קיומן של בחירות חופשיות והוגנות הינו מאפיין קריטי בדמוקרטיה, כאשר תפיסה בקרב הציבור לפיה הבחירות אינן חופשיות והוגנות עלולה להוביל לפגיעה קשה באמון הציבור במערכת הפוליטית, ואף לאלימות פוליטית.

כך, הן בינואר 2021 בארצות הברית והן בינואר 2023 בברזיל, מאות ואלפים מתומכי הנשיאים שהפסידו בבחירות (דונלד טראמפ וז'איר בולסונארו, בהתאמה), הסתערו על מבני שלטון במטרה להפוך את תוצאות הבחירות. רבים מהם עשו זאת בשל האמונה שהבחירות זויפו.

בארה"ב ובברזיל, מאות ואלפים מתומכי טראמפ ובולסונארו בעת שהפסידו בבחירות לנשיאות, הסתערו על מבני שלטון במטרה להפוך את תוצאות הבחירות. רבים מהם עשו זאת בשל האמונה שהבחירות זויפו

ומה לגבי הבחירות בישראל? אלא אם יוקדמו, הבחירות הבאות לכנסת ישראל ייערכו בסוף אוקטובר 2026. באופן כללי, למרות שבמערכות הבחירות האחרונות אירעו מספר מקרים של זיופים, הבחירות בישראל נחשבות הוגנות למדי.

כך, לפי פרויקט בינלאומי השוואתי להערכת ההוגנות של הבחירות (electoral integrity), המתבסס על סקרי מומחים, מערכות הבחירות בישראל בין 2013 ל-2022 קיבלו ציון גבוה: ממוצע של 8.7 בסולם של 1-10, כאשר 10 משמעו רמת ההוגנות הגבוהה ביותר.

ציון זה ממקם את ישראל במקום ה-23 המכובד מתוך 170 מדינות שנבחנו בהן מערכות בחירות בשנים 2012-2024 (לשם השוואה, ארצות הברית במקום ה-60 עם ציון 7.3; דנמרק במקום הראשון עם ציון 9.8).

עם זאת, לפני, במהלך, ולאחר מרבית מערכות הבחירות האחרונות נשמעו חששות מהונאה בבחירות וטענות לזיופים וגניבת קולות בקנה מידה נרחב, בעיקר מכיוון מפלגת הליכוד והימין הפוליטי. כיום, נשמעים גם מהצד הפוליטי היריב חששות מפגיעה בטוהר הבחירות לקראת, במהלך, ולאחר הבחירות הבאות לכנסת, לדוגמה באמצעות השתלטות של הקואליציה הנוכחית על ועדת הבחירות המרכזית או בפגיעה ביכולתן של מפלגות ערביות להתמודד בבחירות הבאות.

עד כמה נפוצים החששות מהונאה בבחירות בקרב הציבור הישראלי? בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בראשית יוני 2025, בקרב מדגם מייצג של 803 משיבים, בחנו האם הציבור הישראלי סבור שהבחירות הבאות תהיינה חופשיות והוגנות, והאם הוא סבור שגורמים שונים ינסו להטות את תוצאות הבחירות.

בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ביוני 2025 בחנו האם הציבור הישראלי סבור שהבחירות הבאות תהיינה חופשיות והוגנות, והאם לדעתו גורמים שונים ינסו להטות את תוצאותיהן

מהסקר עולה כי 55% מהציבור מסכימים עם האמירה כי הבחירות הבאות לכנסת יהיו חופשיות והוגנות, ומיעוט לא מבוטל, 29%, לא מסכימים (השאר ענו שאינם יודעים). כך, הגם שרוב הציבור סבור שהבחירות הבאות יהיו הוגנות, מדובר ברוב קטן בלבד.

לשם השוואה, מדד הדמוקרטיה לשנת 2023 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא, לאחר הבחירות האחרונות לכנסת, כי 75% מהציבור הסכימו (ו-21% לא הסכימו) כי בחירות חשאיות, חופשיות והוגנות מתקיימות בישראל.

יתרה מזאת, בזמן שבקרב המשיבים היהודים בסקר שערכנו 66% סבורים שהבחירות הבאות יהיו הוגנות, בקרב המשיבים הערבים רק 31% חושבים כך. למעשה, כמעט מחצית מהמשיבים הערבים, 46%, לא הסכימו עם האמירה שהבחירות הבאות יהיו חופשיות והוגנות, מה שמעיד על חשש לא מבוטל בקרב הציבור הערבי לקראת הבחירות הבאות.

שאלנו את המשיבים גם האם הם סבורים שגורמים שונים ינסו להטות את תוצאות הבחירות. 51% מהציבור הסכים עם הטענה כי גורמים הקשורים בממשלה ינסו לעשות זאת, עם הבדלים ברורים בין מצביעי הקואליציה הנוכחית (32% הסכימו) למצביעי האופוזיציה הנוכחית (67% הסכימו).

מנגד, 38% מהציבור הסכים עם הטענה ההפוכה לפיה גורמים הקשורים באופוזיציה ינסו להטות את תוצאות הבחירות. גם במקרה זה היו הבדלים ניכרים בין מצביעי הקואליציה (53% הסכימו) למצביעי האופוזיציה (26% הסכימו).

לבסוף, 38% מהציבור סבור שמדינות זרות ינסו להטות את תוצאות הבחירות, אך במקרה זה לא היו הבדלים משמעותיים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה או בין המשיבים היהודים והערבים במדגם. ניכר כי ישראלים רבים חוששים מניסיונות של גורמים פוליטיים שונים להטות את הבחירות, גם אם חלק מהאנשים הללו – בפרט, אלו הסבורים שהבחירות הבאות יהיו חופשיות והוגנות – מעריכים שניסיונות אלו לא יצלחו.

ממצאים אלו מעידים על חשש בקרב מיעוט לא מבוטל בציבור הישראלי מכך שהבחירות הבאות לא יהיו לגמרי חופשיות והוגנות, כאשר בשני המחנות הפוליטיים המרכזיים ישנם רבים החוששים שהיריבים הפוליטיים יפעלו באופן לא הגון כדי להטות את הבחירות הבאות.

הממצאים מעידים על חשש בקרב מיעוט לא מבוטל בציבור הישראלי מכך שהבחירות הבאות לא יהיו לגמרי חופשיות והוגנות, כשרבים חוששים שהיריבים הפוליטיים יפעלו באופן לא הגון כדי להטות את הבחירות

בתקופה מתוחה ומקוטבת שכזו, יש להבטיח שמערכת הבחירות הבאה תהיה חופשית, הוגנת, ובטוחה, באופן שיבטיח ויחזק את הדמוקרטיה הישראלית ואת אמון הציבור בבחירות ובמוסדות הציבוריים.

ד"ר עומר יעיר הוא מנהל המחקר ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.