בסוריה מאיים המשטר על המיעוטים, בלבנון מאיים חזבאללה במלחמת אזרחים. כיצד הגיעו שתי המדינות הללו למצב קריטי על סף מלחמה פנימית? מדוע דווקא בעיתוי הנוכחי?

*  *  *

המלחמה בעזה יצרה אפקט דומינו במזרח התיכון והפרה את האיזון שהתקיים בלבנון ובסוריה. בסוריה שלטה הדיקטטורה של בשאר אסד בסיוע איראני-רוסי, ובלבנון הייתה הגמוניה של חזבאללה. בעקבות המלחמה בעזה נפגע חזבאללה וחוסלה הנהגתו יחד עם אלפי לוחמים מהארגון, ומשטר אסד התמוטט אחרי שאיבד את התמיכה של חזבאללה (ורוסיה נותרה עסוקה באוקראינה).

המלחמה בסוריה ובלבנון הסתיימה, אך כעת הדרישה של הממשלות החדשות בדמשק ובביירות לרכז את הנשק בידי השלטון ולפרק את המיליציות, מאיימת על יציבותן של שתי המדינות – סוריה ולבנון.

המלחמה בסוריה ובלבנון הסתיימה, אך כעת הדרישה של הממשלות החדשות בדמשק ובביירות לרכז את הנשק בידי השלטון ולפרק את המיליציות, מאיימת על יציבותן של שתי המדינות – סוריה ולבנון

סוריה – המיעוטים נגד א-שרע

בסוריה התחלפה האופוריה של הפלת הדיקטטורה בפסימיות וייאוש. המצב הכלכלי רק החמיר ואנשיו של הנשיא אחמד א-שרע ערכו טבח בעלווים (לטקיה-טרטוס מינואר עד מרץ) ובדרוזים (באפריל בפרוורי דמשק וביולי במחוז סוידא בדרום).

אמונם של המיעוטים במשטר החדש בדמשק אחרי חצי השנה המדממת שהוא בשלטון ירד לאפס. ג'יהאדיסטים שהביא עמו א-שרע ממחוז אדליב ביצעו מעשי נקמה וענישה קולקטיבית נגד העדה העלווית (אליה השתייכו השליטים הקודמים) ונגד מיעוטים אחרים שהיו נאמנים למשטר הקודם. הבטחותיו החוזרות ונשנות של הנשיא א-שרע להעניש את מבצעי הפשעים אינם זוכים לאמון רב.

בעוד שהעדה העלווית נאלצה למסור את נשקה עם התפרקות צבא אסד בדצמבר 2024, הדרוזים המאורגנים במיליציות נלחמו בנשק המוגבל שברשותם, ולמזלם זכו להגנתו של צה"ל ותמיכה של הדרוזים בישראל.

מעשי ההתנכלות נגד נוצרים והטבח בעלווים ובדרוזים הזיקו מאוד לנשיא א-שרע. לפני מספר חודשים עוד היה אופטימי, לאור העובדה שהוא משתייך לעדת הרוב הסוני (כ-70%) במדינה וכבר הגיע בחודש מרץ להסכם כתוב למיזוגה של המיליציה הכורדית הגדולה (מעל למאה אלף לוחמים) בצבא הסורי החדש. אולם אירועי הטבח המזעזעים שינו את עמדתה של האוטונומיה הכורדית בצפון. 

באוגוסט התקיים "כנס אל-חסכה" באוטונומיה הכורדית בהשתתפותם של מזלום עבדי, מנהיג "כוחות סוריה הדמוקרטית" הכורדיים, וגם מנהיגי המיעוטים המתנגדים למשטר בדמשק, בהם מנהיג הדרוזים חכמת אל-הג'רי וראש מועצת העלווים הסורית השיח' ע'זאל ע'זאל. הכנס היווה מכה קשה לנשיא א-שרע, מכיוון שהוא קרא להפיכתה של סוריה לפדרציה לא ריכוזית, בה תהיה אוטונומיה לכל המיעוטים: הכורדים בצפון, העלווים בחוף הצפון-מערבי והדרוזים בדרום.

בסוריה התחלפה האופוריה של הפלת הדיקטטורה בפסימיות וייאוש. המצב הכלכלי רק החמיר ואנשי א-שרע ערכו טבח בעלווים ובדרוזים. אמון המיעוטים במשטר החדש אחרי חצי השנה המדממת שלו בשלטון ירד לאפס

המשטר בדמשק דחה מכל וכל את הודעת הסיכום של כנס אל-חסכה, ודרש כי יהיה בכל סוריה שלטון אחד וצבא אחד. החשש של המיעוטים מאופיו האסלאמיסטי של הצבא הסורי החדש רק מחמיר לאחרונה.

המשטר מוכן לשקול את שילובם של צעירים ממשפחות אסירי דאעש בחברה הסורית (הכלואים במחנה "אל-הול" בצפון בו שוכנים אלפי משפחות דאעש) וגם שוקל לתת למתנדבים הג'יהאדיסטים (בהם צ'צנים, אויגורים, קווקזים ועוד) שלחמו עם א-שרע בארגון אל-קאעדה – אזרחות סורית (לרבים מהם מחכה עונש מוות בארץ מוצאם).

בעוד שהעלווים איבדו כל תמיכה חיצונית ושומרים על שתיקה, הדרוזים שזוכים לגיבוי של צה"ל ובני העדה בישראל מחמירים את המחאה, וחלק מהם אף דורש בימים אלה להתנתק כליל מהמדינה. לאחרונה התלונן א-שרע כי מיעוטים בסוריה משתמשים בישראל כדי למרוד בסמכות המדינה.

לבנון – איום למלחמת אזרחים

בלבנון הופר האיזון ששמר על הדומיננטיות השיעית של חזבאללה. לא רק שכוחו של ארגון הטרור נחלש משמעותית מהמכות שהנחית עליו צה"ל במהלך המלחמה בעזה, אלא שגם מונה הנשיא העוין אותם ג'וזף עאון וממשלה החדשה בראשותו של נואף סלאם, בה איבד "הצמד השיעי" (חזבאללה ואמל) את יכולת הווטו.

בעוד שהעלווים שומרים על שתיקה, הדרוזים שזוכים לגיבוי צה"ל והעדה בישראל מחריפים את המחאה, וחלקם דורש להתנתק מהמדינה. א-שרע התלונן כי מיעוטים בסוריה משתמשים בישראל כדי למרוד בסמכות המדינה

בלחץ אמריקאי כבד, החליטה ממשלת לבנון על ביצועו של מהלך אמיץ של פירוק כל המיליציות במדינה, כולל חזבאללה, וריכוז הנשק בידי המדינה. בכירים בממשל הלבנוני אמרו כי הצעדים יתחילו כבר השנה וכי אין דרך חזרה מההחלטה לפרק את חזבאללה.

מנגד, מזכ"ל חזבאללה איים ביום שישי 15 באוגוסט, כי אם ינסה הצבא לבצע את החלטת הממשלה "המשרתת את האינטרסים של ישראל וארה"ב", תהיה מלחמת אזרחים, "לא יהיו חיים בלבנון", וכי ארגונו יהיה מוכן למלחמה בנוסח כַּרְבַּלַא (מלחמת התאבדות/הקרבה בטרמינולוגיה השיעית).

העיתוי להצהרה לא היה מקרי, ימים ספורים אחרי ביקורה של משלחת איראנית בלבנון ואחרי שהנשיא עאון וראש הממשלה סלאם דרשו מאיראן לא להתערב בענייניה הפנימיים של לבנון. למעשה, איראן משתמשת בחזבאללה כדי להראות כי היא עדיין קיימת ומשפיעה בלבנון. מבחינתה של טהראן, הנשק של חזבאללה מהווה קלף מיקוח נוסף במו"מ עם ארה"ב בסוגיית הגרעין.

לסיכום

סוריה ולבנון, כל אחת בנפרד, נמצאות כעת על סף מלחמה פנימית. א-שרע חייב להשתלט על מחוזות הדרוזים והכורדים כדי למנוע את התפרקותה של סוריה לקנטונים (כפי שהיה לפני מאה שנה תחת המנדט הצרפתי). על כן, לא תהיה לו ברירה אלא להתעמת צבאית עם המיעוטים. יש להניח כי נגד הכורדים משטרו יקבל תמיכה מטורקיה, אך נגד הדרוזים עלול העימות לסבך אותו במלחמה עם ישראל.

בלבנון, שני הצדדים על מסלול התנגשות כמעט ודאית – הממשלה התחייבה לשלוח בקרוב את הצבא לאסוף את הנשק של חזבאללה וארגון הטרור הצהיר כי יתנגד. מהלך כזה עלול לפרק את צבא לבנון, בו משרתים שיעים רבים המזדהים עם חזבאללה.

סוריה ולבנון על סף מלחמה פנימית. א-שרע חייב להשתלט על מחוזות הדרוזים והכורדים. ובלבנון הצדדים על מסלול התנגשות – הממשלה התחייבה לאסוף את הנשק של חזבאללה וארגון הטרור הצהיר שיתנגד

כעת סוריה ולבנון על סף התהום, יש לקוות כי מהלכים דיפלומטיים והתערבות בינלאומית ימנעו את העימותים הצפויים.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q