הצונאמי המדיני המאיים על ישראל עדיין לא נותן את אותותיו בתוך המדינה. ההשלכות הכלכליות של ההתדרדרות ביחסי ישראל עם מדינות מערב אירופה טרם הגיעו לכיסם של האזרחים. עם זאת, חלקים בציבור כבר חשים את המצור על נתב"ג – תוצאה של איום טילי החות'ים וחששות מצד חברות תעופה בינלאומיות לטוס לישראל.

אלא שליחסי ישראל עם מדינות אירופה יש עוד לאן להתדרדר. השלב הבא עשוי להיות הודעה של כ־15 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי שלפיה ישראל מפרה את הסכם האסוציאציה בין הצדדים. ההפרה שתיוחס לישראל, בדיון הצפוי להתקיים בסוף חודש יוני, נוגעת לסעיף 2 להסכם – המטיל על הצדדים חובת שמירה על זכויות האדם.

אולם עוד לפני כן, נשיא צרפת עמנואל מקרון ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מתכננים לקהילה הבינלאומית אירוע גדול שיתקיים ב־17–20 ביוני, בחסות האו"ם בניו יורק, ובמוקדו: קידום פתרון שתי המדינות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יסיים ב־16 ביוני את חגיגות חתונתו של בנו אבנר, ובבוקר שלמוחרת יתעורר לאחד המהלכים הדיפלומטיים המשמעותיים ביותר נגד ישראל

ראש הממשלה בנימין נתניהו יסיים ב־16 ביוני את חגיגות חתונתו של בנו אבנר, ובבוקר שלמוחרת יתעורר לאחד המהלכים הדיפלומטיים המשמעותיים ביותר נגד ישראל – בהיעדרה של ישראל מהזירה.

במהלך ימי הוועידה בניו יורק, עשוי הנשיא מקרון – כך אמר לאחרונה דיפלומט מערבי לזמן ישראל – להכריז על הכרה צרפתית במדינה פלסטינית. צרפת היא המדינה הגדולה ביותר באיחוד האירופי מבחינת שטח, והשנייה בגודלה באוכלוסייה (אחרי גרמניה). שלוש הכלכלות הגדולות באיחוד – גרמניה, צרפת ואיטליה – אחראיות לכ־52% מסך התוצר הגולמי של האיחוד כולו.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן משוחח עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בפסגת האיחוד האירופי בבריסל, 16 באוקטובר 2024 (צילום: NICOLAS TUCAT / AFP)

צרפת היא גם המדינה האירופית שבה מתגוררים הן המיעוט המוסלמי והן המיעוט היהודי הגדולים ביותר, נתון שמשפיע במידה ניכרת על הפוליטיקה המקומית. בצרפת חיים כתשעה מיליון מוסלמים, המהווים כ־13% מהאוכלוסייה.

מאחורי הקלעים עומד גם מצבו הפוליטי המורכב של מקרון בזירה הפנימית. לפני כשנה ספג מחנהו תבוסה בבחירות לפרלמנט האירופי. בתגובה, החליט מקרון לפזר את האספה הלאומית והכריז על בחירות מוקדמות – מהלך שלא הניב את התוצאה המקוּוה, והוביל להפסד נוסף, הפעם בזירה הפנים־צרפתית. מאז, הוא עומד בראש ממשלת מיעוט.

איש אינו משלה את עצמו כי מהוועידה הזו ומההצהרות הפומביות תקום בפועל מדינה פלסטינית. עם זאת, מבחינת יחסי ישראל–צרפת, מדובר במהלומה קשה – כמעט בלתי הפיכה

המעמד הפוליטי השברירי שלו בזירה המקומית עשוי להסביר את מאמציו להשאיר חותם משמעותי בזירה הבינלאומית. בחודשים האחרונים פועל מקרון במרץ מאחורי הקלעים לכינונה של ועידה רבת רושם בחסות האו"ם, שתעסוק בקידום פתרון שתי המדינות – וכאמור, גם באפשרות להכרזה צרפתית על הכרה במדינה פלסטינית.

איש אינו משלה את עצמו כי מהוועידה הזו ומההצהרות הפומביות תקום בפועל מדינה פלסטינית. עם זאת, מבחינת יחסי ישראל–צרפת, מדובר במהלומה קשה – כמעט בלתי הפיכה. בשבועות האחרונים משגר נתניהו, לצד משרד החוץ, הודעות פומביות בניסוחים בוטים במיוחד נגד מקרון וצרפת.

אני אוהב את בני יאיר, ציוני אמיתי שדואג לעתיד המדינה.
כמו כל אזרח, גם הוא זכאי לדעתו האישית, הגם שסגנון תגובתו לציוצו של הנשיא מקרון שקרא להקמת מדינה פלסטינית, אינו מקובל עלי.

הנשיא מקרון טועה קשות, כאשר הוא ממשיך לקדם את רעיון המדינה הפלסטינית בלב ארצנו, שכל שאיפתה היא השמדת…

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) April 13, 2025

ביום שישי האחרון כינה משרד החוץ הישראלי את מהלכיה של צרפת "מסע צלב", והוסיף כי במקום לסייע לישראל להפעיל לחץ על הג'יהאדיסטים, הנשיא מקרון מעוניין "לתת פרס לטרור בצורת מדינה פלסטינית". עוד נכתב בהודעה: "ללא ספק, יומה הלאומי של אותה מדינה יהיה 7 באוקטובר".

שבועיים קודם לכן האשים ראש הממשלה נתניהו את נשיא צרפת: "שוב הוא בחר לעמוד לצד ארגון טרור אסלאמיסטי רצחני ולהדהד את התעמולה השקרית שלו, תוך האשמת ישראל בעלילות דם […] ישראל מנהלת מאבק רב־זירתי על קיומה בעקבות הטבח המחריד שביצע חמאס נגד חפים מפשע ב־7 באוקטובר, כולל רצח וחטיפת עשרות אזרחים צרפתים".

אף שמשרד החוץ הישראלי מנסה בחודשים האחרונים לבלום את היוזמות הצרפתיות, עיקר סדר היום התקשורתי והמדיני של ראש הממשלה ושל עוזרו הבכיר, השר רון דרמר, מתמקד בארה"ב בלבד

לפי נאומיו של הנשיא מקרון, שנשא במהלך ביקורו בסינגפור ואינדונזיה לאחרונה, הקמת מדינה פלסטינית תותנה בשישה תנאים: שחרור כל החטופים, החיים והמתים, מידי חמאס; פירוק חמאס מנשקו; הוצאת חמאס מכל מעורבות שלטונית במדינה הפלסטינית העתידית; רפורמות ברשות הפלסטינית; הכרה פלסטינית במדינת ישראל ובצרכיה הביטחוניים; והקמת "ארכיטקטורה ביטחונית" אזורית, שישראל תהיה שותפה לה.

כאמור, בישראל דוחים מכל וכל את היוזמה, והיא מסמלת החרפה נוספת ביחסים הגרועים ממילא בין שתי המדינות.

אם יש דבר אחד שבצרפת מודעים לו היטב, הוא שמדיניות החוץ של ישראל מעוצבת כמעט אך ורק בהתאם לצרכים ולרצונות של וושינגטון. בצרפת יודעים שבישראל מתקיימת התעלמות כמעט מוחלטת ממה שנאמר בפריז – או בידי שותפות אירופיות אחרות.

נשיא צרפת עמנואל מקרון מתקבל על ידי נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בעיר רמאללה, 24 באוקטובר 2023 (צילום: Christophe Ena / POOL / AFP)

אף שמשרד החוץ הישראלי מנסה בחודשים האחרונים לבלום את היוזמות הצרפתיות, עיקר סדר היום התקשורתי והמדיני של ראש הממשלה ושל עוזרו הבכיר, השר רון דרמר, מתמקד בארה"ב בלבד. אמריקה תחילה.

ובמה ישראל יכול לאיים על הצרפתים? הפחתת שיתוף הפעולה המודיעיני ופיזור רמיזות על סיפוח שטחים באזור C. אלא שהצונאמי המדיני ורמת הבידוד שאליה צועדת ישראל לא צפויים לאפשר לה לממש, לפחות בשלב זה, את רעיון הסיפוח.

בהודעה שפרסם ברונשטיין לקראת כינוס הוועידה, נכתב: "מאות ישראלים ופלסטינים מכל שכבות החברה יפעלו יחד עם מנהיגים מאירופה והעולם הערבי כדי ליצור רשת תמיכה חזקה לתהליך שלום ארוך טווח"

עוד לפני הכינוס באו"ם, צפויה להיערך בפריז ועידה מקדימה בתאריכים 10–13 ביוני, שתארח כ־400 משתתפים – ישראלים, פלסטינים, וכן דמויות בכירות מאירופה ומהעולם הערבי – שיתחייבו לקדם את היוזמה הצרפתית–סעודית. את הוועידה יזם עופר ברונשטיין, יועצו של נשיא צרפת לענייני המזרח התיכון והקונפליקט הישראלי–פלסטיני. גם הנשיא מקרון עצמו צפוי להשתתף.

מטרת הוועידה היא ליצור תשתית של "דיפלומטיה עממית" – מפגש בין ארגונים אזרחיים ישראליים ופלסטיניים לבין מעצבי דעת קהל שאינם מגיעים מהעולם הדיפלומטי אלא מעולמות התרבות, האומנות והכלכלה.

עופר ברונשטיין, יועצו של נשיא צרפת לענייני המזרח התיכון, משתתף בכנס הומניטרי בינלאומי למען אזרחים בעזה, בארמון האליזה בפריז, 9 בנובמבר 2023 (צילום: Ludovic MARIN / POOL / AFP)

בהודעה שפרסם ברונשטיין לקראת כינוס הוועידה, נכתב: "מאות ישראלים ופלסטינים מכל שכבות החברה יפעלו יחד עם מנהיגים מאירופה והעולם הערבי כדי ליצור רשת תמיכה חזקה לתהליך שלום ארוך טווח. זו ועידה שמטרתה להיות תשתית חברתית וכלכלית".

כאמור, לאחר הכינוס באו"ם שצפוי להתקיים ב־17 ביוני, השלב הבא ביוזמה האירופית הוא הכרזה אפשרית על השעיית הסכם האסוציאציה בין ישראל לבין האיחוד האירופי. ההסכם הזה העניק לישראל, במשך עשרות שנים, עדיפות בגישה לשוק האירופי.

לאחר הכינוס באו"ם שצפוי להתקיים ב־17 ביוני, השלב הבא ביוזמה האירופית הוא הכרזה אפשרית על השעיית הסכם האסוציאציה בין ישראל לבין האיחוד האירופי

לבקשת שר החוץ ההולנדי, קספר ולדקאמפ, צפוי להיערך ב־23 ביוני דיון "הערכה" באשר לאופן שבו ישראל ממלאת – או מפרה – את סעיף 2 להסכם, העוסק בכיבוד זכויות האדם.

אם 15 מתוך 27 מדינות האיחוד, המייצגות לפחות 65% מאוכלוסייתו, יקבעו כי ישראל מפרה את הסעיף, היא עלולה לאבד את מעמדה המועדף ולמצוא את עצמה חשופה לצעדים כלכליים חד־צדדיים מצד האיחוד: הטלת מכסים, השעיית השתתפותה בתוכנית "הורייזון" – מיזם שיתוף הפעולה המדעי הגדול ביותר באירופה – או מגבלות אחרות על פעילותן של חברות ישראליות בשוק האירופי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא צרפת עמנואל מקרון בירושלים. 24 באוקטובר 2023 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

נכון למועד כתיבת שורות אלה, גרמניה ואיטליה – שתי המדינות בעלות האוכלוסייה הגדולה ביותר באיחוד, לצד צרפת – אינן מביעות תמיכה נלהבת במהלך. עם זאת, עצם העובדה שהאיחוד האירופי שוקל צעד שכזה היא בגדר דגל אדום בוהק עבור מדיניות החוץ של ישראל.