האנרגיה בפסטיבל Fem Punk שנמשך שלושה ימים במועדון KvU, מועדון הפאנק הוותיק ביותר במזרח ברלין, הייתה מפתיעה באופייה האופטימי – בהתחשב בנסיבות.
המקום האהוב על שלושה דורות של אנרכיסטים מחוץ לשוליים הברלינאים נודד שוב, אחרי עשור באולמות רחבי הידיים של מחסן ישן, המוסתר בתוך אזור תעשייה מתקופת הסובייטים – הרחק מאוזניהם של דיירים נרגנים ותיירים חטטניים.
המבנה ברחוב שטורקוואר הוא המקום השלישי של KvU מאז 1988, אז קבוצה של נערים חסרי מנוחה במזרח גרמניה הקומוניסטית שכנעה את הכנסייה הפרוטסטנטית להעמיד לרשותם חלל בבית הקהילה של כנסיית סנט אליזבת. מכאן השם: Kirche von Unten (הכנסייה מלמטה), או KvU בקיצור.
העובדה ש-KvU תמיד הייתה נוודית אינה מקלה על החזרה לקרקע כנסייתית – הפעם במתחם של כנסיית יוחנן המטביל במערב ברלין – כך אומרת לינדה שטפל, אחת משני עובדי הרווחה המנהלים את המועדון מטעם הכנסייה הפרוטסטנטית.
"ה-KvU הוא מרחב חופשי ופתוח עבור כל כך הרבה טיפוסים שאין להם לאן ללכת", היא אומרת, ומתייחסת למגוון הרחב של יוצרים מתחת לרדאר שמופיעים שם – לא רק להקות פאנק ונגזרותיהן – וגם ליוזמות פוליטיות שנאבקות בהומלסיות, מעניקות שירותים לפליטים, פועלות נגד גזענות ומקדמות את קהילת הלהט"ב, בין השאר.
המועדון מגלם את האתוס של תת-התרבות החתרנית של מזרח גרמניה ומהווה "מרחב חופשי ופתוח עבור כל כך הרבה טיפוסים שאין להם לאן ללכת"
חדרי הכנסייה קטנים בהרבה מהמחסן, שטפל מצרה, בעוד היא מתבוננת בקירות הגבוהים המכוסים ציורים של יצורים בדיוניים ומוזרים, ובאוסף של פוסטרים וסטיקרים. אבל KvU, כאחד המובלעות האחרונות שבהן מתקיים האתוס של תת-התרבות החתרנית של מזרח גרמניה, לא תיעלם, היא קובעת.
"אחרי נפילת החומה, KvU הייתה יכולה להיעלם", אומרת שטפל. "אבל ההחלטה הייתה שהיא יקרה מכדי לאבד אותה. זה נכון גם היום".
KvU מעולם לא הייתה סתם מועדון פאנק נוסף בברלין. אנשי הדור הראשון של KvU ראו בעצמם את אויביה הנחושים ביותר של המשטר הקומוניסטי – עם שאיפה להפיל את המדינה החד-מפלגתית ולהפוך אותה להיפוכה הגמור: דמוקרטיה שוויונית לחלוטין.
והדיקטטורה הבינה זאת. היא לא ראתה חבורה של ילדים מרדנים עם תספורות ביזאריות וג'ינסים שחורים, אלא מתנגדי משטר חתרניים – והיא רדפה אותם, עצרה, חקרה וכלאה. הארכיון של שירותי הביטחון של המדינה, השטאזי, עמוס בתיקים על בני תת-התרבות הזו.
הדיקטטורה לא ראתה חבורה של ילדים מרדנים עם תספורות ביזאריות וג'ינסים שחורים, אלא מתנגדי משטר חתרניים – והיא רדפה אותם, עצרה, חקרה וכלאה
מאחר שלכנסייה הפרוטסטנטית הייתה מידה מסוימת של חופש במדינת המשטרה, כמרים סימפטיים סיפקו לחבורה המרושלת מעט הגנה. הם נזקקו לה: לא רק שהמדינה רדפה אותם, אלא שגם אזרחים מזרח-גרמנים רגילים סלדו מהם וירקו לעברם, מורים סילקו אותם מהכיתות, ובתי קפה סירבו לשרת אותם.
כבר בשנות ה-80 הכנסייה הפרוטסטנטית של מזרח ברלין הכירה את הקבוצה הזו – שמנתה כמה מאות אקטיביסטים – דרך תוכנית נוער שהתמקדה בשוליים החברתיים: צעירים שלא התאימו למבנים הנוקשים של המערכת. "ישו גם הוא היה מוקצה", אמר לי אחד מעובדי הרווחה שם. לא היה אכפת להם כלל אם הנערים והנערות הללו אינם נוצרים.
מסתבר, עם זאת, שהכמורה לא הייתה מוכנה לגמרי למה שחבורה זו תכננה. חדר אחסון אפרורי הפך למועדון עטוי שחור-אדום, שיצא למלחמה נגד מדינת המשטרה עם כלי הנשק התרבותיים של הביקורת הרדיקלית: פאנק רוק. וזה בדיוק מה שהם עשו – עד קריסת החומה, ואז החלו קרבות חדשים.
כמה מהמבקרות הצעירות בפסטיבל Fem Punk הקשיבו בעניין מתון כששוחחתי עם ותיקי התנועה על ההיסטוריה הבלתי סבירה של KvU. הן לא ממש הבינו את משמעותה של תמונת שחור-לבן משנת 1987 שפורסמה בדף הפייסבוק של המועדון – שלישיית הרדקור מנגנת בחצר מאולתרת כלשהי בתחומי הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית.
"לא כל כך חשוב שהן ידעו משהו עלינו או על מזרח גרמניה", מסביר דירק מולדט, ממייסדי KvU. "הן כאן מאותן סיבות שאנחנו היינו כאן – שעמום, תסכול, זעם. הפאנק מדבר אליהן באותה שפה. הפאנק עדיין רלוונטי, כל כך הרבה שנים אחרי, למרות שהנסיבות השתנו לחלוטין".
"לא כל כך חשוב שידעו משהו עלינו או על מזרח גרמניה. הצעירות כאן מאותן סיבות שאנחנו היינו כאן – שעמום, תסכול, זעם. הפאנק מדבר אליהן באותה שפה, הוא עדיין רלוונטי, כל כך הרבה שנים אחרי"
הסחורה שדחפה את מולדט וחבריו לזרועות הכנסייה מלכתחילה היא אותה סחורה שדוחפת את KvU לחזור היום לקרקע כנסייתית: Freiraum, או מרחב חופשי. בדיקטטורה, המשטר תפס כל פינה וזווית של החברה. היום זו כלכלת השוק, אומרת שטפל, שצברה את ניסיונה כעובדת רחוב על מרצפות העיר הקטנה במברג שבדרום גרמניה.
"חיפשנו בכל מקום", היא אומרת, "אבל לא מצאנו כלום. ככה זו ברלין: אין איפה לשכור, אלא אם את עשירה. ראינו פרויקט טוב אחרי פרויקט טוב נסגר", היא מצביעה על הבניין מעבר לכביש, שם עמד עד לפני שנתיים מועדון מוזיקת הטכנו Mensch Meier. בבקרים קיציים, עם עלות השחר, חוגגים מה-KvU ומהמנש מייר היו יוצאים לרחוב ומתערבבים זה בזה.
![חוגג חולף על פני פוסטר על קיר מועדון "OXI" באוסטקרויצ, מזרח ברלין, ספטמבר 2023 (צילום: Odd ANDERSEN / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/04/AFP__20230901__33U37CL__v1__HighRes__GermanyBerlinTransportConstructionCultureMusic.jpg "חוגג חולף על פני פוסטר על קיר מועדון "OXI" באוסטקרויצ, מזרח ברלין, ספטמבר 2023 (צילום: Odd ANDERSEN / AFP)")
סוגיית השכירות העירונית הנגישה – למגורים ולתרבות – היא חלק בלתי נפרד מ-KvU מאז תחילת שנות ה-2000, כשמשקיעי נדל"ן החלו להשתלט על מבנים ברחבי ברלין וגרמו לעליית מחירים דרמטית. אילו הכנסייה לא הייתה מתערבת, KvU הייתה נעלמת כמו תריסר מהמועדונים האייקוניים של ברלין, בהם Die Wilde Renate, Watergate, Rummels Bucht ו-Loophole.
האובדן המצטבר של מקומות כאלה מוכר כתופעת Clubsterben, או "מות המועדונים". אחרים נדחקו הרחק ממרכז העיר, כמו שקרה ל-KvU ב-2014, כשיזמי נדל"ן גרשו אותו מהמיקום המרכזי ליד מאוארפארק. בדיוק אותה תחושת חיים שגרמה לברלין להיראות מושכת בעיני יוצרים, סטארט-אפים ותעשיית המוזיקה – הולכת ונכחדת, כתוצאה מעוותת של הצלחתה שלה.
האובדן המצטבר של מקומות כאלה מוכר כתופעת Clubsterben, או "מות המועדונים". אותה תחושת חיים שגרמה לברלין להיראות מושכת בעיני יוצרים מכל הסוגים הולכת ונכחדת, כתוצאה מעוותת של הצלחתה שלה
בעיה קשורה – חסרי בית – הופכת לחמורה במיוחד בברלין בחורף, מסביר דני ב. הלם מ-Gefrierpunkt.Berlin ("נקודת הקיפאון.ברלין"), שמארגנת מדי שנה מופע התרמה ב-KvU.
ההכנסות מממנות את עמותת המתנדבים בת עשרת האנשים, שמסייעת לחסרי הבית הפגיעים ביותר ולבעלי החיים שלהם בלב החורף. "במקרי חירום", אומר הלם, "אנשים חסרי בית יכלו גם להתחמם באירועי KvU או אפילו לישון שם".
פאנקיסטים ואקטיביסטים מהשמאל היו מאז ומתמיד מטרה לימין הקיצוני. אפילו במזרח גרמניה חבורות פשיסטיות שוטטו ברחובות, גם אם השלטון לא הודה בקיומן.
אבל אלימות ניאו-נאצית היא תופעה עכשווית – למעשה, היא בשיאה בגרמניה כולה – וכיום יש לה גם גב פוליטי ממסדי: מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD). העלייה של AfD אולי מדאיגה את אנשי KvU, אך לא מפתיעה אותם.
עוד לפני שנכנסים בדלתות המתכת הגדולות של KvU, מרגישים שמשהו יוצא דופן מתרחש. בחניון נטוש וכמעט חשוך, מתקהלים גופים בגדלים שונים, משוחחים בנינוחות, מעשנים סיגריות מגולגלות ולוגמים בירה מבקבוקים (KvU אינו מוכר משקאות חריפים, ואינו מאפשר שימוש בסמים מכל סוג).
בחניון נטוש וכמעט חשוך, מתקהלים גופים בגדלים שונים, משוחחים בנינוחות, מעשנים סיגריות מגולגלות ולוגמים בירה מבקבוקים. (KvU אינו מוכר משקאות חריפים, ואינו מאפשר שימוש בסמים מכל סוג)
אף אחד לא בטלפון, ואין מאבטחים או סדרנים. הקהל כולל בני נוער וגם בני שישים פלוס. הסגנון מעורב: תסרוקות פאנק קלאסיות וצבעוניות, קצת ראסטות, אבל ברובם לבוש יומיומי של קפוצ'ונים וכובעי בייסבול. שטפל לובשת ג'ינס וחולצת טריקו, ועמיתתה פרידה שלגל לובשת מכנסי עור שחורים עם חצאית ומטפחת על הראש.
פסטיבל Fem Punk היה תצוגה מושלמת למה ש-KvU יודע לעשות כמו אף אחד אחר. האירוע התפרש על פני שלושה ימים – אחד מהם יום האישה הבינלאומי – וכלל הופעות, קריאות, דיונים, סדנאות גרפיטי, דיג'יי וקנטינה התנדבותית לתמיכה במועדון.
את כל אלה אפף אתוס הפאנק שחורג מהמוזיקה: עשי זאת בעצמך, פעולה ישירה, אנטי-תאגידיות, אנטי-קונפורמיזם, שיתופיות וקהילתיות. בירה צ'כית נמכרה ב-4 דולר לבקבוק.
עוד לפני שנכנסים בדלתות המתכת הגדולות של KvU, מרגישים שיש כאן משהו יוצא דופן. המקום אפוף באתוס הפאנק, שחורג מהמוזיקה: עשי זאת בעצמך, פעולה ישירה, אנטי-קונפורמיזם, שיתופיות וקהילתיות
לפני שעלתה לבמה להקת הפאנק המרכזית, התקיימו הופעות של להקת נשיפה פסיכדלית המורכבת כולה מנשים, ושל Iron Cougar – שישיית נשים בשנות החמישים לחייהן, בחליפות לייקרה, ששרו שירים גסים ומצחיקים שקרעו את הקהל מצחוק.
במקביל למוזיקה, נופפו חברות Iron Cougar באלות בוערות וכיבו אותן בפיהן. ואז עלתה לבמה Fish People: רביעיית גראנג'-פאנק אפלולית ודיסוננטית, שלא נשמעת מאוד שונה מלהקות KvU של שנות ה-80.
במה שעתיד להיות מכה לא פשוטה, הבית החדש של KvU יהיה במערב ברלין – בשכונה יוקרתית המאוכלסת בעסקים בורגניים מהוגנים. שטפל חוששת מהמעבר. KvU מעולם לא נועד להיות לטעמו של כל אחד.
פול הוקנוס הוא עיתונאי המתגורר בברלין. ספרו האחרון הוא Berlin Calling: A Story of Anarchy, Music, the Wall and the Birth of the New Berlin (הוצאת The New Press).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו