דוח המועצה הלאומית לשלום הילד לשנת 2024 שפורסם בימים אלה, מציג תמונת מצב עגומה על מצוקתם של ילדים ובני נוער בישראל, כתוצאה ישירה ועקיפה מהשלכות מלחמת "חרבות ברזל", מפינויים המוניים מהדרום ומהצפון, וממציאות כלכלית שהולכת ומידרדרת.

על פי הדוח, 36 ילדים נרצחו תוך יום אחד, חלה עלייה של 25% בניסיונות התאבדות של ילדים עד גיל 9 ונרשמה עלייה של פי שלושה במספר היתומים והיתומות עד גיל 18 – ואלו רק חלק מהנתונים.

על פי הדוח, 36 ילדים נרצחו תוך יום אחד, חלה עלייה של 25% בניסיונות התאבדות של ילדים עד גיל 9 ונרשמה עלייה של פי שלושה במספר היתומים והיתומות עד גיל 18 – ואלו רק חלק מהנתונים

לצד הנתונים הקשים בדוח זה, דוחות נוספים מחזקים את המגמה המדאיגה: עלייה משמעותית במספר הילדים הנמצאים מתחת לקו העוני, השפעות נפשיות וחברתיות חמורות, ותחושת חוסר יציבות שמטלטלת דור שלם.

הנתונים החדשים מצביעים על כך שהמשבר חמור עוד יותר ממה שחששנו. שיעור הילדים ובני הנוער החווים חרדה, דיכאון ותחושת ניתוק חברתי נמצא במגמת עלייה חדה.

ילדים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה או חוו אובדן משפחתי, מתמודדים עם מציאות שבה אין להם עוד עוגנים יציבים. תחושת הנטישה וחוסר הוודאות פוגעת בהתפתחותם הרגשית, ולעיתים אף מובילה למצבים של נסיגה התפתחותית, בעיות התנהגותיות ואפילו ניסיונות אובדניים.

בנוסף, נתוני עמותת הסיוע "פתחון לב" חושפים נתונים מדאיגים על התרחבות ממדי העוני בקרב ילדים. ההשלכות הכלכליות של המלחמה הפילו משפחות שלמות לתוך חוסר ביטחון תזונתי, ורבים מהילדים אינם מקבלים ארוחות מסודרות. מצב זה פוגע הן בבריאותם הפיזית והן ביכולתם להתרכז בלימודים ובקשרים חברתיים, ויוצר פערים בלתי ניתנים לגישור בינם לבין בני גילם ממשפחות מבוססות יותר.

אם לא די בכך, הירידה בתקציבי הרווחה והחינוך מביאה לקריסה של מערכות התמיכה הבסיסיות ביותר, ומשאירה ילדים פגיעים יותר לחשיפה למצבי סיכון ואלימות.

לצד הנתונים הקשים בדוח זה, דוחות נוספים מחזקים את המגמה המדאיגה: עלייה משמעותית במספר הילדים מתחת לקו העוני, השפעות נפשיות וחברתיות חמורות, ותחושת חוסר יציבות שמטלטלת דור שלם

מעבר להיבטים הפיזיים והכלכליים, המצב הנוכחי חושף את דור העתיד של ישראל לסכנות חברתיות ארוכות טווח. דוח המועצה הלאומית לשלום הילד שהוצג לאחרונה בפני גורמים בינלאומיים, מצביע על כך שילדים ובני נוער ישראלים רבים חווים פוסט-טראומה, שמקשה עליהם להשתלב מחדש במערכות חינוכיות ובחיים החברתיים.

ילדים שחוו אירועי טרור מקרוב, או שנחשפו לאלימות ולחוסר יציבות ביטחונית, מתקשים לפתח אמון בסביבה ובמבוגרים האמורים להגן עליהם. רבים מהם מביעים פחדים קיומיים עמוקים, שמשפיעים על דפוסי ההתנהגות שלהם ועתידים ללוות אותם שנים רבות קדימה.

המציאות הזו אינה גזירה משמיים. הפתרונות קיימים, אך הם דורשים גישה מערכתית ורחבה. אין להסתפק במענים קצרים ומידיים בלבד, אלא יש לפעול ליצירת תוכניות עומק לשיקום חברתי, רגשי וכלכלי של הדור הצעיר.

כעת, כאשר תקציב המדינה כבר אושר, אין עוד תירוצים ויש צורך בהשקעה מסיבית: השקעה בשיקום פיזי, חינוכי ותרבותי של היישובים בצפון ובדרום הארץ אליהם חוזרות בהדרגה משפחות המפונים, השקעה בשירותי בריאות הנפש, בהרחבת מערכי התמיכה הפסיכולוגית בבתי הספר, השקעה בצוותים החינוכיים ובהחזרת התקציבים לקווי סיוע לילדים במצוקה. לצד זאת, המדינה חייבת ליזום תוכניות לשיקום כלכלי של משפחות מוחלשות, ולוודא שכל ילד בישראל מקבל את התנאים הבסיסיים שמגיעים לו – חינוך ראוי, ביטחון תזונתי ותמיכה נפשית.

מדינת ישראל עומדת בפני צומת קריטי. ההתעלמות מהמשבר הנוכחי תיצור השלכות חמורות לעשורים הבאים. הדור הצעיר שנפגע היום, עלול להפוך לדור בוגר שאיבד את האמון בחברה, במערכות המדינה וביכולתו להגשים את עתידו.

מדינת ישראל עומדת בפני צומת קריטי. ההתעלמות מהמשבר הנוכחי תיצור השלכות חמורות לעשורים הבאים. הדור הצעיר שנפגע היום, עלול להפוך לדור בוגר שאיבד את האמון בחברה ובמערכות המדינה

העובדה שממשלת ישראל קיבלה בימים אלו החלטה להקים רשות לאומית למאבק בעוני מעודדת ומהווה צעד ראשון בכיוון הנכון. חובה על מקבלי ההחלטות לוודא כי הקמת הרשות לא תישאר רק הצהרה ריקה מתוכן אלא כלי משמעותי להובלת שינוי אמיתי – אנו במצב חירום לאומי.

תומר סמרקנדי הוא מנכ”ל עמותת מחשבה טובה, הפועלת לצמצום פערים באמצעות חינוך טכנולוגי והעצמה אישית. לשעבר מנכ"ל "דרך כפר יוזמות חינוך", הפועלת לשינוי פני החברה באמצעות חינוך ערכי לחוסן רגשי עבור אוכלוסיות מוחלשות.