על אף שעדיין לא נקבע מועד לבחירות, הזירה הפוליטית מתנהלת בשבועות האחרונים כאילו הקמפיין עומד לפרוץ בכל רגע. בקואליציה לא משדרים סימני מצוקה, וההודעות של הסיעות החרדיות שלפיהן חג השבועות הוא "הדדליין הסופי" לחקיקת חוק ההשתמטות – נראות כמו בועות סבון: חסרות משקל וריח.
האולטימטומים שהסיעות החרדיות נוהגות להשמיע מדי רבעון פוקעים ונעלמים מעבר לאופק. בעונה הנוכחית, ראש הממשלה מציע לכאורה פתרון בדמות הקדמת חקיקת חוק תקציב 2026, הכולל מטעמים ופיתויים לעולם התורה. כלומר, הוא לא מתכוון להמתין עם אישור התקציב עד ל־31 בדצמבר 2025, וגם לא עד 31 במרץ 2026 – המועד החוקי האחרון להעברת החוק.
לפי פרסום של N12, המטרה של בנימין נתניהו היא להחזיק מעמד עם קואליציית 68 יציבה עד לאוקטובר 2026. במערכת הפוליטית שורר קונצנזוס: אם נתניהו שרד פוליטית את הטבח הגדול ביותר בתולדות ישראל ואת המלחמה הארוכה בתולדות המדינה – הרי שהכול כבר אפשרי.
במערכת הפוליטית שורר קונצנזוס: אם נתניהו שרד פוליטית את הטבח הגדול ביותר בתולדות ישראל ואת המלחמה הארוכה בתולדות המדינה – הרי שהכול כבר אפשרי
תאריך הבחירות לפי החוק הוא 27 באוקטובר 2026 – ארבע שנים ועשרה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה־25. אם קואליציית הבלהות תחזיק מעמד עד אז, אין ספק שמדובר בתקדים מרעיש. גם ללא מלחמה, טבח, 250 חטופים ו־120 אלף אזרחים חסרי בית – כנסות ישראל מחזיקות מעמד בממוצע כ־3.5 שנים, עם מגמת ירידה באורך חיי הכנסת ב־15 השנים האחרונות.
בתקופת נתניהו, מאז 2009, כיהנו בישראל שמונה כנסות. כך או כך, הכנסת ה־25 שורדת הרבה מעבר למצופה – במיוחד לנוכח האסונות שממשלת נתניהו הביאה עמה.
הסוקרים בכלי התקשורת חדלו לאחרונה מלהציג סקרים פוליטיים על בסיס הרכב הכנסת הנוכחי, שכן "מפלגת בנט" כבר הפכה לעובדה קיימת בזירה. הצטרפותו של נפתלי בנט משנה באופן מהותי את תמונת חלוקת המנדטים, ואין עוד טעם להציג את המפלגות במבנה הנוכחי.
ביום ראשון בערב פורסם סקר כזה בערוץ N12, שנערך על ידי מכון מדגם בראשות מנו גבע ובשיתוף iPanel. כמו בסקרים אחרים, מפלגתו של בנט משויכת לגרף העוגה של האופוזיציה, שמחלק את המפה הפוליטית לשני גושים.
כמעט בכל הסקרים הקואליציה אינה חוצה את רף 50 המנדטים, ובמקרים רבים מדשדשת בין 45 ל־48 – נתונים שאינם מאפשרים לנתניהו להרכיב ממשלה
בחלוקה זו, הקואליציה סופגת מפלה: כמעט בכל הסקרים היא אינה חוצה את רף 50 המנדטים, ובמקרים רבים מדשדשת בין 45 ל־48 – נתונים שאינם מאפשרים לנתניהו להרכיב ממשלה, אם זה אכן יהיה מצב הקלפיות.
כמובן שביום הבחירות התמונה עלולה להיראות שונה לחלוטין מנתוני הסקרים, שכן נתניהו ידוע כקמפיינר אכזרי במיוחד, שאינו מהסס להשתמש בשקרים או בעיוותי אמת נגד יריביו – במיוחד נגד בנט.
הציבור הישראלי כבר נחשף לקמפיין "הרב גיא חבורה", שבו הושפל יועצו של בני גנץ, ישראל בכר, באמצעות הקלטה מביכה; או לקמפיין החדירה האיראנית לנייד של גנץ, שכלל רמיזות אישיות ומלוכלכות. גם בנט ובני משפחתו – ובראשם רעייתו גילת – היו מטרה לקמפיינים מסוג זה.
קצרה היריעה מלפרט את שלל מעללי הקמפיינים של נתניהו, אך אין ספק שבנט מתכונן לכך – גם נפשית וגם פיזית.
סקר N12, שממצאיו נאספו ב־25 במאי בקרב 500 נסקרים, נערך בשיטות טלפוניות ואינטרנטיות, עם טעות דגימה של 4.4%. אולם, כל העיניים נשואות כעת לבנט.
ייתכן שחלוקת המנדטים תשתנה במעט, אך אם נתניהו יעמוד בראש המפלגה הגדולה ביותר ובנט אחריו בפער לא גדול – האם מישהו באמת חושב שבנט יהסס להיכנס לצלו של הליכוד ולשמש כשר הביטחון?
ייתכן שחלוקת המנדטים תשתנה במעט, אך אם נתניהו יעמוד בראש המפלגה הגדולה ביותר ובנט אחריו בפער לא גדול – האם מישהו באמת חושב שבנט יהסס להיכנס לצלו של הליכוד ולשמש כשר הביטחון בממשלה הבאה של נתניהו? אחרי קמפיין ההכפשות הצפוי, את מי יעדיף – את יאיר גולן, או את נתניהו, יריב לוין, ישראל כ"ץ, שלמה קרעי, דודי אמסלם וטלי גוטליב?
ההנחה שלפיה בנט יהיה אופוזיציונר לנתניהו אינה מבוססת. אידאולוגית, בנט ממוקם בימין. בימים אלה הוא נמנע מראיונות, ומסתפק בפרסום תמונות עם פצועי מלחמה ובני משפחות חללים. הוא אינו משיב לשאלות – למעט בראיונות לתקשורת הזרה בנושאי הסברה.
אם המנדטים ימשיכו להחמיא לו כפי שקורה כעת, סביר שלא יתראיין גם בהמשך. זהו מצב בעייתי מבחינה דמוקרטית, אך לצערנו נתניהו כבר שרטט את הדרך: פוליטיקאי שנהנה מסקרים חיוביים – מחרים את התקשורת. אם היה מתראיין, ודאי היה נשאל מייד אם הוא פוסל ישיבה עם נתניהו – וגם אז, כנראה, היה מתחמק מתשובה.
אולם, גם אם בנט יתחייב לשבת או לא לשבת עם גורם פוליטי כזה או אחר – אין הוא מחויב להצהרות מהסוג הזה. בנט כבר הוכיח בעבר שאין לו קושי לסטות מהתחייבויות. כך היה בבחירות 2021 לכנסת ה־24, שנערכו במרץ אותה שנה: הוא התחייב שלא יאפשר לנתניהו לגרור את המדינה לבחירות חמישיות, ומנגד התחייב שלא לשבת עם רע"ם. בסוף הוא הפר את ההבטחה השנייה.
אם הליכוד אכן תתדרדר למעמד של המפלגה השנייה בגודלה, נתניהו לא יוכל להתמנות לשר – שכן הדין אוסר על מינוי נאשם בפלילים לתפקיד זה. במקרה כזה, המערכת הפוליטית עלולה להיקלע לכאוס של ממש
מעבר לבנט, אין להאמין לאף פוליטיקאי המצהיר במהלך הקמפיין כי לא יישב עם נתניהו, רע"ם או כל שותף פוטנציאלי אחר. תקופת הרק־לא־ביבי כבר מאחורינו.
ומה יקרה אם דווקא בנט יהיה זה שיעמוד בראשות המפלגה הגדולה ביותר? ייתכן שהוא לא יצליח להרכיב ממשלה על בסיס מפלגות יהודיות בלבד. גם כאן ישנן הצהרות של חלק מהמפלגות שלפיהן לא יסכימו לממשלה הנשענת, ולו בקצה, על רע"ם – אלא אם כבר יהיו להן 61 מנדטים בלעדיה.
תרחיש כזה עלול להביא ליצירת גוש חוסם מצד נתניהו, שימנע מכל מועמד אחר להרכיב ממשלה – ולגרור את המדינה לבחירות חוזרות.
אם הליכוד אכן תתדרדר למעמד של המפלגה השנייה בגודלה, נתניהו לא יוכל להתמנות לשר – שכן הדין אוסר על מינוי נאשם בפלילים לתפקיד זה. במקרה כזה, המערכת הפוליטית עלולה להיקלע לכאוס של ממש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותודה על הניתוח טל. הערה קטנה – אבקש להפסיק לקרוא לעולם השחיתות, הגזל, הבטלה וההשתמטות החרדית "עולם התורה". לתלמידי ישיבות, אגב, יש שם שמעוגן גם במשנה – "אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה? כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִים" (מגילה א ג) דרויאנוב קורא להם "בטלנים של בית המדרש" וזה השם הראוי לטיפוסים האלה.
בנט הוא מראשי יש"ע, הוא יהיה יותר קיצוני מנתניהו רק פחות מושחת. מי שחושב שהוא לא יקים קואליציה עם חרדים טועה לחלוטין! כמו כל המערכת הפוליטית עד היום, הוא יעדיף לשחד את החרדים עבור תמיכה מאשר להתמודד עם כל מיני ליברלים אידיאולוגיים מהמרכז/שמאל בקואליציה שלו.
אם נתניהו יקים שוב ממשלה אפשר לסגור את המדינה – אני מקווה שכל מי שלא חרדי או מתנחל הצליח כבר להשיג דרכון זר. אם בנט יקים את הממשלה הבאה, יהיה אפשר לסגור את המדינה בעוד 4-8 שנים.