הנחיה לחיילות: לא לדבר בקשר עם החיילים החרדים

מעקב זמן ישראל ד׳, ששירתה כתצפיתנית בשטחים: "כאשר הגיע לשטח גדוד חרדי, קיבלנו הנחיה חד משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה" ● "זה יצר סיכון בטחוני אמיתי, אבל סתמנו את הפה" ● דובר צה"ל בתגובה: "לא מוכרת לנו בעיה מהסוג המתואר"

חיילת ישראלית, ארכיון, למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
AP Photo/Oded Balilty
חיילת ישראלית, ארכיון, למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה

בתחילת השבוע פרסמנו כאן כתבה על המחיר שמשלמות חיילות על המאמצים הכבירים שעושה צה"ל ליצור סביבת שירות מותאמת לחיילים חרדים.

אחת המרואיינות בכתבה, קצינה בצה"ל שבחרה להישאר בעילום שם, העלתה בפנינו את האפשרות ההיפותטית שחיילות לא יוכלו אפילו לדבר בקשר עם חיילים חרדים גם במקרה של חשש לאירוע בטחוני חריג.

בעקבות פרסום דבריה של הקצינה, הגיעה לידינו עדות מהשטח על מדיניות ברוח זו שהונהגה בצה"ל. לפי העדות, צה"ל אסר על תצפיתניות במוצבי שטח רגישים להתאמן בקשר עם חיילים חרדים שהתאמנו בסמוך, תוך פגיעה במוכנות של התצפיתניות והחיילים לחדירת מחבלים, והגדלת הסיכון לחיי אדם.

ד' (השם המלא שמור במערכת) שירתה לפני כשבע שנים כתצפיתנית במוצב בשטחים, שנמצא באזור רגיש שבו מתרחשים חדירות וניסיונות חדירה רבים של מחבלים. לדבריה של ד', פעילותם של חיילי החי"ר באזור הייתה תלויה לגמרי בהכוונה שקיבלו בקשר מהחיילות התצפיתניות.

"שירתי באזור הזה במשך כל השירות הסדיר ותמיד עבדנו צמוד עם חיילי החי"ר שהסתובבו בשטח", מספרת ד'. "כדי למנוע חדירות מחבלים היינו צריכות להתריע ולכוון את החיילים במהירות וביעילות, ולצורך זה היינו צריכות להתאמן על הקשר עם החיילים מדי יום. לא פגשנו אותם, אבל היינו צריכים לדבר איתם בקשר, גם בשביל להתאמן למקרים של חדירת מחבלים, וגם בשביל לדעת איפה הם ולזהות אותם בתצפית".

"דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך"

לדברי ד', גדודי החי"ר בשטח התחלפו כל שלושה חודשים, ובאמת מהתקופות האלה הגיע לאזור גדוד של נח"ל חרדי, "נצח יהודה".

"כאשר הגיע הגדוד החרדי, קיבלנו הנחיה חד-משמעית: אין יותר אימונים ואין בכלל קשר, למעט במקרה של מידע ודאי על חדירה, כי אסור שהחיילים ישמעו בקשר קול של אישה.

"זה היה הזוי. קודם כל אין כאן מגע פיזי או אפילו מראה, זה רק לדבר בקשר, אז מה הסיפור? דבר שני, זה אמר שהכשירות המבצעית של החיילים האלה תהיה גרועה, ואנחנו חששנו שבזמן אמת הם לא ידעו מה לעשות. מזל שלא היו חדירות בשלושת החודשים האלה.

"אבל היו גם הרבה מצבי ביניים. למשל כשמישהו זז בשטח, ולא היה ברור אם זה מחבל, תושב, או החיילים עצמם. לא ידענו אם אנחנו יכולים לדבר עם החיילים בקשר כדי לבדוק איפה הם, ולדעתי זה יצר סיכון ביטחוני אמיתי".

התלוננתן בפני הממונים עליכן?

"לא. דיברנו על זה בינינו וחשבנו להתלונן, אבל אף אחת לא התלוננה בסוף. אתה יודע איך זה צבא, אומרים לך לעשות משהו ואת אומרת לחברה שלך בשקט שזה הזוי וחסר אחריות, אבל בסוף את סותמת ועושה מה שאומרים לך".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל, כצבא העם, מחויב להבטיח סביבת שירות בטוחה ומכבדת לכלל המשרתים בשורותיו. חיילים המקיימים אורח חיים חרדי זכאים לסביבת שירות המכבדת את אמונתם, תוך שמירה על כבודם של שאר המשרתים. אין בכך כדי למנוע מענה כנדרש לצרכים מבצעיים, ולא מוכרת בעיה מהסוג המתואר".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף ו... המשך קריאה

מי הליצן שכתב את הכתבה? החודש פורסמו כתבות רבות שמתארות את הבלו של הגיוס החרדי,הם לא חרדים! שוחחו איתם. הוגשו תלונות ועתירה לבגץ! אתה באמת תמים מר כותב?? גוללו את מה שעמד מאחורי הבלוף והגדירו את זה כבלוף! ד"ר ישי (כתב לענייני חרדים) פרסם כתבה נספת בנושא,וראיין אנשים בתוך המערכת. אין 1700 חרדים ולא נעליים! מדובר בחילונים שבעברם היו חרדים,אך פנו ללשכת גיוס כחילונים,ובעולים חדשים שהתנדבו והשלימו מכסות לחרדים כשהם למעשה חילונים,ועוד ועוד כיסויי תחת כאלה! אז לפרסם כתבה כזאת??? ועוד עכשיו?? אתה חי בסרט מר כתב!! לך,תעשה שיעורי בית ותחזור!! הבעיה שזה פוגע בשמך ואמינותך מפני שהקוראים קוראים ומשווים. אני לא מגלה לך סוד. אני בעצמי הופתעתי לקרוא את הכתבה! לפחות תמתים עד שישכחו מהכתבות שפורסמו החודש,ועוד שנה כשישכחו תעלה את הפרטים הללו שהם פשוט לא נכונים! אתה מוזמן לבדוק בעצמך.

עוד 444 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 9 ביולי 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־642 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

נתניהו: "אני חושב שיש סיכוי טוב שתהיה הפסקת אש"

גורמים המעורים במשא ומתן: ארצות הברית לא תאפשר לישראל לחדש את המלחמה אחרי הפסקת האש בת 60 הימים ● המיליציה החות'ית הודיעה שהיא זו שהטביעה את הספינה היוונית בים האדום; בתקיפה נהרגו ארבעה אנשי צוות של האונייה וישנם 15 נעדרים ● דיווח: ראש הממשלה, המבקר בוושינגטון, ייפגש היום עם נשיא מאוריטניה, שניתקה את קשריה עם ישראל לפני כ־15 שנים

עוד 30 עדכונים
אמיר בן-דוד

סלע קיומנו החדש

הנשיא האמריקאי וראש ממשלת ישראל מפרכסים זה את זה, מחמיאים זה לזה, מרעיפים מחמאות זה על זה – בשעה שאזרחי מדינותיהם נאנקים במציאות שהולכת והופכת קודרת מיום ליום ● וגם: העיניים מופנות לדוחה ● בירושלים הביזה נמשכת ● פשרת זיני ● ההצתה של שיח' גע'ברי ● ועוד...

ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג כובע שעליו כתוב "טראמפ צדק בכל", עם חתימה של הנשיא דולנד טראמפ. הבית הלבן, 8 ביולי 2025 (צילום: חשבון הטוויטר של הבית הלבן)
חשבון הטוויטר של הבית הלבן

"שלום בר קיימא" – או מסך עשן לקראת חידוש הלחימה?

טראמפ רוצה לסיים את המלחמה, ויטקוף מבטיח שלום, נתניהו נשבע להשמיד את חמאס – ואילו ארגון הטרור מתעקש דווקא על פרטי פריסת צה”ל במהלך הפסקת האש ● ההסכם נראה קרוב, אך הפערים במסרים מרמזים על עמימות מכוונת – ואולי על תמרון לקראת סבב לחימה נוסף במקום סיום אמיתי של המלחמה ● פרשנות

עוד 781 מילים

איראן מחשבת מסלול מחדש – נמר מנייר עם תכנית גרעין חשאית

המלחמה בין איראן לישראל הותירה את הרפובליקה האסלאמית במצב מורכב ללא תקדים. מעבר לנזקים הפיזיים והכלכליים, איראן מוצאת את עצמה מתמודדת עם משבר אמון רב-ממדי שמרעיד את יסודות מדיניותה ומערער על לכידותה הפנימית. המציאות החדשה חושפת את הפערים בין השאיפות הגיאו-פוליטיות של איראן לבין המגבלות הריאליות של כוחה האזורי.

בגידת המערב: קריסת האשליות הדיפלומטיות

העימות עם ישראל חשף בצורה חדה את שבריריות היחסים בין איראן למערב. מנהיגי איראן, שטיפחו במשך שנים אשליות לגבי אפשרויות דיפלומטיות עם אירופה, מוצאים עצמם עומדים מול מציאות קשה. הסנקציות שהוטלו על איראן לצד הקפאת הנכסים הנוספים, מעידות על כך שהמערב אינו רואה בטהראן שותף לדיאלוג אלא איום שיש לבלמו.

מור שפירא היא מרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר אילן וחוקרת במכון MEMRI לחקר תקשורת המזרח התיכון. מומחית לשפה הערבית, התקשורת הערבית והאסלאם. רותמת את הידע שלה בערבית ובתשע שפות נוספות, ואת בקיאותה בתרבות הערבית כדי לתמוך במאמצי צה"ל במלחמה. הופיעה רבות בתקשורת בערוצים כאן 11, דמוקרTV, מכאן 33 (ערבית).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,188 מילים

שר הכלכלה ניתק את עצמו מיוקר המחיה כאילו הוא לא חלק מהבעיה

שר הכלכלה ניר ברקת הופיע בוועדת הכלכלה כאילו היה פרשן צרכנות ולא קובע מדיניות ● הוא הצדיק את נסיעותיו לחו"ל, התהדר ברפורמות ייבוא וגלגל אחריות אל סמוטריץ' והממונה על התחרות ● הוא גם הציע לציבור "להתארגן" נגד יוקר המחיה – בזמן שהרעיונות האפקטיביים מעלים אבק על שולחנו

עוד 1,416 מילים

למקרה שפיספסת

פריצת גבולות בחירום - יזמות וחלוציות במערכת החינוך

מערכת החינוך בישראל ובעולם מתמודדת דרך קבע עם אתגרים הנובעים משינויים דמוגרפיים, תרבותיים וטכנולוגיים. אולם, בעתות משבר בינלאומי כמו מגפת הקורונה, או משבר לאומי כמלחמת "חרבות ברזל", אתגרים אלו מתעצמים ומחייבים תגובה יוצאת דופן.

בפוסט זה אתייחס להבחנה שבין מושגי היזמות החינוכית והחלוציות החינוכית, הבחנה בין  מאפייניהם הייחודיים והדגמתם באמצעות אירועים ממערכת החינוך בישראל במצבי חירום, בדגש על מלחמת "חרבות ברזל".

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,004 מילים

ועדת השרים לחקיקה דחתה בשבוע את ההכרעה על הצעת חוק המבקשת לאסור על הממשלה להיוועץ בוועדה המייעצת למינויים בכירים – מהלך טקטי שנועד להשאיר חרב חקיקתית מתנופפת מעל מינויו של זיני לראש שב"כ ● מדובר ביוזמה פרלמנטרית חריגה, שבה הכנסת כופה על הממשלה פעולה פרימיטיבית יותר, תוך שלילת האפשרות להיוועץ בגוף מקצועי בהחלטות מהותיות ● פרשנות

עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

כשהמדינה בוערת, הקומבינה הפוליטית חוגגת

בעיצומם של משבר ביטחוני חסר תקדים ובידוד מדיני גובר, הפוליטיקאים בישראל ממשיכים במסחרה כרגיל: מינוי חברים לכנסת ולמשרדי ממשלה, מאבקי שליטה בין חסידויות, ודילים על תפקידים אסטרטגיים ● שלוש דוגמאות מהשבוע האחרון ממחישות איך השיטה ממשיכה לפעול – כאילו שום דבר לא קורה מסביב ● פרשנות

עוד 804 מילים

נדרשת עבודת מטה בנושא ציוד הלוחמות

בעקבות הפרסום בזמן ישראל, ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה דיון מהיר בנושא פערי ציוד מגן ומדים ללוחמות צה"ל ● בדיון נמתחה ביקורת על היעדר התאמה של ציוד למבנה גוף נשי ועל כך שצה"ל לא נערך מראש ● הוועדה המליצה להקים צוות הכולל לוחמות מילואים לגיבוש עבודת מטה סדורה ● ח"כ בן ארי: "עשיתם מהפכה בגיוס נשים – אבל הציוד נשאר מאחור"

עוד 1,114 מילים

"אנשים נאחזים בהישגים מתוך חרדה וסבל מתמשך"

הניצחון על איראן עלה בחייהם של 29 ישראלים ● 3,228 נפצעו ● הלחימה עלתה 28 מיליארד שקל; הפיצויים: שבעה מיליארד שקל עד כה, והסכום צפוי לגדול ● הנזק למשק: 900 מיליון שקל ליום ● אלפי בתים נהרסו ו־18 אלף תושבים נעקרו ● נפגעו בית חולים, בית זיקוק ולפי פרסומים זרים – גם בסיסי צבא ● מעבדות נהרסו ושנות מחקר ירדו לטמיון ● והמצב הנפשי של ישראלים רבים התדרדר

עוד 3,019 מילים

אחרי 20 שנות דיונים, הפציע השבוע רעיון מפתיע למיקום שדה התעופה הבינלאומי הנוסף של ישראל: העיר המקראית צקלג ● הפעילים נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל משוכנעים שזו הסחת דעת, ובינתיים נזרקים לפח עוד זמן וכסף ● כל מה שפגום בדרך קבלת ההחלטות בנצח שבו נתניהו שולט בישראל מתנקז להכרעה על המיקום של שדה התעופה המשלים

עוד 1,098 מילים

עתידה של עזה יוכרע בלשכה של טראמפ

נתניהו מגיע לוושינגטון אחרי ההצלחה באיראן, אך בלי קלפי מיקוח מול טראמפ, כשהסוגיות הקריטיות בנוגע לעזה – חופש הפעולה של צה"ל, רצועת הביטחון בצד העזתי של הגדר וציר פילדלפי – נותרות פתוחות ותלויות במידה רבה בעמדת הבית הלבן ● פרשנות

עוד 725 מילים
היום ה־641 למלחמה ● 50 חטופים עדיין בעזה

ויטקוף: נפתרו שלוש מארבע המחלוקות בין ישראל לחמאס; אנו מקווים שהשבוע יושג הסכם

צה"ל מעריך שהמטענים בבית חאנון הונחו ב־24 השעות שקדמו להפעלתם; דיווח: לפני הפעולה נדחו בקשות של הכוח לקבל אמצעים להתמודדות עם מטעני חבלה ● הקואליציה נאלצה, זה היום השני ברציפות, להסיר הצעות חוק מסדר היום של הכנסת בשל הסנקציות של ש"ס ויהדות התורה ● עלה לשלושה מניין ההרוגים בתקיפה של המיליציה החות'ית על אוניית המטען בים האדום

עוד 43 עדכונים

טהרן מתמודדת עם לחץ פנימי לשינוי בעיצומו של בידוד מדיני גובר

אחרי מלחמה קצרה אך עזה מול ישראל וארצות הברית, איראן מתמודדת עם מציאות חדשה של בדידות אסטרטגית, משבר כלכלי וקריאות לרפורמות שמגיעות מהממשל ומהרחוב ● האחדות הלאומית שברירית, ההסתמכות על רוסיה וסין כשלה, וההכרעה המדינית הקרובה תקבע את עתיד יחסיה של הרפובליקה האסלאמית עם המערב ● דבר אחד ברור: איראן לא יכולה לשוב למה שהייתה לפני תקיפות ישראל ב-13 ביוני

עוד 1,567 מילים

ישראל אוסרת על הכנסת סולר לרצועת עזה מאז מרץ – פרק זמן ארוך פי שלושה מההגבלה שהוטלה בתחילת המלחמה – מה שמעמיד בסכנה חמורה את הציוד הרפואי ומתקני טיהור המים ברצועה ● כתוצאה מכך, גנרטורים מצילי חיים פועלים לפרקי זמן קצובים בלבד, ותינוקות וחולים רבים נתונים לסכנת חיים ● רופא בבית החולים שיפא: "מיום ליום המצב מחמיר"

עוד 1,429 מילים ו-1 תגובות

מה שווים היועמ"שים אם אנחנו לא שולטים בהם

הצעת החוק שמקדמת הקואליציה מרוקנת בפועל את תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה מכל תוכן, מבטלת את המעמד המחייב של חוות דעתה כלפי הרשות המבצעת, שוללת את בלעדיות הייצוג בערכאות, וממסדת פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי ● מדובר במהלך שמוחק את שלטון החוק, ומפקיד את ההכרעה בסוגיות משפטיות־מקצועיות בידי הפוליטיקאים ● פרשנות

עוד 672 מילים ו-3 תגובות

צה”ל והחרדים במרוץ נגד השעון: צווי גיוס המוניים מול חוק הפטור

צה”ל הודיע על הוצאת 54 אלף צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים כשבמקביל נמשכים המגעים הקדחתניים על חוק שירוקן את הצווים מתוכן ● החרדים מגבירים לחצים, נתניהו דחה את טיסתו לוושינגטון כדי לקדם את החוק, הרחוב החרדי מתחמם - אבל השעון הפוליטי ייעצר בעוד שלושה שבועות, כשהכנסת תצא לפגרת הקיץ ● פרשנות

עוד 635 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה