לפני מספר חודשים כתבתי מכתב גלוי לרמטכ"ל החדש, רב אלוף אייל זמיר.  כתבתי אז, בין היתר, "זמיר חייב לדרוש שלא יפריעו לו בעבודתו, שכן ההתערבות של השרים היא לא רק חסרת תועלת אלא הרסנית. אין לצפות לשינויים בהתנהלות הממשלה. זה פשוט לא יקרה. חברי הגוף המכונה ממשלה ברובם לא מסוגלים ליותר. הם שטחיים, בעלי אג'נדות פוליטיות צרות ומחפשים כותרות.

"בפני ישראל ניצבות בעיות אדירות. עם ממשלה כזו ועם ראש ממשלה חלש, מבוהל, לא ניתן לפתור אותן אפילו חלקית. המצב חמור מאוד שכן מטרות המלחמה בעזה לא הושגו, איראן נוגעת בפצצה גרעינית, טורקיה מגבירה השפעה בסוריה וזו רשימה חלקית.

רב אלוף זמיר חייב להבין שאם הוא לא יקבל גיבוי מלא להצעות שלו, המבוססות על ניסיון צבאי רב שנים, הוא יהיה האשם האוטומטי בכל מחדל שיתרחש בעתיד. בזה הממשלה הזו מצטיינת. בלהאשים אחרים".

כך כתבתי בעבר: "על הרמטכ"ל להבין כי אם לא יקבל גיבוי מלא להצעותיו, המבוססות על ניסיון צבאי רב שנים, הוא יהיה האשם האוטומטי בכל מחדל שיתרחש בעתיד. בזה הממשלה הזו מצטיינת, בלהאשים אחרים"

כך כתבתי. אני לא יודע אם זמיר קרא, אבל המציאות מוכיחה כי צדקתי במאה אחוז.

בימים האחרונים הרמטכ"ל מותקף על ידי שרים בממשלה שלא שירתו בצה"ל או שירתו תקופה מקוצרת.

לפי הדיווח באתר YNET, בצל ההמתנה לתשובת חמאס והאינדיקציות החיוביות להסכמתו, עימות חריף וקולני התפתח בישיבת הקבינט המצומצם ביום חמישי האחרון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר. בקבינט דנו בין היתר בשאלת החזרה למלחמה במקרה שעסקת החטופים והפסקת האש לא תצא לפועל, והעבירו ביקורת על צה"ל ש"לא מנע את הגעת הסיוע ההומניטרי לידי חמאס.

כמו בישיבות הקבינט הקודמות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר העלו האשמות נגד הצבא, שלא עמד לטענתם בהבטחותיו. הרמטכ"ל זמיר תקף בתגובה: "תפסיקו להגיד שאנחנו מדשדשים. אין דשדוש בעזה. אנחנו עושים בדיוק מה שהטלתם עלינו ואני מציע לכם להיזהר בדברים שלכם. לא צריך להזכיר שחיילים שלנו נופלים בקרב".

אני ידעתי שזה מה שיקרה. החמור הוא שנתניהו לא סותם את הפה למבקרים שלא מבינים דבר וחצי דבר בביטחון. הוא לא שומר על כבודו של הרמטכ"ל. אבל זה לא מפתיע, הקואליציה חשובה מכל דבר אחר גם משמירת הכבוד של הרמטכ"ל המנהל מלחמה רב זירתית בהצלחה רבה.

גם למפכ"ל רב ניצב דני לוי כתבתי "מכתב גלוי" דומה. בין היתר כתבתי אז: "לו את מאות השוטרים, שעל פי הוראות השר מקצים לטיפול בהפגנות, היו מקצים לסיורים בערים ועל הכבישים – המצב היה משתפר במהירות. אז יש לנו משטרה בדמותו של השר שאין לו מושג איך לנהל תיק חשוב כזה. אני בטח שאתה רוצה לבצע את תפקידך על הצד הטוב ביותר אז אתן לך עצה – עשה מה שנכון מבחינה מבצעית בכל אירוע. הקצה שוטרים למשימות חשובות ולא על פי הוראת השר. מניסיון, כאשר יתברר גם לשותפיו הקואליציוניים של השר כי הוא כישלון ענק – הוא יאשים אותך בכל המחדלים. כך נוהגים פוליטיקאים".

וגם כאן צדקתי.

לפי דיווח בעיתון "הארץ", השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מאוכזב מתפקוד המשטרה ומהתבטאויות של לוי, ובהן תמיכתו בהחזרת החטופים בעסקה. "ספק אם כיום היה בוחר בלוי למפכ"ל", אמר אחד המקורות. לוי, מצידו, כועס על בן גביר, שמציג את עצמו כאילו הוא זה שמקבל את ההחלטות במשטרה. "מפכ"ל יש רק אחד ורק אני קובע", אמר לסביבתו.

ויש עוד המון דוגמאות. שרים, שרובם חסרי כישורים ולא היו מוצאים כנראה עבודה בשוק הפרטי – נוזפים בחסות נתניהו בממלאי תפקידים שרק לא מזמן מונו לתפקידם.

זה מצב מטורף שהוא חלק מההתפוררות המוחלטת של חלק ממוסדות השלטון. הכל כדי לשמר קואליציה עלובה, שדואגת רק לאינטרסים של חבריה ולאינטרסים של הציבור שבזכותו הם הגיעו להיות שרים.

שרים, שרובם לא היו מוצאים עבודה בשוק הפרטי, נוזפים בחסות נתניהו בממלאי תפקידים שלא מזמן מונו לתפקידם. זה מצב מטורף שהוא חלק מההתפוררות המוחלטת של חלק ממוסדות השלטון

אני יכול לטעון שכתבתי, התרעתי, עשיתי את שלי. אבל זה לא כך. שרים בממשלה פוגעים בניהול העניינים החשובים ביותר של ישראל בעת מלחמה מורכבת. אז אמשיך ובתקווה שלא אצטרך לומר שוב "אמרתי לכם". מותר לקוות גם במצב מטורלל כזה.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.