לפני כמה שבועות הציב משרד הרווחה דרישה חדשה מאנשים שמסייעים לחירשים בתרגום לשפת הסימנים ובתמלול: שבוע לפני מועד התרגום, עליהם למלא טופס בקשה ולעדכן עבור מה הוא נדרש.

עליהם לפרט אם מדובר בפגישה עם רופא – ובאיזה תחום – או נותן שירות, או במפגש חברתי או תרבותי. אם התרגום ארוך מחמש שעות, אגודת החירשים צריכה לאשר אותו – אחרת, לא ישולם שכר למתורגמן.

"בפועל הם מאשרים את הכול, אבל הבעיה היא שלא תמיד יודעים על התרגום מראש ולפעמים זה מהיום למחר. מעבר לכך, אנחנו נדרשים לתת פרטים על מהות התרגום וזה מהווה פגיעה בפרטיות של החירש/ת – וזה גם כאב ראש ומוסיף לנו עבודה שאנחנו לא מתוגמלים עליה. אני כבר לא מתרגם הרבה זמן, יצאתי בגלל שהתנאים גרועים", אומר אחד המתורגמנים.

"בפועל הם מאשרים את הכול, אבל הבעיה היא שלא תמיד יודעים על התרגום מראש ולפעמים זה מהיום למחר. מעבר לכך, אנחנו נדרשים לתת פרטים על מהות התרגום וזה מהווה פגיעה בפרטיות של החירש/ת"

הוא עצמו החליט לפרוש מהמקצוע הזה – והוא לא לבד. בישראל יש כ־200 מתורגמנים לשפת הסימנים, ורבים מהם פרשו בגלל תנאי השכר הירודים. כ־10 אלף חירשים וכבדי שמיעה צורכים את השירות החיוני ומתקשים להשיג אותו. המתורגמנים אמורים לקבל 90.5 שקלים לשעה, ומהסכום הזה נדרשים לנכות ביטוח לאומי, מס הכנסה ונסיעות. המתמללים מקבלים רק 63 שקלים לשעה.

מתמללים מגיעים לפגישה או להרצאה שבה נוכח אדם חירש, ומקלידים את מה שנאמר במקום. הביקוש לתמלול עדיין קיים, אף שירד בעקבות התקדמות הטכנולוגיה שמאפשרת תמלול אוטומטי. לצד השכר הנמוך, המתורגמנים שאיתם שוחחנו מדווחים על הלנות שכר תכופות ונשנות. לדבריהם, בשנים האחרונות חלו עיכובים של כחמישה חודשים בממוצע בכל שנה.

חירשים וכבדי שמיעה מפגינים בתל אביב בעקבות הפגיעה בזכויותיהם, 2012 (צילום: <em>טלי מאייר/פלאש90</em>)

איחורים חוזרים בתשלום

באופן מובנה, הם מקבלים את התשלום רק 45 יום לאחר מועד העבודה. כך למשל, את התשלום עבור חודש ינואר קיבלו רק בתחילת אפריל, ואת התשלום עבור דצמבר – רק בתחילת מרץ, וכך הלאה. מבחינתם, אין הצדקה לטענת אגודת החירשים שלפיה תקציב המדינה לעיתים מאושר באיחור. לדבריהם, על האגודה להעביר את התשלום בזמן, כפי שהתחייבה במכרז הממשלתי.

ב־23 במרץ פנתה קבוצה של מתורגמנים לשפת הסימנים, מתמללים ומתווכי תקשורת למשרד הרווחה ולאגודת החירשים בישראל (אח"א), והציגה בפניהם כמה דרישות. ראשית, הם דרשו להפסיק את הלנות השכר ולקבוע מנגנון פיצוי לכל עיכוב מעתה והלאה. שנית, הם דורשים שכר הולם ביחס למיומנות שמצריכה הכשרה ארוכה, ותעריף מינימלי של 150 שקלים לשעה.

הם דרשו להפסיק את האיחורים בתשלום, להעלות את השכר השעתי ולבטל את הדרישה לאישור התרגום שבוע מראש תוך הפרת החיסיון של החירשים ללא הסכמתם

כמו כן, הם דרשו לבטל את הדרישה למילוי טפסים לאישור התרגום מראש, שלדבריהם מהווה הפרה של הקוד האתי, שכן היא כרוכה בגילוי מידע אישי של החירשים לצד שלישי – ללא הסכמתם וללא הגנה על פרטיותם. "אין זה מתפקידנו לאסוף, לעבד או לשלוח מידע רגיש. יש לוודא שכל שינוי במערכת נעשה בשקיפות מלאה ובהתאם לכללי האתיקה והגנת הפרטיות", כתבו.

המתורגמנים אינם מאוגדים, אך אומרים כי הדרישות זוכות לתמיכתם של עשרות מהם – כ־80 בסך הכול. הם סיכמו את פנייתם בהודעה שלפיה אם לא תינתן התחייבות רשמית ומעשית לטיפול בבעיות, יפתחו בשביתה ללא הגבלת זמן ויפסיקו לספק שירות במסגרת אח"א, שמעבירה את התשלום בפועל.

חירשים וכבדי שמיעה מפגינים מול קריית הממשלה בתל אביב, 30 בדצמבר 2012 (צילום: טלי מאייר/פלאש90)

שביתה איטלקית

ואכן, בתחילת החודש חלק מהמתורגמנים פתחו בשביתה בפועל והפסיקו להיענות לבקשות לתרגום. אחרים ממשיכים לעבוד, בניסיון לפצות על המחסור. אחד מהם מספר כי בימים האחרונים דווקא רצה לתרגם, אך לא אושר על ידי אח"א – והוא חושש שמדובר בהתנכלות על רקע פעילותו לשיפור התנאים.

"בין חלק מהמתרגמים לחירשים יש קשר חברי, והלב יוצא אליהם. אז כשהם פונים – אתה לא יכול להגיד 'לא, אני שובת'", הוא אומר. "במקרים רבים החירשים לא מצליחים למצוא תרגום, לפעמים מוותרים מראש, או שנוצר מצב שילד הולך עם אימא שלו לגינקולוג".

"יש חירשים שמנצלים את השעות כבר בפברואר ומתחילים לבקש שעות מאחרים. ואז אני מתרגם ובסוף מחתים חירש אחר דרך האפליקציה ומכאן קצרה הדרך לאי דיוקים"

"לפני כמה שנים משרד הרווחה העלה את מכסת שעות התרגום ל־70 בשנה ויש כאלה שמנצלים אותה כבר בפברואר ואז מתחילים לבקש שעות מאחרים. ואז אני הולך ומתרגם ובסוף החירש מראה תעודת זהות של חירש אחר ואני מחתים אותו דרך האפליקציה ומכאן קצרה הדרך לאי דיוקים. מצד שני יש כאלה שלא צריכים אפילו שעה אחת בשנה כי הם יכולים לקרוא שפתיים או להסתדר בכתב", הוסיף.

באח"א לא השיבו לפנייה, ובתחילת החודש פנו המתורגמנים פעם נוספת. הפעם הם הציבו רף של שכר שעתי של 350 שקלים, דרשו שוב את ביטול הטפסים לאישור מראש, וכן העלו את הדרישה לאפשרות להעסקה כשכירים. לדבריהם, מספר המתורגמניות שמצטרפות למהלך הולך וגדל.

אילוסטרציה: שחקנים חירשים מתקשרים בשפת הסימנים בתיאטרון "נע לגעת" ביפו, 18 במרץ 2012 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"המכתב הקודם נשלח לפני למעלה משבוע ועדיין לא קיבלנו תגובה. התעלמות זו אינה מקובלת ואנחנו מצפים למענה רשמי בהקדם. לנוכח חומרת המצב והשביתה שהחלה אנחנו דורשים פגישה דחופה כדי לדון בפתרון הבעיה", כתבו.

"העיכובים נובעים מקשיים תקציביים של הממשלה"

מיו"ר אגודת החירשים אתי שוורצברג נמסר בתגובה: "הסיפור מורכב יותר ממה שתיארו לך. אנו ספקים של משרד הרווחה וכפופים לתנאי המכרז שלפיהם נדרש אישור הזמנת תרגום מראש והתעריף לא ניתן לשינוי.

"הסיפור מורכב יותר ממה שתיארו לך. אנו ספקים של משרד הרווחה וכפופים לתנאי המכרז שלפיהם נדרש אישור הזמנת תרגום מראש והתעריף לא ניתן לשינוי"

"העיכובים נובעים ישירות מקשיים תקציביים של הממשלה וברגע שמועברים כספים אנו משלמים לנותני השירות. מדובר בארבעה מתורגמנים שהודיעו לנו על שביתה מתוך 250 שעובדים איתנו.

"אני בקשר עם יו"ר ארגון מלאח (מתורגמנים למען אנשים חרשים), הארגון עצמו לא בעד השביתה. לכן אין לי מה לדון עם קומץ של אנשים שרוצים לשבות ובפועל ממשיכים לתרגם".

אילוסטרציה: שני אנשים מתקשרים בשפת הסימנים (צילום: fizkes/iStock)

בתגובה לדברים לעיל, קבוצת המתורגמנים ציינה: "תגובת יו"ר אח"א מציגה תמונה חלקית בלבד של המצב. נכון להיום, מספר השובתות בפועל גבוה מזה שצוין על ידי אח"א – אך חשוב אף יותר להבין שהשביתה היא רק חלק מהתמונה.

"לצד השובתות, מתורגמניות ומתמללות רבות פורשות מהמקצוע בשקט, מיואשות מהתנאים הקיימים ומהעדר תקווה. אחרות חוששות להצטרף לשביתה בגלוי, אך מביעות תמיכה בדרכים שונות.

"לצד השובתות, מתורגמניות ומתמללות רבות פורשות מהמקצוע בשקט, מיואשות מהתנאים הקיימים ומהעדר תקווה. אחרות חוששות להצטרף לשביתה בגלוי, אך מביעות תמיכה בדרכים שונות"

"לכן, ההתמקדות בספירת המשתתפות בשביתה מחמיצה את עומק המשבר. במקום לספור מי שובתת ומי לא, הגיע הזמן להתייחס עניינית לטענות שהועלו: השכר הנמוך שאינו מאפשר קיום, הטפסים החדשים שמוסיפים עומס ופוגעים בפרטיות החירשים וכבדי השמיעה, ושלילת האפשרות לעבוד כשכירים.

"המכתבים שנשלחו – שעד כה לא נענו – העלו בעיות שמחייבות טיפול מיידי. הגיע הזמן לשיח כן ומכבד, שמבין את חשיבות ההנגשה אך גם את הצורך בתנאים שיאפשרו לנו להמשיך לעסוק בכך".

ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר בתגובה: "הנהלים שבהם מדובר אינם חדשים ונועדו לשמור על זכויותיהם של מקבלי השירות ועל ניהול תקין. התשלומים עוכבו עקב הדחייה בהעברת תקציב המדינה ואולם כעת כשעבר התקציב, העביר המשרד למפעילים את מלוא התשלומים.

"בשבועות הקרובים צפויה להתקיים ישיבת עבודה עם ארגון המתורגמנים ולצדו קבוצת מיקוד עם המתורגמנים עצמם על מנת להבין האם נדרשים שינויים במדיניות".