ישראל תקפה השבוע את צמרת ארגון הטרור חמאס שהתארחה בדוחה בירת קטאר, בניסיון שלא ברור אם אכן הצליח לחסל את כל צמרת הארגון. לפעולה זו השלכות לא רק על המשא ומתן לשחרור חטופים, למעמד חמאס וליכולתו להמשיך לתפקד באותו אופן, אלא גם לקטאר, למעמדה וליכולתה לפעול באותו אופן בעתיד.

קטאר היא השחקן החיצוני בעל הקשר ההדוק ביותר לחמאס, ולמרות היותה בעייתית מבחינת ישראל – לא הייתה ברירה אלא לצרפה כמתווכת במשא ומתן לשחרור החטופים. קשר זה מסתיים זמנית, היא מושכת ידה מהמו"מ בטווח הקרוב. הפעולה פוגעת קשות בקטר, במעמדה ובכבודה – ומעל הכל ביכולת שלה לתפקד 'כמתווך על' באזור ולהרוויח בשל כך דיבידנדים רבים בעיקר מארה"ב.

קטאר היא השחקן החיצוני בעל הקשר ההדוק ביותר לחמאס. חרף הבעייתיות – לא הייתה לישראל ברירה אלא לצרפה כמתווכת במו"מ לשחרור החטופים. קשר זה מסתיים זמנית והיא מושכת ידה מהמו"מ בטווח הקרוב

יתכן שכעת מצרים תקבל משקל גדול יותר במו"מ, אלא שלא בטוח שיש לה השפעה כמו לקטאר על מי שנותר בהנהגת חמאס. סביר כי נראה התאגדות של מרבית מדינות ערב בגינוי ישראל ובתמיכה בקטאר שריבונותה נפגעה. אלא שאלו יהיו גינויים מהשפה אל החוץ.

חמאס הוא בעיה, שלא לומר איום, גם על מדינות ערב הפרגמטיות. סביר להניח שהן לא מבכות את הפגיעה בחמאס, וגם לא את הפגיעה בקטאר, שמדיניות החוץ שלה נתפסת בעיני רבות מהן כהרפתקנית וככזו שפגעה באינטרסים שלהן.

סביר כי ארצות הברית הייתה בסוד העניין הרבה לפני התקיפה, ולו בשל השליטה הצבאית שלה במרחב הקטארי. ישראל לא הייתה פועלת ללא אישור מארה"ב, למרות הכחשות האמריקאים משום רצונם להרחיק עצמם ככל האפשר מהתקיפה, לנוכח הקשר הקרוב שלהם לקטאר.

המעורבות האמריקאית באירוע חשובה לישראל, משום שהיא תאפשר למתן כמה מההשלכות השליליות של הפעולה בשדה המדיני והתקשורתי – שני שדות בהן קטאר פועלת ובהן יש לה השפעה רבה.

נכון הוא שלארה"ב מנופים משמעותיים כלפי קטאר, אך גם ההפך הוא נכון. קטאר הפכה בשנים האחרונות לשותפה קרובה של ארה"ב באזור ומעבר לו. אם יעלו חשדות בקטאר באשר לתיאום מוקדם בין ישראל לארה"ב סביב התקיפה – יהיו לך השלכות שליליות על קשרי דוחה-וושינגטון ומכך האמריקאים מנסים להימנע. הדימוי שלהם כמי "שמכרו" שותפה ערבית יפגע בקשרים שלהם עם מדינות באזור.

המעורבות האמריקאית באירוע חשובה לישראל, משום שהיא תאפשר למתן כמה מההשלכות השליליות של הפעולה בשדה המדיני והתקשורתי – שני שדות בהן קטאר פועלת ובהן יש לה השפעה רבה

לתקיפה הישראלית, ככלל, יש ודאי ערך הרתעתי רב, אך היא גם יכולה לפגוע באופן עקיף בקשריה של ישראל עם יתר מדינות המפרץ. אומנם חלקן מתחרות של קטאר ורואות בה בעיה בשל קרבתה לארגונים דוגמת חמאס, אך עתה הן מגלות סולידריות עמה, מגנות את ישראל ואף עלולות לנקוט פעולות נגדה, למשל בפורומים בינלאומיים. זאת בשעה שגם כך היחסים שלהן עם ישראל נתונים ללחצים רבים על רקע המלחמה בעזה.

התקיפה היא אירוע מכונן בהיסטוריה של קטאר. היא פוגעת בדימוי של קטאר כמרכז עסקי ודיפלומטי בין לאומי, אותו היא טיפחה במשך שנים. קטאר תבקש לחזור לתפקיד התיווך, ממנו היא שואבת את ההשפעה האזורית והבינלאומית שלה, אך קשריה עם ארה"ב, שותפתה, עלולים להיפגע בשל המעורבות האפשרית האמריקאית בתקיפה. אם הפעולה הצליחה אם לאו, ישראל תעמוד כעת בפני בליץ דיפלומטי ותקשורתי קטארי, אליו יצטרפו מדינות ערב.

מנהיגי מדינות ערב ובמיוחד – מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות הערביות, ומוחמד בן סלמאן יורש העצר והשליט בפועל בערב הסעודית – מגיעים היום ומחר לקטאר כדי להראות סולידריות עמה.

התקיפה בקטאר מתווספת לחרדות ולמשקעים המצטברים בקרב מדינות המפרץ החוששות עתה, גם אם לא בצדק,  מפני שינוי בגישת ישראל אליהן, ממדינה החותרת לנורמליזציה ודו קיום – למדינה השואפת, בראייתם, להגמוניה אזורית.

התקיפה בקטאר מתווספת לחרדות ולמשקעים המצטברים של מדינות המפרץ, החוששות עתה, גם אם לא בצדק, משינוי בגישת ישראל. ממדינה החותרת לנורמליזציה ודו קיום – לכזו ששואפת להגמוניה אזורית

אלו אתגרים שיהוו מכשול על דרך הנורמליזציה ויחייבו את ישראל לפעול לפירוקם.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב