ראש הממשלה בנימין נתניהו נראה נסער ומודאג והיו לו לפחות 4,000 סיבות. בלי נוכחות אנשי תקשורת, הוא הישיר מבט אל המצלמה בלשכתו, והקריא לאומה את תגובתו להחלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להעמידו לדין באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
הכיוון היה ברור: מלחמה. "התהליך שכלל תפירת תיקים, יצירת עבירות חדשות, הוא מזעזע לא רק אותי אלא המוני אזרחים בישראל ולא רק בימין. התהליך המזוהם הזה מעורר שאלות ביחס לאמינות המשטרה ועבודת הפרקליטות. הציבור מאבד בהן אמון ובצדק … כשמטייחים את התיק של פרקליטת המחוז רות דוד, כשמסכלים את הכהונה של השופטת הילה גרסטל שאמרה שהפרקליטות חולה ושי ניצן לא ראוי לכהן. כל אלה אינן תקלות. זו שיטה, תהליך מזוהם, חייבים לשים לזה סוף".
כך השלים "טיוח תיק רות דוד" את מסעו מההפגנות של חושפי השחיתויות רפי רותם ושוקי משעול מרשות המיסים, שמעטים טרחו להקשיב להם, דרך זירות הקונספירציה ברשתות החברתיות ועד לשכת ראש הממשלה.
ורות דוד עצמה, אישה שרוב מוחלט של אזרחי ישראל לא יזהו גם אם תחלוף על פניהם ברחוב ותברך אותם בבוקר טוב, הפכה בינתיים לשם נרדף לשחיתות רב-מערכתית. הקלף המנצח שנשלף כמעט בכל ויכוח על מערכת המשפט. הנה, אפילו ראש הממשלה מתאר את סגירת התיק נגדה כאחד האירועים החמורים בתולדות מערכת המשפט, שלטענתו מעיד "על שיטה, על הליך מזוהם, שחייבים לשים לו סוף".
מהי השיטה? מהו ההליך המזוהם? איך יש לשים להליך המזוהם סוף? אילו שאלות הוא מעורר ביחס לאמינות המשטרה ועבודת הפרקליטות? האם ולמה הסיפור הזה מזעזע לא רק את ראש הממשלה אלא גם המוני אזרחים בישראל "ולא רק בימין"? הו, זה כבר עניין קצת יותר מורכב.
מהי השיטה? מהו ההליך המזוהם? איך יש לשים להליך המזוהם סוף? אילו שאלות הוא מעורר ביחס לאמינות המשטרה ועבודת הפרקליטות? הו, זה כבר עניין יותר מורכב
כי בסיפור הזה כבר אין יותר עובדות מוסכמות. אלה נקברו מזמן תחת השערות, רכילויות, סיפורים מסמרי שיער, השמצות, ספינים, קליקבייטים וכותרות – שמעטים טורחים להתעמק מעבר להן.
זו בדיוק הסיבה ש"תיק רות דוד" מככב כבר שנים בכל טענה על "דיפ סטייט" ובכל ויכוח על טוהר המידות בישראל. כשאלוהים ממציא שחיתות שהוא עצמו לא יכול להגיש עליה כתב אישום – שם ישגשגו תיאוריות קונספירציה.
הפרדוקס של ביבי
יום אחרי שנתניהו השתמש בסגירת התיק נגד דוד כהוכחה לכך שהמערכת רודפת אותו, אך מגוננת על שחיתות פנימית חמורה בהרבה, הציף ערן הילדסהיים באתר "העין השביעית" פרשה מבהילה שאת עיקריה פרסמו משה ליכטמן וחן מענית ב"גלובס" בדצמבר 2017.
תחת הכותרת האפלולית "מכולת פנדורה" וכותרת המשנה הקונספירטיבית "נתניהו מתלונן על טיוח פרשת הפרקליטה הבכירה רות דוד. מדוע הוא עצמו נמנע מלבדוק את הפרשה עד היום? התשובה האפשרית מפחידה למדי", נפרש שוב סיפור מסמר שיער, שאכן רומז על שחיתות שלטונית בדרגות הגבוהות ביותר.
מאחר שתיאוריות מפחידות – בעיקר כאלה שנוגעות לראש הממשלה הנוכחי – תמיד יזכו ברשת להמון תשומת לב, גם התאוריה הזו נהנתה ממאות שיתופים ברשתות החברתיות ולדיווחי המשך בתכניות אקטואליה.
מדובר באירוע שהתרחש בשנת 2004. חיים שצ'ופק, שהיה אז חוקר מכס בכיר, קיבל מידע שלנמל אשדוד הגיעה מכולה עם מקרני טלוויזיה בשווי מיליוני שקלים, שבעליה לא הצהיר על שוויה האמיתי, כדי להתחמק מתשלום מס.
שצ'ופק פתח בחקירה, שבסופה הורה להחרים את המקרנים, להטיל את הקנס המרבי על המבריחים, והמליץ להגיש נגדם כתבי אישום.
הטענה לפיה שר האוצר נתניהו שימש זרוע של ארגון פשע בממשלה, הועברה – יחד עם חומרי חקירה רבים נוספים – לפרקליטות, כדי שזו תבדוק את הקשרים בין רשות המסים לארגוני פשע, ובינם לבין פוליטיקאים בכירים
לתדהמתו גילה החוקר, שבניגוד להמלצותיו – המכולה שוחררה מהנמל, וכי המבריחים שילמו מס בשיעור מופחת וחמקו מסנקציה פלילית.
"בכל השנים שלי כחוקר מכס לא נתקלתי בדבר כל-כך בוטה, כמו פרשת המכולה של מכשירי הקולנוע הביתי", הוא העיד מאוחר יותר במשטרה.
באותו זמן הגיע לרפי רותם – אז קצין מודיעין ברשות המסים – מידע ממקור אמין, לפיו איש עסקים בעל קשרים במרכז הליכוד המקורב לארגוני פשע, טלפן בנוכחותו לבנימין נתניהו, שהיה אז שר אוצר, ותיאם אתו את שחרור המכולה.
הטענה מקפיאת הדם הזו, לפיה שר האוצר שימש זרוע של ארגון פשע בממשלה, הועברה – יחד עם חומרי חקירה רבים נוספים – לפרקליטות, כדי שזו תבדוק את הקשרים בין רשות המסים לארגוני פשע, ובינם לבין פוליטיקאים בכירים.
כל חומרי החקירה בפרשה הזו, שכללו עדויות רבות על מעשי שחיתות בצמרת רשות המסים, הכי הון-שלטון-עולם-תחתון שיש, הועברו לידי פרקליטת מחוז ת"א דאז, רות דוד, וזו החליטה – בהחלטה תמוהה להפליא, שעד היום לא נמסר בעניינה הסבר מניח את הדעת – לסגור את התיק כעבור שלושה ימים בלבד.
סגירת התיק החפוזה תלווה את הסיפור הזה שנים רבות, אבל באותו זמן רק מעטים שמו אליה לב. אז זו הייתה עוד חקירה, שלא הבשילה לכתב אישום.
אבל העניינים הסתבכו אפילו יותר: המקור המודיעיני, שהעיד ששמע את השיחה עם נתניהו במו אוזניו, נרצח באכזריות זמן קצר לאחר שפרשת המכולה נחשפה. גופתו נמצאה במלון בתל אביב, עם ציפורניים תלושות, סימני אלימות על גופו ושקית ניילון קשורה סביב ראשו.
ואם זה לא מספיק, העניינים הסתבכו אפילו עוד קצת: כי התיק כולו, ובו כל העדויות וחומרי החקירה שנאספו בו "בוער" בארכיון. בוער – כלומר: הושמד. לא נשאר ממנו זכר. נתניהו ואיש העסקים שהוזכר בפרשה, אמרו מאוחר יותר, כי אפילו לא התבקשו על ידי המשטרה להעיד.
המקור המודיעיני, שהעיד ששמע את השיחה עם נתניהו במו אוזניו, נרצח באכזריות זמן קצר לאחר שפרשת המכולה נחשפה. גופתו נמצאה במלון בתל אביב, עם ציפורניים תלושות, סימני אלימות על גופו ושקית ניילון סביב ראשו
ב-2017, אחרי לא פחות מ-13 שנה שבמהלכן רפי רותם ושוקי משעול – שעמדו בראש חושפי השחיתות ברשות המסים – איבדו את קולם בניסיונות נואשים להסב את תשומת לב העולם לעוול שנעשה להם, נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, נכנס לעובי הקורה וקבע שסגירת התיק ע"י דוד הייתה לא פחות מטיוח.
זה היה, קבע השופט רוזן "מגה תיק, המגלם חשדות כבדים כנגד נושאי משרה רמים ונכבדים"'. סגירתו של מגה תיק כזה תוך ימים ספורים, כתב השופט בדימוס, "מעלה תמיהה רבתי". על ביעור התיק כתב השופט רוזן:
"מסיבות עלומות, שלא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם או בוער אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור, כמו גם זהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את התיק בשנת 2014. אין הדעת סובלת מצב דברים זה. לא ייתכן כי עם ביעור התיק, תבוער גם ההחלטה על הביעור, באופן שלא מאפשר להתחקות אחר השיקולים שעמדו בבסיס החלטה זו ואחר זהותו של מקבל ההחלטה. לא זאת אף זאת – קשה לקבל הנתון לפיו במערכת הממוחשבת של הפרקליטות לא נמצאו מסמכים או פניות נוספות בנוגע לתיק החל משנת 2007".
גם אתם שומעים ברקע את נעימת הפתיחה של "תיקים באפלה"? כשכך כותב שופט בדימוס, נציב הביקורת מטעם משרד המשפטים – מה הפלא שתיאוריות קונספירציה משגשגות ברחוב, וקשה להתווכח עמן?
הסיפור הזה – שקשה להימנע מלהצמיד לו את התואר הדרמטי "מטורף" – הוא חלק מפרשה גדולה בהרבה – המוכרת כ"פרשת רשות המסים", שמשייטת מעלינו כלוויין כבר כמעט 15 שנה. וזו רק אחת מהפרשות שנקשרו בשמה של דוד.
אבל כדאי לשים לב שאפילו הטענות שנשמעות בעניינים החמורים הנוגעים ל"פרשת רשות המסים" נוטות להסתבך אחת לשנייה ברגליים.
כי הרי אם היה שם מערך שלם שחיפה על שחיתות שלטונית, שהלהבות שלה החלו לחרוך את כיסאו של נתניהו עצמו, שהיה שר אוצר כשהפרשה התפוצצה, למה שנתניהו יקרא מיוזמתו לחקירת הפרשה? ממתי פוליטיקאי המעורב בשחיתות חמורה – שאולי הגיעה עד כדי רצח עם שקית ניילון על הראש, יטענו חובבי הקונספירציות – יקרא לחקירת פרשה שעלולה לפגוע בו?
מצד שני – אם נתניהו לא היה מעורב כלל בפרשת רשות המסים ומשוכנע שחייבים לחקור את טיוח הפרשה – למה הוא עצמו לא פעל כדי לקדם חקירה כזאת בעשרות הזדמנויות קודמות שהיו לו, ובכך תרם בעצמו לתחושה המטרידה, שבכירים במערכת לא מעוניינים בחקירה, כדי לגונן על עצמם או על המערכת?
לופ. פרדוקס. הנחש שוב נושך את זנבו.
קיצור תולדות רות דוד
הנה, אם כן, סיכום תמציתי של הפרקים הקודמים בסדרת הקונספירציות מרובת העונות בכיכובה של רות דוד:
היא נולדה בתחילת שנות ה-50 לניצולי שואה. למדה משפטים באוניברסיטת ת"א והחלה לעבוד בפרקליטות ב-1977. מגיל צעיר היא הייתה חרוצה, נחושה ומבריקה. התכונות הטובות הללו סייעו לה להתקדם במהירות במעלה הפרקליטות, כשהיא מנהלת תיקים מתוקשרים, כמו משפט האחים אלפרון (שהסתיים בהרשעה) ומשפטו של שר המשפטים יעקב נאמן (שהסתיים בזיכוי).
ב-2002 נבחרה לפרקליטת מחוז ת"א (פלילי). שם ניהלה את תיק המעילה בבנק למסחר, סגרה את תיקי עמותות ברק (בנימוק של היעדר ראיות ועניין ציבורי), החליטה להגיש כתב אישום נגד עומרי שרון (שהסתיים בהרשעה ובמאסר), ועמדה בראש צוות החקירה נגד השר אברהם הירשזון (שהורשע ונאסר).
דוד גם הייתה מעורבת בחקירת השר חיים רמון על מעשה מגונה ללא הסכמה, חקירה שכללה האזנות סתר שחלקן לא הועברו לרמון. היא הכחישה בתחילה שהיו האזנות סתר כאלה, אך לבסוף נאלצה להודות בכך.
הפרשיה הסבוכה הזו הובילה לדוח של מבקר המדינה, שהמליץ לשקול צעדים אישיים נגד פרקליטת המחוז. פרקליט המדינה אז, משה לדור, סירב לקבל את המלצת מבקר המדינה וגונן על דוד, שפרשה מהפרקליטות ב-2010.
כל התיקים האלה, בעלי הפרופיל הציבורי הגבוה, יהפכו בהמשך לדלק שיישפך על תיאוריות הקונספירציה השונות שנוגעות לדוד – אבל זה יקרה רק שנים אחרי שתצא לשוק הפרטי. שם העניינים התחילו להסתבך במהירות.
ב-2011 החלה לכהן כדירקטורית בחברת הבנייה ב.יאיר של הקבלן יאיר ביטון. המינוי הזה נראה תמוה, שלא לומר חשוד, כי בפרשת הבנק למסחר עלה מידע מודיעיני לפיו הכספים שנגנבו מהבנק למסחר הושקעו בחברה של יאיר ביטון.
במקביל למינויה כדירקטורית בחברה של ביטון, פתחה דוד משרד פרטי לעריכת דין, ובהמשך הצטרפה כשותפה למשרדו של עו"ד רונאל פישר.
בתחילת יולי 2014 נעצר פישר בחשד כי ניצל את קשריו בצמרת המשטרה כדי לקבל מידע פנימי רגיש על חקירות שמתנהלות נגד לקוחותיו. פישר נחשד כי הציע ללקוחותיו לסגור עבורם תיקי חקירה תמורת סכומי כסף גדולים.
הפרשה הזו הסתעפה במהירות, והובילה להעמדתם לדין של רפ"ק ערן מלכה (קצין חקירות בלהב 433, שהפך לעד מדינה והודה שקיבל מפישר שוחד תמורת מידע חקירות), הקבלן יאיר ביטון (שנחשד במתן שוחד למלכה באמצעות פישר על מנת לקבל מידע על חקירות המשטרה בענייניו השונים) ואחרים.
דוד נעצרה במאי 2015 בחשד למעורבות בשיבוש החקירות על ידי תיאום עדויות וכן בתיווך לשוחד. התיק הזה עדיין מתברר בבית המשפט.
מרגע שדוד נעצרה ונחשפו הקשרים הקרובים שלה עם פישר, שהחלו עוד בתקופה שבה הייתה פרקליטת מחוז, אי אפשר היה שלא לתהות איך התקבלו ההחלטות בפרקליטות מחוז תל אביב, כשעוד הייתה פרקליטת המחוז.
ואכן, כבר ביוני 2015, חודש אחרי שנעצרה על חלקה במה שמכונה "פרשת רונאל פישר", הורה היועץ המשפטי אז, יהודה וינשטיין, לפתוח בחקירה בעניין התנהלותה כפרקליטת מחוז ת"א, בעקבות ממצאים שהציגה בפניו המשטרה.
אלה היו בעיקר ראיות לעבירות על טוהר המידות, ובמרכזן מתנות יקרות שקיבלה כפרקליטת מחוז מפישר ומיאיר ביטון, ובהן שני עטי מון בלאן בשווי כ-2,500 שקל, שעון קרטייה בשווי אלפי שקלים, סחלבים, תיק וצעיף של לואי ויטון ועוד.
במהלך החקירה שנפתחה בהוראת ויינשטיין, נבדקו חשדות ולפיהן דוד הטתה תיקים כבר במהלך כהונתה בפרקליטות. זו הייתה, כמובן, טענה נפיצה במיוחד.
אם היה מתברר שפרקליטת מחוז ת"א עצמה הייתה מעורבת בהטיית תיקים – זה היה יכול להוביל לפתיחה מחדש של מאות תיקים, שעברו בפרקליטות מחוז תל אביב בשמונה השנים שבהן דוד הייתה פרקליטת מחוז.
ב-15 בדצמבר 2015 התקיים בעניין דיון בפני ויינשטיין, והוצגו בפניו כל ממצאי החקירה. בתום הדיון החליט ויינשטיין לגנוז את התיק, בנימוק שחומר הראיות שבו לא מגבש סיכוי סביר להרשעה בעבירה פלילית, וכי גם אם היו מספיק ראיות להעמדה לדין על מרמה והפרת אמונים – כבר חלה על העבירה התיישנות.
התיק נסגר – ובכל זאת כל הזמן נותר פתוח.
איילת שקד מתעלמת
ויינשטיין לא הספיק לכתוב החלטה מנומקת בעניין דוד לפני שפרש מתפקידו. תפוח האדמה הלוהט הועבר למחליפו, אביחי מנדלבליט. ב-1 במרץ 2016 הודיע מנדלבליט כי בחן את חוות הדעת של קודמו ואת מכלול הנימוקים שלו, והחליט כי אין מקום לשנות את ההחלטה. הוא הורה על סגירת תיק רות דוד.
מהחלטתו של מנדלבליט עולה, כי כבר בשנת 2004, שנתיים אחרי שדוד התמנתה לפרקליטת מחוז ת"א, התפתח בינה לבין רונאל פישר קשר אישי, שהעמיק עם השנים (בכתבתה של נסלי ברדה ל"עובדה" העידו בכירים בפרקליטות שקשר כזה בין פרקליטת מחוז לעו"ד פרטי הוא חריג מאוד ואסור).
מתוך ממצאי החקירה עלה, כי למרות הקשרים הקרובים שלה עם פישר, דוד לא הדירה עצמה באופן מלא ומוצהר מתיקים שפישר ייצג בשנתיים הראשונות לקשר ביניהם. בהמשך לא נמצאה כל מעורבות שלה בתיקים של פישר.
לגבי התיקים של פישר שבהם נמצאה מעורבות אישית של דוד, נגבו עדויות מהפרקליטים שהיו מעורבים בהם בפרקליטות, ו"הבחינה לא העלתה אינדיקציה כלשהי לקבלת החלטות מוטות או לא סבירות בעקבות התערבותה".
בהחלטה נטען כי הראיות לא מספיקות לבסס עבירת שוחד, בשל החברות העמוקה בין נותני המתנות היקרות לרות דוד. נשמע מוכר? אולי בגלל זה נתניהו נדרש דווקא עכשיו לפרשה ההיא?
ביחס לעבירת מרמה והפרת אמונים קבע היועץ המשפטי לממשלה, שאף אם המעשים מגבשים עבירה כזאת – חלה עליה התיישנות. אחרי שהחליט לסגור את התיק, בחר מנדלבליט בכל זאת להדגיש את מה שגלוי לעין כל, וכתב:
"התנהגותה של רות דוד כפי שהתגלתה בחקירה היא בעייתית ואינה עולה בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מפרקליט בפרקליטות המדינה, לא כל שכן פרקליט בדרגה כה בכירה. קיימת בעייתיות בכך שפרקליט מחוז מקבל מתנות בשווי אלפי שקלים מסנגור המייצג לקוחות בתיקים שמתנהלים מול פרקליטות המחוז בו הוא מכהן, אף אם הוא מדיר עצמו מטיפול בתיקים אלה".
שנה אחרי מנדלבליט, הוסיף השופט בדימוס דוד רוזן את חוות דעתו מלאת התמיהות על סגירת ה"מגה תיק" של רשות המסים. ובתחילת 2019 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה ששרת המשפטים (דאז) איילת שקד, תנמק מדוע לא תורה על הקמת ועדת בדיקה בראשות שופט בדימוס.
ועדה שתערוך "בדיקה מקיפה ויסודית שתסייע להסרת הכתמים והספקות שהפרשה הטילה על מערכת אכיפת החוק, לחיזוקו המחודש של אמון הציבור במערכת, אמון שהתנפץ בעקבות פרשה עגומה זו, וכן לצורך הגדרת קווים מנחים ברורים לעתיד לבוא שיסייעו למערכת למנוע הישנות פרשות דומות".
דרישה סבירה והגיונית, נכון? כנראה שלא. שופטי בג"ץ דחו אותה על הסף.
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון ומי שחתום על העתירה, מרחיב: "את הסיפור של רות דוד צריך לספר בשני נתיבים. נתיב אחד זה הסיפור שלה עצמה – הדברים שבגינם היא צריכה להיבדק. הנתיב השני הוא הטיפול של הגורמים הרלוונטיים בכל העניין הזה. מה נעשה, מה לא נעשה – ולמה.
"הסיפור של רות דוד עצמו מתחיל בעצם בסיפור של רפי רותם. הוא מגיע עם 'מסמך ה-15' (15 החוקרים מרשות המסים שפוצצו ב-2004 את פרשת רשות המסים – א.ב.ד) מניח לדוד ארגזים על השולחן ביום חמישי, וביום ראשון היא מודיעה שהתיק נסגר.
"אותו רותם מסתובב בעולם במשך שנים וצועק בכל מקום 'רות דוד – רות דוד' ואף אחד לא מאמין לו. אף אחד בשלב ההוא לא קנה את זה שפרקליטת מחוז בכירה תעשה דברים כאלה. ואז התפוצצה הפרשה עם רונאל פישר, אחרי שרות דוד פרשה מהפרקליטות, ומתגלות כל הפרשיות שמפורטות בעתירה שהגשנו.
"הטענות האלה מגיעות לויינשטיין, שכתב חוות דעת שהיא מסוג חוות הדעת שעליהן אנחנו אומרים 'אמרת כל מה שצריך, אבל לא העזת להחליט'. הוא כתב 8-9 עמודים שאתה קורא אותם ואומר 'אוקיי, אני מחכה לשורה התחתונה – החלטתי לפתוח בחקירה'. אבל בסוף הוא מחליט לסגור את התיק.
"מכאן והלאה אתה נמצא בסיטואציה שבה אומר לך היועמ"ש שיש נושאים מאוד קשים שעלו, עם שאלות מאוד קשות, ויכול להיות שלדוד יש עליהן הסברים טובים, אני חייב להגיד שזה פחות מעניין אותי כארגון של חברה אזרחית.
"אל השאלות האלה מצטרפות הטענות של רותם, שממשיך בנתיב שלו ומתישהו מתגלגל לדוד רוזן, נציב מערך הביקורת, שכותב 'היה שם מגה תיק שנסגר וצריך לבדוק את זה'. התיקים בוערו, לא ברור למה הם בוערו ומי נתן את ההוראה.
"על כל מכלול העניינים האלה אנחנו – כתנועה לאיכות השלטון – באים ואומרים, כבר לפני שנתיים וחצי שלוש – יש פה בעיה.
"יכול להיות שאין כאן עניין פלילי. קטונו מלקבוע. הראיות עמדו לפני התביעה הכללית והיועמ"ש החליט שאין מקום להעמיד אותה לדין. בסדר גמור. אבל עלו מספיק נושאים שמעלים סימני שאלה, גם מתוך חוות הדעת שכתב היועמ"ש, וגם מתוך הדברים שכותב רוזן, וגם מתוך הדברים שהתפרסמו בינתיים. ומדובר פה על פרקליטת מחוז.
"אז אנחנו חושבים שצריכה לקום ועדת בדיקה. אפילו לא דרשנו ועדת חקירה ממלכתית. ועדת בדיקה, זה הכל. לכל שר בישראל יש על פי חוק סמכות להקים ועדת בדיקה".
התנועה לאיכות השלטון פנתה בעניין הזה שוב ושוב לשרה שקד, שהתעלמה מהפניות. "כתבנו לה מכתבים, פנינו, ניסינו – היא לא ענתה לנו אפילו ברמת תגובה של 'מכתבך התקבל'. התעלמה. לא רצתה לגעת בזה. כך עברה יותר משנה, כשבאותו הזמן ניהלנו תכתובת ענפה עם משרד המשפטים. במקביל אספנו חומרים, וכתבנו עתירה מקיפה, שנגעה בכל מה שצריך לגעת.
"צריך להבין שכל הדיבור על דוד הוא משהו שרץ בעיקר בחוגים ימניים, כי זו לכאורה ההוכחה לדיפ סטייט. אותה איילת שקד שבמשך שנה ומשהו התעלמה מהמכתבים שלנו, התחילה לשמוע מהציבור שלה 'רות דוד… רות דוד…'.
"צריך להבין שכל הדיבור על דוד הוא משהו שרץ בעיקר בחוגים ימניים, כי זו לכאורה ההוכחה לדיפ סטייט. אותה איילת שקד שבמשך שנה ומשהו התעלמה מהמכתבים שלנו, התחילה לשמוע מהציבור שלה 'רות דוד'"
"בהתחלה היא כתבה פוסט על זה שהיא לא מתערבת בעניין כזה. ואז היא הבינה שזה עולה לה בקולות, וכתבה פוסט נוסף, שבו הבטיחה שאחרי שתיבחר פעם שוב, ואחרי שיסתיים ההליך הפלילי נגד דוד – שאין לו שום קשר לעניינו, זו פשוט הטעיה מטורפת לחלוטין – היא תקים ועדה שתבדוק את כל פרשת רות דוד.
"למה זו הטעיה מטורפת? כי ההליך הפלילי הוא על דברים שקרו אחרי שדוד פרשה, והבדיקה שאנחנו מדברים עליה היא על ההתנהגות של הפרקליטות בתקופתה. כשהציבור, כמובן, לא יודע את כל זה. אנחנו לקחנו את מה ששקד כתבה בפייסבוק, הגשנו לביהמ"ש ואמרנו 'הנה, השרה סוף-סוף מתייחסת'".
בינתיים, דוד עצמה הגיבה על העתירה וסיפקה הסברים שונים לטענות כלפיה, אלא שהעניין הציבורי כבר לא מתמקד בטענות הספציפיות כלפיה, אלא בטענות כלפי המערכת. בטענות כלפי הפרקליטות ומוסד היועמ"ש לממשלה. בטענות על ביקורת פנימית שקיימת או לא קיימת על בכירי המערכת. בטענות על שקיפות.
"אותנו דוד עצמה כבר הרבה פחות מעניינת", אומר נאור, "אנחנו לא מעוניינים לנהל משפט פלילי, אם היא אשמה או לא, אלא לוודא שהמערכת בודקת את עצמה. כל מה שעניין אותי זה ששקד תקים ועדה לבדיקת הדברים. על העתירה שלנו הגיבו מהפרקליטות – זה שיקול דעת של השרה. לביהמ"ש אין בכלל סמכות להתערב. כלומר – הם לא הגיבו בכלל לגופם של דברים. רק לפרוצדורה.
"ואז קרה משהו מדהים – תוך כמה שבועות קיבלנו פסק דין. דחייה על הסף. בלי דיון. העתירה נדחתה על הסף בטענה שביהמ"ש לא מתערב בשיקול דעתו של שר. זה כמובן חרטוט מוחלט, כי כשהם רוצים הם יודעים יופי להתערב.
"מי שכתב את פסק הדין הוא השופט יוסף אלרון, ומי שחתום איתו על פסק הדין הוא השופט מני מזוז, שבעצמו היה יועץ משפטי לממשלה בשנים שבהן דוד הייתה פרקליטת מחוז. כלומר: הוא היה בעצם הבוס שלה.
"אפילו אם חתמת כ'אני מסכים' טכני, הנראות כאן בעייתית ביותר. מזוז שופט וחותם על פסק דין בהליך מאוד מוזר שדוחה עתירה, שבעצם נוגעת גם אליו".
"אפילו אם חתמת כ'אני מסכים' טכני, הנראות כאן בעייתית ביותר. מזוז שופט וחותם על פסק דין בהליך מאוד מוזר שדוחה עתירה, שבעצם נוגעת גם אליו"
תגובת המערכת לטענה הזו מדהימה לא פחות. מסוג התגובות שמזינות תיאוריות קונספירציה, כי היא מתעלמת בחוסר אלגנטיות מהטענה המרכזית, ולפיה אם תוקם ועדת בדיקה שתבחן את מכלול החלטותיה של דוד בפרקליטות, ובפיקוח שהיה או לא היה עליה, היא עשויה לגעת גם בהחלטותיו של מזוז כיועמ"ש.
"מדובר היה בעתירה נגד החלטתה של שרת המשפטים שלא להקים ועדת בדיקה בעניין החשדות שהועלו נגד עו"ד רות דוד", נמסר השבוע מטעמו של השופט מזוז, "וזאת בשים לב לבדיקות הרבות והמקיפות שנערכו בעניין זה ע"י רשויות התביעה, לאחר שהיועמ"ש לממשלה וקודמו החליטו לגנוז את תיק החקירה בעניין זה.
"החשדות האמורים התעוררו בשנת 2015, יותר מחמש שנים לאחר סיום תפקיד השופט כיועץ משפטי, וממילא לא היה לשופט כל קשר או נגיעה לטיפול בנושא, ולא הייתה כל סיבה להימנעותו מלדון בעתירה. לא למותר להוסיף כי גם איש מהצדדים לעתירה לא ביקש פסילה".
אז האם הפרקליטות מושחתת?
בינתיים, שרת המשפטים התחלפה בשר החדש והלוחמני אמיר אוחנה, שמיד עם כניסתו לתפקיד החל לתקוף את הפרקליטות, כשברקע הציפייה להחלטה הסופית בעניין תיקי ראש הממשלה נתניהו.
ב-26 ביוני, שלושה שבועות וחצי אחרי שאוחנה התמנה לתפקיד, נפגשו איתו אנשי התנועה לאיכות השלטון, וניסו לעניין אותו לעשות את הדבר המתבקש – להשתמש בסמכותו כשר ולהורות על הקמת ועדת בדיקה בראשות שופט.
אוחנה, אולי במפתיע, לא מיהר להתרשם ואמר שאם היועץ המשפטי לממשלה הורה על סגירת התיק, הוא לא רואה סיבה להקים ועדת בדיקה.
שלושה וחצי שבועות אחרי שאוחנה התמנה לתפקיד, נפגשו איתו אנשי התנועה לאיכות השלטון, וניסו לעניין אותו לעשות את הדבר המתבקש – להשתמש בסמכותו כשר ולהורות על הקמת ועדת בדיקה בראשות שופט
נאור: "אמרנו (לאוחנה) בואו ניקח את מקרה רות דוד כמקרה בוחן. עשתה מה שעשתה, לא עשתה, זה לא משנה. בואו נבדוק את התנהגות הפרקליטות בכלל, לא רק במקרה דוד, ונתקדם עם זה. ננסח הנחיות חדשות, נהלים חדשים, כדי למנוע אפשרות, שמקרים כאלה יקרו בעתיד. אמרנו, 'אתה אומר שאתה לא מפחד להתעסק עם הפרקליטות? הנה, זה ה-תיק. תוביל את זה. תהפוך את זה לדגל.
"אמרנו לו יותר מזה – אם יגידו לך שאתה שר זמני ולכן לא יכול להקים ועדת בדיקה, אנחנו כתנועה לאיכות השלטון נגבה אותך. נתמוך בך. הציבור רוצה לדעת מה קרה שם. אבל גם אוחנה לא עשה כלום. שלחנו לו עוד מכתב ועוד מכתב, והוא לא עשה כלום. ואז הגיע הנאום המפורסם שלו נגד הפרקליטות, ואחר כך גם נתניהו נפנף בסיפור רות דוד. ואני באמת לא מצליח להבין – איפה הייתם?"
כמו שאתה מבין את זה, ואתה מכיר את הסיפור הזה יותר טוב מכל אחד אחר, למה לא פותחים אותו פעם אחת ולתמיד?
"צריך להבין דבר אחד חשוב – ברגע שאתה פותח תיק כזה ומגלה שהיא עשתה שם דבר א-ח-ד לא תקין, יש לך עילה לפתוח עשרות אלפי תיקים שהיא נגעה בהם. אם אתה סנגור פלילי ויש לך לקוח שהורשע על ידי רות דוד, מה יעצור אותך מלדרוש שיפתחו מחדש את התיק? זה יכול להביא למבול של דרישות כאלה, והמערכת לא מעוניינת בזה. מבחינתה – מה שהיה, היה. נגמר. בוא נתקדם.
"חוץ מזה, אני באמת חושב שיש פה קשר שתיקה. אנשי הפרקליטות הם מצופפי שורות ידועים. מה זה ציפוף שורות? שכשאנחנו הגשנו בזמנו עתירה על הפגיעה בגרסטל (השופטת הילה גרסטל, שמונתה לעמוד בראש נציבות הביקורת על מערך התביעה, ופרשה אחרי עימות עם הפרקליטות; א.ב.ד). זה היה מטורף.
"מה שהם אומרים היום על נתניהו, הם אמרו בזמנו עלינו. שאנחנו אלה שרוצים להחריב את המערכת. יש שם אווירה של 'אני אגן עליך, אתה תגן עלי'".
האם הפרקליטות היא גוף מושחת?
"זה לא גוף מושחת. זה גוף שיכור כוח. חד וחלק. זה גוף שבטוח שהוא תמיד צודק. שי ניצן הוא שיכור כוח. יש בפרקליטות אנשים מצוינים. יש שם מערכת שעובדת. רק שאין שם מספיק פיקוח ואין שם מספיק בקרה.
"כל הסיפור שעליו בשעתו הגשנו עתירה, להקים את היחידה לביקורת הפרקליטות, מה שגרסטל הייתה אמורה לעשות, שי ניצן גמר אותה.
"כל מה שאמרנו זה – אתם עובדי מדינה. עושים את העבודה שלכם. וזה בסדר גמור. אתם לא 'שליחים' ולא פועלים מתוך 'שליחות'. זה מסוכן להתנהג ככה. כל אחד צריך שיבקרו אותו. אף אחד לא חסין ביקורת. אני חושב שככל שתוקפים אותם יותר, ככה גדלה הנטייה שלהם לצופף שורות".
"הפרקליטות זה לא גוף מושחת. זה גוף שיכור כוח. זה גוף שבטוח שהוא תמיד צודק. שי ניצן הוא שיכור כוח. יש בפרקליטות אנשים מצוינים. יש שם מערכת שעובדת. רק שאין שם מספיק פיקוח ואין שם מספיק בקרה".
מה מפריע עכשיו לאוחנה להכריז 'אני מפעיל את סמכותי ומקים ועדת בדיקה'?
"אין לי מושג. למה שקד לא עשתה את זה קודם? יש לי הסבר אחד, קצת דחוק, שעכשיו יורד לגמרי מהפרק. בזמנו, דיברתי על זה עם חברים מהימין. הם אמרו לי 'חבל לך על הזמן, אוחנה לא ירצה להתעסק בזה, כי מי שנלחם בשחיתות היום נתפס כשמאלני'. שחיתות הפכה להיות מזוהה עם מלחמה של שמאלנים והשר לא ירצה להצטייר ככזה. אבל הטיעון הזה כבר לא רלוונטי היום. עכשיו, אחרי הנאום של נתניהו שאמר 'רות דוד' מעל כל במה, אני באמת לא יודע".
שר המשפטים לא הגיב לפנייה שלנו בעניין רות דוד, אבל אפשר למצוא רמז לעמדתו בעניין, בדברים שאמר בהצהרה שלו בעניין הפרקליטות ב-29 באוקטובר:
"בעקבות אירוע הירי בסלומון טקה ז"ל, שאירע בסמוך לאחר כניסתי לתפקיד, הודעתי כי בכוונתי להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת בעיית חוסר האמון העמוק במח"ש הכפוף לפרקליטות, בעיה חוצת מגזרים וארוכת שנים. התכוונתי להקים ועדה בראשות שופט, ראיינתי את חברי הוועדה. התכוונתי להביא אותם בפני הממשלה להענקת סמכויות מלאות של ועדת חקירה, ואז נמסר לי על ידי בכירי המערכת, כי אין ביכולתי לעשות זאת בממשלת מעבר. וכך המערכת הותירה את הציבור, ובהם יוצאי אתיופיה, ללא מענה בסוגיה כה חשובה הקשורה לפרקליטות".
ובאותו אופן, המערכת מותירה את הציבור גם עם כל סימני השאלה הרבים של פרשות רות דוד, באווירה שגם כך טעונה בחשדנות, שלא לומר בעוינות, ובנטייה גוברת, שלפעמים מתוזמרת מלמעלה, לתיאוריות קונספירציה.
"הסיפור של רות דוד הוא היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל", מרגיעה אביה אלף, יו"ר האגודה לטוהר המידות, ולשעבר בכירה בפרקליטות ומי שמוכרת כאחת המבקרות החריפות של המערכת.
"רוב הדברים החמורים שהתגלו בסיפור שלה נוגעים לתקופה אחרי שהיא עזבה את הפרקליטות. על כך הוגש נגדה כתב האישום הפלילי. מה שהתגלה בחקירת המעשים שלה אחרי שהיא עזבה את הפרקליטות יכול היה להשליך גם על התקופה שהיא הייתה פרקליטת מחוז.
"סיפור רות דוד הוא היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל", מרגיעה אביה אלף, יו"ר האגודה לטוהר המידות, ולשעבר בכירה בפרקליטות, "רוב הדברים החמורים שהתגלו בסיפור שלה נוגעים לתקופה אחרי שעזבה את הפרקליטות"
"הקונטקסט הנכון להתייחס לזה, הוא שזו הייתה התנהגות לא ראויה ולא תקינה, אבל שנערכה בדיקה יסודית של כל התיקים שרונאל פישר טיפל בהם, והתברר שברובם רות דוד לא טיפלה ישירות. בדקו את ההחלטות שהתקבלו בתיקים, והן נמצאו סבירות. כנראה שכל פרקליט מחוז אחר היה מגיע להחלטות דומות.
"יש רק פרשה אחת שחורגת מהמקרים האלה – הפרשה של רשות המסים. הטענות בעניין הזה, אני חייבת לומר, הן טענות כבדות משקל. קרו שם דברים תמוהים ובלתי סבירים בעליל, ואת הטענות האלה צריך לבדוק, ולו כדי להסיר את עננת החשדות. ברגע שלא בדקו, ברור שזה יכול לפגוע באמון הציבור במערכת.
"חשוב לי להדגיש – אין ספק שהפרקליטות לא מושלמת, אבל היא לא מושחתת. מה שאנחנו רואים כאן זו לא מסכת שיטתית של שחיתות, כמו זו שהתגלתה בתיקי נתניהו. מה שאנחנו רואים אלה עניינים נקודתיים – למשל קבלת ההחלטות בעניין רשות המסים – שצריך לבחון ברצינות וחבל שלא עושים זאת".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יש גם מקרים שאינם קשורים ישירות כמו הרצח בואן גוך. לעניין הכתבה, בפרשת בנק המסחר התרחשה התנהלות ביזארית של הפרקליטות והמשטרה. הטענה שאתי אלון הוציאה כאלו סכומים ואף אחד לא הרגיש אינה מחזיקה מים. מה גם שהיא (אתי אלון) לא שתפה פעולה בחקירה. הייתה כאן התרשלות רבתי של החוקרים ושל הפרקליטות, אין ראיות? משיגים . שוחד? צריך לבדוק. הקשר של רות דוד עם יאיר ביטון התחיל כשהיא הייתה בפרקליטות, יאיר ביטון היה גורם משמעותי בארגון של אברג'ל. לא סביר שהחלטות בתהליכים בפרקליטת לא זוהמו . צריך לפתוח תיקים מחדש