עליית הימין הקיצוני והאנטישמיות החדשה-ישנה, אדישותו של הרוב הדומם ואפילו האלגוריתם של טיקטוק – מדליקים את נורות האזהרה מפני ההיסטוריה שעלולה לחזור על עצמה.

לרגל יום השואה הבינלאומי, ספר חדש ומטלטל מביא את אזהרתם הדחופה של שבעה שורדים שחצו את גיל ה-90: "התשתית של העולם החופשי מתפוררת, הדמוקרטיה אינה מתנה שקיבלנו לתמיד".

ד"ר דניאלה אוסצקי שטרן היא היסטוריונית וחוקרת את גרמניה הנאצית וקורות היהודים בתקופת השואה. דניאלה סיימה דוקטורט באוניברסיטת חיפה ואת התואר השני באוניברסיטת ת"א. מחקריה עוסקים בתעמולה נאצית ובהתנגדות יהודית בשואה, במיוחד בסיפורם של הפרטיזנים היהודים, סיפורה המשפחתי. היא מרצה בתוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקרת באוניברסיטת בר אילן. במשך למעלה מעשור ניהלה את ארכיון מורשת שבגבעת חביבה.

ניתוח גנטי פורץ דרך של אדולף היטלר חושף ממצאים מרתקים, אך גם מעורר שאלות אתיות כבדות משקל. בצד העובדה שכל מידע חדש עשוי לעזור להבין טוב יותר את האדם שעמד מאחורי אחד הפשעים הנוראים בהיסטוריה, הסכנות של פרשנות מוטעית הן אמיתיות ומטרידות.

*  *  *

מעטפת בד מוכתמת בדם, שנגזרה לפני 80 שנה מהבונקר של היטלר, הפכה לבסיס למחקר מדעי שנוי במחלוקת. צוות בינלאומי של מומחים ביצע בדיקת די.אן.איי פורצת דרך שחשפה ממצאים יוצאי דופן על אבות משפחתו, מצבו הבריאותי והרכבו הגנטי של הדיקטטור הנאצי. אך הדבר עורר שאלה מטרידה: האם היה צריך לעשות זאת מלכתחילה?

ד"ר דניאלה אוסצקי שטרן היא היסטוריונית וחוקרת את גרמניה הנאצית וקורות היהודים בתקופת השואה. דניאלה סיימה דוקטורט באוניברסיטת חיפה ואת התואר השני באוניברסיטת ת"א. מחקריה עוסקים בתעמולה נאצית ובהתנגדות יהודית בשואה, במיוחד בסיפורם של הפרטיזנים היהודים, סיפורה המשפחתי. היא מרצה בתוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקרת באוניברסיטת בר אילן. במשך למעלה מעשור ניהלה את ארכיון מורשת שבגבעת חביבה.

תיעוד מרתק משלב קטעי ארכיון ושחזורים דרמטיים, החושפים כיצד הפך האינטלקטואל בעל תואר הדוקטור למסית הראשי של הרייך השלישי. סרט חדש עוקב אחר השותפות הקטלנית בין אדולף היטלר לבין האדם שעיצב את דמותו והוביל אומה שלמה לאסון.

*  *  *

סרטו החדש של הבמאי הגרמני יואכים לאנג, "גבלס והפיהרר" (Führer und Verführer), מציג מסע היסטורי מטלטל אל מאחורי הקלעים של מכונת התעמולה הנאצית, ואל דמותו של האיש שהפך את אדולף היטלר לסמל עוצמתי בעיני מיליוני גרמנים – ד"ר יוזף גבלס.

ד"ר דניאלה אוסצקי שטרן היא היסטוריונית וחוקרת את גרמניה הנאצית וקורות היהודים בתקופת השואה. דניאלה סיימה דוקטורט באוניברסיטת חיפה ואת התואר השני באוניברסיטת ת"א. מחקריה עוסקים בתעמולה נאצית ובהתנגדות יהודית בשואה, במיוחד בסיפורם של הפרטיזנים היהודים, סיפורה המשפחתי. היא מרצה בתוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקרת באוניברסיטת בר אילן. במשך למעלה מעשור ניהלה את ארכיון מורשת שבגבעת חביבה.

בדיוק לפני שמונים שנה נערכה ישיבה מכרעת שעסקה בהרחבת המבצע הנאצי להשמדת יהודי אירופה. אלימות, ברוטליות ורצחנות חייתית ליוו את ההחלטה

ריינהרד היידריך, ראש משטרת הביטחון, שכונה גם "הקצב מפראג" ו"המפלצת הבלונדינית", היה אחד מראשי הנאצים המבטיחים ביותר. הוא זימן חמישה-עשר איש, נציגים של הס"ס של המפלגה הנאצית ושל משרדי ממשלה שונים, לישיבה שנערכה בחדר האוכל של וילה ואנזה, על גדות אגם ציורי בפאתי ברלין.

ד"ר דניאלה אוסצקי שטרן היא היסטוריונית וחוקרת את גרמניה הנאצית וקורות היהודים בתקופת השואה. דניאלה סיימה דוקטורט באוניברסיטת חיפה ואת התואר השני באוניברסיטת ת"א. מחקריה עוסקים בתעמולה נאצית ובהתנגדות יהודית בשואה, במיוחד בסיפורם של הפרטיזנים היהודים, סיפורה המשפחתי. היא מרצה בתוכנית ללימודי השואה במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקרת באוניברסיטת בר אילן. במשך למעלה מעשור ניהלה את ארכיון מורשת שבגבעת חביבה.

אנשים, מוסדות ומערכות יכולים לעבור משברים קשים ואכזריים מאוד בחיים, ועדיין לא ללמוד לקח, עדיין לא להשתנות ולא לשנות גם כשהלקח נחשף מתוך המשבר.

יש אומרים שהתנ"ך בא ללמד אותנו למידה ממשבר, למידה מטעויות. אנשים עוברים דברים קשים והמסע מזמין ללמוד מהקושי. למידה רגילה יומיומית מזמינה אותנו ללמוד מהטעות כדי לא לטעות שוב. כשמשהו משתבש, טמונה בו הזדמנות ללמוד כיצד למנוע את השיבוש הבא שבאחריותנו.

לילך דורה היא יועצת ארגונית ומנחת קבוצות בכירה. בעלת ניסיון של מעל 20 שנה בתחום. תואר ראשון במדעי ההתנהגות, תואר שני בהתנהגות ארגונית, תעודה בהנחיית קבוצות , תעודה קורס דירקטורים ותעודה ב- System Thinking מטעם Cornell University . מרצה באוניברסיטה העברית. מובילה תפיסה של מנהיגות וניהול אחראיים וממלכתיים, נשואה ואמא לארבעה ילדים, חברת קיבוץ אייל.

בשנים האחרונות התרגלנו לתבנית קבועה בשיח הציבורי הישראלי. מתפרסמת הקלטה, סרטון או צילום של מסמך, ותוך שעות ספורות מופיעה הטענה שהחומר מפוברק.

פעם טענה כזאת דרשה עבודה. היה צריך להסביר מי זייף, באילו אמצעים, מתי ולשם מה. היום מספיק להגיד את מילת הקסם "בינה מלאכותית", ומה שלפני רגע נתפס כראיה הופך בחזרה לשאלה פתוחה.

אודי וולקוב הוא חוקר טכנולוגיות השפעה ויועץ אסטרטגי, ומפתח את המסגרת התיאורטית "פוסט־מציאות" באוניברסיטת תל אביב. סמנכ"ל שיווק בחברת הדיפנס־טק Althimis ויועץ מייסד ב-Polytik.ai, מיזם לסימולציה פוליטית מבוססת בינה מלאכותית. בעברו ניהל קמפיינים דיגיטליים ואסטרטגיה תקשורת במספר מערכות בחירות בישראל ובעולם.