הקבינט יתכנס. הקבינט החליט. הקבינט דן. הקבינט שוקל. אלו ההודעות שאנחנו מקבלים מערוצי התקשורת השונים. אז הגיע הזמן לפוצץ את הבלון, עוד בלון הקשור לפוליטיקה בישראל 2025.

אין בישראל קבינט. כלומר יש על הנייר אבל כל ההחלטות החשובות והגורליות מתקבלות על ידי שני אנשים בלבד – ראש הממשלה בנימין נתניהו ותאומו השר רון דרמר. ליתר דיוק על ידי שניהם בסיוע הגברת שרה והבן במיאמי.

אין בישראל קבינט. כלומר יש על הנייר אבל כל ההחלטות החשובות והגורליות מתקבלות על ידי שני אנשים בלבד – נתניהו ותאומו דרמר. ליתר דיוק על ידי שניהם בסיוע הגברת שרה והבן במיאמי

כל יתר חברי הקבינט הם בובות על חוט שאין להן כל השפעה על המהלכים. גם שר הביטחון ישראל כ"ץ לא נחשב בכל הקשור להחלטות חשובות, הכל נסגר בין נתניהו לדרמר. זה סוד ידוע במסדרונות השלטון אבל זה מצב הזוי, עוד אחד כזה במה שקרוי הנהגת המדינה.

למצב ההזוי הזה נקלעו ראשי מערכת הביטחון המנסים להשפיע על קבלת ההחלטות, כדי שהחלטות תהיינה מבוססות על נסיון מבצעי ולא על שיקולים פוליטיים מפוקפקים.

לאחר שאייל זמיר התמנה לרמטכ"ל כתבתי לו כאן "מכתב גלוי", בו צפיתי בדיוק את המציאות אליה הוא נכנס. לצערי הגדול צדקתי. אחרי קבלת הפנים של "עת הזמיר הגיעה" מפיו של נתניהו עם כניסתו לתפקיד – האמירות כלפיו כרגע הן הרבה פחות אוהדות. חלקן פשוט מנסות לגרום לו לנטוש את המערכה ולהשאיר בזירה רק את אלה שלא מקבלים את דעתו המקצועית.

מקורות במערכת הביטחון אומרים לי, כי במשרדים הסגורים יש ביקורת עצומה על ההחלטות שמקבל ה"קבינט" הקטן בעולם.

שם גם מצמידים כינויים לשר הביטחון כ"ץ על רקע ההסכמה שלו לכל מה שהשניים, נתניהו ודרמר, מחליטים. הכינוי העדין ביותר שהודבק לכ"ץ הוא "קשקשן". זה מבטא את יחס מערכת הביטחון לשטף ההודעות הבלתי נגמר שיוצא מלשכת השר. 

וכך, כאשר מראים לרמטכ"ל את הדרך החוצה בניסיון למנות עוד "יס מן" וכאשר הלחימה בעזה מיותרת לחלוטין, שני אנשים שהם למעשה אחד מבחינת הלך מחשבה ושיקולים פוליטיים מקבלים את כל ההחלטות החשובות והגורליות.

כשמראים לרמטכ"ל את הדרך החוצה בניסיון למנות עוד "יס מן", וכשהלחימה בעזה מיותרת לחלוטין – שני אנשים שהם אחד מבחינת הלך מחשבה ושיקולים פוליטיים מקבלים את כל ההחלטות החשובות והגורליות

זה מצב הזוי שכל יתר אלה שרשומים כחברי קבינט מקבלים כגזירה משמיים, ולא מוחים, למרות שהם חלק ממופע מוזר, מופע אימים שממשיך לפגוע בכל אזרחי המדינה.

זה נוגע בראש ובראשונה להמשך הלחימה בעזה כבר קרוב לשנתיים, זה עובר דרך חוק ההשתמטות שממשיך להיות מונח על השולחן, וזה נמשך בעוד נושאים קריטיים שיקבעו את גורל המדינה לעוד שנים רבות.

ההיסטוריה מוכיחה שגם מלכים היו מתייעצים ביודעי דבר לפני שהם היו מקבלים החלטות. כאן אין התייעצות. שני אנשים שנוצקו באותה תבנית מחליטים הכול ביחד. בהרבה מקרים בניגוד לדעתם המקצועית של היועצים – במקרה הזה ראשי הצבא ומערכת הביטחון.

המצב ידוע לכל מי שעיניו בראשו. הבעיה הגדולה היא שאין כיום אופוזיציה. יש רסיסים של אופוזיציה שלא מצליחים להחליט איזה יום בשבוע היום.

וכך יש ל"קבינט" אור ירוק לעשות ככל העולה על רוחו, ללא בקרה מסוג כלשהו וכאמור ברוב המקרים בניגוד זועק לשמים של המומחים האמתיים.

העולם מודע למצב הבלתי סביר הזה ונוהג בהתאם, ראשי מדינות שמצהירים הצהרות נגד ישראל לא פועלים רק מתוך שהם רואים בצורה חד צדדית את המצב בעזה, בהיעדר הסברה ישראלית – אלא גם בגלל שהם מודעים לכך שההחלטות בישראל מתקבלות על ידי שני אנשים וכמה מקרובי המשפחה של אחד מהם.

אפילו מלכים היו נועצים ביודעי דבר לפני שקיבלו החלטות. כאן אין התייעצות. שני אנשים שנוצקו באותה תבנית מחליטים הכול יחד. במקרים רבים בניגוד לדעתם המקצועית של ראשי הצבא ומערכת הביטחון

האם יש סיכוי לשינוי המצב החריג הזה? יש, אבל רק לרעה. כאשר הכוח בידי שני אנשים, ופוליטיקאים אחרים אשר רובם חסרי כל יכולת – לוחצים לאחד מהשניים במקום רגיש – האנומליה הזו רק תתעצם, ויש לה תכניות. סיפוחים, היאחזויות בעזה, וזו רשימה חלקית.

אז זה המצב שקובע ויקבע את גורל המדינה לשנים רבות, גם כאשר פעם, אולי, נתניהו וחבורת בובותיו ייעלמו מהחיים הפוליטיים.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.