במסיבת עיתונאים שהתקיימה בפברואר בבית הלבן, העלה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ – כשראש הממשלה בנימין נתניהו לצידו – הצעה ליישב את 2 מיליון תושבי רצועת עזה במדינות שלישיות.
בתגובה, הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ על הקמת גוף ממשלתי חדש – מנהלת ההגירה מרצון מרצועת עזה – שתפקידו להוציא לפועל את עזיבתם של מאות אלפי תושבים מהרצועה. בראש הגוף מונה לעמוד אל"מ (מיל.) יעקב בליטשטיין.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בריאיון ל"פגוש את העיתונות" כבר ב-15 בפברואר כי "זה תהליך שאני מקווה שיתחיל כבר בשבועות הקרובים, גם אם זה בקצב קצת איטי שלאט לאט ילך ויתעצם. אין לעזתים מה לחפש בעזה ב-15-10 שנים הקרובות. אחרי שנחזור להילחם, ועזה כולה תיראה כמו ג'אבליה, בכלל לא יהיה מה לחפש שם".
שר הפנים משה ארבל הצהיר ב-7 באפריל בכנס של "ידיעות אחרונות" כי "יצאו מעל 16 טיסות מרמון עם עזתים שביקשו לעזוב את הרצועה, וזה עוד הולך להתגבר"
שר הפנים משה ארבל הצהיר ב-7 באפריל בכנס של "ידיעות אחרונות" כי "יצאו מעל 16 טיסות מרמון עם עזתים שביקשו לעזוב את הרצועה, וזה עוד הולך להתגבר".
בחודשים האחרונים דיווחו כלי תקשורת ישראליים בהרחבה על טיסות שפינו תושבים מעזה, והציגו זאת כחלק מתוכנית טראמפ. עם זאת, ישראל לא חשפה רשמית כמה תושבים עזבו את הרצועה לאורך המלחמה.
כאשר זמן ישראל פנה לרשות האוכלוסין וההגירה – הגוף המטפל בבקשות ליציאה מעזה – הפנה הצוות את השאילתה למשרד הביטחון, שסירב להגיב.
זמן ישראל גם לא מצא עדות לשינוי משמעותי במדיניות היציאה של ישראל כלפי תושבי הרצועה בחודשים האחרונים.
למרות דיווחים על עלייה בתנועה במעבר כרם שלום, לפי מקור הבקיא בנושא ששוחח עם זמן ישראל, וכן הודעות פומביות של מדינות זרות וארגוני סיוע, רק כ-600 בני אדם עזבו את עזה במהלך החודשיים האחרונים – מאז קריסת הפסקת האש האחרונה.
למרות דיווחים על עלייה בתנועה במעבר כרם שלום, לפי מקור הבקיא בנושא ששוחח עם זמן ישראל, וכן הודעות פומביות של מדינות זרות וארגוני סיוע, רק כ-600 בני אדם עזבו את עזה במהלך החודשיים האחרונים
מדובר במספר נמוך יחסית לעומת היקף היציאה בשלבים מוקדמים יותר של הסכסוך.
לשם השוואה, לפי דיווחים בתקשורת המצרית, כ-103 אלף בני אדם יצאו מרצועת עזה דרך מעבר רפיח בין נובמבר 2023 למאי 2024. בנוסף, במהלך הפסקת האש השנייה, בין 1 בפברואר ל-17 במרץ השנה, פונו מהרצועה 4,259 תושבים – כולל חולים, פצועים ובני משפחותיהם – לצורך טיפול רפואי בחו"ל.
עזיבת עזה דורשת התערבות בינלאומית
מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), הגוף במשרד הביטחון האחראי על תיאום תנועת התושבים מרצועת עזה, שב ומדגיש כי גם לפני המלחמה וגם במהלכה הקריטריונים היחידים ליציאה מעזה הם מחלה קשה או פציעה, או אזרחות זרה. בכל המקרים, התושבים אינם יכולים להגיש בקשה ישירות למתפ"ש – הבקשה צריכה להיות מוגשת על ידי ארגון בינלאומי.
בנוסף, מדינות רבות שקלטו חולים מעזה במהלך המלחמה, בהן איחוד האמירויות ומדינות אירופה שונות, הבהירו כי מדובר באשפוז זמני וכי על המטופלים לשוב לרצועה לאחר מכן.
מאז פרוץ המלחמה, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מתאם את פינוי החולים ומלוויהם מרצועת עזה. בין נובמבר 2023 למאי 2024 בוצעו הפינויים דרך מעבר רפיח למצרים. לאחר תחילת המבצע הקרקעי של ישראל ברפיח ב-6 במאי 2024, המעבר נסגר.
ביוני 2024 החלה ישראל לאפשר יציאת חולים דרך מעבר כרם שלום לתוך ישראל, ומשם בנסיעה לגשר אלנבי לירדן. משם הם הוטסו לחו"ל.
ישראל אינה מתירה לפלסטינים לטוס דרך נמל התעופה בן גוריון, מלבד מקרים חריגים כמו בכירים ברשות הפלסטינית המקבלים אישור מיוחד. מאז פברואר האחרון, חלק מהחולים מעזה קיבלו אישור לטוס ישירות מישראל דרך נמל התעופה רמון שבנגב (עד אז, נמל רמון שבדרום ישראל לא שימש לטיסות בינלאומיות).
ה-WHO מפרסם תרשים מקוון שמתעדכן מדי כמה שבועות ומציג את מספר המפונים מרצועת עזה. לפי הנתונים, מקריסת הפסקת האש ב-18 במרץ ועד 6 במאי, פונו מהרצועה 310 בני אדם – 123 חולים ו-187 מלווים
ה-WHO מפרסם תרשים מקוון שמתעדכן מדי כמה שבועות ומציג את מספר המפונים מרצועת עזה. לפי הנתונים, מקריסת הפסקת האש ב-18 במרץ ועד 6 במאי, פונו מהרצועה 310 בני אדם – 123 חולים ו-187 מלווים.
זרים עדיין ממתינים לצאת
כדי לצאת מעזה כאזרח זר – כולל אזרחים עם אזרחות כפולה – במהלך המלחמה, המדינה שאליה משתייך האדם צריכה להגיש בקשה רשמית למתפ"ש ולספק הוכחה לאזרחות ולנוכחות הפיזית של האדם ברצועה. תושבי עזה אינם יכולים להגיש בקשות יציאה ישירות לישראל.
בזמן שמעבר רפיח היה פתוח, בין נובמבר 2023 למאי 2024, אזרחים זרים השתמשו בו כדי להגיע למצרים. רובם נדרשו לשלם לחברות מצריות שניהלו את המעבר בין 2,000 ל-5,000 דולר לאדם.
בזמן שמעבר רפיח היה פתוח, בין נובמבר 2023 למאי 2024, אזרחים זרים השתמשו בו כדי להגיע למצרים. רובם נדרשו לשלם לחברות מצריות שניהלו את המעבר בין 2,000 ל-5,000 דולר לאדם
גם תושבים שאינם בעלי אזרחות זרה הצליחו לצאת בתשלום זהה, בהם בכירים בחמאס כמו דובר משרד הבריאות של ממשל חמאס אשרף אל-קדרה, שלפי דיווחים עזב את הרצועה בדרך זו במהלך המלחמה.
לאחר תחילת המבצע של ישראל ברפיח והסגירה המחודשת של המעבר במאי 2024, אזרחים זרים כבר לא יכלו לעזוב את עזה דרך אותו מעבר.
באוגוסט, בתשובה לפניית "גישה" – עמותה ישראלית הפועלת למען חופש התנועה של פלסטינים, במיוחד מתושבי עזה – מסר מתפ"ש כי ישראל תהיה מוכנה לאפשר את יציאתם של בעלי אזרחות זרה מהרצועה דרך שטחה, בתנאי שמדינתם תגיש בקשה רשמית ותספק תיעוד המאשר את כוונתם להמשיך מישראל למצרים או לירדן, כולל מכתבי "אי התנגדות" ממדינות אלו.
לפי מקור הבקיא בפרטים ששוחח עם זמן ישראל, עשרה תושבי עזה בעלי אזרחות זרה עזבו את הרצועה בין אוגוסט 2024 לפברואר 2025, דרך ישראל לירדן.
במהלך הפסקת האש האחרונה, ישראל לא אפשרה לזרים לצאת דרך מעבר רפיח, אלא רק לפצועים וחולים.
לפי "גישה", ממשלות זרות קיבלו הבהרה שלפיה רק אזרחים זרים הנמצאים פיזית בעזה יהיו זכאים לצאת, ולא כאלה שיש להם קרובי משפחה בעלי אזרחות זרה בחו"ל. מתפ"ש אישר לזמן ישראל כי הזכאות מוגבלת אך ורק לבעלי אזרחות זרה, ולא כוללת בעלי ויזות או היתרי שהייה אחרים.
ממשלות זרות קיבלו הבהרה שלפיה רק אזרחים זרים הנמצאים פיזית בעזה יהיו זכאים לצאת, ולא כאלה שיש להם קרובי משפחה בחו"ל. מתפ"ש אישר לזמן ישראל כי הזכאות מוגבלת אך ורק לבעלי אזרחות זרה
אזרח זר היה כלוא בעזה 15 חודשים
אחד האנשים שהצליחו לצאת מהרצועה בפברואר הוא אחמד (שם בדוי), בן 33, תושב עזה ואזרח של מדינה אירופית. אשתו ושתי בנותיו מתגוררות באירופה, שם חי בעשור האחרון. הוא ביקש ששמו המלא ופרטיו המזהים לא יפורסמו.
בספטמבר 2023 נסע אחמד לעזה לביקור משפחתי. כשפרצה המלחמה ניסה לצאת מהרצועה ולשוב לביתו. בקשתו הראשונה לעבור דרך רפיח נדחתה על ידי ישראל מטעמי "שיקולים ביטחוניים".
מאוחר יותר, בסיוע משפטי של "גישה", עתר לבג"ץ בבקשה לצאת. לאחר חודשים ארוכים מסרה ישראל כי אין לה התנגדות ליציאתו, ושבוע לאחר משיכת העתירה תואמה עם יציאתו דרך מעבר כרם שלום.
אחמד עזב את הרצועה לאחר 15 חודשי ניסיון – אף שהחזיק באזרחות זרה ולו משפחה מדרגה ראשונה מחוץ לעזה. בשיחת ווטסאפ עם זמן ישראל תיאר אחמד את החוויה כמתסכלת במיוחד: "במהלך כל התהליך, הגופים הרשמיים שאמורים לטפל בזה פשוט לא תפקדו. האזרח הוא תמיד בעדיפות אחרונה".
עזיבה בעקבות פניות של ממשלות זרות
למרות הצהרות רשמיות של ישראל שלפיהן רק אזרחים זרים או חולים הזקוקים לטיפול רפואי דחוף רשאים לעזוב את עזה, כ-290 תושבים נוספים עזבו את הרצועה מאז קריסת הפסקת האש במרץ.
למרות הצהרות רשמיות שלפיהן רק אזרחים זרים או חולים הזקוקים לטיפול רפואי דחוף רשאים לעזוב את עזה, כ-290 תושבים נוספים עזבו את הרצועה מאז קריסת הפסקת האש
לפי דיווחים בתקשורת זרה, הצהרות רשמיות ומקור הבקיא בנושא ששוחח עם זמן ישראל – העזיבה התבצעה בעקבות התערבות של ממשלות זרות, ולא מסיבות רפואיות, וחלק מהעוזבים כלל לא החזיקו באזרחות זרה.
למרות שממתפ"ש נמסר לזמן ישראל כי הקריטריונים היחידים ליציאה הם מחלה, פציעה או אזרחות זרה, מספר תושבים מעזה נסעו לאירופה במהלך החודשיים האחרונים מבלי לעמוד בתנאים אלה.
לדוגמה, 13 סטודנטים יצאו לאירלנד עם ויזות לימודים, וכמה נוספים נסעו לצרפת – בהם עזתים שעבדו במוסדות צרפתיים ברצועה, קרובי משפחותיהם, אנשי אקדמיה שקיבלו מלגות, וסטודנטים עם אשרות לימוד.
כאשר זמן ישראל ביקש לדעת אילו מסמכים נדרשו כדי לאשר את היציאות הללו, שגרירויות אירלנד וצרפת בישראל סירבו להגיב. עם זאת, השגרירות הצרפתית אישרה כי פעלה במשך חודשים כדי לאפשר את יציאתם של תושבים אלה מעזה.
בין היוצאים היו 13 סטודנטים שהתקבלו למוסדות אקדמיים באירלנד, וכן בני משפחה של אזרחים איריים. שגרירות אירלנד בישראל סירבה לפרט כמה אנשים בדיוק פונו
בין היוצאים היו 13 סטודנטים שהתקבלו למוסדות אקדמיים באירלנד, וכן בני משפחה של אזרחים איריים. שגרירות אירלנד בישראל סירבה לפרט כמה אנשים בדיוק פונו. עיתון אירי דיווח כי אחת מהן הייתה אישה בת 74, אם לאזרח אירי, שהמתינה 18 חודשים לצאת מהרצועה.
בנוסף, 21 בני אדם הוטסו לשוודיה, 175 לצרפת, 24 אזרחים בלגים ובני משפחותיהם לבלגיה, ו-50 אזרחים גרמנים ובני משפחותיהם לגרמניה.
מקור הבקיא בפרטים אמר לזמן ישראל בעילום שם כי תושבים נוספים יצאו לעבר קנדה – ככל הנראה קרובי משפחה של אזרחים קנדיים – וכן לבריטניה. שגרירויות קנדה ובריטניה בישראל לא השיבו לפניות בנוגע למספר המדויק של המפונים.
למעט מקרה אחד – טיסה ב-31 במרץ שהעבירה 33 אזרחים גרמנים ובני משפחותיהם ישירות לגרמניה – כל היתר עברו דרך מעבר כרם שלום, המשיכו ברכב דרך ישראל לירדן ומשם הוטסו לאירופה.
לפי דיווחים, רבים מהיוצאים ניסו לעזוב את הרצועה במשך חודשים, חלקם מאז תחילת המלחמה. לאחר הפינוי לגרמניה ב-31 במרץ הודו גורמים גרמנים: "היינו מעדיפים לעשות זאת מוקדם יותר – זה לקח לנו זמן".
בסך הכול, לפחות 284 בני אדם יצאו מהרצועה ליעדים זרים. המספר המדויק אינו ידוע, אך לאור ההגבלות החמורות מצד ממשלות זרות וישראל, סביר שהוא אינו גבוה בהרבה.
בסך הכול, לפחות 284 בני אדם יצאו מהרצועה ליעדים זרים. המספר המדויק אינו ידוע, אך לאור ההגבלות החמורות מצד ממשלות זרות וישראל, סביר שהוא אינו גבוה בהרבה
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום סייע בתיאום היציאה של התושבים והזרים הללו דרך מעבר כרם שלום. הארגון סירב למסור לזמן ישראל כמה אנשים סייע לפנות במהלך החודשיים האחרונים.
הצהרות ישראליות סותרות את המציאות
"גישה" דיווח לאחרונה כי קיבל פניות מ-150 תושבי עזה שהתקבלו ללימודים אקדמיים בחו"ל אך עדיין אינם יכולים לצאת מהרצועה. מתפ"ש הבהיר כי קבלה לתוכנית לימודים אינה עומדת בקריטריונים ליציאה.
שי גרינברג, דובר "גישה", אמר לזמן ישראל: "מאז תחילת המלחמה אלפים נלכדו בתוך רצועת עזה – בהם אזרחים זרים, חולים שזקוקים לטיפול מציל חיים שאינו זמין בעזה, סטודנטים שהתקבלו לתארים מתקדמים בחו"ל, ואנשים שזכאים לאיחוד משפחות במדינות שונות.
"מדובר בהפרה שיטתית של זכויות יסוד – כולל חופש התנועה והזכות לחיי משפחה של הלכודים ובני משפחותיהם בעזה ובחו"ל – וכן בזכות לבריאות, לשלמות הגוף, לחינוך ולפרנסה".
"מדובר בהפרה שיטתית של זכויות יסוד – כולל חופש התנועה והזכות לחיי משפחה של הלכודים ובני משפחותיהם – וכן בזכות לבריאות, לשלמות הגוף, לחינוך ולפרנסה"
אחמד, שעזב את הרצועה בפברואר לאחר מאמץ של 15 חודשים, סיפר לזמן ישראל כי הוא מכיר אזרחים זרים רבים שעדיין לכודים בעזה. "אני מכיר הרבה אנשים עם אזרחות זרה או תושבות קבע בחו"ל שעדיין תקועים בעזה – חלקם חברים קרובים שלי. רק אחד מהם הצליח לצאת, לפני כ-20 יום", אמר.
בתחילת אפריל, כמה עשרות תושבים בעלי אזרחות מצרית הפגינו בתוך עזה בדרישה לפתוח מחדש את מעבר רפיח כדי שיוכלו לנסוע למצרים.
ארגון הבריאות העולמי העריך בתחילת מרץ כי בין 11 אלף ל-13 אלף בני אדם בעזה עדיין זקוקים לפינוי דחוף לצורך טיפול רפואי – מספר שפורסם לפני שהחלה הסלמה נוספת כמעט לפני חודשיים.
ב-3 במרץ, במהלך דיון בכנסת, הודיע סמוטריץ', שמחזיק גם בתפקיד שר במשרד הביטחון, על הקמת מנהלת ההגירה מעזה. "היוזמה הזו נבנית תחת הנהגת ראש הממשלה ושר הביטחון. התקציב לא יהווה מכשול – אם נצליח להוציא 5,000 ביום, זה ייקח שנה", אמר.
הנתונים, עם זאת, עומדים בניגוד חריף להצהרות הרשמיות של ישראל שמבטיחות ומעודדות הגירה מרצועת עזה. גם לפי הקריטריונים המחמירים של ישראל – המגבילים את היציאה לאזרחים זרים או לחולים שזקוקים לטיפול דחוף – רק מספר קטן של תושבים הצליח בפועל לעזוב את הרצועה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו