דייוויד די דז'אן הוא חוקר טונה נלהב. בשנה שעברה, הוא השיג את משרת חלומותיו במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) במיאמי כדי להמשיך במחקר שלו. בינואר הוא כבר התמקם, קיבל חוות דעת חיובית ואהב לעבוד עם הקולגות שלו, לדבריו.
ואז, באמצע פברואר, קיבל מייל שמורה לו לפנות את המקום בתוך 90 דקות.
די דז'אן ומאות אחרים פוטרו במסגרת קיצוצים שהתמקדו בעובדים בתקופת ניסיון, כאשר הממשל החדש של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החל לקצץ בתקציבים של אוניברסיטאות ומוסדות מחקר.
די דז'אן ומאות אחרים פוטרו במסגרת קיצוצים שהתמקדו בעובדים בתקופת ניסיון, כאשר הממשל החדש של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החל לקצץ בתקציבים של אוניברסיטאות ומוסדות מחקר
כעת די דז'אן מגיש מועמדות למשרות באירופה. "אני רוצה לעבוד בכל מקום שיאפשרו לי לעשות את המחקר שלי", אמר המדען, שחוקר את מאגרי הדגה כדי לוודא שטונה נידוגה בצורה בת-קיימא.
"אני ממתין בכיליון עיניים לכמה יוזמות שמגיעות מהאיחוד האירופי… להרחיב את ההזדמנויות למדענים כמוני לחזור", אמר די דז'אן, שנולד בספרד אך בילה את רוב הקריירה שלו בארה"ב ובאוסטרליה.
ממשל טראמפ טוען שיש צורך בקיצוצים של מיליארדי דולרים כדי לצמצם את הגירעון הפדרלי ולהחזיר את החוב של ארה"ב לשליטה.
הקיצוצים במחקר מגיעים על רקע עימות רחב יותר, שבמסגרתו תקף טראמפ את האוניברסיטאות על מדיניות הגיוון שלהן, שלדבריו מהווה אפליה, וגינה את מה שהוא רואה ככישלון של חלק מהמוסדות להגן על סטודנטים יהודים מפני אנטישמיות.
האיום על פרנסתם של אנשי אקדמיה באוניברסיטאות כמו ייל, קולומביה וג'ונס הופקינס עורר תקווה בקרב מנהיגים באירופה שיוכלו ליהנות מקציר אינטלקטואלי.
האיום על פרנסתם של אנשי אקדמיה באוניברסיטאות כמו ייל, קולומביה וג'ונס הופקינס עורר תקווה בקרב מנהיגים באירופה שיוכלו ליהנות מקציר אינטלקטואלי
מכתב שנחשף לעיני "רויטרס", שנחתם במרץ על ידי 13 מדינות אירופיות – ובהן צרפת, גרמניה וספרד – קרא לנציבות האירופית לפעול במהירות כדי למשוך כישרונות אקדמיים.
המועצה האירופית למחקר, גוף של האיחוד האירופי שמממן עבודות מדעיות, מסרה ל"רויטרס" כי תכפיל את תקציב ההעברה למדענים שמבקשים לעבור לאיחוד ל-2 מיליון אירו לכל מועמד. הכסף נועד לכיסוי עלויות המעבר למוסד אירופי, כולל הקמת מעבדה.
בגרמניה, במסגרת שיחות הקואליציה להקמת ממשלה חדשה, גיבשו השמרנים והסוציאל-דמוקרטים תוכנית לגיוס של עד 1,000 חוקרים, לפי מסמכי משא ומתן ממרץ שהגיעו לידי "רויטרס" ומציינים את הטלטלה באקדמיה האמריקאית.
בגרמניה, במסגרת המו"מ להקמת ממשלה חדשה, גיבשו הצדדים תוכנית לגיוס של עד 1,000 חוקרים, לפי מסמכי משא ומתן ממרץ שהגיעו לידי "רויטרס" ומציינים את הטלטלה באקדמיה האמריקאית
כתבי "רויטרס" שוחחו עם 13 אוניברסיטאות ומכוני מחקר באירופה שדיווחו כי חלה עלייה בהתעניינות מצד עובדים אמריקאים לשקול מעבר ליבשת, וכן עם חצי תריסר מדענים אמריקאים ששוקלים לעבור לאירופה.
"אי-ודאות רגולטורית, קיצוצים בתקציבים, מגבלות על הגירה וירידה בשיתופי פעולה בינלאומיים – כל אלה יוצרים סופה מושלמת של הגירה מנטלית", אמר גריי מקדואל מחברת הייעוץ הדיגיטלית האמריקאית Capgemini Invent.
בכיר בבית הלבן מסר כי הממשל עורך ניתוח של מענקי מחקר ומעדיף לממן תחומים שצפויים להניב החזר לתשלומי המיסים "או איזושהי התקדמות מדעית משמעותית". לדבריו, הקיצוצים ב-NOAA נעשו כך שלא יפגעו ביכולתה למלא את תפקידה.
תנופה אירופית
משיכת כישרונות אמריקאים לאירופה דורשת יותר מרצון טוב – היא דורשת כסף.
במשך עשורים, אירופה פיגרה הרחק מאחורי ארה"ב בהשקעות במוסדות ההשכלה הגבוהה שלה. לפי הנתונים האחרונים של "יורוסטט" – הלשכה הסטטיסטית של האיחוד האירופי – ההוצאה הכוללת על מחקר ופיתוח באיחוד האירופי בשנת 2023, מצד עסקים, ממשלות, אוניברסיטאות וארגונים פרטיים ללא כוונת רווח, עמדה על 381 מיליארד אירו.
באותה שנה, ההוצאה הכוללת על מחקר ופיתוח ניסויי בארה"ב הוערכה ביותר מפי-2 – 940 מיליארד דולר – לפי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה במדע והנדסה, סוכנות פדרלית שמספקת נתונים על הביצועים של המדע וההנדסה בארה"ב.
ולא רק זה: לקרן ההון של אוניברסיטת הרווארד, האוניברסיטה העשירה ביותר בארה"ב, יש נכסים בשווי של 53.2 מיליארד דולר – בעוד שזו של אוקספורד, העשירה בבריטניה, עומדת על 8.3 מיליארד ליש"ט (10.74 מיליארד דולר).
לקרן ההון של אוניברסיטת הרווארד, האוניברסיטה העשירה ביותר בארה"ב, יש נכסים בשווי של 53.2 מיליארד דולר – בעוד שזו של אוקספורד, העשירה בבריטניה, עומדת על 8.3 מיליארד ליש"ט (10.74 מיליארד דולר)
אקדמאי אחד, מומחה להשכלה גבוהה, אמר שלמרות מאמץ נרחב ומשמעותי, אירופה תזדקק ככל הנראה לזמן רב כדי לצמצם את הפער הזה.
"אני לא צופה שיתפתח במהירות כוח מדעי נוסף שיכול להשתוות למה שיש לארה"ב היום… לפחות לא בכמה עשורים", אמר לרויטרס מייקל אופנהיימר, פרופסור למדעי כדור הארץ וליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת פרינסטון.
הבכיר בבית הלבן אמר כי גם אחרי הקיצוצים, ארה"ב עדיין תהיה הגורם המממן המרכזי של מחקר עולמי, והוסיף: "אירופה לא הולכת, וגם לא יכולה, למלא את החלל הזה".
עשרות מדענים פנו לרשתות החברתיות כדי לעודד את חבריהם להישאר בארה"ב, בעוד אחרים מודים שקיימים חסרונות שעלולים להרתיע אותם ממעבר.
מייקל אולסן, מנהל תכנית למניעת זיהומים במערכת הבריאות בוושינגטון הבירה, אמר שמחסום השפה עלול להיות אתגר, כמו גם חוקים ודפוסי תעסוקה לא מוכרים.
גם שכר הוא שיקול. "התרשמותי היא שאקבל שכר הרבה יותר נמוך כרופא מרדים באירופה", אמר הולדן ק. גרובס, מרצה באוניברסיטת קולומביה, המקבלת מימון מהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH). "זה שינוי ענק".
"התרשמותי היא שאקבל שכר הרבה יותר נמוך כרופא מרדים באירופה", אמר הולדן ק. גרובס, מרצה באוניברסיטת קולומביה, המקבלת מימון מהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH). "זה שינוי ענק"
'הזדמנות אדירה'
ובכל זאת, המנהיגים הפוליטיים באירופה מרגישים שהעמדה של ממשל טראמפ העניקה להם רוח גבית.
"ממשלת ארה"ב משתמשת כרגע בכוח ברוטלי נגד האוניברסיטאות בארה"ב, כך שחוקרים אמריקאים פונים כעת לאירופה", אמר בחודש שעבר פרידריך מרץ, המועמד לקנצלר של גרמניה. "זו הזדמנות אדירה עבורנו".
"ממשלת ארה"ב משתמשת כרגע בכוח ברוטלי נגד האוניברסיטאות בארה"ב, כך שחוקרים אמריקאים פונים כעת לאירופה", אמר בחודש שעבר פרידריך מרץ, המועמד לקנצלר של גרמניה. "זו הזדמנות אדירה עבורנו"
ג'ון טאטל, פרופסור אמריקאי למדעי המוח מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, בוחן את האפשרויות העומדות בפניו. הוא לא יכול להגיש בקשות מימון מעבר לשנת 2027, משום שהבקשות הוקפאו.
המעבדה שלו, שבה עובדים 17 איש, מקבלת כשלושה רבעים מהמימון מהמכונים הלאומיים לבריאות – גוף שמולו ממשל טראמפ סימן קיצוצים משמעותיים.
"אירופה היא היעד הברור, כי היא המרכז הנוסף של מחקר ביו-רפואי בעולם", אמר טאטל, יליד מיין, והוסיף שהוא שוקל לעבור יחד עם אשתו ובתו.
אוניברסיטת אקס-מרסיי בצרפת מסרה ל"רויטרס" כי קיבלה פניות מ-120 חוקרים ממוסדות בארה"ב, ובהם נאס"א וסטנפורד, בעקבות תוכנית של 15 מיליון אירו בשם "מרחב בטוח למדע" שהושקה ב-7 במרץ. היוזמה נועדה למשוך אנשי צוות אמריקאים מתחומים כמו בריאות, רפואה ללהט"ב, אפידמיולוגיה ושינוי אקלים.
"הקולגות שלנו נבהלו… היה עלינו להרים את הכפפה", אמר נשיא האוניברסיטה, אריק ברטון, וציין שעשר אוניברסיטאות אירופיות פנו אליו בבקשה להשיק תוכניות דומות.
בהולנד, הממשלה רוצה להקים קרן שתמשוך מדענים זרים בכירים ותחזק את השאיפות של האיחוד האירופי ל"אוטונומיה אסטרטגית", כך כתב שר החינוך אפו ברוינס במכתב לפרלמנט ב-20 במרץ. זהו שינוי מדיניות, לאחר שהממשלה הכריזה קודם לכן על תוכנית לקצץ חצי מיליארד אירו במחקר ובהשכלה הגבוהה.
נשיא אוניברסיטת איינדהובן לטכנולוגיה, רוברט-יאן סמיטס, אמר ל"רויטרס" שמשיכת מדענים אמריקאים יכולה לחזק את הריבונות הטכנולוגית של אירופה בתחומים כמו שבבים
נשיא אוניברסיטת איינדהובן לטכנולוגיה, רוברט-יאן סמיטס, אמר ל"רויטרס" שמשיכת מדענים אמריקאים יכולה לחזק את הריבונות הטכנולוגית של אירופה בתחומים כמו שבבים.
האוניברסיטאות האחיות של בלגיה – Vrije Universiteit Brussel ו-Université Libre de Bruxelles – השיקו תוכנית שמעודדת חוקרים אמריקאים להגיש מועמדות ל-36 משרות פוסט-דוקטורט.
קרן אלכסנדר פון הומבולדט, שמקדמת חילופי מדענים מובילים לגרמניה, מתכננת להגדיל את היקף תוכניותיה בכ-20%.
מכון גראנת'ם באימפריאל קולג' בלונדון, שמתמחה במחקרי אקלים, יוצר לפחות שתי משרות נוספות לחוקרים צעירים מארה"ב, וכבר מדווח על עלייה ברורה בהגשות מועמדויות, לדברי מנהל המחקר שלו, יוארי רוגל.
שרה וייסברג, ביולוגית ימית בשירות הדגה הלאומי של ארה"ב, שפעלה מבסיס וודס הול במסצ'וסטס, אמרה שפוטרה במסגרת הקיצוצים לעובדים בתקופת ניסיון בפברואר – ומאז קיבלה הצעת עבודה באירופה.
"מעולם לא חשבתי לקחת את הקריירה שלי לאירופה", אמרה ל"רויטרס". "עכשיו, אין לי ממש ברירה אלא לחשוב על זה".
הכתבה הוכנה על ידי עיתונאיות "רויטרס" אוליביה דה פוידבין, גלוריה דיקי וקייט אבנט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו