אנחנו בדרך לתבוסה מוחלטת.

לא, לא צבאית. כאן אין ספק שצה"ל, מערכת הביטחון וכוחות הביטחון – כולם יוכלו לבד ובשיתוף ארה"ב ומדינות ידידותיות נוספות, לנצח את אלו הקמים עלינו להשמידנו.

התבוסה במהלך המלחמה הזו היא של ערכינו כחברה דמוקרטית מוסרית המחויבת לערבות הדדית. החברה החופשית על סף קריסה מול החברה המשיחית הפונדמנטליסטית שקמה עלינו לכלותינו מבפנים.

התבוסה במהלך המלחמה הזו היא של ערכינו כחברה דמוקרטית מוסרית המחויבת לערבות הדדית. החברה החופשית על סף קריסה מול החברה המשיחית הפונדמנטליסטית שקמה עלינו לכלותינו מבפנים

כבר עכשיו, עוד לפני סיום המלחמה הארוכה והקשה שהייתה כאן מעולם, אפשר לומר בנחרצות שלאחריה נתעורר למציאות אחרת, עכורה ומפחידה. היסודות עליהם הוקמה המדינה היקרה שלנו נהרסים בצורה שיטתית ומכוונת.

בעוד אנחנו נלחמים ומתגוננים על עצם היכולת להמשיך לנשום ולחיות כאן, באה חבורת החושך, שמלוכדת בקואליציה פונדמנטליסטית, ומאיימת חוק אחר חוק להפיל על ראשנו שלטון אוטוקרטי מושחת.

ברקע ההחלטות והצעות החוק – ניסיון לחלץ את ראש הממשלה ממשפט שכבר מתנהל נגדו על שוחד מרמה והפרת אמונים. כאן אנחנו מוצאים את החוק שימנע הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת טבח השבעה באוקטובר, שהוא רק דוגמה או המשך למסמוס החקירה בפרשת הצוללות.

שם כבר נקבע בהחלטת ביניים שראש הממשלה "עלול להיפגע אם הוועדה תגיע לכלל מסקנה כי בתפקידו כראש הממשלה, בשנים 2016-2009, בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה – קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות".

ועוד בענייני ההגנה על ראש הממשלה נמצא את הצעת החוק שתפקידה לספק הגנה על יועצו של בנימין נתניהו אלי פלדשטיין. החשוד בהדלפת מסמכים מסווגים, במהלך מלחמת חרבות ברזל וגם בקבלת תשלומים מממשלת קטאר, בעודו משמש יועצו של ראש הממשלה.

כבר עכשיו, עוד לפני סיום המלחמה הארוכה והקשה שהייתה כאן מעולם, אפשר לומר בנחרצות שאחריה נתעורר למציאות אחרת, עכורה ומפחידה. היסודות עליהם הוקמה המדינה נהרסים בצורה שיטתית ומכוונת

ולצד ההיבט הזה, הקואליציה פועלת לבניית תשתית ליצירת מדינת הלכה.
כן כן, אל תתפלאו אם החובה לעטות רעלה כבר בדרך.

זאת ועוד:

• שר המשפטים ממשיך במאבקו נגד היועצת המשפטית לממשלה, היחידה שמפרידה בין החושך לאור, ופועל לקדם את ההחלטה לפטרה באמצעות רוב של 75 אחוז מחברי הממשלה, ולא במסגרת המקובלת על ידי ועדת האיתור.
• לאחר מכן או בד בבד, חותרים לפצל את תפקיד היועץ המשפטי – מהלך שאולי בימים אחרים היה מתקבל בהבנה, בהסתייגויות הדרושות.
• חותרים להרחבת חסינות חברי הכנסת בתמיכת 90 חברי כנסת.
• מחליטים להדיח יועצים משפטיים ותיקים ממשרדי הממשלה בתוך 90 יום ולהחליש את לשכת עורכי הדין.
• המשך הרחבת ההטבות לאברכים – הפעם בסבסוד מעונות לאברכים שאינם משרתים.
• פגיעה בשידור הציבורי.
• פגיעה בעיתונאים על ידי החלטות אד הוק כמו ההגבלות על כתבים זרים.

ועוד ועוד הצעות חוק, שבעבר נדמה היה כי הן הזויות אך מרגע לרגע הופכות למעשיות יותר ויותר. גם כשעוצרים אנשים רק כי הם חובשים כובע עם הכיתוב "דמוקרטיה", גם כשנלקחים למעצר רק בשל עמידה ליד בית של שר או חבר כנסת. החירות שלנו בהתמוטטות כללית.

בספרם של פרופ' נעם גדרון ופרופ' יניב רוזנאי "דמוקרטיה בנסיגה – פופוליזם, קיטוב והפיכה משטרית", הם כותבים על הפגיעה שהחלה עם ההודעה הבומבסטית של שר המשפטים יריב לוין לגבי המהפכה המשטרית בינואר 2023, בעיצומו של קרע חברתי עמוק:

"קיטוב רגשי הוא בעייתי, משום שהוא זולג מן הזירה הפוליטית לתחומים שונים של חיינו. יש לו השלכות חברתיות וכלכליות, והוא עלול לכרסם במרקם היחסים בין תומכי מפלגות שונות אפילו בתוך התא המשפחתי".

בספרם של פרופ' נעם גדרון ופרופ' יניב רוזנאי "דמוקרטיה בנסיגה – פופוליזם, קיטוב והפיכה משטרית", הם כותבים על הפגיעה שהחלה עם ההודעה הבומבסטית של שר המשפטים יריב לוין לגבי המהפכה המשטרית

פרופ' רוזנאי ופרופ' גדרון מציינים את אחד הספרים המשפיעים על המשבר הדמוקרטי הנוכחי: "איך דמוקרטיות מתות", שכתבו סטיבן לויצקי ודניאל זיבלט, המתיישב עם הטענה הקיימת בין מצביעי המפלגות הגדולות בארה"ב – לפיה הקיטוב הרגשי בקרב הציבור הרחב הוא אחד האיומים העמוקים ביותר על הדמוקרטיה בארה"ב.

הם מציגים מחקר שנערך ובחן 170 מערכות בחירות בכ-50 מדינות, בין 1995 ל-2020, ומצא שככל שהקיטוב הרגשי בציבור מתעצם, כך גדלים הסיכויים לירידה באיכות הדמוקרטיה. כדוגמה הם מביאים את טורקיה והונגריה.

מדוע קיטוב רגשי מהווה בעיה עבור היציבות הדמוקרטית? הם תוהים ומשיבים – ככל שהרגשות השליליים בזירה הפוליטית מעמיקים, כך נחלשת מחויבות הציבור לנורמות דמוקרטיות. זאת ועוד, ככל שהקיטוב הרגשי גבוה, ובוחרים שונאים באופן עמוק את המפלגה היריבה – כך הם דבקים במפלגה המועדפת עליהם גם כאשר הם מבינים שהיא מאיימת על הדמוקרטיה.

ואם ב-2023 קמה תנועת המחאה הגדולה אי פעם כדי להיאבק נגד המהפכה המשטרית – שנתיים וחצי אחרי, תוך כדי מלחמה, כשהאנשים כאן נלחמים על עצם חייהם – קשה למצוא את האנרגיה, הכוח והיוזמה להמשיך להילחם על איכות החיים. להילחם על הדמוקרטיה.

והקואליציה המשיחית כבר הבינה – מלחמה ארוכה, שרוב הציבורים המיוצגים על ידי חברי הקואליציה אינם נוטלים בה חלק – מתישה ומחלישה את כוח העמידה והמחאה של המתנגדים.

מדוע קיטוב רגשי מהווה בעיה עבור היציבות הדמוקרטית? גדרון ורוזנאי תוהים ומשיבים – ככל שהרגשות השליליים בזירה הפוליטית מעמיקים, כך נחלשת מחויבות הציבור לנורמות דמוקרטיות

עם אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים, ביטחון אישי מרוסק, כלכלה מעורערת – הם עוד מעט קט יוכלו להכריז על ניצחון מוחלט. עלינו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.