עכשיו, לאחר סיום המלחמה מול איראן ולפני הסבב הבא אם חלילה יבוא, זה הזמן לבחינת תפקוד המערכות העירוניות כדי שלפעם הבאה נגיע מוכנים יותר. לא אקים כאן זעקה גדולה בשאלה איפה היינו כל השנים האלה, מה נעשה מאז סוף מלחמת לבנון הראשונה, השנייה, ועשרות המבצעים שצה"ל ביצע והיה בהם פוטנציאל להסלמה ולפגיעה בעורף.

איך קרה שאחרי כל זאת הגענו למלחמה הזו עם עורף חשוף ולא ערוך מספיק?

יהיו שיאמרו שזו אמירה לא אחראית, כי הנה כיפת ברזל פעלה מצוין וקלע דוד ושרביט קסמים ועוד ועוד, אבל בואו נסתכל על ממדי ההרס. 530 טילים מאיראן נחתו בישראל, 200 מיירטים שוגרו ב-5 מיליארד שקל, 86% הצלחה, עשרות החטאות ומאות מבנים שנפגעו. ואם זה לא מספיק, בימים האחרונים דווחנו כי איראן למדה במהלך המלחמה את מערכות ההגנה הישראלית והכפילה את אחוזי הפגיעה שלה במטרות.

איך קרה שהגענו למלחמה הזו עם עורף חשוף? נכון, כיפת ברזל פעלה מצוין וקלע דוד ושרביט קסמים, אבל אלה ממדי ההרס: 530 טילים מאיראן, 200 מיירטים ב-5 מיליארד שקל, עשרות החטאות ומאות מבנים פגועים

כמה דוגמאות על קצה המזלג:

ברמת גן שלושה טילים בליסטיים פגעו בה ישירות והובילו לפינוי 2,466 תושבים ל-1,201 חדרים ב-40 בתי-מלון ברחבי הארץ (1,850 מבוגרים, 441 ילדים ו-72 תינוקות). ההערכה היא כי עוד כ-1,500 תושבים פינו את עצמם באופן עצמאי. תל-אביב פינתה 2,239 תושבים, ואחריה בני-ברק עם כ-2,000.

מוקד תל-אביב מוביל עם 26,084 תביעות, אחריו אשקלון (12,364) ועכו (2,750). שאר המוקדים: טבריה – 226; המוקד המרכזי – 114; ירושלים – 104; קריית-שמונה – 9 תביעות בלבד. ברשות המסים מעריכים כי "אלפי מבנים נוספים" טרם דווחו.

בשבועות הקרובים נשמע על החלטות של ראשי ערים להקים ועדות לבחינת הלקחים מהתפקוד במהלך המלחמה. אם נתמקד לרגע בתל אביב תיחשף תמונה מבעיתה.

למרות פרק הזמן הארוך מאז המלחמה האחרונה ועד מלחמת 12 הימים, ועוד לפני כן מאז השבעה באוקטובר (טילים של ממש היו במלחמה המפרץ ב-1991) עדיין 60 אחוזים מתושבי העיר הם ללא מיגון. 60%!

בישיבת מועצת העיר האחרונה העלו יו"ר האופוזיציה אורנה ברביבאי ויובל צלנר נתונים מעוררי פלצות.

נכון שההתמודדות עם אלפי המפונים מהדרום שהגיעו במהלך המלחמה ראויה לציון חיובי עד מאוד, הם שוכנו בבתי מלון ממוגנים, והתיאום בין העיריה לרשויות הממלכתיות ופיקוד העורף ורח"ל ראוי לציון, אבל העובדה היא שלמרות ההבטחה ב-2023 כי כל מוסדות החינוך יהיו ממוגנים – ההבטחה לא מומשה.

למרות פרק הזמן הארוך מאז המלחמה האחרונה ועד מלחמת 12 הימים, ועוד לפני כן מאז השבעה באוקטובר (טילים של ממש היו כבר במלחמה המפרץ ב-1991) עדיין 60 אחוזים מתושבי תל אביב הם ללא מיגון

מדיווחים מבתי ספר עלה שהיו לא מעט מקרים שמספר המקלטים לא היה מסונכרן עם מספר התלמידים שגדל. התלמידים הסתופפו בחדרי מדרגות או בכיתות מרתף ובאחרים לא היו פתרונות כלל.

בשכונת רמת אביב ישנם בניינים ישנים רבים ללא ממ"ד או מקלט. והשאלה שהוצבה בפני חברי המועצה: למה לא הובאו מיגוניות לתושבים בשכונת הארגזים למשל, שם אין פתרונות כלל, כפי שהובאו לבסיסי צה"ל בעיר בהם לא היו אמצעי מיגון.

צלנר הזכיר את הפנייה שנעשתה לבג"ץ בנושא, כששופט בית המשפט העליון דוד מינץ ביקש תשובה לשאלה מה היקף המיגון בעיר ותשובת העירייה הייתה: אנחנו לא יודעים. העיריה לא ידעה למסור כמה תושבים בעיר נותרו בלי מיגון.

יש תנאי מיגון נוראיים בעיר, הדגיש צלנר, ותבע לערוך סקר כדי לדעת איפה יש ואיפה אין מיגון מספיק. "אי הפעלת סמכות זו רשלנות", אמר. וברביבאי דרשה לקצר הליכים של ועדת תכנון כדי שניתן יהיה להקים מרחבים מוגנים ועכשיו, לפני שחלילה יוחלט על הסבב הבא באיראן.

אחד הנושאים שמחייב התייחסות מיידית, לא פחות, או סקר דחוף בנושא, הוא המיגון של האוכלוסייה המבוגרת. רבים מהם לא יכולים להגיע למקלטים הציבוריים. 

ברור שיש הכרח ליצור בסיס נתונים לגבי כל קשיש, כתובתו, מצבו וכולי, כדי שאפשר יהיה להגיש להם את הסיוע המיידי במקרה הצורך. תקציבי העיריות שנדונים ממש בימים אלה חייבים לכלול את ההתייחסות המתחייבת לנושאים האלה.

מדיווחים מבתי ספר עלה שהיו לא מעט מקרים שמספר המקלטים לא היה מסונכרן עם מספר התלמידים שגדל. התלמידים הסתופפו בחדרי מדרגות או בכיתות מרתף ובאחרים לא היו פתרונות כלל

השינויים ברמת האיומים על האוכלוסייה האזרחית חייבים להעמיד את הנושא הזה בימים אלה בראש סדר העדיפויות. הנושא יידון בוועדת הביטחון של העיר, כפי שייעשה בוודאי גם בערים האחרות.

ואולי עכשיו, בין מלחמת איראן הראשונה למלחמה איראן השנייה, יתכנסו להם כל ראשי הערים ויחלקו תובנות בנושא, כי ידוע שחשיבת המונים מייצרת לעתים פתרונות חדשים.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.