שינויים גדולים במדיניות מתקבלים לעיתים קרובות טוב יותר כשהם נארזים כרצף של צעדים קטנים, שכל אחד מהם אינו נראה מהפכני. כך הסביר מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר הנרי קיסינג'ר:

"על המדינאי לעיתים קרובות להסתפק בהדרגתי, גם אם יעדיף את המיידי".

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המהפכה המשטרית חוזרת, והפעם בשיטת הסלמי, פרוסה אחר פרוסה. כישלון הממשלה לשנות את אופיו של המשטר הדמוקרטי בישראל במהלך אגרסיבי אחד הביא אותה לנקוט בטקטיקה חדשה, מתעתעת ומתישה המורכבת מעשרות הצעות חוק פרטיות קטנות שמקשות על הציבור לראות את התמונה הגדולה.

המהפכה המשטרית חוזרת, והפעם בשיטת הסלמי. כישלון הממשלה לשנות את אופי המשטר הדמוקרטי במהלך אגרסיבי אחד הוליד טקטיקה חדשה, מתעתעת ומתישה – עשרות הצעות חוק פרטיות קטנות

הצעת החוק החדשה לתיקון חוק העמותות היא עוד חלק בפזל. זה לא עוד תיקון בירוקרטי. זה ניסיון להלך אימים על החברה האזרחית כולה – אותה רקמה אנושית עדינה שמחזיקה את הדמוקרטיה הישראלית כשהשלטון מתפרק. אותו מערך שבא מתוך העם ופעל כאן בשבעה באוקטובר, כאשר הממשלה נאלמה דום.

לא מדובר בדאגה אמיתית לניהול תקין, אלא במהלך כוחני, מתוחכם אך שקוף מאוד במטרתו: לחזק את השלטון ולהשתיק כל ביקורת נגדו.

הממשלה מסמנת את היעד הבא: ארגוני החברה האזרחית. אותם גופים שמקדמים ערכים של צדק ושוויון ונכנסים לוואקום שבו לא נמצאת המדינה, ארגונים המסייעים לאוכלוסיות מוחלשות, לזכויות נשים, לילדים ונוער בסיכון ולהגנה על הסביבה – פתאום הם הופכים לבעיה שצריך "למסות". 80% מס על תרומות ממדינות דמוקרטיות ידידותיות לישראל.

מנגד, תרומות פרטיות מאוליגרכים חשודים או טייקונים עלומים – כמו אלה שמממנות גופים קיצוניים התומכים במדיניות הממשלה – מוחרגות מהחוק. זו לא סתם אפליה. זו שיטה. היא אומרת: מי שאתנו – ימשיך לשגשג. מי שנגדנו – ייחנק לאט לאט. עמותות כמו "קהלת", "אם תרצו" ו"הביטחוניסטים" – נהנות ממיליוני שקלים מתרומות זרות, עם זה אין לממשלה בעיה, כי הן בצד הנכון.

ואם זה לא מספיק, הצעת החוק תשלול מעמותות גם את הזכות לעתור לבית המשפט. כלומר – הממשלה תחליט, תבצע, ותמנע כל ביקורת.

ארגונים המסייעים לאוכלוסיות מוחלשות, לזכויות נשים, לילדים ונוער בסיכון ולהגנה על הסביבה – פתאום הם הופכים לבעיה שצריך "למסות". 80% מס על תרומות ממדינות דמוקרטיות ידידותיות לישראל

לא צריך הרבה דמיון כדי להבין שמדובר ברדיפה, חברי הממשלה מספקים את הראיות בעצמם, מספיק להקשיב למה שאמרו חברי הכנסת אריאל קלנר ומשה סעדה בדיון בהצעת החוק בימים אלה, כשדיברו מדושני עונג על הדיוק שלהם בפגיעה בפינצטה בעמותות שהמלך לא חפץ ביקרן.

אנחנו מכירים את השיטה הזו מזמן, בשנת 2017 חוקקה הממשלה את חוק V15 שנועד להצר את צעדינו ולהלך עלינו אימים. בניסיון להשתיק אותנו, הליכוד אפילו הגיש תביעה נגדנו, והפסיד.

זה לא נגמר שם, בשם גורמים עלומים, נשלחו חוקרים פרטיים לעקוב אחרינו כדי לנסות למצוא רפש – מקרתיזם על מלא. חוק העמותות החדש זו עליית מדרגה שתאפשר לשר האוצר להחליט מי ימוסה ומי יקבל פטור.

שיהיה ברור, המחיר לא ייגבה רק מאותם ארגונים. הוא ייגבה מהמדינה כולה. ממוסדות תרבות שיאבדו מימון, מפרויקטים של מחקר ופיתוח שייפגעו, מפרויקטים של חינוך בפריפריה ומניצולי שואה שמקבלי תרומות ממדינות דמוקרטיות זרות. הצעת החוק הזו לא נולדה מדאגה לחברה הישראלית, היא נולדה מפחד. פחד מביקורת, פחד מהציבור, פחד ממצפון ער שלא מתיישר עם הקו, פחד לאבד את השלטון שמתפורר לממשלה בין הידיים.

הצעת החוק הזו לא נולדה מדאגה לחברה הישראלית, היא נולדה מפחד. פחד מביקורת, פחד מהציבור, פחד ממצפון ער שלא מתיישר עם הקו, פחד לאבד את השלטון שמתפורר לממשלה בין הידיים

כל אזרח שאכפת לו מהדמוקרטיה צריך לשאול את עצמו: מי הבא בתור? כי היום אלה העמותות – ומחר העיתונות, האקדמיה, כולנו. אסור לנו לשתוק, כי אם נשתוק היום – מחר יסתמו גם את הפה לכולנו.

גיא אתגר הוא סמנכ״ל מדיניות "דרכנו", יועץ אסטרטגי המתמחה בתקשורת ומדיניות ציבורית.