תיעוד מרתק משלב קטעי ארכיון ושחזורים דרמטיים, החושפים כיצד הפך האינטלקטואל בעל תואר הדוקטור למסית הראשי של הרייך השלישי. סרט חדש עוקב אחר השותפות הקטלנית בין אדולף היטלר לבין האדם שעיצב את דמותו והוביל אומה שלמה לאסון.
* * *
סרטו החדש של הבמאי הגרמני יואכים לאנג, "גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer), מציג מסע היסטורי מטלטל אל מאחורי הקלעים של מכונת התעמולה הנאצית, ואל דמותו של האיש שהפך את אדולף היטלר לסמל עוצמתי בעיני מיליוני גרמנים – ד"ר יוזף גבלס.
סרטו החדש של הבמאי הגרמני יואכים לאנג, "גבלס והפיהרר" מציג מסע היסטורי מטלטל אל מאחורי הקלעים של מכונת התעמולה הנאצית, ואל דמותו של מי שהפך את היטלר לסמל עוצמתי בעיני מיליוני גרמנים – גבלס
הסרט משלב באופן ייחודי תיעוד היסטורי אותנטי – קטעי וידאו, הקלטות קול ותצלומים מהתקופה – יחד עם שחזור דרמטי של האירועים וההתרחשויות מאחורי הקלעים. בחירה זו נבעה מההבנה של היוצרים שסרט תיעודי טהור היה נשען בהכרח על חומרים שגבלס עצמו יצר כתעמולה. השחזור הדרמטי מאפשר לצופים להציץ אל מאחורי הקלעים של מכונת התעמולה הנאצית ולראות את המציאות שגבלס ניסה להסתיר.
האיש שהפך שקרים לאמנות
גבלס, שהיה בעל תואר דוקטור לספרות ואינטלקטואל מבריק, ראה בתעמולה צורה של אמנות. כפי שהוא עצמו אמר, וכפי שנשמע בסרט: "פרופגנדה היא כמו ציור – היצירה הטובה ביותר אינה זו המשקפת את המציאות, אלא זו המעוררת את הרגשות החזקים ביותר".
פאול יוזף גבלס נולד ב-29 באוקטובר 1897 בעיירה התעשייתית הקטנה רֶייט שבחבל הריין למשפחה מהמעמד הבינוני-נמוך. הוא היה ילד נכה ורגיש – מחלת ילדות גרמה לשיתוק ברגלו הימנית, והוא צלע כל חייו, דבר שפגע בביטחונו העצמי. האינטליגנציה הגבוהה שלו ניכרה בשלב מוקדם והוא היה היחיד מבין ילדי המשפחה שזכה להשכלה אקדמית. הוא גילה את יכולותיו הרטוריות בגיל מוקדם ונהג להתאמן בנאום לבד בחדרו מול קהל דמיוני, סצנה שמשוחזרת בסרט.
הזדמנות חייו הגיעה כשהתוודע למפלגה הנאצית. הוא התפקד אליה בשלביה המוקדמים, בשנת 1924, זיהה שהיטלר עומד לחולל משהו גדול – והוא רצה להיות חלק מזה.
גבלס, ד"ר לספרות ואינטלקטואל מבריק, ראה בתעמולה אמנות. לדבריו: "פרופגנדה היא כמו ציור – היצירה הטובה ביותר אינה זו המשקפת את המציאות, אלא זו המעוררת את הרגשות החזקים ביותר"
מאחורי הדימוי המושלם: המשפחה כתעמולה
הסרט חושף את הפער בין הדימוי הציבורי למציאות הפרטית של גבלס. לאחר שהכיר את מגדה, אישה מרשימה ממשפחה מכובדת, הם הקימו משפחה למופת – למראית עין. משפחת גבלס – יוזף, מגדה וששת ילדיהם – הוצגה כמודל למשפחה הגרמנית האידיאלית, ומגדה הייתה למעשה "האישה הראשונה של הרייך השלישי", הואיל והיטלר לא היה נשוי.
מאחורי הקלעים, לעומת זאת, התנהלו פרשיות אהבים סוערות, מאבקי כוח, והשפלות של יריבים פוליטיים. במיוחד מטרידה הדרך שבה השתמש גבלס בילדיו שלו ככלי תעמולה – כאשר יחד עם אשתו הרעיל אותם למוות בבונקר בברלין, יום לאחר התאבדותם של היטלר ואווה בראון ובכך ביקש להראות נאמנות מוחלטת להיטלר ולרעיון הנאצי.
"מלחמה טוטלית": שיא כוחו של גבלס
נקודת המפנה בסרט מתרחשת לאחר התבוסה בסטלינגרד, כאשר גבלס מוביל את הרעיון של "מלחמה טוטלית". שיא כוחו כתעמלן מתבטא בנאום המפורסם בארמון הספורט בברלין בפברואר 1943, שם הוא מצליח להלהיב את ההמונים למרות המצב הקשה בחזית.
בנאום זה, אחד מרגעי השיא של הסרט, גבלס עומד כשמאחוריו שלט ענק עליו כתוב "מלחמה טוטלית – המלחמה הקצרה ביותר", ושואל את הקהל: "אתם רוצים את המלחמה הטוטלית? אתם רוצים שאם יהיה צורך בכך, היא תהיה יותר טוטלית ויותר רדיקלית מכל מה שהיינו יכולים לדמיין היום?" הקהל מריע: "הפיהרר מצווה – אנחנו מצייתים".
"אתם רוצים את המלחמה הטוטלית? אתם רוצים שאם יהיה צורך בכך, היא תהיה יותר טוטלית ויותר רדיקלית מכל מה שהיינו יכולים לדמיין היום?" שואל גבלס והקהל מריע: "הפיהרר מצווה – אנחנו מצייתים"
לאחר נאום זה, גבלס נכנס לשלב החשוב ביותר בקריירה שלו. הוא שימש יועץ עיקרי להיטלר, השפיע רבות על קבלת ההחלטות בהתנהלות הממשלה והפך לאחד האנשים החזקים ביותר בשלטון הנאצי.
תעמולה בשירות האנטישמיות
הסרט מציג כיצד גבלס השתמש בקולנוע ככלי תעמולה אנטישמי, למשל בהפקת הסרטים "היהודי זיס" ו"היהודי הנצחי". במקביל, הסרט חושף את הטרגדיה האישית של אמנים תחת המשטר הנאצי, כמו סיפורם הטרגי של השחקן יואכים גוטשאלק, אשתו היהודייה ובנם – גבלס דרש ממנו להתגרש מאשתו, וכשסירב, ביקש לשלוח את האישה והבן לטרזינשטט. בנובמבר 1941 נמצאו שלושת בני המשפחה לאחר שהתאבדו בשאיפת גז.
בייאושו לקראת סוף המלחמה, גבלס הפיק את "קולברג", סרט תעמולה שעלותו הכספית הייתה עצומה. הסרט מספר את סיפורה של עיר פרוסית שעמדה במצור הצרפתי ב-1807, ומטרתו הייתה לעודד את העם הגרמני להתנגדות עד הסוף. גבלס אף הוציא אלפי חיילים מהחזית כדי שישמשו נציבים בסרט, על מנת שייראה אותנטי. האירוניה ההיסטורית היא שכאשר הסרט יצא להקרנת הבכורה בינואר 1945, רוב בתי הקולנוע בגרמניה כבר היו הרוסים מהפצצות בעלות הברית.
אזהרה מההיסטוריה
"היטלר וגבלס" מציב בפנינו שאלות קשות על כוחה של התעמולה, על היכולת לשלוט בדעת קהל, ועל האופן שבו אפשר להשתמש באמצעי התקשורת כדי להפיץ שנאה ולהצדיק פשעים נגד האנושות. שאלות אלה רלוונטיות אולי יותר מתמיד בעידן של תקשורת דיגיטלית, רשתות חברתיות ו"פייק ניוז".
במקום להציג את גבלס כדמות שטנית חד-ממדית, הסרט מנסה לפענח את המנגנונים שאפשרו לו להיות אחד המסיתים הגדולים בהיסטוריה. זוהי משימה מורכבת, שכן היה קל יותר להציג את הדמוניזציה של דמויות כמו גבלס, אך דווקא הניתוח המעמיק מאפשר לנו להבין כיצד הצליחו אנשים כמותו להוביל אומה שלמה לאסון.
"גבלס והפיהרר" מציב בפנינו שאלות קשות על כוחה של התעמולה, על היכולת לשלוט בדעת קהל, ועל האופן שבו אפשר להשתמש באמצעי התקשורת כדי להפיץ שנאה ולהצדיק פשעים נגד האנושות
הסרט מזכיר לנו את המחיר הנורא של המלחמה והשואה – כשישים מיליון בני אדם נהרגו במלחמת העולם השנייה, ביניהם שישה מיליון יהודים. הוא מהווה תזכורת חיונית לכך שהשואה והמלחמה היו בין השאר תוצאה של מערכת תעמולה משומנת שהצליחה לשכנע אומה שלמה בצדקת דרכה, תוך דה-הומניזציה של קבוצות שלמות באוכלוסייה ובראשן היהודים.
"גבלס והפיהרר" יוצג במועדון הסרט המקוון של יד ושם ומומלץ לכל מי שמעוניין בהבנה מעמיקה של אחת התקופות האפלות בהיסטוריה האנושית והלקחים הרלוונטיים לימינו.
ד"ר דניאלה אוסצקי שטרן היא היסטוריונית וחוקרת את גרמניה הנאצית וקורות היהודים בתקופת השואה. דניאלה סיימה דוקטורט באוניברסיטת חיפה ואת התואר השני באוניברסיטת ת"א. מחקריה עוסקים בתעמולה נאצית ובהתנגדות יהודית בשואה, במיוחד בסיפורם של הפרטיזנים היהודים, סיפורה המשפחתי. היא מרצה בתוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקרת באוניברסיטת בר אילן. במשך למעלה מעשור ניהלה את ארכיון מורשת שבגבעת חביבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו