כבר בראשית מלחמת חרבות ברזל, ובוודאי ככל שהתמשכה, הלינו רבים וטובים על כך שלממשלת ישראל אין כל תכנית או אסטרטגיה ליום שאחרי. גורמי הביטחון שבו ופנו, ארה"ב ומדינות ידידותיות (דאז) חזרו והפצירו, אך לשווא.

בהמשך התברר שתכניות כאלו דווקא קיימות, ובחלקן אף מיושמות: רבים משותפיו הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהירו על רצונם לשטח את עזה, לגרש את תושביה ולהתיישב בה.

בהמשך התברר שתכניות ליום שאחרי דווקא קיימות, ובחלקן אף מיושמות: רבים משותפיו הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהירו על רצונם לשטח את עזה, לגרש את תושביה ולהתיישב בה

נתניהו יישר עמם קו, יהא שמו פילדלפי, מורג או כל תירוץ אחר. מוקדם לדעת כיצד ייראה בעזה היום שאחרי: אם ברוח חזונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לריביירה על שמו, שאיפתם של שרים מסוימים ל"עזה יהודית" ושל אחרים לממשל צבאי, או זו של מדינות ערב לשיקום הרצועה תחת קואליציה בשיתופן.

מוקדם גם לדעת איך תיראה ישראל ביום שאחרי: דיקטטורה תיאוקרטית מבודדת או דמוקרטיה חפצת חיים. את השורות הבאות אקדיש ליום אחר שיגיע, ושלגביו הוודאות גדולה הרבה יותר.

ביום הזה יעמדו שרים ישראלים לדין בבית הדין הפלילי בהאג, בבית דין מיוחד שיוקם כדוגמת אלה שהוקמו ביוגוסלביה או ברואנדה, או במדינות שונות באירופה. ההאשמות תהיינה בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בירי מכוון באזרחים המקוששים מזון. בהרעבה. זאת, גם אם לא תממש ממשלת ישראל את תכניותיה לכינוס וגירוש אוכלוסייה מאדמתה – פשע מלחמה מובהק לפי המשפט הבינלאומי.

נתניהו מן הסתם מודע לכך, אך יש לו דברים חשובים הרבה יותר לעסוק בהם. עליו להחזיק במוסרות השלטון בכל מחיר, לרבות מחיר הציות למאווייהם של שותפיו הפוליטיים.

היאחזותו בשלטון מאפשרת לו להמשיך ולנהל את תיקי האלפים כרצונו, במקום שבית המשפט יעשה זאת, למצער עד החלפת היועמ"שית בבובה מטעמו שתורה על חזרה מכתב האישום. היא מאפשרת לו למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית, לחסות תחת אבטחה מוגברת מפני כל ניסיון למעצרו בחו"ל, לשלוט בשב"כ ולמנוע כל אפשרות להעמדתו לדין על שלל עבירות שביצע, לכאורה, נגד ביטחון המדינה ועל ההתנקשות שהוא מבצע, ולא לכאורה, במשטרה הדמוקרטי. נתניהו כהרגלו קונה זמן. כל רגע נוסף בשלטון מרחיק ממנו את אותן סכנות ואף מנטרל כליל את חלקן.

מוקדם לדעת איך תיראה ישראל ביום שאחרי: דיקטטורה תיאוקרטית מבודדת או דמוקרטיה חפצת חיים. אך יגיע גם יום אחר, שלגביו הוודאות גדולה הרבה יותר. ביום הזה יעמדו שרים ישראלים לדין בבית הדין הפלילי בהאג

לא כך הדבר לגבי חברי ממשלתו. הגם שאף הם, כמוהו, חושבים אך ורק על היאחזות בכיסאותיהם, על כוחם ומעמדם – מצבם שונה. שונה מאוד. לא יעמדו לרשותם הגנת השב"כ, טראמפ וכנף ציון, או חברים מיליארדרים שיתנו להם מחסה וחסות.

ניקח לדוגמה את גדעון סער. בניגוד לנתניהו, שעוד לא הומצאה היד שהורשתה לאחוז בדש מעילו, הצלצול שיכול להעירו או ההרתעה שתצליח לחדור לאוזנו, שר החוץ שומע את הדברים ישירות מפי בכירים באירופה. שרת החוץ של האיחוד האירופי הצהירה כי שוחחה עמו והבהירה שצה"ל חייב להפסיק להרוג אנשים בנקודות החלוקה. ‏כמוה התבטאו אף נשיאת הנציבות האירופית, נשיא המועצה האירופית ורבים אחרים.

סער וחבריו מקבלים דיווחים אף על ההרעבה בעזה. כך אף בנוגע לפרעות שמחוללים יהודים נגד פלסטינים ביהודה ושומרון. מאות מקרים מדווחים של אלימות, ביזה, גירוש, הצתה, רצח. מדווחים לממשלה. למעלה מ-400 מעשי אלימות קשים רק במחצית הראשונה של השנה. מעשים שבמקרה הטוב מתאפשרים על ידי הממשלה שמונעת אכיפה וחקירות ובמקרה הטוב פחות – מעודדים על-ידי מי מחבריה.

נזכיר כי בעוד שאריאל שרון הואשם בשעתו בבלגיה בכך שלא מנע את הטבח שביצעו הפלנגות הנוצריות בסברה ושתילה, ונטען כי ידע או היה עליו לדעת עליו, שרי ממשלת ישראל עלולים למצוא את עצמם במצב חמור ממצבו של שרון, ללא השוואה: נאשמים בהובלת מדיניות מכוונת וממושכת שהוצאה לפועל בחלקה על-ידי תומכיהם ובחלקה בידי הדרג הצבאי הכפוף להם.

הגם שאף חברי ממשלתו של נתניהו חושבים, כמוהו, אך ורק על כוחם ומעמדם – מצבם שונה משלו. לא יעמדו לרשותם הגנת השב"כ, טראמפ וכנף ציון, או חברים מיליארדרים שיתנו להם מחסה וחסות

סעיף 27 לחוקת רומא מדגיש כי גם שרי ממשלה וחברי פרלמנט מכהנים אינם פטורים מאחריות פלילית על עבירות אלו. כשמדובר בבכירים כאמור, שלא ביצעו אותן במו ידיהן, ההגנה המקובלת היא טענה לחוסר ידיעה. לחברי ממשלת ישראל, ובפרט הבכירים בהם, לא תעמוד כל הגנה כזאת. הם לא יוכלו לטעון שלא ידעו את שכל העולם רואה ויודע. לא לעולם טראמפ ולא לעולם חוסן.

חברי ממשלת ישראל אדישים לדמוקרטיה הישראלית, לחיי חיילי צה"ל שנשלחים שוב ושוב לחזית, לגורל החטופים שנמקים במנהרות. בוודאי שלגורלם של ילדי עזה. אולי להעמדתם לדין והוקעתם ברחבי תבל כפושעי מלחמה – יהיו אדישים קצת פחות.

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.