בתחילת מרץ 2025 הפתיע אותנו שגריר יפן בישראל מר אראי יוסקה, כאשר הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאולם הדיונים בו התנהל משפטו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו – ישב והאזין לו כשעתיים. לאחר מכן, בהפסקה – לחץ את ידיו של נתניהו, החליף עמו כמה מלים, והשניים חייכו אחד לשני והצטלמו יחדיו.

רבים טענו כי מדובר בצעד מביך ולא הולם, ורבים אחרים טענו כי מדובר בצעד יצירתי של דיפלומטיה. אפילו עמית סגל, שאינו חשוד כעיתונאי אנטי ביבי, הזדעזע מהאירוע והגדיר אותו כמביך ברמה הלאומית וכצעד לא הולם של השגריר ומבוכה לממשלת ישראל.

אפילו עמית סגל, שאינו חשוד כעיתונאי אנטי-ביבי, הזדעזע מהופעת השגריר היפני בדיון במשפטו של נתניהו בבית המשפט המחוזי, והגדיר את האירוע כמביך ברמה הלאומית וכצעד לא הולם של השגריר

שדרנית ערוץ הבית, 14, טענה מחד כי מדובר בתמונה מביכה ברמה בינלאומית, אך מאידך האשימה את בזבוז זמנו היקר של ראש הממשלה במשפט מיותר, שמוליד מפגשים דיפלומטיים במקומות לא שגרתיים.

על כל פנים התגובה הרשמית של דובר השגרירות היפנית בישראל לא איחרה לבוא בזאת הלשון "השגריר אראי נכח היום בבית המשפט כחלק ממשימתו הדיפלומטית".

אי אפשר להאשים את היפנים באי הבנת המצב המשפטי העדין והמביך או בחוסר ידע מינימלי של כללי הטקס הדיפלומטי המקובל (בספטמבר 2024 ננזף השגריר הגרמני ע"י משרד החוץ הישראלי על נוכחותו כמשקיף בבית המשפט העליון שדן בחוק הסבירות). ואכן, לעניות דעתי הייתה ליפנים סיבה טובה מאוד מדוע להפר את כללי הדיפלומטיה המקובלים ולהתנהג כפי שהם נהגו, קרי לבצע משימה דיפלומטית חשובה מאוד לאינטרסים ולביטחון הלאומי היפני.

הפעם האחרונה בה נכחתי במשרד ראש הממשלה בנושאים כלכליים גרידא ולא אסטרטגיים-ביטחוניים הייתה לפני כ-13 שנה, ולצערי הרב גם אינני זבוב בחדרי חדריו של משרד ראש הממשלה. אי לכך, את דעתי ומחשבותיי על הסיבה שהניעה את היפנים לחרוג באופן קיצוני ושערורייתי ממנהגם הסולידי, ולעשות את מה שעשו בפומבי ועם צילומי תמונות לתקשורת – אני לא מבסס על מידע שיש ברשותי. אני מבסס אותו על ניתוח אסטרטגי אפשרי של האינטרס היפני בקשרים מיוחדים ואינטימיים עם ישראל.

התגובה הרשמית של דובר השגרירות היפנית בישראל הייתה: "השגריר אראי נכח היום בביהמ"ש כחלק ממשימתו הדיפלומטית". אי אפשר להאשים את היפנים באי הבנת המצב, אז מה הניע אותם לחרוג ממנהגם הסולידי?

לעניות דעתי ושוב, ללא מידע כלשהו, היפנים (כמו הגרמנים, הדרום-קוריאנים ורבים אחרים), מבינים היטב לצערם כי בתקופת כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הם מאבדים את המטריה הגרעינית האמריקאית, שהגנה עליהם מפני הסינים והרוסים כאחד. אי אפשר יותר לסמוך על האמריקאים לנוכח מדיניות הבדלנות שלהם, ולכן הצעד ההגיוני והתגובה הטבעית של המדינות הללו היא לפתח בעצמם יכולת גרעינית עצמאית, שאינה תלויה בארה"ב.

למדינות כמו יפן וגרמניה יש את התשלובת המדעית-תעשייתית-צבאית לפתח בעצמם נשק גרעיני, אבל לישראל יש יתרון אחד משמעותי, הקוסם כנראה ליפנים ואולי גם לאחרים. על פי מקורות זרים, ישראל הצליחה לפתח נשק גרעיני בשקט, מתחת לאפם של האמריקאים ומעצמות אחרות. לישראל, על פי מקורות זרים, יש כנראה את הניסיון והידע כיצד "לקצר תהליכים" בתחום הרגיש של פיתוח גרעין, כולל כלי נשק שונים לשיגורם – ואת זה מחפשים היפנים בנרות.

ייתכן שאני מדבר מהרהורי לבי ומהזיותיי הלא מציאותיים, ואני מניח כי רבים יתקפו אותי ויאשימוני בהפצת תאוריה קונספירטיבית או גרוע מכך – ב"פייק ניוז", אבל באמת שאינני רואה סיבה אחרת טובה בעלת משקל ומשמעותית יותר, היכולה להסביר ולתרץ את התגובה היפנית הרשמית כי: "השגריר אראי נכח היום בבית המשפט כחלק ממשימתו הדיפלומטית".

על כל פנים אם הסברי וניתוחי כושלים לחלוטין ורחוקים מהאמת – עצם הביקור ההוא של השגריר היפני בבית המשפט בו נשפט ראש ממשלת ישראל היה בזיון לאומי שלנו ושל יפן. ואם בכל זאת אני צודק בניתוחי, אני יכול להבין, גם אם לא לקבל, את הצעד היפני

לישראל, על פי מקורות זרים, יש כנראה את הניסיון והידע כיצד "לקצר תהליכים" בתחום הרגיש של פיתוח גרעין, כולל כלי נשק שונים לשיגורם – היפנים מחפשים זאת בנרות, ואולי זה מה שהוליד את צעד היפני

זהו ניסיון להעניק ליפן את היכולת של בוקס (אגרוף) גרעיני, ולא כפי שעשה השגריר האמריקאי מייק האקבי, אשר חיקה את השגריר היפני והציג לתקשורת הישראלית באולם בית המשפט את באגס באני.

איך שלא נציג ונסביר זאת – ביקור שני השגרירים הנ"ל בבית המשפט הוא בזיון, ומעיד על שפל המדרגה המניפולטיבי אליו ירד ראש ממשלת ישראל. במקביל אני מציע לשלושת השופטים במשפטו של נתניהו, הרכב בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, לבצע חרקירי משפטי בכדי לשמור לפחות על מראית עין של כבוד לאומי מינימלי.

מרדכי איש שלום הוא בוגר מלחמת יום כיפור והמכללה לביטחון לאומי, לשעבר סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה וכלכלן ראשי. כיהן כציר\נספח כלכלי בכחצי תריסר מדינות בצפון אמריקה ואירופה.