מתחילת השנה נרצחו בישראל 20 נשים על רקע של אלימות במשפחה. האלימות המשתוללת אינה פוסחת על נשים מאף קבוצה בישראל, ולרוצחים לא משנה גיל הקורבן, ההשתייכות החברתית או המיקום הגיאוגרפי.

אחת הנרצחות האחרונות היא קוותר זיתאווי בת ה-60 מאום אל-פחם, שנדקרה למוות בידי בנה. הוא ניסה לרצוח בדקירות גם את אשתו ההרה. בשבת לפניה נרצחה דניאלה יעקובוביץ', בת 67 מנהריה, שבנה דקר אותה למוות. כמה ימים לפני כן נרצחה ילנה גאלובסקי, בת 51 מבת ים, כשבן זוגה דקר אותה לעיני בתם והתאבד. הרשימה האיומה והמדממת הזו הולכת ומתארכת, שתיקת הרשויות רועמת וברור לכולנו שהרצח הבא הוא רק עניין של זמן.

קוותר בת ה-60 מאום אל-פחם נדקרה למוות בידי בנה, שניסה לרצוח בדקירות גם את אשתו ההרה. הרשימה האיומה והמדממת מתארכת, שתיקת הרשויות רועמת וברור שהרצח הבא הוא רק עניין של זמן

ואולם למרות ההבדלים בגיל הנרצחות, במגזר אליו הן משתייכות או בזהות החשודים ברצח, דבר אחד משותף לרבות מהנשים האלה: צו הגנה שהיה אמור להרחיק מהן את הגברים האלימים, אך בפועל שימש כלא יותר מפיסת נייר חסרת ערך לאחר שהתוקפים הפרו אותו, ביצעו את זממם וקיפדו את חייהן באכזריות.

לדניאלה יעקובוביץ', למשל, שנרצחה בנהריה, היה צו הרחקה נגד בנה, אך זה לא עצר אותו. צווים כאלה היו גם למיה כהן מחדרה ולאסתר חובב מירושלים, שנרצחו גם הן מוקדם יותר השנה בידי בני משפחתן.

פיקוח אלקטרוני יכול היה להציל את הנשים האלה – אזיק מותקן על רגלו של המפוקח, ואם הוא מתקרב לאישה מעבר לטווח המותר בצו, המשטרה מקבלת על כך התרעה ויכולה להגיע ולמנוע את התקיפה.

בשנה שעברה פורסמו ממצאים מפיילוט שנערך באנגליה עם פיקוח אלקטרוני במקרים של אלימות במשפחה. הממצאים הראו על שיפור בתחושת הביטחון של הנפגעות, שדיווחו על חזרה לשגרת חיים נורמלית יותר. הפיילוט הראה עוד על ירידה חדה באירועים של הפרת תנאים וכי הפיקוח האלקטרוני שימש כאמצעי הרתעה יעיל נגד עבריינים, שאצל חלקם חל גם שינוי התנהגותי משמעותי לטובה.

בישראל נפתחים בכל שנה אלפי תיקים בגין עבירות אלימות או איומים בין בני זוג. אולם, למרות ששליש מהחשודים בעבירות הללו הם בעלי היסטוריה של הפרת צווי הגנה, השימוש בפיקוח אלקטרוני נותר מועט וזניח.

לרבות מהנשים שנרצחו היה צו הגנה, שנועד להרחיק מהן את הגברים האלימים, אך בפועל שימש כלא יותר מפיסת נייר חסרת ערך לאחר שהתוקפים הפרו אותו, ביצעו את זממם וקיפדו את חייהן באכזריות

כחלק מפעילות הקליניקה למשפט ומגדר במכללה למנהל, אנחנו מגיעות בכל שבוע למקלט לנשים נפגעות אלימות, שם אנחנו שומעות מהנשים על הפרות שיטתיות של צווי הגנה והרחקה ועל מקרים רבים בהם נקבע בידי גורמים מוסמכים כי בן הזוג מהווה סכנה ממשית לחייה של האישה.

ובכל זאת, למרות ריבוי המקרים המצדיקים שימוש בפיקוח אלקטרוני, ראינו שימוש בפיקוח כזה במקרה של אישה אחת בלבד מקרב הנשים השוהות במקלט.

מעבר להגבלת מרחק פיזית, לפיקוח האלקטרוני יש אמירה חברתית חשובה: הוא מעביר את האחריות ואת הבושה לאדם האלים ומשחרר את הנשים מאימת המוות המתמשכת שבה הן נמצאות.

פיקוח כזה יכול להציל נשים רבות ולשנות את האופן שבו מדינת ישראל מתמודדת עם אלימות במשפחה. במקום שהאישה תיאלץ להימלט מביתה למקלט ולשנות את כל חייה, היא תוכל להישאר בבית, ואילו הגבר האלים הוא שיעזוב.

בימים אלה, ובפרט למול גל רצח הנשים המחריד שאנו עדות לו, הגיעה העת להפעיל באופן נרחב ומשמעותי את הכלי של פיקוח אלקטרוני.

מעבר להגבלת מרחק פיזית, לפיקוח האלקטרוני יש אמירה חברתית חשובה: הוא מעביר את האחריות ואת הבושה לאדם האלים ומשחרר את הנשים מאימת המוות המתמשכת שבה הן נמצאות

אסור שנתרגל כחברה למשפט הנורא "הכתובת הייתה על הקיר", כי את החיים של האישה המאוימת הבאה אפשר וחובה להציל.

עו"ד מרים זלקינד היא מנהלת הקליניקה למשפט ומגדר במכללה למנהל, בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות במדיניות ציבורית.

שובל גל היא סטודנטית למשפטים במכללה למנהל, משתתפת בקליניקה למשפט ומגדר ומתנדבת במקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.