נשיא המדינה יצחק הרצוג ישב בראש ישיבת הכנסת החגיגית שלשום (שני) שבמרכזה נאומו ההיסטורי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.

הרצוג ישב, עמד, מחא כפיים, ישב שוב – וחוזר חלילה. והוא חייך חיוך אניגמטי בשעה שטראמפ פנה אליו במהלך נאומו, באופן ספונטני כביכול, והציע לו להעניק חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו.

"אדוני הנשיא", אמר טראמפ כשהוא מצביע לעבר נתניהו, "מדוע שלא תעניק לו חנינה? הוא אחד המנהיגים החשובים של ימי מלחמה. אז סיגרים ושמפניות? למי לעזאזל אכפת?"

הנוכחים במליאת הכנסת, שבהובלת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה שברו את כל כללי הפרוטוקול, פרצו במחיאות כפיים סוערות ובקריאות קצובות "ביבי! ביבי!"

דבריו של טראמפ כ-12 שעות אחר כך, כשדיבר עם כתבים בדרך חזרה מהמזרח התיכון לוושינגטון, הבהירו כי לא הייתה זו תוספת ספונטנית לנאום, אלא תוצר של שיחה שהתקיימה בינו לבין נתניהו קודם לכן

דבריו של טראמפ כ-12 שעות אחר כך, כשדיבר עם כתבים במטוס "אייר פורס 1" בדרך חזרה מהמזרח התיכון לוושינגטון, הבהירו כי לא הייתה זו תוספת ספונטנית לנאום, אלא תוצר של שיחה שהתקיימה בינו לבין נתניהו קודם לכן.

טראמפ מאשר בקולו שנתניהו ביקש ממנו להעלות את נושא החנינה בכנסת! וכל זה כמובן ביום שחרור החטופים ובמעמד ממלכתי בכנסת. זה מה שחשוב לנתניהו, בושה. pic.twitter.com/ngZd7hUjpY

— Orly Harel (@OrlyHar) October 14, 2025

"אמרתי לו (לנתניהו) שאני לא רוצה להעלות את נושא החנינה. אבל זה פשוט היה רגע מושלם, תזמון טוב. זה היה קצת מסוכן להעלות את זה, זה נושא רגיש בישראל", טראמפ אמר.

הוא אמנם לא הצהיר במפורש שנתניהו ביקש ממנו להעלות את נושא החנינה בנאומו, אבל אפשר להבין מהדברים כי לכל הפחות התקיימה בין השניים שיחה בנושא לפני הנאום, וכי טראמפ סרב באותה עת לכלול את הנושא בנאומו.

לפנינו, אם כן, מהלך פוליטי של נתניהו, שאינו מהסס להשתמש אפילו באירועים מדיניים וביטחוניים, במנהיגים זרים ובאירועים היסטוריים כנאום של נשיא ארצות הברית בכנסת ביום חזרתם של החטופים החיים לישראל, כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלו, כפוליטיקאי וכנאשם בפלילים.

אין זו גם הפעם הראשונה שטראמפ מתייחס לסוגיית משפטו של נתניהו, אף שעד עתה לא קרא במפורש להעניק לנתניהו חנינה: בחודש יוני האחרון יצא נשיא ארה"ב במתקפת ציוצים בעניין האישומים, המגוחכים לטענתו, העומדים נגד נתניהו; זמן קצר לאחר מכן ערך השגריר האמריקאי מייק האקבי ביקור שנוי במחלוקת בבית המשפט, כדי לחזק את המסר של טראמפ.

עם כל ההערכה לנשיא ארה"ב ולתפקידו הקריטי בהסכם להחזרת החטופים הישראלים והפסקת המלחמה בעזה, הנשיא הרצוג חב חובת נאמנות למדינת ישראל ולחוקיה, וכן לציבור הישראלי

עם כל ההערכה לנשיא ארה"ב ולתפקידו הקריטי בהסכם להחזרת החטופים הישראלים והפסקת המלחמה בעזה, הנשיא הרצוג חב חובת נאמנות למדינת ישראל ולחוקיה, וכן לציבור הישראלי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על דוכן הכנסת, 13 באוקטובר 2025 (צילום: חיים צח/לע"מ)

השיקולים שעליו לשקול כנשיא המדינה, בבואו לבחון אם לעשות שימוש בסמכות החנינה הנתונה לו, אינם אמורים להיות מושפעים, אפילו במעט, מתעלולים פוליטיים פומביים כאלה, דוגמת קריאתו של נשיא ארה"ב, שיחסו האישי למערכת המשפט ולתחום השחיתות השלטונית אינו אמור להוות דוגמה ומופת.

נשיא המדינה השמיע המהומים מעורפלים ואף מדאיגים בתקופה האחרונה. "משפט נתניהו מעיק ומכביד מאוד על החברה הישראלית. כמובן שאם תהיה פנייה והליך כלשהו, אשתף את הציבור ואעבוד בשקיפות. טובת המדינה קודמת מעל הכול", אמר רק לפני שבועיים, בריאיון לגלי צה"ל.

ובדצמבר 2024, אחרי שהחלה עדותו של נתניהו, אמר הרצוג: "זה לא יום שמח לראות את ראש הממשלה בבית המשפט, ואני חושב שכל אזרח צריך לחוש כך".

כעת, נוכח פנייתו הפומבית של טראמפ אל הרצוג מעל בימת הכנסת, נשיא המדינה חב לציבור הישראלי אמירה ברורה. עליו לומר כי יפעיל את סמכויותיו כנשיא בהתאם לעקרון השוויון בפני החוק, מבלי להיכנע ללחצים פוליטיים או בינלאומיים, בהתאם למסלול המקובל של בקשות חנינה, ומבלי להמציא כללים חדשים בעבור נתניהו.

נשיא המדינה חב לציבור הישראלי אמירה ברורה. עליו לומר כי יפעיל את סמכויותיו כנשיא בהתאם לעקרון השוויון בפני החוק, מבלי להיכנע ללחצים פוליטיים או בינלאומיים, בהתאם למסלול המקובל של בקשות חנינה

פירוש הדבר הוא כי חנינה תישקל אך ורק לאחר הרשעתו של נתניהו; היא בשום מצב לא תהיה חלק מעסקת טיעון או מהסדר פרישה מהחיים הפוליטיים; היא תישקל רק לאחר שנתניהו עצמו יפנה בבקשה רשמית לחנינה ועל יסוד לקיחת אחריות והודאה בעבירות שבהן יורשע.

הנשיא טראמפ פנה לנשיא הרצוג בנאומו – והציע לו לתת חנינה לרה"מ נתניהו: "למי אכפת משמפניות וסיגרים"https://t.co/c4iD1KrRUF pic.twitter.com/SsyEK3xqcp

— חדשות 13 (@newsisrael13) October 13, 2025

זה קו המינימום, וגם אז המדינה אינה חבה בשום חובה להעניק חנינה לשום אדם, זו אינה זכות קנויה אלא פריבילגיה שהמדינה העניקה לנשיא את הסמכות להעניק, על יסוד שיקולי חסד.

מקרים קיצוניים שבקיצוניים

המקרה היחיד בתולדות המדינה שבו נעשה עשה הנשיא שימוש בסמכותו להעניק חנינה בטרם הרשעה בתום משפט פלילי היה בשנת 1986, כאשר הנשיא דאז חיים הרצוג חנן את אנשי שב"כ בפרשת קו 300.

מהלכו של הנשיא נעשה אז לאחר שכל אחד מאנשי שב"כ שפנו לקבל חנינה הודו בכתב כי עברו עבירות פליליות, וראש השירות באותה עת, אברהם שלום, התחייב בנוסף לפרוש מיידית מתפקידו. בהכרזתו על החנינה, אמר הרצוג:

"היום פעלתי בהתאם לסמכותי על פי החוק והענקתי חנינה מלאה לראש שירותי הבטחון אברהם שלום ולשלושה מעוזריו, על כל עבירה שנעברה לכאורה בפרשת אוטובוס 300. עשיתי זאת מתוך מטרה לסיים את מחול השדים סביב הפרשה ולמנוע פגיעה קשה נוספת בשירות הבטחון הכללי.

"החלטתי ניתנה מתוך הכרה עמוקה שטובת הציבור וטובת המדינה מחייבות להגן על ביטחוננו ולהציל את שירות הבטחון הכללי מן הנזק הכרוך בהמשך הפרשה. שירות הביטחון הכללי מופקד על המלחמה הקשה בטרור. פעולתם הנפלאה של אנשי שב"כ מונעת עשרות פיגועים מדי חודש".

נשיא המדינה חיים הרצוג נואם בכנסת, 21 בנובמבר 1988 (צילום: יעקב סער/לע"מ)

בפסק דין שניתן באותה עת בעניין החלטת הנשיא לחון את אנשי השב"כ, קבע בג"ץ כי אף שחוק יסוד נשיא המדינה מסמיך את הנשיא "לחון עבריינים", סמכות הנשיא חולשת גם על השלב שבטרם הרשעה בפלילים, ולא רק לאחר שהנאשם נכנס לסטטוס של עבריין.

עמדה זו נקבעה בדעת רוב של נשיא בית המשפט העליון באותה עת, מאיר שמגר, והשופטת מרים בן-פורת, אל מול דעת המיעוט של השופט אהרן ברק, שגרס שסמכות הנשיא מתגבשת רק לאחר הרשעה.

כיום אין עוד מחלוקת על כך שהסמכות לחון גם בטרם הרשעה – קיימת. אך שאלה נפרדת היא מתי ובאילו נסיבות ראוי שנשיא המדינה יעשה שימוש בסמכותו זו.

באותו פסק דין פירט השופט שמגר באשר לשימוש הכללי בסמכות החנינה, גם לאחר הרשעה בדין, כי "חנינה אינה חוליה טבעית ומובנת במהלכן של הפעולות השיפוטיות, אלא מן הנכון שתשמש אך ורק לנסיבות יוצאות דופן, בהן נתחדש מאז ההליכים המשפטיים דבר מהותי, שיש בו כדי להצדיק את שינויה של ההכרעה השיפוטית".

"חנינה אינה חוליה טבעית ומובנת במהלכן של הפעולות השיפוטיות, אלא מן הנכון שתשמש אך ורק לנסיבות יוצאות דופן, בהן נתחדש מאז ההליכים המשפטיים דבר מהותי, שיש בו כדי להצדיק את שינויה של ההכרעה השיפוטית"

פירוש הדבר הוא שאם השימוש בחנינה, במקרה הרגיל של בקשת חנינה לאחר הרשעה חלוטה, הוא שימוש חריג הננקט במקרים נדירים בלבד, הרי שמקל וחומר ששימוש בחנינה עוד בטרם הרשעה הוא הליך חריג ונדיר ביותר, השמור רק למקרים קיצוניים שבקיצוניים.

נשיא המדינה חיים הרצוג, ראש הממשלה יצחק שמיר ונשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, 20 בספטמבר 1987 (צילום: יוסי אלוני/IPPA, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית)

בפרשת השב"כ הוענקו חנינות בשל שיקולים ביטחוניים כבדי משקל. שיקולים אלה אינם מתקיימים בעניינו של נתניהו, הנאשם בפרשות שחיתות שלטונית שבהן יש אינטרס מובנה למצות את הדין, ובפרט כאשר הפוליטיקאי העומד לדין מסרב להודות בביצוע עבירות ולקבל אחריות על מעשיו המהווים הפרת חוק.

בפסק דין משנת 1999 כתב השופט מישאל חשין כי "סמכותו של הנשיא לחון עבריינים או להקל בעונשם הינה סמכות יחידה ומיוחדת בתחום הממשל והמנהל".

חשין ציטט את השופט חיים כהן, שכתב בספרו כי סמכות זו נתונה לנשיא "משום שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות ליבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעת צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג".

הדברים ברורים: שיקוליו של הנשיא אינם יכולים להיות שיקולים משפטיים, שבתי המשפט שוקלים במהלך ההליך הפלילי שהתקיים בעניינו של אותו עבריין. אם השיקול הוא שיקול משפטי, הרי שהוא מחוץ לספקטרום השיקולים שנשיא המדינה רשאי לשקול. תפקידו להוסיף רובד של חסד ורחמים, לא להחליף את בית המשפט שגזר את דינו של העבריין.

אף שלנשיא הרצוג נתונה סמכות לשקול את חנינתו של נתניהו עוד בטרם הרשעה, עליו להימנע מכך בשל הפגיעה האנושה של מהלך מעין זה בשלטון החוק

אף שלנשיא הרצוג נתונה סמכות לשקול את חנינתו של נתניהו עוד בטרם הרשעה, עליו להימנע מכך בשל הפגיעה האנושה של מהלך מעין זה בשלטון החוק.

הנשיא יצחק הרצוג בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-6 ביולי 2025 (צילום: חיים צח/ לע"מ)

חנינה לפוליטיקאי שהואשם בלקיחת שוחד ועבירות אחרות של שחיתות שלטונית כבר ניתנה בעבר – למשל בפרשת ראש עיריית רמת גן לשעבר צבי בר – אך הדבר נעשה בשל מצב בריאותו הרעוע ומשיקולי חסד ורחמים, לאחר הרשעה חלוטה ולאחר שכבר ריצה תקופת מה מאחורי סורג ובריח.

חנינה לנתניהו כפי שמציע נשיא ארה"ב, בטרם הרשעה בפלילים, ללא נטילת אחריות, ללא הודאה באשמה, ללא הגשת בקשה מטעמו של נתניהו עצמו וללא תשלום מחיר כלשהו – לא ניתנה בישראל מעולם. חנינה כזו תשבור את הקודים והעקרונות שהתגבשו לאורך עשרות שנים ביחס למוסד החנינה.

חנינה לנתניהו בטרם הרשעה בפלילים, ללא נטילת אחריות, ללא הודאה באשמה, ללא הגשת בקשה מטעמו של נתניהו וללא תשלום מחיר כלשהו – לא ניתנה בישראל מעולם

כשם שאל לה ליועצת המשפטית לממשלה למשוך את כתב האישום שהוגש נגד נתניהו ובכך למנוע את המשך קיום משפטו, כך על נשיא המדינה להימנע מפגיעה כזו בשלטון החוק ובאכיפת החוק הפלילי על נתניהו, עד לסיום משפטו – יהא אשר יהא.

כפי שאפילו הרצוג עצמו הצהיר, בישראל אין איש מעל החוק. אפילו אם נשיא ארצות הברית מבקש זאת מעל דוכן הכנסת, וחברי הקואליציה מוחאים לו כפיים.