניות ולב רחב. עברנו אתגרים, הפכנו אבנים וגרפנו עלים, בדקנו מה הוא צריך ונכנסנו לכל המקומות שצריך ועבדנו עליהם, זה המתכון – לא לפחד ממה תפגוש.
"כשאצא מהעולם הזה אדע שעשיתי משהו שאי אפשר לקחת, שנגעתי לו בלב. גם כשאשב בבית אבות אנשים יצטרכו לשים אטמי אוזניים כשישמעו מה עשיתי, אתהדר בזה"
"כשאצא מהעולם הזה אדע שעשיתי משהו מושלם שאי אפשר לקחת לי, משהו מכל הלב והנשמה, וזה לא מגיע בכסף, כוכבים ונצנצים. אני יודעת שנגעתי לו בלב ואני שמחה ואקח את זה איתי, גם כשאשב בבית אבות אנשים יצטרכו לשים אטמי אוזניים כשישמעו מה עשיתי, אתהדר בזה.
"חלקי כאמא גדול אבל אנחנו כוח משפחתי, בתקופה הראשונה הייתי בהרעת תנאים, יצאתי מאזור הנוחות וחזרתי אליו עכשיו ושווה לראות את הפירות של העץ שנטעת וזה תענוג, כל השאר שטויות".
משרד הרווחה וארגון א.ד.נ.מ – בית למשפחות ולילדי אומנה, מחפשים בימים אלו משפחות אומנה אוהבות לילדים שממתינים למשפחה שתשנה את עולמם. משפחות המעוניינות להצטרף לתהליך מוזמנות ליצור קשר לקבלת מידע נוסף במספר: *4561
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו