אינני יועץ השקעות, והפוסט הזה מטרתו הינה לימוד ולא יותר.

בפוסט זה אגולל לפניכם את הסיפור המדהים והלא ייאמן של מניית GameStop. סיפור כה בלתי ייאמן עד כי תועד בסדרת דוקו ב"נטפליקס" ויש גם סרט הוליוודי בנושא.

GameStop היא רשת חנויות למשחקי מחשב ואביזרי גיימינג, כאשר הרעיון שמאחורי כל חנות הינו מכירה חוזרת של משחקי מחשב ישנים. כלומר, כשאני קונה עותק קשיח של משחק קונסולה כלשהו ומסיים את העלילה שלו, אני יכול למכור אותו לחנות והם ימכרו אותו לקונים אחרים במחיר מוזל – יד שנייה.

בשנות ה-90 ובהתחלת שנות ה-2000, הרשת הייתה מאוד פופולרית ופתחה מעל ל-5,000 סניפים בארה"ב ובעולם. אך מאזור 2007 ואילך, הרשת החלה לדעוך גם בפפולריות וגם ברווחיות שלה

בשנות ה-90 ובהתחלת שנות ה-2000, הרשת הייתה מאוד פופולרית ופתחה מעל ל-5,000 סניפים בארה"ב ובעולם. אך מאזור 2007 ואילך, הרשת החלה לדעוך גם בפפולריות וגם ברווחיות שלה. הסיבה לכך היא כניסתן של חברות כמו מיקרוסופט, סוני ועוד אשר הציעו ללקוחות שלהן את האפשרות להוריד את המשחקים במקום לקנות אותם בחנות.

בפעולה זו, הקונה יכול לשחק במשחק בצורה מיידית, לקבל עדכונים ולרוב אף לשלם מחיר מתאים יותר על המשחק. החיסרון של השיטה היא שאין עותק פיזי, כלומר אין אפשרות לאחר סיום המשחק למכור אותו חזרה לחנויות כמו GameStop.

באזור השנים 2014-2013 החברה החלה לסגור סניפים רבים ובהתאם ערך המנייה צנח עד למחיר של בערך 4 דולר למניה (כאשר לפני הגיע גם לגבוה של 40 דולר למניה). ב-2019 הודיעה החברה כי שנת 2018 הסתיימה בהפסד שיא של 673 מיליון דולר, מה שגרם לירידה נוספת במחיר המניה.

צריך להבין שקריסת המניה של החברה לא רק משפיעה על המשקיעים של אותה חברה, אלא אף על החברה במציאות. סניפים נסגרים, עובדים (לרוב במעמד הסוציואקונומי הנמוך) מפוטרים והציבור מפסיד. מכאן, שיש אנטגוניזם כלפי חברות אלו בחברה האמריקאית.

קרנות הגידור האמריקאיות – מוסדות פיננסיים אשר, בשונה ממוסדות אחרים, מתיימרים להרוויח בכל מצבי השוק – החלו לעשות שורטים על חברת GameStop במאות מיליוני דולרים עד לרמה ש"טעות" בהימור נגד החברה (כלומר, אם GameStop לא תקרוס, חלק מקרנות הגידור יהיו בסכנת פשיטת רגל) – עד כדי כך היו בטוחים האנליסטים של קרנות הגידור כי החברה הולכת להתמוטט.

מה שקרה אחר כך הוא כמעט בלתי ייאמן: קבוצה של משקיעים פרטיים, בעיקר צעירים, צפו מהצד וראו את ה"תקיפה" של קרנות הגידור נגד GameStop. החל שיח ער ועצבני נגד קרנות הגידור הגדולות בפלטופורמה בשם Reddit (בקבוצת בתוך הפלטפורמה בשם r/WallStreetBets).

בקבוצה הזו אותם משקיעים פרטיים וצעירים החליטו להילחם בענקי המסחר על מנת להציל את המניה של GameStop. הם הבינו שקרנות הגידור הימרו יותר מדי – למעשה, מעל 140% מהמניות היו בשורט!

בקבוצה הזו אותם משקיעים פרטיים וצעירים החליטו להילחם בענקי המסחר על מנת להציל את המניה של GameStop. הם הבינו שקרנות הגידור הימרו יותר מדי – למעשה, מעל 140% מהמניות היו בשורט!

אותם צעירים ראו את את הפוטנציאל לבצע "סחיטת שורט" (Short Squeeze) נגד קרנות הגידור. סחיטת שורט הינה מצב שבו מחיר המניה עולה בצורה חדה, על ידי קנייתה על ידי אלפי סוחרים. פעולה זו מעלה את מחיר המניה ומאלצת את קרנות הגידור לצאת מאופציית השורט שלהם ולקנות מניות על מנת לכסות את ההפסדים שלהן.

במילים פשוטות: אותם משקיעים ראו שקרנות הגידור הימרו שהמניה של GameStop תרד ולכן הם החליטו לקנות את המניה בכל הכוח על מנת להעלות את מחירה ולגרום לקרנות הגידור "להפסיד" בהימור שלהם.

לסחיטת שורט יש אפקט כפול, מכיוון שכאשר מחיר המנייה מתחיל לעלות, אזי קרנות הגידור מתחילות לפחד וייתכן שאחת מהם תתקפל ותקנה מניות, מה שמעלה אף יותר את מחיר המניה ומכניס את שאר קרנות הגידור לבור יותר עמוק.

סחיטת שורט מוצלחת היא אירוע מאוד נדיר. בשנה מסויימת, כאשר מעריכים כי על מאה חברות יש פוטנציאל לסחיטת שורט, בדרך כלל רק על אחת או שתיים זה באמת קורה (במקרה הטוב).

הסוחרים הצעירים מ"רדיט" עשו משהו שכביכול אסור לעשות במסחר: הם הכניסו רגש. זה היה מסע הצלב שלהם. נגד הנתונים הכלכלים של GameStop, אשר הראו כי החברה במצב כלכלי לא טוב, אותם סוחרים החלו לקנות את המנייה בכמויות עצומות.

הטרנד שהתחיל ב"רדיט" החל לתפוס תאוצה גם מעבר לגבולות הפלטפורמה הזאת. כלי התקשורת החלו לסקר את האירוע, גורמי מסחר מקצועיים צחקו על אותם סוחרים כי אינם מבינים במסחר וכלכלה. פרשניים כלכליים טענו כי לא יצא מזה כלום. אך עם כל ראיון מזלזל, כל תגובה פוגעת, הקהילה של הסוחרים הפרטיים רק גדלה והתחזקה.

הסיפור כבר לא היה האם המנייה טובה או לא. הסיפור היה האם חברות הגידור, העשירון העליון תאב הצבע, יכול להכתיב את איכות החיים והשרידות של חברות בארה"ב. הצעירים הללו נתפסו בקרב צעירים אחרים כ"רובין הוד" המודרני.

מנייה שעלתה בעברה 4 דולר למניה, הגיעה בינואר 2020 למחיר של כ-400 דולר. בזמן הזה קרנות הגידור איבדו מיליארדים – וקרן גידור אחת אף פשטה את הרגל.

מנייה שעלתה בעברה 4 דולר למניה, הגיעה בינואר 2020 למחיר של כ-400 דולר. בזמן הזה קרנות הגידור איבדו מיליארדים – וקרן גידור אחת אף פשטה את הרגל

באותו ינואר, אילון מאסק הוציא ציוץ בטוויטר – הציוץ של מאסק גרם לזינוק של כ-50% במחיר המניה במסחר שלאחר שעות הפעילות, והמשיך להעצים את הראלי המטורף שהוביל לעלייה של יותר מ-1,500% בערך המניה תוך ימים ספורים.

אותם אנשים, צעירים פרטיים, הפכו למיליונרים בן לילה.

רוב המסחר במנייה בארה"ב התבצע על ידי אפליקציה אמריקאית בשם "רובין הוד". ביום שישי אחד, בינואר 2020, משקיעים נכנסו לאפלקציה וגילו משהו מוזר מאוד. משום מה כפתור הקנייה (Buy) למניית GameStop נעלם מהפלטפורמה. לא ניתן היה לקנות יותר את המניה, רק למכור אותה.

משהו מוזר קרה בתוך האפליקציה באותו יום. כאשר הסוחרים לא ראו את כפתור הקנייה הם נבהלו והחלו למכור בכמויות גדולות – ואז המנייה קרסה.

אם במקרה היית סוחר שכל כספך הושקע במניה זו, ובמקרה באותו יום שישי לא הסתכלת באפליקציה, איבדת את כל הונך. אז מה קרה פה בעצם?

אפליקציית "רובין הוד", אשר מפרסמת את עצמה כאפליקציה שמותאמת עבור סוחרים פרטיים ועצמאיים, בעצם מופעלת על ידי קרן גידור. כביכול קרן גידור זו רק מפעילה את האפליקציה מאחורי הקלעים ואינה אמורה להתערב בצורה ישירה במסחר בתוכה.

אך כנראה קרן גידור זו הפסידה הרבה מאוד כסף מעליית המחיר של מניית GameStop וכנראה קרן גידור זו התקשרה למנהלי האפליקציה וכנראה אמרה להם שהם חייבים לעצור את הטירוף של המנייה. קרו גידור אחת כבר קרסה והם פחדו כי הם יהיו הבאים בתור.

פעולה זו היא התערבות גסה ולא חוקית בכלכלת השוק החופשי אשר אמורה לתת לכל הסוחרים סיכוי שווה הרוויח כסף, במיוחד במדינה קפיטליסטית כמו ארה"ב.

בעקבות האירוע של GameStop, החל שימוע בקונגרס האמריקאי ואת מי הביאו על מנת לתת עדות מול חברי הקונגרס? לא את מנהלי האפליקציה או את מנהלי קרנות הגידור, אלא סוחרים משפיענים ועצמאיים שכתבו ב"רדיט"

בעקבות האירוע של GameStop, החל שימוע בקונגרס האמריקאי ואת מי הביאו על מנת לתת עדות מול חברי הקונגרס? לא את מנהלי האפליקציה או את מנהלי קרנות הגידור, אלא סוחרים משפיענים ועצמאיים שכתבו ב"רדיט". האשימו אותם בהטיית השוק על ידי עידוד קניית המניה. הסקנדל, שהגיע עד לקונגרס האמריקאי, בסוף האשים מנהלי "רובין הוד" בהטיית השוק לטובת קרנות הגידור.

וכיום?

נכון לאפריל 2025, מניית GameStop נסחרת סביב 10-15 דולר, ירידה משמעותית משיא של כ-500 דולר, אך עדיין מחיר גבוה מהשפל של לפני הסערה. החברה ממשיכה לעבור שינויים אסטרטגיים עם מעבר למודל דיגיטלי יותר.

סיפור GameStop הוא יותר מסתם ספקולציה פיננסית. הוא מסמל את כוחם של המשקיעים הקטנים בעידן הדיגיטלי, את השפעת הרשתות החברתיות על השווקים, ואת השבריריות של המערכת הפיננסית המסורתית.

האם זו הייתה מהפכה אמיתית או רק תופעה חולפת? זמן יגיד. אבל דבר אחד בטוח – העולם הפיננסי כבר לא יהיה כשהיה.

תמיר איקן הוא סטודנט למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים ולתואר שני בכלכלה פוליטית. הוא לומד במלגת קאמרה און קמפוס ומתעסק במשך שנים בהסברה ישראלית ובמשלחות של סטודנטים שמגיעים לישראל. מאמין בתקשורת אמיתית, נכונה ועובדתית.