בחודש שעבר ארעה תאונת עבודה באתר בנייה בבית אל. עובד פלסטיני נפל מגובה ונחבל בכל חלקי גופו. הוא נאנק וצעק מכאבים ומהר מאוד הגיעו אליו כוננים של מד"א ואיחוד הצלה.
יחד עם כוחות ההצלה קפצו גם כמה מאבטחים חמושים בנשקים ארוכים. הפצוע פונה באלונקה ונלקח לאמבולנס צה"לי שקרוב לוודאי העביר אותו להמשך טיפול בכניסה לרמאללה.
התאונה הזו לא תיספר ולא תיחקר על ידי מנהל הבטיחות, שלא אוכף בגדה המערבית. וגם אם הפועל עובד באישור, ספק אם הזה יוכר כנפגע תאונות עבודה על ידי ביטוח לאומי, שיצטרך מעסיק שידווח שהעובד מועסק על ידו ישירות – ובדרך כלל זה לא קורה.
התאונה, שכאילו לא קרתה באופן רשמי, התרחשה בבניית מוסד חינוכי בסמוך להכניסה להתנחלות בבנימין.
לפני כשנה בבית אל קיימו מחאת אוהלים נגד העסקת פלסטינים והפגנות דומות נערכו באפרת. לעומת זאת באריאל בעלי עסקים דרשו להחזיר אותם אך העירייה מתנגדת
לפחות חלק מהתושבים מתנגדים להעסקת פלסטינים ולפני כשנה קיימו מחאת אוהלים נגד כניסתם. הפגנות כאלה התקיימו בקיץ שעבר גם באפרת ואילו באריאל, העירייה עצמה הגבילה כניסת עובדים פלסטינים למורת רוחם של בעלי העסקים בעיר. הם עתרו לבית המשפט בדרישה לאפשר כניסה בלתי מוגבלת אך נדחו.
חוזרים לעבוד ביו"ש
למרות המחאות וההתנגדויות להעסקתם, בתקופה האחרונה יותר ויותר פלסטינים עובדים בהתנחלויות ובקרבתן. בזמן שבתוך ישראל משוועים לחזרתם של שליש מעובדי הבנייה לפני המלחמה, חלקם הקטן חוזרים לעבוד אבל לא חוצים את הקו הירוק לכיוון מערב.
לפי נתוני מתפ"ש, בפועל יש כ-25,000 פלסטינים שמממשים את היתרי העבודה התנחלויות לעומת כ-17,000 עד לפני כמה חודשים ופחות מזה בתחילת המלחמה
לפי נתונים שהועברו לזמן ישראל ממתאם פעולות הממשלה בשטחים, מספר היתרי העבודה של פלסטינים ביו"ש עומד היום על כ-34,000 לעומת 47,000 לפני המלחמה.
בפועל יש כ-25,000 פלסטינים שמממשים את ההיתר ועובדים בהתנחלויות – לעומת כ-17,000 פלסטינים לפני כמה חודשים ואף פחות מכך בתחילת המלחמה.
הסיבה לכך שמספר ההיתרים גדול ממספר העובדים שמממשים אותם, קשורה כנראה להתנגדות תושבים לכניסת פלסטינים ללב היישובים וההעדפה להעסיק אותם באזורי התעשייה ובאתרי בנייה מאובטחים ועוד יותר מכך בתשתיות שמחוץ ליישובים.
למרות דרישות האבטחה, למעסיקים בהתנחלויות עדיין משתלם להעסיק את הפלסטינים שכן עלות העבודה נמוכה משמעותית מעובדים ישראלים וזרים. ואמנם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתגאה בהרחבת הבנייה בהתנחלויות, אבל בפועל התחלות הבנייה דווקא ירדו, שכן יש פער בין ההכרזות על התכנון לביצוע.
המספרים האמיתיים גדולים יותר
עם זאת, עיקר ההתרחבות מורגשת בפרויקטים לתשתיות ביו"ש, שגדלו בתמיכה מאסיבית של משרד התחבורה בראשות מירי רגב.
לפי הערכות, יש עוד פלסטינים רבים שמועסקים בתשתיות ביו"ש ללא היתר, שכן הם רחוקים מהיישובים וממילא עובדים דרך קבלני משנה, כך שאף אחד לא ישאל שאלות מיותרות.
לפי הערכות, יש עוד פלסטינים רבים שמועסקים בתשתיות ביו"ש ללא היתר, שכן הם רחוקים מהיישובים וממילא עובדים דרך קבלני משנה, כך שאף אחד לא ישאל שאלות מיותרות
לעומת נתוני המתפ"ש, ברשות הפלסטינית מציגים תמונה שמרנית יותר של תעסוקה בהתנחלויות. לפי הרשות, ברבעון השני של השנה הנוכחית רק 15,700 פלסטינים הועסקו בהתנחלויות ו-23,400 אלף עובדים בישראל. עם זאת, נתוני הרשות מבוססים על סקרים שלא תואמים המצב בשטח ונמוכים בהרבה ביחס למספר היתרי העבודה.
"המספרים האמיתיים הם פי 1.5 ממה שנקבת, אם לא הרבה יותר. יש פה ממשלת ימין עם סמוטריץ' ובן גביר שמייצגים את המגזר ההתנחלותי והמדיניות שלהם היא להגדיל ולבנות בהתנחלויות וצריך כוח אדם בשביל זה"
"המספרים האמיתיים הם פי 1.5 ממה שנקבת, אם לא הרבה יותר", אומר עו"ד חאלד דוחי, רכז תחום פלסטינים ב"קו לעובד". "יש פה ממשלת ימין עם סמוטריץ' ובן גביר שמייצגים את המגזר ההתנחלותי והמדיניות שלהם היא להגדיל ולבנות בהתנחלויות וצריך כוח אדם בשביל זה. יש מדינת כמו סין שלא מסכימות שעובדים שבאים מקרבן יעבדו בהתנחלויות.
"אז הפלסטינים עובדים ביו"ש בתשתיות מחוץ ליישובים ובאתרי הבנייה בפריפריה של היישובים. עוצמים עיניים והקבלן לוקח אחריות. באזורי התעשייה ביו"ש המספרים יציבים, אולי הייצור ירד קצת בתחילת המלחמה אבל התאושש בהדרגה", הוסיף.
בישראל עדיין מחכים
לדברי עו"ד דוחי, נוכח הקריסה הכלכלית ברשות הפלסטינית, לעובדים אין את הפריווילגיה להימנע מבניית התנחלויות שבאות על חשבונם: "המצוקה ברשות הפלסטינית אדירה והאבטלה חצתה את ה-60% כך שהפרנסה והצורך להאכיל את הילדים גוברים על הכל. אנשים פונים לאדם מסוים כדי שיסיע עובדים בשיטת ה'ראיס': האדם שמסיע אותם מקבל את הכסף ומחלק לעובדים.
"אבל אף אחד לא מחפש תביעות וזכויות, רק רוצים שישלמו להם את השכר המוסכם. זה מה שמעניין אותם בשלב הזה. השכר מתחיל ב-300 שקלים, קרוב למינימום, או לכל היותר 500 לבעלי מקצועות מומחים כמו חשמלאים, טפסנים וברזלנים. שאלנו על דמי תיווך והחיה הזו כאילו נעלמה".
העלייה בהעסקת פלסטינים ביו"ש היא תמונת מראה למצב בישראל. לפני המלחמה היו כ-104,000 היתרי עבודה וכיום מספרם עומד על כ-8,000, רק במגזרים שהוגדרו חיוניים
העלייה בהעסקת פלסטינים ביו"ש היא תמונת מראה למצב בישראל. לפני המלחמה היו כ-104,000 היתרי עבודה וכיום מספרם עומד על כ-8,000, במגזרים שהוגדרו חיוניים, כמו רפואה, בתי חולים ובתי מלון שהוחרגו ואפילו חברה קדישא שהעסיקה פלסטינים בחפירת קברים בתחילת המלחמה.
יש כאלה שהצליחו למצוא פרנסה בשטחי הרשות אבל הם מעטים: "בנוסף ל-104 אלף שהיו רשומים בהיתר, עבדו גם כאלה שהם מעל גיל 55, או כאלה שהיו להם היתרים למסחר וניצלו אותם לעבודה ואלפים שעבדו ללא היתר. כל עובד אפשר לחשב כמשפחה שלמה שמצאה את עצמה בלי הכנסה ופרנסה", אומר דוחי.
"טעות גדולה לא להכניס אותם"
"יש כאלה שהשתלבו ברשות בעיבוד אדמות ופתחו עסקים אבל הרוב נשאר מובטל. שכר המינימום בישראל הוא 6,200 שקל ושם זה 1,800. שכבת הביניים הפלסטינית שהרשתה לעצמה לקנתו רכבים והתרגלה לרמת חיים מסוימת, חרב עליה עולמה. בחלוף הזמן, הממשלה רוצה לבנות בהתנחלויות. מי יבנה אם לא העובדים הפלסטינים?".
"שכבת הביניים הפלסטינית שהרשתה לעצמה לקנתו רכבים והתרגלה לרמת חיים מסוימת, חרב עליה עולמה. בחלוף הזמן, הממשלה רוצה לבנות בהתנחלויות. מי יבנה אם לא העובדים הפלסטינים?"
במערכת הביטחון תמימי דעים על הצורך להחזיר את הפלסטינים לעבודה בישראל בהדרגה ובמשרד האוצר העריכו שהיעדרם גורע שלושה מיליארד שקל בחודש מהתוצר. אלא שפעם אחר פעם הנושא עלה וירד מסדר היום של הקבינט בעקבות התנגדותם של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.
הממשלה אמנם מעודדת את הבאתם של עובדים זרים אבל לא מצליחה לספק את הביקוש בקצב הדרוש. המחסור מקשה על התאוששות בענף הבנייה ועל מאמצי השיקום בעוטף עזה, בצפון ובשכונות שנפגעו במלחמה עם איראן.
ביחס לפגיעה הכלכלית במשק הישראלי, עו"ד דוחי אומר כי "כולנו מרגישים את זה בכיס, בעיכובים במסירת דירות. גם בכפרים הערביים, אם פעם היה אפשר לשפץ נניח באלף שקלים, היום אותה עבודה תעלה 2,500.
"פלסטינים היוו 30% מענף הבנייה ונחשבו למקצועיים ופתאום מחליפים אותם בעובדים זרים ממזרח אסיה והודו. ייקח להם הרבה זמן להשתלב ויש להם תקופת עבודה קצובה של 63 חודשים בעלות שנעה בין 85-90 שקלים לשעה כי ממסים אותם."
נשיא המדינה יצחק הרצוג קרא לאחרונה להחיות את יוזמת שב"כ להחזיר את הפלסטינים באופן מדורג בפיילוט. "זו טעות גדולה לא להכניס אותם בזמן שהכלכלה הישראלית משוועת לכוח אדם", אמר.
לפי שעה, קריאתו מהדהדת בחלל ריק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם