מתחילת השנה נרצחו בישראל 20 נשים על רקע של אלימות במשפחה. האלימות המשתוללת אינה פוסחת על נשים מאף קבוצה בישראל, ולרוצחים לא משנה גיל הקורבן, ההשתייכות החברתית או המיקום הגיאוגרפי.

אחת הנרצחות האחרונות היא קוותר זיתאווי בת ה-60 מאום אל-פחם, שנדקרה למוות בידי בנה. הוא ניסה לרצוח בדקירות גם את אשתו ההרה. בשבת לפניה נרצחה דניאלה יעקובוביץ', בת 67 מנהריה, שבנה דקר אותה למוות. כמה ימים לפני כן נרצחה ילנה גאלובסקי, בת 51 מבת ים, כשבן זוגה דקר אותה לעיני בתם והתאבד. הרשימה האיומה והמדממת הזו הולכת ומתארכת, שתיקת הרשויות רועמת וברור לכולנו שהרצח הבא הוא רק עניין של זמן.

עו"ד מרים זלקינד היא מנהלת הקליניקה למשפט ומגדר במכללה למנהל, בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות במדיניות ציבורית.

שובל גל היא סטודנטית למשפטים במכללה למנהל, משתתפת בקליניקה למשפט ומגדר ומתנדבת במקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.

לאחרונה עבר בכנסת "חוק שירה איסקוב", המרחיב את העילות לשלילת אפוטרופסות של הורה על ילדיו. התיקון נחקק לאחר מאבק ציבורי ממושך בהובלתה של איסקוב, ששרדה ניסיון רצח מזעזע בידי אביעד משה, בעלה דאז, שתקף אותה בערב ראש השנה באלימות קשה ולעיני בנם הפעוט.

התיקון לחוק קובע כי ניתן יהיה לשלול את האפוטרופסות ממי שהורשע בעבירת חבלה מחמירה כלפי בן משפחה – למשל במקרים של אלימות במשפחה. החוק גם מאפשר לבתי המשפט לדחות על הסף בקשות של עבריין מורשע שאפוטרופסותו נשללה לקיום קשר עם ילדיו, אלא אם הוכיח מראש שהקשר הוא לטובת הילד.

עו"ד מרים זלקינד היא מנהלת הקליניקה למשפט ומגדר במכללה למנהל, בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות במדיניות ציבורית.

שובל גל היא סטודנטית למשפטים במכללה למנהל, משתתפת בקליניקה למשפט ומגדר ומתנדבת במקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.

כשקראתי על התוכנית שמקדם משרד האוצר להעביר את ניהול בתי הספר וגני הילדים לרשויות המקומיות, חשבתי מייד על ילדיי ועל בתי הספר שלהם. שאלתי את עצמי שאלה פשוטה: האם החינוך שהם יקבלו יהיה תלוי מעכשיו בעיר שבה אנחנו גרים, בכסף שיש בקופת העירייה ובזהותו של ראש העיר?

אפשר להבין למה הרעיון נשמע הגיוני. משרד החינוך ריכוזי, מסורבל ופוליטי. שרים מתחלפים, תוכניות נולדות ונעלמות, ולא פעם אנחנו ההורים מגלים שאין באמת עם מי לדבר. לכן העברת הסמכויות לרשות המקומית, שמכירה את בתי הספר ואת התושבים, עשויה להישמע כמו פתרון.

לי-אור דיין-אטיאס היא יזמת ופעילה קהילתית. בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה, תואר שני במנהל עסקים וסמנכ"ל תפעול כבר 15 שנה. יזמה והקימה גינות קהילתיות, ממייסדות בית הספר הדמוקרטי ביבנה ומועמדת למועצה בבחירות המקומיות 2023 בסיעת חוזה חדש, אותה הקימה. בת 44, אמא לשתי בנות ובן. מאמינה שאפשר לנצח במאבק על הדמוקרטיה, המדינה והחברה בישראל.

בסוף השבוע מצאתי את עצמי חוזר אל "הקאמבק", סרטו התיעודי המצוין של איתי אשר מכאן 11, שליווה את מסע הבחירות של בנימין נתניהו בסתיו 2022. עצרו הכול וצפו בו. לא מתוך נוסטלגיה, אלא משום שזה הקדימון לשובו של הקאמבק, בדרך לבחירות של 27 באוקטובר, הראשונות מאז השבעה באוקטובר.

היופי בסרט הוא דווקא במה שלא הצליח בו. אשר ביקש להתלוות לקמפיין מבפנים, ונדחה שוב ושוב. "אנחנו לא מכניסים עיתונאים לבטן הרכה שלנו", הסביר לו טופז לוק, והסירוב הזה הוא הממצא המרכזי.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

בשיח הפוליטי נגד גדי איזנקוט חוזרת לאחרונה טענה משונה: הוא אינו מזרחי מספיק. שואלים איזה מרוקאי היה מחזיק בדעות שלו, מטילים ספק באותנטיות של הרקע שלו, בוחנים כיצד הוא מדבר, נראה ומתנהג.

דברים דומים נאמרים גם על נעמה לזימי ועל אחרים באופוזיציה. ערוץ 14 הקדיש תוכנית שלמה לנושא רק השבוע.

נמרוד דוויק, מקים תנועת דרכנו, דמוקרטTV ועמותת אזרחים קטנים לחינוך לדמוקרטיה מגיל גן. מרצה באוניברסיטת רייכמן, יזם וסופר.