המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, שנתיים שמתוכן לפחות שנה שלמה אחת יכלה להיחסך, נעצרת בהסכם. ההסכם הזה רשלני ומחורר, והסיבה היחידה שהוא נחתם היא לחץ ברוטלי שהפעיל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, והלחץ שהפעילו בתורן קטאר וטורקיה על חמאס.

עוד בטרם יבש הדיו של חתימתו על ההסכם, נתניהו כבר פועל במרץ לטרפד את יישומו ולחזור ללחימה עצימה. אם לא יצליח בחזית עזה, ינסה להדליק מחדש את החזית האיראנית, או כל חזית אחרת שתשתלט על סדר היום ותקנה לו עוד זמן בשלטון.

עוד בטרם יבש הדיו של חתימתו על ההסכם, נתניהו כבר פועל לטרפוד יישומו ולחזור ללחימה עצימה. אם לא יצליח בחזית עזה, ינסה להדליק מחדש את החזית האיראנית, או כל חזית אחרת שתשתלט על סדר היום

אבל כל התמרונים והטרפודים של נתניהו לא יצליחו לשנות את המציאות, שאותה תמצת טראמפ במשפט אחד בראיון ל-FOX מיד לאחר החתימה – "אמרתי לביבי, ישראל לא יכולה להילחם נגד כל העולם. היא לא יכולה. והוא מבין את זה". האמת היא שנתניהו אולי מבין את זה, אבל הוא מבין דבר נוסף וקודם להבנה הזו – סיום המלחמה הוא סיום שלטונו, וסיום שלטונו הוא צעד גדול לעבר שערי בית האסורים.

לכן סביר שנתניהו כבר סיכם עם טראמפ עסקה פרסונלית – אני אחתום על ההסכם, כדי לאפשר לך לקבל את הנובל. ואתה תבוא לישראל, תתמוך בי, ואולי גם תזכיר שוב שהגיע הזמן לבטל את המשפט שלי ולאפשר לי להמשיך להנהיג את ישראל, תחת שרביטך.

לא מיותר להזכיר כי נתניהו וטראמפ מצויים בעיצומו של מהלך להכנעת הדמוקרטיה ושלטון החוק, כל אחד בארצו. נתניהו חוגג את ההשתלטות על השב"כ ומתכנן את השלמת פיטורי היועמ"שית, וטראמפ את "כיבוש" פורטלנד, בואך שיקגו וערים דמוקרטיות נוספות.

מארג האינטרסים הפרסונליים-קרימינליים-פוליטיים-פיננסיים בין נתניהו לטראמפ סבוך ומעורפל, כמו גם מקומה של קטאר בתוכו. שניהם מצויים בניגוד עניינים חמור מול מדינותיהם, שניהם פועלים כדיקטטורים ומרוקנים מתוכן את המוסדות ואת תהליכי קבלת ההחלטות הלאומיים, ושניהם חסרי מעצורים. שניהם גם מבוגרים ולא בריאים.

סביר שנתניהו כבר סיכם עם טראמפ עסקה פרסונלית – אני אחתום על ההסכם שיאפשר לך לקבל את הנובל. ואתה תבוא לישראל, תתמוך בי, ואולי גם תזכיר שוב שהגיע הזמן לבטל את משפטי ולאפשר לי להמשיך להנהיג

אבל יש ביניהם הבדלים חשובים, והקריטי שבהם הוא ציר הזמן השלטוני שלפניהם. לטראמפ מובטחות עוד יותר משלוש שנים, והוא אף רומז שינסה לרוץ שוב ב-2028, בניגוד לחוקה האמריקאית. נתניהו, שקיבל השבוע 18 לולבים משליחי חב"ד, אחד לכל שנת כהונה כראש ממשלה, מחשב את קיצו לאחור.

נתניהו עומד בראש ממשלת מיעוט לא לגיטימית, ולפניו משוכות בלתי פתירות לכאורה, בדמות חוק ההשתמטות וחוק התקציב. Plan A שלו היא המשך המלחמה, בעזה ו/או בחזיתות נוספות, המשך ההפיכה המשטרית, והטיית הבחירות. בספרטה נלחמים, לא בוחרים. במידה שטראמפ יכפה עליו את סיום המלחמה "על אמת", הוא יפנה ל-Plan B – וינסה להישען על הנשיא האמריקאי ולהבטיח לישראלים "תור זהב" – הסכמי אברהם עם סעודיה ומדינות נוספות, ומניעת הקמת מדינה פלסטינית.

האם יהיו ישראלים שיקנו מנתניהו את הסחורה הפגומה והמשומשת הזו? התשובה היא "כן, אבל". מעבר לגרעין הביביסטי הקשה, מעגלי הג'ובים והכסף-כוח-כבוד שהתקבעו סביב נתניהו והליכוד בשלושת העשורים האחרונים, אין קונים נוספים, ויש מאוכזבים לא מעטים.

הרוב הגדול בציבור מאס בו, בשקריו, בנכלוליו ובמלחמותיו. העם הישראלי באמת לא מעוניין "להילחם בכל העולם". הוא לא מעוניין בחלופת ספרטה ומלחמת הנצח, ולא בשנים נוראות נוספות כדוגמת השנתיים האחרונות.

הרוב הגדול בציבור מאס בנתניהו, בשקריו, בנכלוליו ובמלחמותיו. העם הישראלי באמת לא מעוניין "להילחם בכל העולם", בחלופת ספרטה ומלחמת הנצח, ולא בשנים נוראות נוספות כדוגמת השנתיים האחרונות

השילוב בין המיאוס הפנימי הזה לבין המיאוס החיצוני – זה של מדינות ערב ומדינות המערב, שכולן סולדות מנתניהו ומדיניותו – אמור להביא לבחירות מוקדמות ולהחלפת הממשלה והמדיניות. נקרא לה Plan I – תכנית ישראל החדשה.

תכנית ישראל, שבוחרת בדרך של הכרעות היסטוריות מרחיקות לכת, אלו שרוב ממשלות העבר ברחו מהן. מדובר בשלוש הכרעות עיקריות – הכרעה מדינית, הכרעה ערכית, והכרעה אזרחית. 

1. הכרעה מדינית

הכרעה מדינית לטובת היפרדות מהפלסטינים בהסדר אזורי כולל, שבמסגרתו גם יישום פתרון שתי מדינות-לאום, ישראלית חמושה ופלסטינית מפורזת. בניגוד לניסיונות העבר, הפעם יבוצע היישום במעורבות ערבית ובינלאומית משמעותית, ועל בסיס לקחי ההסכמים הקודמים.

על בסיס זה יתאפשר חיבורה-מחדש של ישראל למשפחת העמים, והצטרפות לגוש הדמוקרטי הגלובלי. הדיבידנדים הכלכליים כתוצאה מהסדר אזורי שיכלול מסדרונות תשתיות ופרוייקטים משותפים, ומחזרה למשפחת העמים – יהיו משמעותיים ביותר.

השילוב בין המיאוס הפנימי למיאוס החיצוני – זה של מדינות ערב והמערב, הסולדות מנתניהו ומדיניותו – אמור להביא לבחירות מוקדמות ולהחלפת הממשלה והמדיניות. נקרא לה Plan I – תכנית ישראל החדשה

2. הכרעה חוקתית וערכית

הכרעה חוקתית וערכית לטובת דמוקרטיה ליברלית מוגנת ומשוריינת – עם הגבלת קדנציות קשיחה, עם חוקה ומגילת זכויות, עם הפרדת רשויות בלתי ניתנת לפריצה.

עם כנסת מחוזקת המפקחת באופן אפקטיבי על מדיניות הממשלה, עם רשות שופטת עצמאית מקצועית-לעילא וא-פוליטית, עם שירות ציבורי יעיל ומריטוקרטי, עם רשות ייעודית עתירת-משאבים ללחימה בשחיתות הציבורית. 

ועם מהפכה כוללת במערכת החינוך – ביטול הזרמים, והטלת חובת לימודי ליבה מעובים, לימודי דמוקרטיה, אזרחות, חשיבה ביקורתית ואוריינות טכנולוגיה ומידע, אנגלית ומדעים, כולל AI.

2. הכרעה אזרחית

הכרעה אזרחית לטובת הפרדת הדת מן המדינה – "נדע לשמור את הרבנים בבתי הכנסת", קבע בנימין זאב הרצל ב"מדינת היהודים", ולא ידע עד כמה תתרחק המציאות מחזונו. הקצאת משאבים שוויונית לכל הזרמים הדתיים, אך ורק על בסיס צרכים אמיתיים, ולא פוליטיים/קואליציוניים, רק למוסדות המלמדים לימודי ליבה ומעודדים שירות בצה"ל, ורק בכפוף לביקורת תקציבית ותפעולית הדוקה.

גיוס ושירות שוויוני לכל נער ונערה, כולל חרדי/ת – לצה"ל בעדיפות ראשונה, לשירות לאומי-אזרחי בעדיפות שנייה, ויציאה עצמאית לשוק הלימודים והעבודה לשאר.

חופש דת וחופש מדת לכל ישראלי/ת, תחבורה ציבורית בשבת על בסיס רצון התושבים בכל עיר ושכונה, ונישואין חופשיים מחוץ למסגרת דתית.

נדרשת הכרעה חוקתית וערכית לטובת דמוקרטיה ליברלית מוגנת, והכרעה אזרחית לטובת הפרדת הדת מן המדינה – "נדע לשמור את הרבנים בבתי הכנסת", קבע הרצל, ולא ידע עד כמה תתרחק המציאות מחזונו

אחרי 77 שנות עצמאות, אחרי שנתיים של מלחמה נוראה ומשבר קולוסלי, ישראל חייבת לשנות כיוון. זה בידינו.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית